כל בן אדם צריך לקבל אהבה והערכה, פידבק חיובי

במיוחד מהמשפחה , במיוחד מההורים.

זה בטח לא קל לך.

לחיות במצב כזה -זו עבודה קשה..אבל את כבר הצלחת לעבור כמה שלבים..ולהבין שלא את הבעיה.

כבר הצלחת להבין שכשמישהו אומר רק רע..או נתפס מאד לרע- כנראה יש לו בעיה..

אולי הוא אדם מאד ביקורתי..ומחפש את השלימות.

יש כאלה..גם הורים- שמתוך אהבה ונתינה רוצים את הילדים שלהם מושלמים וקצת קשה להם לקבל "כשלונות" או קשיים.

בכל מקרה בכל אדם יש טוב- ואם לא מדגישים לך את הצדדים הטובים שלך..זו בעיה חיצונית, לא שלך.

זה עדיין קשה מאד..אבל קצת מנחם.

אחרי שהבנת שבטוח יש בך דברים טובים..זה לא יהיה קל אבל את צריכה לעזור לעצמך.

אולי תכיני רשימה של דברים טובים שיש בך..

תוסיפי כל יום משהו טוב שאת יכולה לומר על עצמך-

אולי זה קשה בהתחלה, במיוחד אם התרגלת לשמוע המון ביקורת,

אבל יש בך המון דברים טובים..את רק לא שמה לב אליהם..

אז זה יקח זמן ..אבל תכתבי דברים טובים שיש בך..ואז את תבחיני בהם גם במהלך החיים.

וכשיאמרו לך משהו רע..תהיה לך גם רשימה טובה לחשוב עליה..להתעודד ממנה..

לדעת ש*את* טובה, גם אם יש בך דברים שאפשר לשפר, כמו בכולנו.

חיבוק,

והמון המון הצלחה!

כתוב על יצר הרע: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. וגם כתוב, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. כלומר כוחו של היצר הוא הכוח המניע, שכל מה שאנו עושים בא ממנו. אם אנחנו יודעים לכוון אותו לתורה אז בעצם עידנו את הטעם שלו כמו מרק תפל שהוספנו לו תבלינים.

במונחים יותר פשוטים, ברור שיש פה מצב בעייתי אין ספק שמטרת ההורה היא לראות את הטוב של הילד שלו ולשבחו על כך וממילא הילד יתעודד ויגביר את הטוב. אם את נחלשת אז את נכנעת ליצר כי מטרתו לייאש. את יכולה אולי לנסות לחשוב שאת קבלת סוג של מתנה, שלב נוסף שהרבה לא זכו לו.  אולי זה לא נחמד לחשוב ככה אבל את יודעת איך הורה לא צריך להתנהג וכבר עכשיו יש לך שלב אחד באיך לגדל את הילדים שלך. אם את חושבת ככה אז אולי תעדני קצת את המצב הלא פשוט הזה גם אם בפועל הוא לא ישתנה.

נ.ב. אני לא אומר שכולם צריכים לעבור דבר כזה ח"ו אלא פשוט שאם הוא כבר קיים אז כדאי לעדן אותו

מקווה שהייתי ברור. בהצלחה! 

אני כבר הרגלתי את עצמי להתעלם לפתח לעצמי שריון צב וכך עד שאני כבר עושה אי פעם משהו

אמא שלי כל כך שמחה שהיא שוכחת מהכל
 

יש גם שיר שכתבתי על זה:...

ילד שכזה

כולם מדברים על עצלן

אף אחד לא מדבר על הקושי

האחד לא נחמד השני קצת נפחד

שתי סטירות על הלחי

כי ילד כזה מי ירצה לאהוב!?

הם אומרים לו עשה!

הוא אומר תנו לחשוב

ככה אי אפשר להמשיך

הם מצקצקים בלשונם

ילד כה מופרע

לא ברא השטן

ואני אותם שומע

וליבי נחמץ בקרבי

יוצא החוצה

שואל מי אני

מביט בכוכבים

מנסה קצת לחלום

אך בתוך ליבי

ישנו רק חור שחור

נ.ב לסטלן

אם אין משהו חכם להגיד עדיף פשוט לסתום!!!

אבל בדוגרי מתחת לעלבון רוב הביקורת נכונה ועדיף לנסות לאמץ אותה ופעם הבאה אולי הם פחות יכעסו

אלא אם את נניח מקבלת המון המון עידוד וחיזוק ותמיכה, ואת רואה שהביקורת באה באמת לשפר ולא להקניט..ולא מעין רעה אלא ממחשבה.

אם אדם מקבל רק או יותר מדי ביקורת בלי שום איזון בהמון עידודים ואהבה וחיזוק- אסור לו לקבל את הביקורת הזו.

למרות שאולי יש בה לעתים גרעין של אמת- כשהיא לא מלווה בהמון חום וחיזוקים היא לא תבנה אלא תהרוס.

ובשביל לשמור על עצמו האדם צריך להתחזק ולאהוב את עצמו-לא להסכים לביקורת ולדברים השליליים.

תאמיני לי שאדם שגדל בבית ביקורתי יודע כבר לבקר את עצמו..וכמה שהוא ינסה רק לאהוב ולדחות את הביקורת..היא מחלחלת וכן גורמת לו לבדוק את עצמו ולשאוף לטוב-

ולכן הוא מצידו צריך לנסות לא לשמוע ולא להאמין..וכן לחפש את הטוב שיש בו, להאמין בעצמו.

(בכל מקרה..כמה שהוא ינסה לדחות אותה קצת ביקורת תיכנס...אז הוא לא צריך לרוץ ולקבל אותה באהבה..כי היא תשבור ולא תיבנה.)

אבל מה זה יעזור אם אני אבליג???

בסך הכל אני כן רוצה להיות בנאדם יותר טוב וגם אם הם לא ממש מפרגנים זה שהם לא מעירים עוד פעם על אותו דבר מחזק שכן השתפרתי במשהו גם אם לדעתם יש לי עוד מליוני דברים לשפר

אם את מרגישה שאת נבנית מזה, ונהפכת לאדם טוב יותר- מעולה.

זו המטרה שלהם, לעשות אותך יותר טובה..ואם זה ככה..וזה נוח לך, אז בסדר.

אם הם אוהבים מאד ומראים אתזה, וגם מבקרים כחלק מהאהבה-בסדר.

אבל אם יש ביקורת ובקושי יש תמיכה ואהבה זה מעוות, ואז האדם צריך לא להקשיב לרע וכן לחפש את הטוב, ולאהוב את עצמו.

אני פשוט יודעת שברוב המקרים ביקורת ביקורת ביקורת - זה הרס, לא בנייה,

ולכן ממצילה לאדם לנסות לסתום את הלב והאוזניים, לא להאמין שהוא רע- ולחפש את מה שטוב בו. לאהוב את עצמו.

הם אומרים לי פה את צריכה לשפר ואני התעלם??אני רוצה להיות בנאדם טוב

אולי אם הייתי יותר טובה הם היו פחות מעירים לי הם מעירים לי כי אני לא בסדר אין לי אפשרות לא להקשיב

מה זאת אומרת לא אוהבת את עצמי??!!

את חייבת לאהוב את עצמך ולדעת להכיל את מי שאת!! זה ההתחלה...

וחוץ מזה...יש שם מישו למעלה שמאוד מאוד אוהב אותך!! אין לך מושג כמה!! וגמאני אוהבת אותך...

לאהוב את עצמך.

ואני יודעת שזו מטלה מאד לא קלה עבור אדם שגדל בבית ביקורתי ורגיל לשמוע רק ביקורת ודברים שליליים-

אבל קח את זה כמשימת חייך הנוכחית..-

אפשר להתחיל עם רשימה של דברים טובים שיש בך,

וכל יום חייבים להוסיף נקודה חיובית, תכונה חיובית, מעשה טוב.

אתה לפתע תגלה כמה אתה יכול לתרום לסביבה שלך, כמה אתה חיוני-גם אם אתה לא זוכה לקבל את הפידבק.

אתה צריך לתת אותו לעצמך,

לעודד את עצמך, לטפוח לעצמך על השכם ולהמשיך להיות מי שאתה.

אין דבר כזה אדם רע, ואין אדם שלא ראוי לאהבה-

אני בטוחה שלעבור מרשימת דברים טובים שמעלה את הביטחון העצמי והמודעות לטוב הפנימי שלך -לאהבה עצמית, להכלה וקבלה,

זה לא כ"כ מהיר ופשוט-

אבל זה תהליך, וככה נראה לי הוא מתחיל.

זה עוזר לשתי שניות וחצי ואז הכל חוזר להיות אותו דבר

אבל אחרי הכל זה סוג של התפקיד שלהם לחנך אותי להיות יותר טובה 

אם היא בונה אותך ומחזקת אותך, והופכת אותך להיות טובה יותר-

או שהיא גורמת לך להיות ממורמרת, חסרת ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך..וכו'- ואז זו בעיה.

חנוך לנער על פי דרכו.

אני ממש ממליצה על הספר "חובת התלמידים"...

הוא  ממש  מדבר על זה...ועל חנוך הנער על פי דרכו... שווה קריאה!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות