גג ערות בגיל הזה זה  שעתיים (לפחותי מנסיוני עם 2 ילדיי.)

ו40 דקות זה מחזור שינה.

יש שלב מעבר בין מחזור השינה הבא,

והילד כנראה תלוי במשהו על מנת לעבור למחזור השינה הבא.

יש לו יקיצות והוא לא יודע לחזור לישון.

אצלי בגיל הזה נרדמו בהנקה,

אז הייתי מניקה כל 40 דקות ואז היה יוצא רצף של שעתיים-שלוש.

זה השתעבדות,

אבל זה ורק זה עבד.

מידי פעם ניסיתי להרגיךל למוצץ. לא עבד.

היום הקטנה בת 10 חודשים ונרדמת עצמאית (כשאני לידה)

וישנה בדכ רצוף.

גם אם היא מתעוררת אני מחזירה אותה לישון

(הרמה ועירסול בידיים, מוצץ, ליטוף, הנקה/בקבוק)

מה שמתאים.

בהצלחה!!

אגב, ההמלצות ביעוץ שינה הן לנתק כל קשר בין משהו להירדמות. בין מוצץ בין הנקה בין נדנוד.

אבל לדעתי מאוד קשה ליישם את זה בגיל הזה.

ו- יכול להיות שאין לו שיגרה ולכן היקיצות הרבות והשינה הקצרה.

מוצץ מהר מאוד - ברגע שהמוצץ בפה הוא שם יד על העיניים ונרדם..

אבל מתעורר אחרי 40 דקות..לא בבכי, ב"ה הוא מתעורר עם חיוך ענקי אז אין מצב להרדים

אותו שוב גם אם אני אנסה להכניס מוצץ...

ושכחתי לציין שזה רק ביום- בלילה הוא ישן יפה מאוד ואם הוא מתעורר ולא אמור לאכול אז הוא נרדם

מהר עם מוצץ...

וכנראה מצפה שתחזירי אותו כשהוא מתעורר

המוצץ מהפה

או שהוא לועס אותו תוך כדי מלמולים חמודים...

בכל מקרה הוא לא חוזר לישון...רק פעם ביום בד"כ בצהריים הוא נרדם שוב בהנקה וישן לאיזה

שעתיים, אבל חוץ מזה זה 40 דקות כמו שעון

ומה ששיגע אותי זה שכמובן אחרי רבע שעה היא שוב הייתה צריכה לישון...
אבל בעיקרון זה עובר לאט לאט... הם לומדים לישון רצוף...

שיטה שקראתי ב"לישון בלי לבכות" היא לשבת ליד המיטה כשאת יודעת שהוא אמור להתעורר, ומיד לעשות "ששש.." או להכניס לו את המוצץ, או לנדנד טיפה... מה שיעזור לו לחזור מיד לישון לפני שהוא מתעורר... ואז לאט לאט הוא ילמד לישון יותר זמן...

באופן אישי השיטה הזו לא הועילה לנו כי יש לה אח גדול שאיתנו בבית, ולא הייתי יכולה לעקוב בדיוק מתי ללכת אליה, ובטח שלא לשבת לידה ולחכות בשקט............

אבל זה הסתדר מעצמו ב"ה..

בעיקרון אם את יודעת שהוא לא רעב ושהטיטול שלו נקי ושהוא כבר שיחק - ועדיין הוא מתבכיין - את יכולה לנסות להשכיב אותו, סביר להניח שהוא עייף. אני בשלב הזה הייתי שמה אותה קצת בנדנדה... זה היה מרגיע אותה.. וכשהיא שוב הייתה בוכה הייתי יודעת שהיא בטוח עייפה - ולמיטה....

ב"הצלחה!

בעצם קם אחרי 40 דקות ואז מתחילים שוב- אוכל ומשחקים ורק אחרי שעתיים הוא מתעייף...

טוב, כנראה שכל חמוד וההתנהגות שלו...

מזלם שהם כאלה מתוקים

במצטבר..

ואז היא ישנה משתיים בלילה עד 9 בבוקר עם שתיים שלוש הפסקות הנקה באמצע.

אוהבת לחיות כמו אמא שלה..בקושי ישנה.

הוא לא אמור לישון כל היום... הוא בן 4 חודשים..

זה שהוא ער יותר משעתיים זה נורמלי.

הבת שלי בגיל הזה הייתה קמה בבוקר,

נרדמת לשעה או שעתיים אחרי כמה שעות ערות 

אחרי כמה שעות נרדמת לעוד שעתיים,

והולכת לישון מאוחר. 

היא היתה ישנה יותר זמן רצוף,

אבל לא נרדמת כל שעתיים ברוטציה ...

בעניין מה שכתבת..

אזהרה כללית למנקות ולמבשלות, כשאתן מבשלות עם התינוק לידכם בטרמפולינה,

צריך לשים אותו מינימום 2 מטר מהגז,

שלא ישפכו עליו נוזלים או מאכלים חמים. 

וכשמנקים עם חומרים מסוכנים, אקונומיקה, מסיר שומנים וכדומה,

גם לשמור על מרחק גדול מאוד ממכן, שלא ישפריצו עליו חומרי ניקוי.

חיוכים ענקיים, שינה בלילה, ושינה של 40 דקות כל שעתיים בערך,

זה ילד מאוד נוח...

להרים את הילד  זה צורך פיזי הכרחי של התינוק. .

 הוא כזה ילד טוב ונוח   תשמחי שהוא קם עם חיוך גדול ורוצה צומי,

מגיע לו... 

בהצלחה!

אם שום דבר לא מפריע לו וכשהוא קם הוא עירני ופעיל, כנראה שזה מספיק לו..

הבן שלי גם בן 4 ח', עד עכשיו היה ישן מקס' שעה ביום..מהיום שהוא נולד הוא היה ממש ממש עירני.. 

בשבועיים האחרונים הוא התחיל לישון כל מחזור, וכל פעם זה בסביבות חצי שעה. 

זה נראה שהוא מסתדר יפה עם המחזוריות הזו.

תביאי לו משחקים ותרגילי אותו לשחק לבד- שימי אותו באוניברסיטה עם צעצועים, מוזיקה, לאט לאט הוא יעסיק את עצמו לבד..

נראה לי שהוא הבין את הקטע שאם הוא מתבכיין ומיילל (לא בוכה) אז באים אליו ונותנים לו צומי...

אבא שלו נכנע מהר מאוד ומרים אותו אבל אני מנסה לעניין אותו במשחקים עד שאני מתייאשת

ושמה אותו בטרמפולינה לידי...ככה ניקיתי את המקרר, התנור וככה אני מבשלת לפעמים

ואם אין לי כוח להתעסקות הזאת, אז ישר למנשא. אחרי שעה בערך אני מעבירה אותה למיטה ואז היא ישנה שעתיים שלוש.

בע"ה

גם הבובה שלי עירנית מאדדדדד

השאלה איך מרגלים אותה לישון בשעה סבירה??

נגיד תשע...

נרדמת.

בת 4 חודשים עדיין קטנה. לא ניתן לצפות ממנה לישון בשעות קבועות עדיין. לטעמי..

בסביבות גיל חצי שנה ניתן לנסות להתחיל. התוצאות לא מובטחות במהירות 

אפשר לארגן לה טקס שינה, או לכוונן את כל היום כך ששעת הלילה המסוימת פלוס מינוס, תהיה הזמן שבו ישנים: למשל למצוא לה עיסוקים במהלך היום, לקלח לקראת ערב וכך ממילא היא תהיה עייפה ותרצה לישון..

חשוב להקנות הרגלי שינה אלו תורמים להתפתחות והגדילה שלהם ובכלל ילד שאינו ישן טוב, לא מתפקד טוב

אך בגיל 4 חודשים? נשמע לי מאוד מוקדם

ב"ה כך צריך להיות, ילד ערני , סקרן, מחפש קשר לאמא, זה מצויין!

להיות ער במשך שעתיים זה נכון בשבילו וכך צריך להיות.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....