אז ככה---> לא משנה באיזה שלב נמצאים בחיים- תמיד איכשהו טוחנים צעירות (בשורוק).
זה מתחיל בכיתה א' כשכל המגרשים השווים נתפסים ע"י כיתות ו'. כשמגיעים לכיתה ו' מרגישים כמו מלך עד שמגיעים לכיתה ז'. בע"ה בכיתה י"ב שוב נמצאים למעלה ואז מגיעים לצבא (אחרי שלומדים טיפה בישיבה
) ונטחנים ע"י הוותיקים (וב"ה לא זכיתי לזה הרבה
). אח"כ מגיעים לשנה א' בלימודים ואח"כ סטאז' ואפשר לרוץ עם זה על כל החיים עד שבע"ה בשיבה טובה מגיעים לבית אבות, ושמה יגבילו את הבינגו לגיל מסויים כמו 90 (טוב הגזמתי...
).מה רציתי לומר בזה? לא יודע... סתם סוג של הרגשה כזאת (לפחות לי לפעמים).
מה אתם חושבים

