תהיות ותובנותכיפהאדומה
חושבים שצריך להיות מבוססים כלכלית לפני שמתחילים לצאת?

לי באופן אישי קשה המחשבה של לחיות על גבי ההורים.
מצד שני..אז מתי זה כן יהיה מתאים? אחרי שאני אתבסס כלכלית? ואם זה ייקח לי הרבה זמן? זה שווה להשהות את המטרה הכי נעלה בשביל זה?
ברור שאני לא אהיה לבד אבל גם אם נהיה יחד מטריד אותי לחשוב שאולי אני לא אצליח להיות עצמאית

מה דעתכם?
שאלה קשה שאלתפריסבי
לדעתי צריך שיהיה בסיס כלשהו ולא להסתמך על צ'קים מהחתונה או כל דבר אחר. בד"כ אנשים שמתחתנים מוקדם גרים ביחידת דיור ליד ההורים או במגורי אברכים ואז הנטל הוא פחות.

אני לא אומר שצריך שיהיה קופה של כסף בבנק, אבל שיהיה משהו שיהיה אפשר להתחיל ולהתקדם (לא יודע כמה, כמה שנראה לכל אחד. זה משתנה).
אתה שוכחכיפהאדומה
שבשביל מקצוע מכניס ברוב צריך לימודים זה אומר לסיים תואר או הסמכה ואז עוד לעבוד לפחות שנה כדי לחסוך
וזה כמובן אחרי שירות לאומי
אז היא תוכל להתחיל לצאת רק בגיל 23-24?
וזה עוד במקרה הטוב, כן?כיפהאדומה
מה עם הפיקדון?פריסבי
עבודות מהצד? מלגות? לא חסר. יש כאלה (אולי לא הרבה, לא מבין בזה הרבה) שלוקחים שנה לפני הלימודים ועובדים במועדפת.

וכמו שאמרתי, יש כאלה שבוטחים בה' מאוד בזה ולא ידחו חתונה בגלל הוצאה כלכלית אלא יחיו בצמצום. כל אחד לפי מה שהוא מסוגל להצטמצם.
עוד יותר גרוע!כיפהאדומה
תחשוב על מישהי שמתחילה את בחיפושים רק בגיל 25!
ובינינו לא לכולם לוקח יומיים למצוא אותו/ה ..

למה 25?פריסבי
עובדה שאנשים יוצאים כשהם סטודנטים ואין מה לעשות. ככה זה במדינה הזאת שחייבים לשרת במקום לצאת לחיים אחרי תיכון, בניגוד לזה אם גרים בחו"ל. בע"ה דברים איכשהו הסתדרו ועוד יסתדרו.
מנסיוןארוון

ואני דיי מבוגרת לעומת רוב חברי הפורום,

עבדתי במקביל ללימודים,

גם שנאתי את המחשבה של להיות נשואה ולחיות על חשבון ההורים, בעיני זה נורא שאדם לוקח החלטה כ"כ משמעותית על חייו שמעידה שהוא אדם גדול ואחראי על חייו אך נזקק להוריו, כמו ילד שמבקש דמי כיס.

אז כן ההורים מימנו לימודים ומגורים, אמרו שאני יכולה להתפטר אם קשה לי..

והיה לי קשה, אך בעקשנות החלטתי להמשיך.

לימודים כל יום+ בממוצע 3 משמרות בשבוע...

מצאתי את עצמי ערה עד שעות מאוחרות כדי לסיים, ישנה שעתיים-שלוש בלילה ומגיעה עייפה ללימודים.

ולא יצאתי לשום מקום, לא למקומות שאפשר להכיר בנים ולא סתם להנאה..

עכשיו תארו לכם כאן גם הו נוספים חיי משפחה? ללא ספק הייתי ממש ממוטטת במקרה כזה.

אז מה הפתרון?

או להתחיל לצאת אכן מאוחר יותר, בסביבות גגיל 23-24, להתחתן בגילאי 26-28 זה לא כזה נורא ואפילו לעיתים דבר טוב ואחראי, שני בוגרים באמת...

