קודם כל כלכלית. דבר שני, אין את כל הלחץ של המבחנים, יש שגרה רגועה של עבודה כשמוצאים בע"ה.

לא נשמע מעולה? 

זה לגמרי נקודת זכות

מבחינת שגרה פנויה

מבחינה כלכלית

מבחינה יציבות

ועוד הרבה דברים

שונה/מוזר

את מרגישה ככה כי עד עכשיו עכשיו היית רגילה למשהו אחד

ועכשיו את במצב אחר

בהצלחה

בכלל לא מוזר בעיני.

אם כבר מראה על רמה גבוהה

כל בייניש חולם שאישתו תהיה עם תואר וכבר לא סטודנטית...

יכול ללמוד הרבה יותר בנחת..

כמו שאמרו לפניי- גם כי היא יותר מסודרת בחיים, וגם מבחינת זמן פנוי. וגם כי היא עברה עוד תחנה בחיים וזה ביגר ופיתח את האישיות שלה יותר בד"כ.

וסתם הערה: הרי בכ"מ זה לא בשליטתך, אז אל תתני לזה להטריד אותך.

בעלך הרי יגיע מתישהו (בע"ה בקרוב) ויקבל אותך כמו שאת. אז הנתון החדש יכול רק לסנן לך עוד מועמדים לא מתאימים

"ויקבל אותך כמו שאת"

ואפשר להוסיף.. יאהב ויקבל...

זה מוזר לי כי מסיימת יחסית מהר... רוב החברות שלי עוד באמצע התואר (ויש כאלה שממש בהתחלה)

מוזר לעבור שלב פתאום... מוזר אבל משמח

תמיד הבנות עוקפות את הבנים בעניין הזה.

תחשבי, אם מישהי עשתה שנת ש"ל והתחילה אחריה תואר של 3 שנים

ומישהו באותו גיל התחיל ישיבת הסדר, התגייס לצבא בשיעור ג', השתחרר באמצע שיעור ד' ...

במילים אחרות - הם באותו הגיל - היא סיימה תואר ולו נשאר עוד שנה בישיבה (אם הוא רוצה להתחיל תואר, הוא יסיים 4- 3 שנים אחריה)

אז לא, זה לא מפריע, ולא אמור להפריע!

תיהני עם מה שיש ואבא שבשמיים שאוהב כל אחד ואחת מאיתנו יעזור לך למצוא את ה-אחד שמתאים לך...

גם אני כך

אבל אני למשל חשבתי על תואר שני,

עם זאת אחכה שאתחתן כדי לעשות זאת כי הבנתי שזה דיי מאיים-

יש מצב נכון?

זה נשמע מאיים? 

לא חשבתי על זה...

זה אמור להיות שיקול האם להתחיל לימודי תואר שני?

דווקא בתור רווקה זה יותר נוח ללמוד ויש יותר תקציב לזה מן הסתם.

גם אני באותו מצב,

חשבתי להתחיל ללמוד לתואר שני, אבל תחשבי על זה-

בהנחה שאת מתחתנת בעי"ה עם בחור ישיבה שעשה צבא,

יש מצב שאת מתחילה תואר שני כשהוא עוד לא התחיל את הראשון-

זה קצת מאיים לא?

אני הייתי מרגישה פחות בנוח עם מישהו שכרגע עושה למשל דוקטורט..

--

יצא לי לנסות להכיר למישהי בת 35 בחור,

מבירור איתה ועם עוד בחורים את מבינה עד כמה זה מאיים עליהם.

שנזכה להתחתן לפני ואולי נלמד ביחד

לא מסיימים ללמוד לתואר שני תוך חודש...

זה לוקח לפחות שנתיים.

ועד שאת לא מסיימת את לא נקראת "בעלת תואר שני" אלא רק סטודנטית.

דבר שני, איך נדע מתי נתחתן?! |מיואש|

בגלל זה אני צריכה להמתין עם התואר?

למרות זאת, אני מסכימה איתכן.

אוף זה כבר מתחיל לבלבל!

מצד אחד- אם אני אעשה תואר שני לפחות אני ימשיך להיות סטודנטית...

