(כמובן, גם מי שזה לא מתאים לה יכולה להיות צדיקה.. אבל התפעלתי..)

הלוואי ויהיו לי הכוחות!!

לק"י

ואין לי מושג כמה כאלה אני מכירה.

מקסימום שנה-שנתיים אחרי ההסדר, וגם זה בדוחק. 

בחור צריך לצאת לעבוד. כמו שאני לא יכולה לשבת שנים ע"ג שנים וללמוד, אין סיבה שהוא יעשה את זה. בטח אם הוא נשוי ויש עליו עול כלכלי. 

חוצמיזה, שאני רואה ערך גדול מאד, לכתחילה, לעבוד בעולם האמיתי. שם נמדדת יראת השמיים והיכולת ללמוד גם כשאין מסגרת דתית מחבקת. 

[הרגשתי שאני חייבת לאזן אחרי גל החיוביות הזה...]

[אם זה לא היה ברור. אני מביאה את דעתי בלבד. ככה מתפתח דיון.]

לליגיטימיות שלך לרצות אחרת באופן אישי - 

זה כלל לא דומה: "כמו שאני לא יכולה לשבת שנים ע"ג שנים וללמוד..". לימוד שלו זה מצוה, ובונה את עם ישראל; לא סתם "השכלה אינטלקטואלית". ואם יש לו אשה שרוצה להיות שותפה בכך - יפה מאד.

יראת השמיים נמדדת לא פחות במסגרת לימודית. מלבד מה שזה לא ענין של מה "יותר חוכמה".. יש צד שיראת שמיים מתגלה בעולם המעשה. ויש - בשקידה בתורה. ולגבי ה"יכולת ללמוד כשאין מסגרת" - כדאי שכל אחד יהיה מודע ל"תחום התמחותו"...  אין כל השוואה בין לימוד אינטנסיבי בישיבה לבין "קביעות עיתים" בצד העבודה, אע"פ שבוודאי יש לכך ערך גדול. ומי שחושב שתורה בעם ישראל תיבנה ע"י "מקסימום שנה שנתיים אחרי ההסדר", טועה מאד.

על כן, מי שרוצה להיות שותפה בדבר כזה - יפה מאד. חושבני שיש בעולם דברים אחרים "לאזן"..

ופותח השירשור ביקש לא להקדישו לנימוקים.

אבל בגלל התגובה הזאת - ראיתי נכון "לאזן"...

ככ חכמה את תולתול.. מסכימה עם כל מילה..

ואני מכירה רק מעט בנות שרוצות את זה..

כמות הבנים שמתכננים לשבת בישיבה עד שיעור י' אפילו לא קרובה לכמות הבנות שמחפשות בעל כזה..

זה מאוד קל להגיד שאת רוצה שבעלך ילמד אבל כל עוד לא נכנסת לזה את לא באמת יודעת מה זה אומר. בניגוד לבנים שהם בישיבה ויודעין מה זה אומר מבחינתם לשבת וללמוד הרבה שנים בישיבה.. זה מאוד חשוב אבל גם מאוד קשה.

מה זה שיעור י' ? כמה שנים זה?.....

כמה שיותר - יותר טוב מבחינתי.

ואני מכירה המון המון בנות שרוצות בזה!!

ממש צדיקות!!...

לפי החשבון הזה?

אין לי אחים בישיבות, לכן אין לי הרבה מושג בזה...

זה חלק מהמסלול.

לפי הסדר:

בהסדר: שנה ושמונה בהתחלה של תורה, שנה וארבע של צבא, ועוד שנתיים חובה של תורה, ואחרי זה כרצונך...

הסדר מרכז: התחייבות ל8 שנות לימוד בתוכם שירות מקוצר בצבא - בין 9 חודשים לשנה וחצי.

כיום בעקבו ביטול חוק טל, ישיבות ההסדר הגבוהות הציוניות (מרכז, הר המור וכו'), צריכות לקבל בחוק מעמד חדש עצמאי, בנתיים הכל תלוי ועומד ומאוד מציק לשמיניסטים של היום...

היא התכוונה לומר שכמה שיותר יותר טוב... מה רע?

והוא ילמד ויהיה אולי לא הנהג המושלם (הוא נהגת?? ) אבל ישאף למען מטרתו...

וזה העיקר מבחינת הרבה אנשים.

אנשים ככה מגלים.

מתחילים להתענין, משהו נראה להם- ובודקים אותו, חושבים עליו.

אני כן יכולה להבין את טענתך, שלשאוף למשהו שאתה לא מבין בו דבר- כמו סוגי מכוניות למינהן- שישאף למכונית הכי טובה (או לפחות מה שציינת לעיל)- יכול להעיד על חוסר יציבות או חוסר מחשבה.

אבל הרצון שהאיש שלי ילמד תורה, ויהיה בעל משפחה של תורה (שכן! זה בהחלט מגיע המון מישיבה ממושכת מול הגמרא!) לא בהכרח מצריך כ"כ הרבה עומק בדבר (ולרגע אני לא אומרת שלא מומלץ להבין בזה מעט, בכ"ז- אם אני מעוניינת שזה יהיה רוב עיסוקו של בעלי.... כדאי)

זה משהו שפחות רציונאלי משאר הדברים: זה גם מצווה.

וגם מן שלוות נפש וביטחון שכלום לא יכול להחליף!

אז סבבה, ראוי להעמיק בענין לפני שחורטים את זה בדגל של שאיפת חיי, אבל השאיפה מובנת ורצויה מאוד.

והרצון שלה(female) לדעת (כמו ששאלה על הקשר בין השיעורים למס' השנים שהבחור לומד) רק מראה על התום והטוהר ברצון שלה. אמיץ לדעתי...

תום הלב הזה..

של בחורה שלא יודעת בדיוק את המינוח ה"מקצועי" "שיעור י' " (שזה באמת לא כ"כ חשוב),

אבל רוצה "כמה שיותר"...

לב טהור. ואמונה תמימה.

אשריה.

[ושלא תהיינה אי הבנות.. גם בחורה שיודעת בע"פ מה זה "שיעור י" אינה מבינה בדיוק מה זה לימוד מס' כזה של שנים, ולעיתים גם בחורים שלמדו ויש להם "נוגדנים" אינם מבינים בדיוק. "אילו ידעתיו הייתיו".. מי שחווה לימוד באהבה, או קירבה לאנשים כאלה בפתיחות הלב, אכן חש את הגודל והעומק שבכך]

מלכתחילה היא אמרה שהיא רוצה כמה שיותר... אז לא כל כך משנה אח"F כמה שנים זה י'.

כדאי מאד שתפסיק להתנגח בכל הזדמנות בשומרי תורה ומצוות.

|מוכנה להתנפלות|

לגופו של עניין,

לפי התשובה "כמה שיותר - יותר טוב" יכולת להבין שה"שיעור י' " לא קריטי פה כי הדגש בתשובה לא היה על "עד איזה שיעור הוא ילמד" אלא "כל עוד מתאפשר"!

ה"מושגים" שדיברת עליהם שכדאי שאדע לא ישנו לי את השקפת החיים שלי.

החוסר ידע של איך בדיוק השנים מתחלקות בישיבה בין לימוד תורה לצבא ממש לא משמעותי.

וכן, גם עכשיו, אחרי שאני יודעת מה זה שיעור י' בישיבה עדיין לא שיניתי את דעתי.

לא עושה לי הבדל אם שיעור י' זה גיל 28 או 30...

כמה שזה נשמע אולי שחור ומשעמם... נראה לי זה פשוט כי אנחנו בנות, ולא התנסינו אף פעם  בלהרגיש איך הלימוד מעצים את האשיות ותורם, ליכולת ההבנה, השכלית והרגשית..

זו דעתי

זכיתי לצאת עם בחור כזה ופשוט ניתן לראות איזו אישיות מדהימה יש לו..

כמובן שזה לא מתאים לכל בחור ישיבה, אבל אם הבן אדם אמיתי עם עצמו

ומגיע למסקנה ששנים נוספות בישיבה בונות ומעצימות אותו- אין טוב מזה.

אני לא בהכרח מחפשת מישהו שלומד/למד/ילמד 10 שנים בישיבה, אבל אם אמצא בחור

כזה ואבין שזה בא ממקום אמיתי וטהור של רצון להתחזק ולהיבנות- אדרבה!

בהכרח נשאר שם בגלל עצלות, נורמה חברתית וכדומה. בהרבה מקרים מדובר באנשים שמכירים בערך העצום של לימוד תורה אינטנסיבי לכל אדם ורוצים להקדיש לכך את חייהם, בלי קשר לשאלה אם יצא להם משהו פרקטי מזה. לא אכנס לטיעונים בעד ונגד הגישה הזאת, אבל חשוב להבין שלא מדובר בעצלנים אלא באנשים שמתאמצים בשביל דבר שהם מאמינים בו גם אם זה לא ממש בא להם בקלות. כך שלפעמים זה מראה על ההיפך הגמור.

ה ת"ח..

קיימת גם תופעה שאנשים פשוט "נמרחים" בישיבות.

לא להיבהל - פשוט לדעת איך מבררים.

אע"פ שבוודאי חשוב מאד "הלומד ע"מ ללמד", ובד"כ זה גם מה שקורה עם מי שלומדים ברצינות כמה שנים, גם אם אינם מקבלים תואר "רב"...

וללמוד תורה (מי שאכן לומד באמת) זה לא "לשרוף שנים מהחיים"..; בעיני ממש חבל על מי שזה מה שהוא מבין לגבי שקידה בתורה. "שורף" דבר יקר מאד מתודעתו, בלי לדעת מזה.

מי שלומד תורה היטב (ולא בשביל להיות "רב") אינו "מסכן" כלל.. הוא מאושר יותר ממבקריו, ואשתו גם כן, אם זה מתאים להם.

יכול להיות מוכשר בהחלט ללימוד תורה, גם אם אינו "מוכשר" להיות "רב"..

לימוד תורה, אינו לימוד "מקצוע" (ובד"כ אכן מי שאחרי כמה שנים אינו הולך ללמד וכד', ממילא מוצא עבודה נוספת - כפי הכרח החיים).

לדעתי.

שאע"פ שבוודאי כל אחד חייב לקבוע עיתים לתורה, 

וגם חשוב מאד שיהיה לו כמה שאפשר בסיס תורני הגון בתחילת דרכו,

כצידה וכיוון לכל החיים;

אבל מי שאינו מתאים, מצד כישוריו/נטיותיו וכו' ללימוד אינטנסיבי אלא ל"עבודה" אחרת, צריך להכיר מה מתאים עבורו ויעשה לשם שמיים ויקבע עיתים לתורה, וזה וזה יעלה בידו.

וכן כתב מו"ר הרציה" זצ"ל: "צורך העולם וטובתו הוא שיהיו לו גם אנשים יהודים העוסקים במאלכה ועמה דרך-ארץ וגם כאלה

שעוסקים בקביעותם בתורה ומתגדלים בלימודה. הבירורים האישיים בזה הם לפי נטיותיהם הנפשיות ומסבות חייהם בס"ד עם

התייעצות בגדולים בדעת תורה ויראה טהורה"

ומתאמץ ללמוד בישיבה שכרו לא פחות ממי שמצליח יותר.

המדד להצלחה הוא ההשקעה ולא מבחן התוצאה (כמו באוניברסיטאות).

וכך אמר מו"ר הרצי"ה זצ"ל: "הקב"ה לא סופר את הדפים אלא את השעות של השקידה וההתמדה".

זה תלוי גם באיזה שלב הבת.

אם היא כבר למדה או לא. מה היא עשתה עד עכשיו?

בעיניי זה מדהים וההיתי שמחה לתמוך בבעל זה מול הבחינות.

לא יודעת עד מה לי באופן אישי זה מתאים ואצליח להתמודד עם זה אבל ברצון-ההיתי מאוד רוצה.

חוץ מהעניין של לימוד תורה שהזכירו למעלה ^^^

יש את העניין של להקים בית מתוך תורה.

כמובן שאפשר להקים בית תורני גם כשהבעל לא לומד,

אבל ודאי לי שזה לא אותו דבר (ואני בודקת את זה כבר הרבה זמן!).

לדעתי הבעל צריך להיות בישיבה לפחות בשנים הראשונות

(אפשר גם פחות משיעור י' ).

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)