או לחיות על חשבון ההורים, ובמציאות של היום שהרבה מתחתנים מוקדם זה אולי אפילו אופציה לא ממש רעה...

יואוכיפהאדומה
את לא מבינה איך המציאות שתיארת מוכרת..
מה רע בלהיעזר בהורים בהתחלה?רחלקה

בעזהי"ת.

 

גם אנחנו בע"ה נתמוך בילדים שלנו בבוא העת. זה טבעו של עולם...

[כמובן רק אם יש יכולת ורק אם הצד הנותן נותן בכיף והמקבל לא חונק.]

אם ההוריםשוקו#

רוצים שתתחתן והן מודעים למצב הכלכלי העתידי שלך - הם יעזרו לך בשמחה אם יש להם. כמובן למצוא עבודות מזדמנות, ואיכשהו הקב"ה מגלגל את זה שכשצריך - אז הכסף מגיע.

הנחה בארנונה, מלגות, מיצאת עבודה וכו'

זה מה שאחותי ענתה ליכיפהאדומה
אני לא מצליחה לחשוב שאוכל לבקש מההורים כסף
כל העיניין הוא להיות עצמאיים לחיות בגפי.
בטוח הם ישמחו לעזור
אבל למה שלא יהנו בעצמם מהעמל אליו טרחו?
‏^^פריסבי
גם אם הם היו שמחים לעזור, זה מרגיש לא נעים... כי חתונה מהווה סוג של עצמאות (לא?).
לא.רחלקה

בעזהי"ת.

 

אני, למשל, לפני החתונה הייתי מאוד עצמאית. שילמתי על עצמי כמעט הכל (חוץ מחשבון פלאפון ).

וזה היה מאוד מתוך אידאל- שזהו, התבגרתי והגיע הזמן להיות עצמאית ופחות לנטל על ההורים. אחרי הכל זמני בידי ואני יכולה לכלכל את עצמי. ההורים בשמחה נתנו צ'ופרים ודברים, אבל בגדול זו היתה המגמה.

ועכשיו כשהתחתנתי, ההורים תומכים בנו יפה יפה! וכל זה בשמחה ממש!

מבחינתי זה בסדר- כי הם רוצים לתת, ואני באמת צריכה את זה.

מבחינתם זה בסדר- כי מי אמר שהנאות זה רק בילויים אישיים והשקעותמטורפות בבית? אתם יודעים איזו הנאה זאת לראות את הילד שלך חי באושר כנשוי? אחרי הכל הנתינה לילדים לא מתחילה ולא נגמרת בכסף, זוהי נתינה אינסופית, מתוך אהבה עצומה.

אז כן ההורים שמחים מאוד לעזור במה שרק אפשר!

 

[ושוב, אני מדברת על הורים מהסוג שיש להם ושהם רוצים לתת. יש מקרים אחרים שאני לא נכנסת אליהם...]

אז למה הרגשת שאת נטל על ההוריםפריסבי
לפני שהתחתנת? הרי אמרת שהורייך שמחים לעזור לך.

לכן את כן הרגשת לא נעים אז (ואולי עכשיו בצורה מסויימת, אא"כ את אומרת שלא וזה טוב.).

לא אמרתי שאסור להשען על ההורים ולא נחמד לקבל כסף לפעמים אבל אם רוצים עצמאות מוחלטת, עדיף לסגור את ברז המזומנים. לא סתם אומרים "בעל המאה הוא בעל הדיעה"...
תקרא שוב את שכתבתי-רחלקה

בעזהי"ת.

 

לא הרגשתי כנטל. הרגשתי שאני יכולה לעזור- אז למה לא?

חתונה זה דבר חשוב מאוד מאוד. וכשההורים מאמינים בזה, הם מוכניםלשלם על זה הרבה לטובת הילד שלהם.

בסופו של יום אין כזה דבר "אין כסף". יש. זה רק עניין של סדרי עדיפויות...

זה מאוד מכליל.שמיים.
בסופו של יום לא חסרים אנשים שההורים שלהם בקושי סוגרים את החודש.
ולבוא בדרישה של מימון חצי חתונה (שמאוד נפוץ כיום במגזר) ועזרה בהמשך על מנת שיוכלו להתבסס הוא לא דבר לגיטימי בכלל.

בעיניי אם יודעים שאין כסף ואין על מי להישען למה להתחתן? אז זה יחכה עוד שנה.
אמרתי מראש שאני מדברת על סוג מסויים של הורים.רחלקה

בעזהי"ת.

 

ואני מאמינה שגם למי שקשה לסגור את החודש יש חסכונות. אנשים לא נוטים להתבסס על העו"ש...

[כך אני מקווה לפחות]

 

בכל אופן, אם יש מקרה קיצוני של מחסור בכסף- בד"כ הילד יודע את זה מראש, ולכן עליו להשתדל ולחסוך בשביל זה.

ותמיד אפשר לעשות אירוע צנוע יותר, לא חייבים שהכל יהיה נוצץ ומליון דולר...

אין בעיה להיעזר בהורים. זה פשוט לא אידאל,רסיסי לילה..
גם אם יש להם.. אין כמו העצמאות.
זה אמנם לא אידאל,רחלקה

בעזהי"ת.

 

אבל גם לא "לא תקין".

אני מאמינה שכמו שההורים שלנו עוזרים לנו עכשיו, גם אנחנו בע"ה בבוא העת נעזור לילדים שלנו.

ככה זה בעולם, מעבירים הלאה לדור הבא דברים טובים ועוזרים כמה שאפשר.

בע״ה. שיהיה לנו את האפשרות!רסיסי לילה..
את תביני בעצמך, בבוא העת אי"ה,w.w.m.n

שאין דרך אחרת! (אלא אם כן את מתכננת לגור בקראוון באחד מהיישובים.. נראה לי שאז ההוצאות קטנות ממש. תקנו אותי, בעלי הניסיון, אם אני טועה ).

 

גם אנחנו ממש לא רצינו להיעזר בהורים שלנו, אבל פשוט אין ברירה! (ואני עוד עובדת, והוא אוטוטו יסיים ללמוד... אנחנו נשואים כמה חודשים)

 

כן כדאי כמה שפחות להיעזר בהם (ההורים שלי נתנו לנו לגור בדירה של המשפחה בשנה-שנתיים הקרובות. כל השאר - ארנונה, חשמל, מים, גז, אוכל, לימודים, ביגוד, תשלום חודשי לוועד בית, נסיעות וכו' - על חשבוננו ב"ה).

 

אבל אני חושבת שא"א שלא להיעזר בהם בכלל וגם להתחתן לפני ששניכם עובדים...

 

זה מהניסיון שלי...

 

מוזמנת לשאול גם בפורום "נשואים טריים".

 

ב"הצלחה רבה בכל!!!

גם אם את גרה ביישוב נידח בקרוואן- אין כסף.רחלקה

בעזהי"ת.

 

תחשבי שביישוב את צריכה לשלם מלא כסף על נסיעות, והקניות גם יותר יקרות (כי אין סופר גדול וזול ליד הבית), ובד"כ בחודשי החורף קפואאא אז מוציאים מלא על חשמל בשביל חימום, ועוד צרות שכאלה...

[ואת זה אני אומרת מניסיון]

עלות תועלתמשה

ביישובים קטנים מהר מאוד מגיעים למצב שבו מחזיקים רכב, שעולה יותר מהשכירות במקום גדול יותר.

רכב הוא דבר הכרחי - גם אם גרים בעיר...רחלקה
בעיר כשצריך לוקחים מוניתמשהאחרונה

אצל הוריי מעולם לא היה רכב, לא ראיתי שזה חסר למישהו בשוטף כשהכל קרוב.

 

 

גם לשכור הסעה פעם בכמה חודשים לארוע (500 שקלים לערב) עולה פחות מלהחזיק רכב לאורך כל התקופה.

ועוד סייג קטן...אדם כל שהוא

אם יש בעיה של מעורבות יתר של ההורים, יותר טוב לא להיות תלויים בהם כלכלית. לא נעים מצד אחד לקבל כסף, ומהצד השני להמנע מלקבל את עצותיהם. ובדומה לכך, אם ההורים לא שלמים עם המצב שגורם לכם להיות תלויים בהם. למשל, הבעל אברך, וההורים חושבים שראוי שיצא לעבוד.

 

אבל במקרה שאין את הבעיות האלה וההורים יכולים ורוצים לתת, נראה לי סביר מאוד לקבל.

(נראה לי שגם במצב כזה יש מעלה שהאדם יהנה מיגיע כפיו, אבל שלא  נכון להקריב לצורך כך יותר מדי).

 

בסיס כלכלי חובהשורש וגרביים
גם אם הוא בתכנון, שאת יודעת שעוד שנה את מסיימת תואר ומתחילה לעבוד.

אז מה עושים בנתיים עד לעצמאות הכלכלית?
לדעתי אפשר פשוט לצאת תקופה ארוכה עד שהמצב הכלכלי יהיה סגור. ויש לזה יתרונות רבים.
לא כולם חווים את היתרונות שבזה.רחלקה

בעזהי"ת.

 

אנחנו יצאנו 4 חודשים עד החתונה ואנחנו הכי מאושרים מזה שיש!!!

[הייתי חייבת להביא את האירוע המשלים של מה שהצגת]

אי אפשר לרקוד בשתי החתונותפסימי ריאלי

פעם שמעתי מהי רשימת המכולת היוצרת את החתן המושלם: למד ברצינות בישיבה, שירת כקצין בצה"ל, יש לו תואר ומקצוע מסודר, וכמובן - עד גיל 22...

 

הדוס הטיפוסי עושה הסדר, דבר שנמשך לפחות 5 שנים, רק אחר כך הוא יכול ללמוד תואר, כך שבמקרה המושלם הוא יוצא עם תואר ביד בגיל 26. לבנות הבעיה פחותה, אבל גם קיימת: שרות לאומי, לפעמים שנתיים, שנה לחרוש לפסיכומטרי  (כן, יש לי הרבה אחיות, אתן לא תעבדו עלי..) ומי יודע מה עוד. החילונים חיים ב'זוגיות שאינה מחייבת' עד גיל 30 בערך, ואז הם מתחתנים כשהם כבר די מסודרים. מה לעשות, אצלנו זוגיות היא בהכרח חתונה, וקשה מאד לרוב האנשים לחיות בבדידות עד שהם יהיו מבוססים כלכלית. כך שיתכן שעדיף להתבסס קודם (אגב זוהי הדרכת חז"ל: 'יבנה בית, יטע כרם, ואחר כך ישא אשה - סוטה מד עמ' א'), אבל לדעתי צריך להשלים עם העובדה שבדורנו זה לא אפשרי. ההורים יעזרו בהתחלה, ובעז"ה בהמשך עומדים על הרגליים לבד.

 

לא כל כך מבין את הטיעון 'למה שלא יהנו בעצמם'. אני מרשה לעצמי להניח שהאושר שלך הוא האושר של ההורים, ואם את מתעכבת בגלל סיבות שכאלה את דווקא מצערת אותם. חוץ מזה, ככה זה משפחה. כשהם יזדקנו, יתכן שהם יזדקקו לעזרה שלך. האם הם צריכים להתבייש בזה? האם את תרגישי רע עם זה שאת מסייעת כלכלית להורים שלך?

כיפהאדומה
יש בזה משהו.
לענ"ד לא חייבים להיות מבוססים כלכלית בהתחלה,שאלה בעלמא

אלא אפשר לחיות בצמצום בהתחלה ולהסתדר גם מעבודות צדדיות..

 

כמובן שזה משתנה ממש מאדם לאדם, למשל אדם שבשיעור ד' שרוצה להתחתן, אבל מתכנן להמשיך להישאר בישיבה, יציבות כלכלית לא תהיה לו..

 

כסף מההורים- לענ"ד גם משתנה מאדם לאדם ומזוג לזוג..יש הורים שלא יכולים טכנית,ויש הורים שלא רוצים,ויש הורים שרוצים,ויש הורים שרוצים מאוד לסייע כלכלית..

 

צריך לזכור שהכסף הינו רק אמצעי בחיים שאמור לשמש ולשרת אידיאלים שבשבילם אנחנו חיים, וכשהאידיאלים מספיק גדולים וחשובים, הכסף הופך להיות פרט שולי לענ"ד.

 

 

לא..AsNaT

מתי שאדם מרגיש בשל שיצא.מתוך אמונה שהקב"ה לא סתם נתן לי תחושת בשלות כרגע,כנראה שזה הזמן המיועד לי.ולא צריך לתלות עצמנו בכסף כי הקב"ה הוא המפרנס הראשי.צריך ללכת באמונה תמימה בזה ולא לתת לכסף לדחוק אותנו לפינה בכול תחומי החיים.

מצד שני לעשות השתדלות ולחפש בזמן הזה עבודה רצינית.

^^ כל מילה.אלירז
בדור שלא יודע מהו עמל
חושבים שצריך להתחתן רק כשיש תואר ביד ופרארי בחניה.
אז נכון, שנים ראשונות הם קשות.
אבל הקב"ה פותח את אוצרו הטוב ומכוון לדרך הנכונה.
באותה מידה גם נותן כוחות!!


ההורים שלי התחילו מדירת חדר
ביום סלון, בלילה הספה הופכת לחדר שינה.
שולחן מקרטון ו3 אסימונים (שיחות טלפון בשבוע)
היום טפו טפו טפו, בלי עין הרע!
(לא ממשיכה, אבל תודה לאל, יש מה שצריך די והותר)
אני מסכימהכיפהאדומה
זה עיניין של בטחון עצום בה'
אבל כמו כל דבר, אני גם צריכה לעשות את המקסימום בעצמי.
לא. כל זוג ממוצע מתחיל מכמעט אפס (פלוס מינוס)יטבתה
הבחור כדאי שיהיה מבוסס, הבחורה - לא בהכרחshaulreznik

על אף הקדמה, השוויון ושאר הירקות, ברוב המשפחות תפקיד המפרנס מוטל על הגבר, מה גם שברוב המשפחות הדתיות האישה נכנסת להריון די מהר, והזאטוט לא ממש עוזר לצבור נכסים . בשורה התחתונה, עדיף לצאת עם בחורים יחסית מבוססים. 

תלוי אם הבחור אברך...מחפש את האור..

אם הבחור הוא אברך, הסיכוי שהם יהיו מבוססים כלכלית, אפילו אם האישה כבר עובדת, הוא קטן...

 

אז כן, אולי בשנים הראשונות יהיה קצת קשה ונצטרך להצטמצם קצת ברמת החיים שהורגלנו אליה, ובמקביל גם נצטרך לדעת לקבל מההורים בלי רגשות אשמה - אבל זה שווה את זה שהבעל מצמיח את המשפחה מתוך עולם התורה שבו הוא שקוע כרגע...

 

 

אהבתי!יטבתה

את החתימה

לא מבוסס כלכלית ----> חובה לחיות על ההורים?כתר הרימון


יש מישהו אחר שאפשר לחיות על חשבונו? אדם כל שהוא


מה זה להתבסס כלכלית?יהודי זה אח!

שכבר תהיה לך ביד דירה 5 חדרים לפני החתונה+רכב+50 אלף בצד להוצאות מיוחדות?

 

כן, הקצנתי, אבל מה שאני בא להגיד זה - אין סוף לחשש של "ביסוס כלכלי" - אתה תמיד יכול לחשוש שאם לא תשיג משהו עכשיו, לא תוכל או יהיה לך הרבה יותר קשה אחרי זה בתור נשוי להשיג אותו...

 

אבל ככה לא מתקדמים לשום מקום!

 

בואי ננסה להגדיר מחדש: להתחיל את החיים כשאתה במצב נפשי בו אתה יודע שעם מצבך הכלכלי כמו שהוא כיום, תוכל לנהל בית גם אם לא באותה רמה של פעם בבית ההורים...  - כשיוצאים מתוך נקודת הנחה כזאת, פתאום הדברים יותר קלים - אתה חושב לעצמך האם תוכל להצטמצם, האם כמו שאתה מכיר את עצמך תדע למצוא עבודות (כמובן שהרבה תלוי גם ברצון שמיים...) ולממן את עצמך, וגם, כן, תחשוב עם עצמך האם לקחת  כסף מההורים יהיה בסדר בתחילת הדרך, כי זה מה שהרבה עושים (בסוד אגלה - גם אם הם לא רוצים...ההורים יודעים מה חשבון הבנק שלך, והם יכניסו אליו כסף גם אם לא תרצה...)...

 

אז, במצב כזה שהתשובות יהיו חיוביות - יהיה אפשרי להתחתן כשהמצב הכלכלי הוא בהתאם למה שאתה מוכן להסתגל אליו...

ברמה של לא להצטרך לבקש מההורים קניותכיפהאדומה
או בכלל "דמי כיס"
אפשר להסתדרים...

תתחילי לחפש וכשתמצאי תדברו על זה ביניכם

אפשר להסתפק במעט וששניכם תמצאו עבודה זמנית שתוכלו לשלב עם הלימודים

 

ואם זה כל כך מדאיג אותך תתחילי לחפש עבודה כבר עכשיו ותחסכי

לא חושבת שזה יהיה מדד בשבילי..~nhykb~
יש כ"כ הרבה זוגות שהכירו והתחתנו לפי שהתבססו כלכלית וחיים יופי.. לא נראלי בגלל זה צריך לדחות היכרות וחתונה
מאד מקווה שלא |נווד חסר עתיד|מוטיז
תלוי על איזה רמת עצמאות מדבריםניני.ג

לא חושבת שצריך להחזיק מספיק כסף כדי לקנות בית, אבל כן שיהיה מספיק (בשיתוף עם הבן זוג) בשביל הוצאות בסיסיות.

הטריק הוא לא להתעורר בגיל 22 אלא בגיל 18משה

ולהתחיל לחסוך כמה שקלים בצד, בחופשת הקיץ או בכל ההזדמנויות האחרות שיש (ויש!).

 

חיילים קרביים  מקבלים בד"כ אישור עבודה (כלומר, למעשה, אישור לעבוד בשבת - קייטרינג, שבתות ארוח וכו'). תלמידי ישיבה יכולים לגרד כמה שקלים בימי שישי ובמוצ"שים, כל אחד לפי התוכניות והיכולות שלו.

 

גם אם לא יוצאים עשירים, יוצאים עם כמה שקלים בצד, עצמאות, וחשוב יותר מזה - כמה כלים להתנהל איתם בעולם.

הלוואי שזה היה כזה פשוט כמו שאתה מתארכיפהאדומה
אבל זה לא.
סתם דוגמא, את השיעורי נהיגה עשיתי על חשבוני בשרות.
ובתור סטודנטית אני ממש מנסה לחסוך אבל זה בלתי אפשרי אם מנסים לשלם לפחות חלק מהלימודים בעצמך.
הבעיה היא שזה לא הולך להשתנות בקרוב
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

אז כנראה שקצב גדילת השיערהמקורית

שלך איטי. לא אצל כולן זה ככה🤷

ואני לא מרגישה תחת זכוכית מגדלת בכלל. אני עושה את זה כבר יותר מ20 שנה כי ככה אני רוצה וטוב לי. חשובה *לי* הנראות שלי ושיערות בפנים זה חלק מזה. לא כי זה חשוב לבעלי

ובדיוק בגלל השורה האחרונה כתבתי לו שיוותר. כי אם הוא כגבר שם לב לזה,  זה יפריע לו גם בהמשך ולהעיר על לא שייך בעיניי

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

מדהיםadvfb

איך שניכם יודעים להתנסח יפה בכתב

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

אולי יעניין אותך