מצד שני- תואר שני יכול לאיים על בנים...

בעעע so annoying!!!

female- אבל גם אם עדיין אין את התואר השני ביד, עצם זה שאת עושה את זה, זה אומר שבקרוב (בע"ה) יהיה לך, ובכלל זה נראה כאילו את ממש חכמה ואולי רוצה להיות קרייריסטית וזה יכול לאיים...

כל עוד אין לי משפחה משלי אז אני קרייריסטית.

השלמתי עם זה כשראיתי כמה שעות מהיום שלי אני משקיעה בעבודה

אני אוהבת שהיום שלי מלא בתוכן.

ואם אני נהנית מזה, אז למה לא?

עדיף להשקיע בקריירה עכשיו ולעשות את החיים קלים יותר בהמשך בעזרת ה' יתברך מאשר לחזור מהעבודה ולהרגיש שלא ממצים את כל היום.

אני חושבת, שלא כדאי לספר ישר בתחילת קשר על הלימודים לתואר שני.

לא חובה לחשוף הכל על ההתחלה...כדי לא להרתיע אותו.

מצד שני, מה שאמרת לגבי ה"ממש חכמה" - זה באמת מפריע לי מאד...

כי זה חושבים כבר מהתואר הראשון. (אז אין מה לעשות נגד זה...).

בקיצור, אין לי תשובה ברורה...

ממש מתחשק לי להתחיל/להמשיך  ללמוד

אם זה מאיים עליכן,ואתן חושבות שעקב לימודים כאלו אתן עלולות לזנוח

את הרצון להיות רעיות אמהות טובות ולהשקיע בבית,הרי שזה באמת שיקול

רציני,ואפילו הייתי אומר חותך שלא לעשות תואר שני.

אבל אם עליכן זה לא מאיים,ואתן יודעות מה אתן רוצות להיות שתתחתנו,

אבל ביינתיים ובלי סתירה רוצות להמשיך וללמוד ולהתפתח,אין מבורך מזה,

ואז אני לא רואה שום היגיון שלא ללמוד לתואר שני ו"להישאר במקום"

רק מחשש שהדבר "ירתיע" בחורים.

אם יש אמת פנימית מאחורי העניין,ואתן יודעות שלא תיסחפו אחרי הקריירה

ע"ח המשפחה/הקמת הבית,אני חושב שאין ספק בכלל

הדבר היחיד שצריך כל הזמן הוא להזכיר לעצמיכן מה באמת חשוב.

ועוד משהו:נגדיר את זה בעדינות,אני לא חושב שזה מראה דברים טובים 

על ציבור הגברים שבנות חוששות ללמוד ולהתקדם כי זה ירתיע בנים,שהבנות

שהם יוצאים איתם מצליחות בחייהם ומתקדמות.בכלל, אם אדם למד לדוג' 5 שנים

בישיבה,הוא ממש לא נמצא מאחורי מי שיש לו כבר תואר ראשון.אמנם הוא לא קיבל

תעודה על כך, אבל הקרן קיימת לו...

כל מה שכתבת נכון ואפילו יותר מזה.

במיוחד העניין עם "איכות" הלימוד ולא הכמות...

המציאות היום מוכיחה שזה כן מרתיע...

חלק מהבחורים(ישיבה) שפגשתי (קצת) נבהלו ממני בגלל הלימודים וכל זה...

הם דיברו רוב הפגישה רק על הלימודים שלי והעבודה ועל כמה זה מכניס כסף 

ואני כבר חשבתי שלפחות בזמן הזה יהיה לי קצת שקט מזה...

ואגב- הערה שאני רואה לנכון לאומרה,

מתוך שיחות עם חברות-

אז בנות,

כל עוד אתן תאמנה, שבחור שיושב ולומד תורה במשך השנים הללו,

עשה הרבה בחייו, כי אכן ללמוד תורה זה בהחלט עשייה נצחית,

אז כבר זה שאנחנו עושות "תארים" פחות יאיים על הבחור. 

אבל, כשהדעה הרווחת בציבור הכללי, היא שהבחור עוד לא יצא לחיים, ולא עשה עדיין כלום בחיים, כי הוא ישב ולמד,

(וכן, אני יודעת שזה נשמע טיפה מוגזם, אבל זה לא- רק כי אנחנו בעד לימוד תורה, אז מכבסים את זה במילים וביטויים אחרים..)

אז הגיוני שיהיו כאלו, שיהיו מאוימים מבת זוג ש"עשתה המון בחייה הקצרים.."

וזה די מקביל לתגובה שהיתה פה שבחורה מאויימת מלצאת עם מישהו שעשה דוקטורט..

ודעתי האישית- אין צורך לייחס חשיבות לכל זה בכלל.

לא צריך להיבהל מדוקטורט, צריך להיבהל ממידות רעות, ולהתרשם לטובה ממידות טובות...

אני די מאמינה שגם אם יש מישהו שיחשוש מזה, ברגע שהוא יראה אותי וידבר איתי בע"ה החששות שלו יתפוגגו...

הבעיה היא- מה אם הבחורים ירתעו באופן שהם בכלל לא ירצו להיפגש...?

שהבחורה מרגישה שהיא 'יותר' מהבחור.

נכון, זה באמת לא אומר משהו טוב על ציבור הגברים...

אבל זו ההרגשה שאתם נותנים לנו... ״את יודעת יותר מידי״ ״את דעתנית מידי בשבילי״ ווכו 

בעז"ה אני מתחילה גם תואר שני שנה הבאה..

וחשבתי... כמו שכתבתן.. שזה עלול להפחיד בחורים..

(וכן.. .זה מפחיד את חלקם... אני יודעת..)

וגם חברה שאלה אותי: איזה שם יהיה לך?(מבחינת המקום שאני נירשמת לשם..)

אז אמרתי: מהזתומרת.. יהיה לי השם שלי,, מייכ,,, יש לי רק שם אחד

אז..

 מה שאני רוצה לומר בזה:

כל אחת צריכה פשוט להיות היא... (וגם כל אחד..)

בן אדם זה עיסקת חבילה...

וצריך להיות שלם עם עצמינו..

לכל אחד יש שם אחד... השם שלו..

לא צריך יותר  מידי לחשוב מה יחשבו עלי..

אם מדובר בבחור שאף הוא סיים לימודי תואר והתחיל לעבוד, הכול מצוין. מאידך, מדויט שהוא עדיין סטודנט עשוי להרגיש שלא בנוח בגלל "הבדלי המעמדות"  

אם הרצון שלך להתחתן עם בחור שילמד בשנים הקרובות תורה, כלומר, אברך - מבחינתו זה מעולה ויותר מזה... (לא להאמין איזה שקט כלכלי זה עושה, אבל זה נכון, מידיעה מקרוב...).

מצד שני, אם את רוצה בחור שיעבוד בקרוב, כלומר, בלימודים לתואר/ בסוף לימודיו בישיבה ובתחילת מחשבות לכיוון לימודים ועבודה, בזה המצב יהיה מסובך יותר, כי הבן ירגיש קצת מוזר באמת, שאשתו (או זאת המיועדת) כבר עובדת ולמעשה מממנת       (/תממן) את הלימודים שלו, בזמן שהוא עוד חורש את החיים בלימודים ומנסה לשנורר עבודות מהצד... 

זה לא אומר שזה בלתי אפשרי, אלא בסך הכל צריך גבר שזה לא השיקול הכי חשוב שלו (הרצון של הגבר להרגיש זה שמחזיק את הבית מבחינה כלכלית דומיננטי אצל הרבה, אבל לא אצל כולם)...

גם חשוב לזכור שזה גם הגיוני שייווצר מצב כז, בגלל העובדה שהבנים עוברים מסלול ארוך בהרבה מהבנות עד להגעה ללימודים (ישיבת הסדר/ גבוהה, או צבא 3 שנים... בהשוואה לבנות שיכולות לבחור לא לעשות שירות, או שעושות רק שנה/ שנתיים, זה הפרש משמעותי בשנים...).

כמו כל דבר בחיים..

בעקרון זה יתרון..(חרוז)

אבל אם אני עדיין שם עדיין מאחורה בישיבה..זה טיפה לא שייך..

אבל עקרונית,למה לא?

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי