מן הסתם שמעתם על מה שקרה בתיכון 'רבין' בכפר סבא,
רציתי להביא סיפור טרי שמתקשר למקרה בזווית שונה קצת.
דודה שלי, מורה בתיכון, נכנסה השבוע לשיעור בכיתה ממנה יצא הכל..
היא נכנסת, פותחת את הארנק, מוציאה 50 ש"ח ושואלת: 'מישהו רוצה?'
אף אחד לא מדבר.
'נו, 50 ש"ח! מה? אתם לא רוצים? נו, כדאי לכם!!'
אף אחד לא זז, חשד משהו..
ושוב - 'טוב, נו..ניתן לצדקה, אבל אתם לא רוצים את ה50 ש"ח?'
לאט לאט התלמידים מתחילים להצביע- אחד..שניים..חמישה..
ואז דודה שלי לוקחת את השטר מקמטת אותו, מקווצצת ממש... ושואלת-
'אתם עדין רוצים את זה? עוד מישהו רוצה את זה? כדאי לכם!! 50 ש"ח!'
והידים מתרוממות- חמישה.. שבעה..
דודה שלי לוקחת שוב את השטר - יורקת עליו!!
זורקת לרצפה, דורכת עליו!! מועכת אותו! מלכלכת אותו!
מרימה ושוב - 'מישהו רוצה? מה? אתם עדין רוצים?! ולא משנה לכם שירקתי ודרכתי עליו, והוא מקומט? - אתם בטוחים?'
ואז היא אומרת להם:
לא משנה כמה מועכים אתכם, יורקים עליכם, מקמטים אתכם-
הערך שבפנים תמיד ישאר-
הבפנים תמיד יהיה שווה זהב!
תרצו אותו, תכירו בו ותשמרו עליו!
