(כמובן, גם מי שזה לא מתאים לה יכולה להיות צדיקה.. אבל התפעלתי..)

הלוואי ויהיו לי הכוחות!!

לק"י

ואין לי מושג כמה כאלה אני מכירה.

מקסימום שנה-שנתיים אחרי ההסדר, וגם זה בדוחק. 

בחור צריך לצאת לעבוד. כמו שאני לא יכולה לשבת שנים ע"ג שנים וללמוד, אין סיבה שהוא יעשה את זה. בטח אם הוא נשוי ויש עליו עול כלכלי. 

חוצמיזה, שאני רואה ערך גדול מאד, לכתחילה, לעבוד בעולם האמיתי. שם נמדדת יראת השמיים והיכולת ללמוד גם כשאין מסגרת דתית מחבקת. 

[הרגשתי שאני חייבת לאזן אחרי גל החיוביות הזה...]

[אם זה לא היה ברור. אני מביאה את דעתי בלבד. ככה מתפתח דיון.]

לליגיטימיות שלך לרצות אחרת באופן אישי - 

זה כלל לא דומה: "כמו שאני לא יכולה לשבת שנים ע"ג שנים וללמוד..". לימוד שלו זה מצוה, ובונה את עם ישראל; לא סתם "השכלה אינטלקטואלית". ואם יש לו אשה שרוצה להיות שותפה בכך - יפה מאד.

יראת השמיים נמדדת לא פחות במסגרת לימודית. מלבד מה שזה לא ענין של מה "יותר חוכמה".. יש צד שיראת שמיים מתגלה בעולם המעשה. ויש - בשקידה בתורה. ולגבי ה"יכולת ללמוד כשאין מסגרת" - כדאי שכל אחד יהיה מודע ל"תחום התמחותו"...  אין כל השוואה בין לימוד אינטנסיבי בישיבה לבין "קביעות עיתים" בצד העבודה, אע"פ שבוודאי יש לכך ערך גדול. ומי שחושב שתורה בעם ישראל תיבנה ע"י "מקסימום שנה שנתיים אחרי ההסדר", טועה מאד.

על כן, מי שרוצה להיות שותפה בדבר כזה - יפה מאד. חושבני שיש בעולם דברים אחרים "לאזן"..

ופותח השירשור ביקש לא להקדישו לנימוקים.

אבל בגלל התגובה הזאת - ראיתי נכון "לאזן"...

ככ חכמה את תולתול.. מסכימה עם כל מילה..

ואני מכירה רק מעט בנות שרוצות את זה..

כמות הבנים שמתכננים לשבת בישיבה עד שיעור י' אפילו לא קרובה לכמות הבנות שמחפשות בעל כזה..

זה מאוד קל להגיד שאת רוצה שבעלך ילמד אבל כל עוד לא נכנסת לזה את לא באמת יודעת מה זה אומר. בניגוד לבנים שהם בישיבה ויודעין מה זה אומר מבחינתם לשבת וללמוד הרבה שנים בישיבה.. זה מאוד חשוב אבל גם מאוד קשה.

מה זה שיעור י' ? כמה שנים זה?.....

כמה שיותר - יותר טוב מבחינתי.

ואני מכירה המון המון בנות שרוצות בזה!!

ממש צדיקות!!...

לפי החשבון הזה?

אין לי אחים בישיבות, לכן אין לי הרבה מושג בזה...

זה חלק מהמסלול.

לפי הסדר:

בהסדר: שנה ושמונה בהתחלה של תורה, שנה וארבע של צבא, ועוד שנתיים חובה של תורה, ואחרי זה כרצונך...

הסדר מרכז: התחייבות ל8 שנות לימוד בתוכם שירות מקוצר בצבא - בין 9 חודשים לשנה וחצי.

כיום בעקבו ביטול חוק טל, ישיבות ההסדר הגבוהות הציוניות (מרכז, הר המור וכו'), צריכות לקבל בחוק מעמד חדש עצמאי, בנתיים הכל תלוי ועומד ומאוד מציק לשמיניסטים של היום...

היא התכוונה לומר שכמה שיותר יותר טוב... מה רע?

והוא ילמד ויהיה אולי לא הנהג המושלם (הוא נהגת?? ) אבל ישאף למען מטרתו...

וזה העיקר מבחינת הרבה אנשים.

אנשים ככה מגלים.

מתחילים להתענין, משהו נראה להם- ובודקים אותו, חושבים עליו.

אני כן יכולה להבין את טענתך, שלשאוף למשהו שאתה לא מבין בו דבר- כמו סוגי מכוניות למינהן- שישאף למכונית הכי טובה (או לפחות מה שציינת לעיל)- יכול להעיד על חוסר יציבות או חוסר מחשבה.

אבל הרצון שהאיש שלי ילמד תורה, ויהיה בעל משפחה של תורה (שכן! זה בהחלט מגיע המון מישיבה ממושכת מול הגמרא!) לא בהכרח מצריך כ"כ הרבה עומק בדבר (ולרגע אני לא אומרת שלא מומלץ להבין בזה מעט, בכ"ז- אם אני מעוניינת שזה יהיה רוב עיסוקו של בעלי.... כדאי)

זה משהו שפחות רציונאלי משאר הדברים: זה גם מצווה.

וגם מן שלוות נפש וביטחון שכלום לא יכול להחליף!

אז סבבה, ראוי להעמיק בענין לפני שחורטים את זה בדגל של שאיפת חיי, אבל השאיפה מובנת ורצויה מאוד.

והרצון שלה(female) לדעת (כמו ששאלה על הקשר בין השיעורים למס' השנים שהבחור לומד) רק מראה על התום והטוהר ברצון שלה. אמיץ לדעתי...

תום הלב הזה..

של בחורה שלא יודעת בדיוק את המינוח ה"מקצועי" "שיעור י' " (שזה באמת לא כ"כ חשוב),

אבל רוצה "כמה שיותר"...

לב טהור. ואמונה תמימה.

אשריה.

[ושלא תהיינה אי הבנות.. גם בחורה שיודעת בע"פ מה זה "שיעור י" אינה מבינה בדיוק מה זה לימוד מס' כזה של שנים, ולעיתים גם בחורים שלמדו ויש להם "נוגדנים" אינם מבינים בדיוק. "אילו ידעתיו הייתיו".. מי שחווה לימוד באהבה, או קירבה לאנשים כאלה בפתיחות הלב, אכן חש את הגודל והעומק שבכך]

מלכתחילה היא אמרה שהיא רוצה כמה שיותר... אז לא כל כך משנה אח"F כמה שנים זה י'.

כדאי מאד שתפסיק להתנגח בכל הזדמנות בשומרי תורה ומצוות.

|מוכנה להתנפלות|

לגופו של עניין,

לפי התשובה "כמה שיותר - יותר טוב" יכולת להבין שה"שיעור י' " לא קריטי פה כי הדגש בתשובה לא היה על "עד איזה שיעור הוא ילמד" אלא "כל עוד מתאפשר"!

ה"מושגים" שדיברת עליהם שכדאי שאדע לא ישנו לי את השקפת החיים שלי.

החוסר ידע של איך בדיוק השנים מתחלקות בישיבה בין לימוד תורה לצבא ממש לא משמעותי.

וכן, גם עכשיו, אחרי שאני יודעת מה זה שיעור י' בישיבה עדיין לא שיניתי את דעתי.

לא עושה לי הבדל אם שיעור י' זה גיל 28 או 30...

כמה שזה נשמע אולי שחור ומשעמם... נראה לי זה פשוט כי אנחנו בנות, ולא התנסינו אף פעם  בלהרגיש איך הלימוד מעצים את האשיות ותורם, ליכולת ההבנה, השכלית והרגשית..

זו דעתי

זכיתי לצאת עם בחור כזה ופשוט ניתן לראות איזו אישיות מדהימה יש לו..

כמובן שזה לא מתאים לכל בחור ישיבה, אבל אם הבן אדם אמיתי עם עצמו

ומגיע למסקנה ששנים נוספות בישיבה בונות ומעצימות אותו- אין טוב מזה.

אני לא בהכרח מחפשת מישהו שלומד/למד/ילמד 10 שנים בישיבה, אבל אם אמצא בחור

כזה ואבין שזה בא ממקום אמיתי וטהור של רצון להתחזק ולהיבנות- אדרבה!

בהכרח נשאר שם בגלל עצלות, נורמה חברתית וכדומה. בהרבה מקרים מדובר באנשים שמכירים בערך העצום של לימוד תורה אינטנסיבי לכל אדם ורוצים להקדיש לכך את חייהם, בלי קשר לשאלה אם יצא להם משהו פרקטי מזה. לא אכנס לטיעונים בעד ונגד הגישה הזאת, אבל חשוב להבין שלא מדובר בעצלנים אלא באנשים שמתאמצים בשביל דבר שהם מאמינים בו גם אם זה לא ממש בא להם בקלות. כך שלפעמים זה מראה על ההיפך הגמור.

ה ת"ח..

קיימת גם תופעה שאנשים פשוט "נמרחים" בישיבות.

לא להיבהל - פשוט לדעת איך מבררים.

אע"פ שבוודאי חשוב מאד "הלומד ע"מ ללמד", ובד"כ זה גם מה שקורה עם מי שלומדים ברצינות כמה שנים, גם אם אינם מקבלים תואר "רב"...

וללמוד תורה (מי שאכן לומד באמת) זה לא "לשרוף שנים מהחיים"..; בעיני ממש חבל על מי שזה מה שהוא מבין לגבי שקידה בתורה. "שורף" דבר יקר מאד מתודעתו, בלי לדעת מזה.

מי שלומד תורה היטב (ולא בשביל להיות "רב") אינו "מסכן" כלל.. הוא מאושר יותר ממבקריו, ואשתו גם כן, אם זה מתאים להם.

יכול להיות מוכשר בהחלט ללימוד תורה, גם אם אינו "מוכשר" להיות "רב"..

לימוד תורה, אינו לימוד "מקצוע" (ובד"כ אכן מי שאחרי כמה שנים אינו הולך ללמד וכד', ממילא מוצא עבודה נוספת - כפי הכרח החיים).

לדעתי.

שאע"פ שבוודאי כל אחד חייב לקבוע עיתים לתורה, 

וגם חשוב מאד שיהיה לו כמה שאפשר בסיס תורני הגון בתחילת דרכו,

כצידה וכיוון לכל החיים;

אבל מי שאינו מתאים, מצד כישוריו/נטיותיו וכו' ללימוד אינטנסיבי אלא ל"עבודה" אחרת, צריך להכיר מה מתאים עבורו ויעשה לשם שמיים ויקבע עיתים לתורה, וזה וזה יעלה בידו.

וכן כתב מו"ר הרציה" זצ"ל: "צורך העולם וטובתו הוא שיהיו לו גם אנשים יהודים העוסקים במאלכה ועמה דרך-ארץ וגם כאלה

שעוסקים בקביעותם בתורה ומתגדלים בלימודה. הבירורים האישיים בזה הם לפי נטיותיהם הנפשיות ומסבות חייהם בס"ד עם

התייעצות בגדולים בדעת תורה ויראה טהורה"

ומתאמץ ללמוד בישיבה שכרו לא פחות ממי שמצליח יותר.

המדד להצלחה הוא ההשקעה ולא מבחן התוצאה (כמו באוניברסיטאות).

וכך אמר מו"ר הרצי"ה זצ"ל: "הקב"ה לא סופר את הדפים אלא את השעות של השקידה וההתמדה".

זה תלוי גם באיזה שלב הבת.

אם היא כבר למדה או לא. מה היא עשתה עד עכשיו?

בעיניי זה מדהים וההיתי שמחה לתמוך בבעל זה מול הבחינות.

לא יודעת עד מה לי באופן אישי זה מתאים ואצליח להתמודד עם זה אבל ברצון-ההיתי מאוד רוצה.

חוץ מהעניין של לימוד תורה שהזכירו למעלה ^^^

יש את העניין של להקים בית מתוך תורה.

כמובן שאפשר להקים בית תורני גם כשהבעל לא לומד,

אבל ודאי לי שזה לא אותו דבר (ואני בודקת את זה כבר הרבה זמן!).

לדעתי הבעל צריך להיות בישיבה לפחות בשנים הראשונות

(אפשר גם פחות משיעור י' ).

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי