גג ערות בגיל הזה זה  שעתיים (לפחותי מנסיוני עם 2 ילדיי.)

ו40 דקות זה מחזור שינה.

יש שלב מעבר בין מחזור השינה הבא,

והילד כנראה תלוי במשהו על מנת לעבור למחזור השינה הבא.

יש לו יקיצות והוא לא יודע לחזור לישון.

אצלי בגיל הזה נרדמו בהנקה,

אז הייתי מניקה כל 40 דקות ואז היה יוצא רצף של שעתיים-שלוש.

זה השתעבדות,

אבל זה ורק זה עבד.

מידי פעם ניסיתי להרגיךל למוצץ. לא עבד.

היום הקטנה בת 10 חודשים ונרדמת עצמאית (כשאני לידה)

וישנה בדכ רצוף.

גם אם היא מתעוררת אני מחזירה אותה לישון

(הרמה ועירסול בידיים, מוצץ, ליטוף, הנקה/בקבוק)

מה שמתאים.

בהצלחה!!

אגב, ההמלצות ביעוץ שינה הן לנתק כל קשר בין משהו להירדמות. בין מוצץ בין הנקה בין נדנוד.

אבל לדעתי מאוד קשה ליישם את זה בגיל הזה.

ו- יכול להיות שאין לו שיגרה ולכן היקיצות הרבות והשינה הקצרה.

מוצץ מהר מאוד - ברגע שהמוצץ בפה הוא שם יד על העיניים ונרדם..

אבל מתעורר אחרי 40 דקות..לא בבכי, ב"ה הוא מתעורר עם חיוך ענקי אז אין מצב להרדים

אותו שוב גם אם אני אנסה להכניס מוצץ...

ושכחתי לציין שזה רק ביום- בלילה הוא ישן יפה מאוד ואם הוא מתעורר ולא אמור לאכול אז הוא נרדם

מהר עם מוצץ...

וכנראה מצפה שתחזירי אותו כשהוא מתעורר

המוצץ מהפה

או שהוא לועס אותו תוך כדי מלמולים חמודים...

בכל מקרה הוא לא חוזר לישון...רק פעם ביום בד"כ בצהריים הוא נרדם שוב בהנקה וישן לאיזה

שעתיים, אבל חוץ מזה זה 40 דקות כמו שעון

ומה ששיגע אותי זה שכמובן אחרי רבע שעה היא שוב הייתה צריכה לישון...
אבל בעיקרון זה עובר לאט לאט... הם לומדים לישון רצוף...

שיטה שקראתי ב"לישון בלי לבכות" היא לשבת ליד המיטה כשאת יודעת שהוא אמור להתעורר, ומיד לעשות "ששש.." או להכניס לו את המוצץ, או לנדנד טיפה... מה שיעזור לו לחזור מיד לישון לפני שהוא מתעורר... ואז לאט לאט הוא ילמד לישון יותר זמן...

באופן אישי השיטה הזו לא הועילה לנו כי יש לה אח גדול שאיתנו בבית, ולא הייתי יכולה לעקוב בדיוק מתי ללכת אליה, ובטח שלא לשבת לידה ולחכות בשקט............

אבל זה הסתדר מעצמו ב"ה..

בעיקרון אם את יודעת שהוא לא רעב ושהטיטול שלו נקי ושהוא כבר שיחק - ועדיין הוא מתבכיין - את יכולה לנסות להשכיב אותו, סביר להניח שהוא עייף. אני בשלב הזה הייתי שמה אותה קצת בנדנדה... זה היה מרגיע אותה.. וכשהיא שוב הייתה בוכה הייתי יודעת שהיא בטוח עייפה - ולמיטה....

ב"הצלחה!

בעצם קם אחרי 40 דקות ואז מתחילים שוב- אוכל ומשחקים ורק אחרי שעתיים הוא מתעייף...

טוב, כנראה שכל חמוד וההתנהגות שלו...

מזלם שהם כאלה מתוקים

במצטבר..

ואז היא ישנה משתיים בלילה עד 9 בבוקר עם שתיים שלוש הפסקות הנקה באמצע.

אוהבת לחיות כמו אמא שלה..בקושי ישנה.

הוא לא אמור לישון כל היום... הוא בן 4 חודשים..

זה שהוא ער יותר משעתיים זה נורמלי.

הבת שלי בגיל הזה הייתה קמה בבוקר,

נרדמת לשעה או שעתיים אחרי כמה שעות ערות 

אחרי כמה שעות נרדמת לעוד שעתיים,

והולכת לישון מאוחר. 

היא היתה ישנה יותר זמן רצוף,

אבל לא נרדמת כל שעתיים ברוטציה ...

בעניין מה שכתבת..

אזהרה כללית למנקות ולמבשלות, כשאתן מבשלות עם התינוק לידכם בטרמפולינה,

צריך לשים אותו מינימום 2 מטר מהגז,

שלא ישפכו עליו נוזלים או מאכלים חמים. 

וכשמנקים עם חומרים מסוכנים, אקונומיקה, מסיר שומנים וכדומה,

גם לשמור על מרחק גדול מאוד ממכן, שלא ישפריצו עליו חומרי ניקוי.

חיוכים ענקיים, שינה בלילה, ושינה של 40 דקות כל שעתיים בערך,

זה ילד מאוד נוח...

להרים את הילד  זה צורך פיזי הכרחי של התינוק. .

 הוא כזה ילד טוב ונוח   תשמחי שהוא קם עם חיוך גדול ורוצה צומי,

מגיע לו... 

בהצלחה!

אם שום דבר לא מפריע לו וכשהוא קם הוא עירני ופעיל, כנראה שזה מספיק לו..

הבן שלי גם בן 4 ח', עד עכשיו היה ישן מקס' שעה ביום..מהיום שהוא נולד הוא היה ממש ממש עירני.. 

בשבועיים האחרונים הוא התחיל לישון כל מחזור, וכל פעם זה בסביבות חצי שעה. 

זה נראה שהוא מסתדר יפה עם המחזוריות הזו.

תביאי לו משחקים ותרגילי אותו לשחק לבד- שימי אותו באוניברסיטה עם צעצועים, מוזיקה, לאט לאט הוא יעסיק את עצמו לבד..

נראה לי שהוא הבין את הקטע שאם הוא מתבכיין ומיילל (לא בוכה) אז באים אליו ונותנים לו צומי...

אבא שלו נכנע מהר מאוד ומרים אותו אבל אני מנסה לעניין אותו במשחקים עד שאני מתייאשת

ושמה אותו בטרמפולינה לידי...ככה ניקיתי את המקרר, התנור וככה אני מבשלת לפעמים

ואם אין לי כוח להתעסקות הזאת, אז ישר למנשא. אחרי שעה בערך אני מעבירה אותה למיטה ואז היא ישנה שעתיים שלוש.

בע"ה

גם הבובה שלי עירנית מאדדדדד

השאלה איך מרגלים אותה לישון בשעה סבירה??

נגיד תשע...

נרדמת.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ב"ה כך צריך להיות, ילד ערני , סקרן, מחפש קשר לאמא, זה מצויין!

להיות ער במשך שעתיים זה נכון בשבילו וכך צריך להיות.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...