השאלה היא האם הוא רואה בזה בעיה שהוא רואה סרטים או לא

אם הוא רואה בזה בעיה ובאמת מעדיף להפחית בהם

אז לא אמורה להיות רטיה

אם לא אז אם מבחינתך זה מפריע זה דבר אחר

ולגבי משפחה-

כמובן שכולנו רוצים שלבן זוג שלנו יהיה קשר טוב עם משפחתו,

אבל זה לא תמיד ככה.

את יכולה לנסות לראות למה הוא קורא מתערבים לו בחיים-

תשאלי אותו, אולי, למה הוא מרגיש את זה וכו',

כי באמת בן זוג זה מישהו שמעורב בחיים,

אבל- אל תשכחי שכשזה משפחה זה יכול לשבת על מלא דברים מהעבר,

וממש לא בטוח שהוא לא ירצה להיות בקשר הדוק ומעורב עם אשתו...

זה ממש לא בהכרח מראה משו לגבי הקשר איתך.

ואולי שווה לשאול מישהו שקרוב אליו, האם זה משהו שמאפיין אותו, או שזה נקודתית על המשפחה.

בהצלחה!!

אתחיל בכך שאת בעצמך ראית/רואה סרטים אז קודם כל אולי כדאי שתפסיקי בעצמך לראות סרטים...אם זה מפריע.לפני שאת "דורשת" ממנו...

דבר שני-לא כל סרט הוא גרוע.נכון שיש הרבה סרטים עם בעיות צניעות וכו' אבל יש כאלה גם טובים.)(לדעתי-חבל להפסיד סרט שלם מצויין בגלל שהוליווד הוסיפו קטע לא צנוע אחד...אבל זו רק דעתי...).

אם את בשלב שאת יכולה ממש(!!)להיות פתוחה ולדבר איתו אז תפתחי את הנושא,תסבירי לו שמפריע לך אבל בעיקר תתני לו לומר לך למה הוא רואה,ואת יכולה גם לשאול(נראה לי) איזה סוג סרטים וכו'.

אני מכיר הרבה חבר'ה דוסים שרואים סרטים ולא רואים בזה בעיה.הם יודעים לסנן מה שלא ראוי וחבל בגלל משהו שלדעתי לא כזה משמעותי(בכל זאת אמרת שהוא "דוס מאוד") להפסיד את הכל...

בהצלחה!

לילה טוב!

החשיבות היא בתיאום הכוונות ובשאיפות המשותפות איך הבית יראה ולאו דוקא במצב העכשווי  שלעיתים קצת רחוק מהן

לא תמיד אנחנו במצב האידיאלי שלנו  בפרט כשאנחנו לא לגמרי שלמים , העיקר שיש שאיפה והשתדלות מעשית .
בכ"א מה שבנדא מצוי כתב זה כיוון נכון .

הייתי מוטרדת יותר מהעניין עם המשפחה ומתמקדת בו.

לראות סרטים אפשר להפסיק ע"י החלטה ועמידה בה, לעומת יחסים ודעות על משפחה..לדבר לדבר לדבר! לשאול אותו בדיוק מה שאאלת אותנו.

עלי והצליחי.

ולהתמקד בעניין של הציפיות שלך ממנו.

אני לא מצליח להבין למה את מצפה ממנו למשהו שאת בעצמך לא עושה.

אם את חושבת שזה לא בסדר, ורוצה להשתנות, את יכולה לפרגן ולחשוב שגם הוא כמוך.

אם את בעצמך כבר לא במצב הזה, תפרגני לו שגם הוא יוכל להתקדם.

בעיניי פשוט צריך לפתוח את הנושא ולדבר באופן גלוי על העניין ועל היחס לכך.

אם את ראית סרטים ולא החמרת עם עצמך

אין שום סיבה לדרוש את זה מבן הזוג/ המדוייט.

אם התקדמת מבחינה רוחנית והחלטת שאת מפסיקה לצפות בהם

אז יכול להיות שזה לא מתאים לך.

[רק תזכרי שאישה חכמה, יודעת לעזור לבעלה להוציא את כוחותיו לכיוונים הנכונים, "עושה (את) רצון בעלה"..]

דברי איתו על התחום הזה.

עד כמה שאני מצליחה להבין ממה שכתבת..

(וכמובן, לקחת הכל בעירבון מוגבל, לא מחליטים החלטות הרות גורל על פי הפורום)

הוא נשמע לי לא בוגר מספיק להקמת משפחה..

עצם ה"מתערבים לו מדי בחיים" - נשמע קצת כמו ציפיה של נער מתבגר שירדו לו מהוריד, ושיתנו לו שקט..

שקט לא יהיה כל כך בחיי נישואין..

נשים זה טיפוס מסובך מדי בשביל לתת מרחב נשימה לגבר

[מצד שני יכול להיות שהם באמת חופרים, ואז את לא צריכה להבהל ממנו אלא מהם]

מסקנה - 

לדבר איתו באופן גלוי וכנה, על מה שמפריע לך.

לשאול אותו כמו שכתבת:

"זה שאתה אומר שהמשפחה חופרת ומתערבת לך בחיים - אתה יכול לתת לי דוגמא?

זה גורם לי לחשוש שאם אבקש ממך יחס בזמן שיהיה לך קצת פחות כוח אליי במידה ונתחתן-

גם אני אהיה חופרת ומתערבת"

[ועל הסרטים - כמובן, שאלי, מה בדיוק גורם לו לשבת כ"כ הרבה זמן על סרטים

האם זה סוג של בטלה? או שזו הדרך שלו לפרוק מתחים יומיומיים..

איזה סוג סרטים? ומה הוא חושב על זה? יכול להיות שהשאיפות שלו רחוקות מאוד מהמעשים..]

לק"י

למרות שאני מסכימה עם הכלל שציינת (לפחות לגבי רוב הדברים).

בין גברים לנשים - בנות חושבות שמותר להן הכל.

אז כדי להבהיר - צאו מזה. אין שום הבדל. 

אסור זה אסור זה אסור

לק"י

"אין לך זכות לדרוש ממני ללכת רק עם חצאיות, כל עוד אתה לובש מכנסיים"..

וכן, לגבי: "כל עוד את לא מתפללת שלוש תפילות במניין, את לא יכולה לדרוש ממני את זה".

מגוחך קצת, לא?!

אז נכון, שיש דברים שאין הבדל, אבל יש דברים שכן.

(וכן, גם בעניין הסרטים יש הבדל. לפחות עפ"י הדיעה שלבנים אסור לראות בנות מציגות.. ואז לבנות אין בעיה לראות סרטים צנועים שמציגות בהן בנות, בעוד שלבנים זה בעייתי).

לזה את קוראת הבדל? זה חוק!

אף אחד לא "מבדיל" כאן.

מעבר לזה, אני לא יודע מי פתחה את השרשור וזה גם לא מעניין אותי.

מה שכן, לא הגיוני שעל זה אנשים פוסלים. הייתי בטוח שהיא שאלה בצחוק, עד שאנשים ענו ברצינות.

אחר כך מתלוננים על רווקות מאוחרת.

על עבודה משותפת שמעתם? על בדיקת חסרונות עצמית שמעתם? אין לך "חסרון" שווה ערך ל"חסרון" הצפיה בסרטים שלו?!

ואלירז, יפה שאת חורצת גורלות ושופטת אנשים בלי שיש לך מושג בכלל מי הם.

בדר"כ אני מסכים איתך, אבל כאן כבר נכנסת לנישה של להבהיל (בלי לשכוח לשים חיוך בסוף הסוגריים) ולהלחיץ את הבחורה.

מצד שני, מי ששואל שאלות כאלה, כנראה מגיע לו לקבל תשובות כאלה.

יעל, אם תוכלי להסביר למה התכוונת בתגובתך אליי, אשמח מאד.

לא הבנתי מה ניסית להגיד

לק"י

ובנות..

ז"א שאני רוצה שבעלי יקפיד על מצוות שאני לא מחוייבת בהן, ואני מניחה שגם לו יהיו דרישות כאלה בכיוון ההפוך.

הבנת את כוונתי?!

מסכימה, שגם בעניין הסרטים- יש סרטים שגם לבנות אסור לראות (אנחנו בנות- נכון! אבל גם לנו יש עניין לשמור על העיניים..).

קורה שהבחור קצת רוצה עצמאות וכל עוד הוא בבית של ההורים שלו הם קצת מעיקים עליו ועדיין חושבים שצריך לחנך אותו, ואם יש לו אחים גדולים אז הם גם חשים צורך לחנך אותו.. לדעתי ברגע שהוא התחתן ויצא מהבית אז המצב עם המשפחה יהיה הרבה יותר טוב.לכל קשר יש עליות וירידות ככה גם בתוך המשפחה..

וסרטים זה דבר שאפשר לשנות.. כשאין לך זמן אתה לא רואה סרטים ועם החיים נהיה פחות זמן.

שני הדברים שאמרת זה דברים שמשתנים ממש הרבה עם החיים של כל אחד..

אין לך ממה לפחד מזה.. העיקר שהוא בחור טוב!!

ולגבי המשפחה,

לדעתי זה די נורמלי ואין כ"כ מה לפחד

קורה המון שבני משפחה מתעברים

זה מציק

זה עלול לפתח איזושהי אי אהבה קטנטנה

זה דבר די נפוץ שהמשפחה מתערבת ואם הוא מדבר על זה בפתיחות זה אומר שהוא לא מסתיר כלום.

לגבי הסרטים לי זה מפריע, אני לא רואה סרטים כמעט בעיקר כי אני לא מוצאת שום עיניין בזה ומוזר לי למה אנשים בכלל מייחסים לזה משמעות.

אבל נראה שזה משהו די נפוץ

את שמחה עם זה שאת רואה/ראית סרטים? או שמבחינתך זו נפילה/דבר שצריך לעבוד עליו?

אם את חושבת שזה דבר שלילי אוייקטיבית, אני מבין לגמרי את מה שכתבת.

גם לי יש דברים שאני עושה אבל חושב שהם בדיעבד לגמרי,ומקווה להפסיק אותם,

וממילא אני מאד לא אשמח אם בחורה שאצא איתה תעשה את הדברים האלה.

(ראיית סרטים זו דוגמא טובה,כנ"ל לשהות זמן רב מידי בפורום)

כדאי לברר עם הבחור האם טוב לו עם זה שהוא רואה סרטים.אם מתברר שלא,הרי ששניכם באותה 

הגישה,פשוט צריכים לעבוד יותר על הנושא,ולא נראלי שכדאי לפסול.

*בחור שרואה סרטים זה לא אומר שהוא לא בחור רציני ואיכותי,באמת שלא קל בעולם של היום

להיות מנותק מהתרבות שמסתובבת מסביב,אני בטוח שכולם פה מכירים את ההתמודדות..

אלירז- תודה על התגובה המושקעת, אני מקווה שהוא לא כזה באמת ושהוא כן מוכן לנישואין לכן אשאל אותו.

בעיקרון הוא בייני"ש, הוא מעדיף את החבר'ה בישיבה על פני הרעש בבית לפי טענתו-

הוא בכור ודבריו זה דורש ממנו להתייחס לאחיו (2) הקטנים.

אין לו כוח לזה ולדרישות של הוריו ולכן נשאר הרבה הישיבה וממעט לחזור הביתה.

אני פוחדת מזה נורא, זה סוג של התנערות מאחריות או שזזה מוצדק לדעתכם??

לא זה לא משהו שדובר עם ראש הישיבה.

ההורים לא אוהבים את זה בכלל, שאלתי אותו מה עם כיבוד הורים (כי גם אחי ביינ"ש ולפעמים קשה לו) הוא טען שזה לא שייך וזה אחרת אחרי כמה שנים בישיבה... (ביינישים- ככה זה גם אצלכם??)

לגבי אחיו- הם גדולים וכן, זה רק 2

לגבי בין הזמנים- הוא בבית (לדבריו הוא כבר מחכה שהחופשה הזאת תסתיים!!)... ???...

הבנתי שההורים לא דורשים כמעט, בכל זאת כל המשפחה הם בוגרים..

גמאני חושבת כך, אולי באמת אדבר איתו.

נראלך שכדאי לפתוח את זה כך?

הייתי שמחה לדבר איתך אם זה בסדר

תודה רבה!!

כנות, המפתח לכל לב סגור

יכול להיות שדוקא עם אחים יותר בוגרים אין לו פרטיות.  יכול להיות שדוקא זה שהוא לא קשור למשפחתו הוא יהיה יותר קשור אליה.  היא לא נתנה מספיק אינפורמציה וגם אין לה מספיק אינפורמציה.

אוף אני לא יודעת כבר מה לחשוב..

היית רוצה שהוא יפסול אותך על אותו הדבר?\

את דווקא אמורה להבין אותו.

לעניין המשפחה- כשהוא יהיה נשוי ואב לילדים בעז"ה הוא יבין הרבה יותר את המקום של הוריו.

סומכת עלייך שתקבלי את ההחלטה הנכונה והמתאימה לך ביותר.

שבוע טוב

 ולגבי הסרטים- אני כבר לא רואה ולכן הפריע לי שהוא כן ועוד הרבה.

לגבי המשפחה אני לא יודעת אם זה מחייב..

אבל משום מה, התחושה שלי שיותר מלחיץ שגבר רואה סרטים, מאשר אישה.

ובפרט שאמרת שהיית רואה, משמע כעת את לא אם אני מבינה נכון. והוא עודנו רואה, והרבה..

נשמע לי מאוד מוזר העניין הזה.

ואני לא בטוחה שקל להתנער מזה, למרות שנשמע שהמשפחה היא "תיק" כבד יותר.(רק הדגשה: מוזר עניין ראיית הרבה סרטים. אם זה מידי פעם, זה לא בהכרח מעיד על משהו יוצא דופן).

הרגלים שאדם קונה לעצמו קשים יותר, מאשר הרגלים שגדל לתוכם מבלי רצונו (כמו המשפחה)

לגבי המשפחה: תלוי מה גישתו. האם הוא מאוד נתון למשפחתו? או שמא הוא כזה שלא ירצה שיתערבו מידי?

ככלל אם הוא אדם שיודע גם להציב את הגבולות הנכונים ביחס לזה, אין סיבה שהמשפחה תהווה מכשול.

קודם כל אני ממש לא בעד שבנות יראו סרטים.

אבל לבנים זה הרבה יותר בעייתי כל הקטע של הצניעות, שירת נשים, שמירת העיניים וכו' וכו' וזה גם הרבה יותר משפיע עליהם.!

ממש יכול להיות שהייתי פוסלת על זה...

...בסרטים לכאורה מתייחסות לגברים (אסור להם לראות וכו'..)

אבל אני משער שלא צריך להיות יותר מידיי פיקח כדי לדעת שגם לבנות יש בעיה לראות את רוב הסרטים שלבנים אסור לראות, כי בדר"כ המפיקים של הסרטים לא מסתפקים רק בשירת נשים צנועות וחסודות...(אני כמובן יוצא מנקודת הנחה שלא מדובר בסרטים של האחים גרובייס דאז..  )

כל כך הרבה ניקים אנונימיים פתחו כדי לכתוב פה, אולי צריך לאפשר לכתוב פה באופן אנונימי?

סתם תהיה ונקודה למחשבה.

מן הסתם היו להם סיבות טובות. אני צעיר פה, לא מכיר.

במקום להמשיך להיות מתוסכלת יש כנראה רק פתרון אחד שהוא הכי טוב כדי אולי להתקדם הלאה - וזה לשבת איתו לשיחה אמיתית על הנושאים שמפריעים לך.

מי יודע,ייתכן והסרטים שהוא רואה זה תקפה בחיים והוא בעצמו מבין שהוא מעוניין להפחית בזה?

ולגבי המשפחה - כנראה שיחס לבת זוג (ואני אומר את זה בזהירות כי מעולם לא הייתי כזה...) אמור להיות שונה מיחס לשאר משפחתו הקרובה של האדם...אז לא בטוח שהם מדד...

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך