כתבתי את זה, ואני לא מבין מה זה אומר.
אם מישהו מוכן לעשות לקרוא ולהגיד לי על מה נראה לו שזה נכתב או משהו כזה....
לפעמים
בין שקיעה לשחר
כשהאפלה משתררת
והאור שוב לא נראה
יושב אני שם
וצופה על הים.
גליו גועשים
מתנפצים בחוזקה
וטיפה גולשת
מליבי - לים
ואחריה מגיעות עוד
חוברות הן אחת לשנייה
לים
ים של דמעות
עד שעולה קרן אור
והדמעות מייבשת
והים – שוב נרגע
כמו קיבל הדמעות
ונדם.
אני מתקוונת לזה ברצינות
זה אומר שיש לך כאב כלשהו עצב
שבגללו אתה כותב שיר כזה מנסיון
אישי דווקא עצב וכאב גורם לי לכתוב
שירים יפים ועמוקים ביותר
אנחנו לא יכולים לומר לך על זה מדבר
כיון שזה מדבר על חוויה אישית שאתה עברת אבל אחי
עצה קטנה כל פעם שקשה לך או עצוב
פשוט תכתוב מה שעולה לראש
לי אישית זה עוזר מאוד להתמודד עם דברים
בהצלחה רבה יש לך כישרון אל תותר עליו
שלא יובן לא נכון, זה יפה מאוד בעיניי.. באמת!
אבל זה פשוט לא נראה לי אופטימי..
זה נראה שזה מציג כאב, רגע חשוך..
אבל גם כשהאור עולה, הכאב הוא עדיין שם.
הוא פשוט טיפה בים. ועוד טיפה, ועוד אחת.
וכל הכאב הגדול הזה שעולה-נעלם.
הוא מזערי ליד הים וכאילו מאבד מעצמו.
כאילו הרגע הזה של החושך איפשר לך להציף את הכאב,
לנסות להשתחרר ממנו
אבל אז כשעלה האור
התגלה שלא משנה מה היה-כל מה שעלה נעלם
נדם
יש מקרים כאלה, שכמה שמדברים, כותבים, משתפים, חושבים, בוכים-
איכשהו נראה שלגוש הזה שיושב בפנים זה לא מזיז.. הגוש הזה נשאר כמו שהוא.
יש תחושה שהדמעה הזו שבגללה נדם הים היא רק מנה יומית.. ועוד יבואו עוד...
או שכתבת את זה בעצמך.
אהבתי מאוד את התגובה שלך
ניתחת את זה בצורה אמיתית ונכונה מאוד
אבל אין מה לעשות לרוב הזמרים עצב
ודיכאון רק גורמים לכתוב שירים יותר איכותיים
וברמה
נ.ב פעם חשבתי שעמיר בניון זה דיכאון
היום אני מבין שזה פשוט מאוד עמוק...
אני חושבת שזאת בעיה של כולנו, הקטע הזה שעצב [לא מחייב דיכאון] מוליד אצלינו חיבור לעומק.
תודה שהארת את עיניי לשם לב לזה
הלוואי ונצליח לכתוב שירים מתוך שמחה
מישי' מאפושו'מכירה את מוזה? היא אלת היצירה
היא נחמדה.. מידי פעם באה לבקר.
הכאב לא נעלם.
גם אחרי שהאור עולה.
תמיד יש זיכרון מהלילה, וגם איזשהו חשש שזה יחזור.
הכאב בהחלט נשאר.
ולא כ"כ הבנתי מה שכתבת בסוף (הבנתי רק יש לי הרגשה שזה לא מה שרצית לומר אז אני אשמח אם תסבירי...)-
"וכל הכאב הגדול הזה שעולה-נעלם.
הוא מזערי ליד הים וכאילו מאבד מעצמו.
כאילו הרגע הזה של החושך איפשר לך להציף את הכאב,
לנסות להשתחרר ממנו
אבל אז כשעלה האור
התגלה שלא משנה מה היה-כל מה שעלה נעלם
נדם"
חוץ מזה, מי אמר שתמיד צריך להיות אופטימי?
סתם,
אבל לפעמים צריך כן להיות ראלים. להביט למציאות בעיניים ולדעת שיכול להיות גם אופציה רעה....
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
