אם זאת באמת היתה שאלה - נראה לי שזה לא יפריע לי אישית, כל עוד נשמרת הצניעות וכד'. אולי אפילו האווירה תיעשה... מיוחדת.

כך נראה לי, אבל מי יודע... עוד לא קרה לי.

(כאילו שמשהו כן קרה לי!! נו באמת. )

אבל בוא נקווה שרק משהו טוב!!

בס''ד

זה הדבר הכי נח בעולם...

כמו תמיד: כדאי להיות עירניים לאופיו של הפגוש המסויים.

* התשובה הנ"ל לא רלוונטית לחליצת נעלי הרים סגורות ביום קיץ חם.

אל תעשו את זה

בהתחלה לא הבנתי מה הקשר לתא מטען....

ואם אתם על חוף ים אז מותר להחליף לסנדלים

מראה שהיא פתוחה.וזה הסגנון שלה.אם לא מתאים לך הסגנון זה כבר משהוא אחר..

אבל כדאי אולי גם כאן להדגיש שעיקר התגובה היתה כלפי מה שהצטייר בתחילה, שלא היה כפי שתיארת כאן (גרביים וכו').

ועם זה - כבר אמרתי שלענ"ד כדאי להימנע גם כך. התחושה של "חליצת נעליים", שאצל בנות יכולה להיות טבעית לגמרי ואינה מבטאת מאומה מלבד נוחות פשוטה, לא תמיד מוחשת כך גם אצל מי שנפגש עימן.

אשריך ד.

לדעתי: קצת לא מתאים...

בעזהי"ת

אני תמיד יושבת מזרחית על ספסלים, זה לא נח אחרת!
 לא מורידה נעלים כי זה לא כפכפי טבע, אבל..

אני גבר ואני מסוגל לעבור לישיבת לוטוס בלי ידיים. בלי קביעות כלליות על גברים!

אפשר לשבת ככה גם על ספה בלי ללכלך אותה

*זהירות-שמרן לפניך*

לא מתאים ולא ראוי.

מעשה כזה עשוי מתפרש כקריאה להורדת רמת הרצינות בפגישה,וקצת הזמנה ל"קלות ראש".

בין הדברים שעושים בצו ראשון בצבא,יש מן ראיון אישי שעושים במן חדרים

קטנים כאלה עם חיילות,שמנסה להכיר אותך פחות או יותר

(הם נעזרים בזה לקבוע קב"א,בין השאלות שנשאלות :איך היחסים עם ההורים,כמה חברים טובים יש לך וכאלו)

אחת המטרות של המראיינת היא ליצור אווירה קלילה מאד כדי שאנשים ישפכו מידע

שהיו מנסים להסתיר באופן עקרוני.בקיצור אצלי בראיון,החיילת פשוט לוקחת את הרגליים שלה

ומניחה אותם על השולחן שביננו במין ישיבה מזרחית תוך שהיא ממשיכה לשאול שאלות.

כמובן שהדבר הכניס אותי להלם גמור, הייתי בן 16 וחצי,וגם ככה הצו ראשון זה הלם אחד גדול.

לאחר מכן התברר לי שהדבר נעשה בראיונות האלה דרך קבע,והסיבות ברורות.

אז כן ,אני יודע שיש הבדל,ובכל זאת,הקונספט לדעתי דומה,לפחות מבחינת סוג האוירה שעשויה להיווצר.

ובקשר לנושא השרשור, לא ידעתי שזה מצטייר כבעייתי.

מבחינתי זה לא שידר קלות ראש.

אבל קיבלתי. לא ראוי- אז לא. תודה על ההערה.

(ללא קשר לנושא השירשור),

אני פשוט חייב "למחות" - חיילת חצופה. גועל נפש.

יש בך בחינה של "זנות" - שימוש בתנוחת הישיבה כדי להוציא מידע.. מבחיל.

וכשזו "מדיניות", זה מגעיל עוד יותר.

[אח"כ יתעסקו במחאה  על יציאה מ"שירת נשים" בצבא... אולי קודם שיטפלו במושגים המעוותים האלה..]

אם כי יש להניח, שהחיילת הזו בכלל לא מרגישה בבעיה. וזו עצמה בעיה לא פחות. חינוך מעוקם. ה' ירחם.

מה הדיון הזה שייך כאן?

פשוט תוכחה מוגזמת שאינה במקומה, במחילה.

(לא נעים לבחורה שרגילה בכך שכבודם מכניסים את העסק הזה לדיון!)

וכתבתי מפורש: ללא קשר לשירשור.

אבל כיוון שהזכיר את הסיפור הזה, ראיתי לנכון להביע את שאט-נפשי, כמו כל מי ששומע משהו מגעיל, באופן טבעי. ולגבי ה"משהו" הספציפי הזה, זה לחלוטין לא מוגזם...  ולא קשור ל"תוכחה".

ובוודאי שה"סיפור" שהוא הביא, אינו שייך לא למי שהעלתה את הנושא לדיון ולא לאי-מישהי פה..  ואני מניח שאף אחת מה"רגילות בכך" בתום-לב, לא מעלה בדעתה שמישהו התכוין להשוות במשהו...

דיבורים מפורשים על "זנות" וכו' וכו'...

מצטער.

מה אתה משווה בכלל בין אקט כזה בוטה ומגמתי,

לבין ישיבה בצורה הכי טבעית שיש?

כבת שרגילה בזה, הייתי בהחלט נפגע מההשוואה הזאת!

על ההשוואה המקוממת הזו...

/עלולה להתפרש.

 לא אמרתי שהורדת כפכפים או ישיבה מזרחית באה לבטא רצון לקלות ראש

אלא שהיא עשויה להתפרש ככה,וזה עלול להביא לאוירה פחות מתאימה.

פעולה רגילה?תלוי באיזו סיטואציה.בבמנגל עם החבר'ה?ודאי שרגיל.

באמצע חברותא?פחות רגיל.(למרות שקיים). בפגישה עסקית?לא רגיל ואף חריג.

ועכשיו שכל אחד ימקם איפה הוא רוצה שהפגישות שלו ימוקמו על הציר..

לדעתי,עקב הרגישות של הנושא (פגישה בין בחור ובחורה דתיים) הייתי רוצה שהפגישות יהיו

כמה שיותר על הציר היותר "רשמי" (כמובן בגבול הנורמלי).המדרון הוא חלק,ולכן המעקה גבוה.

לא סתם כתבתי בתחילת ההודעה "*זהירות-שמרן לפניך* .

אני יודע שאני דיי יוצא דופן באופן ההתייחסות הזה,ועם זאת שמח על כך.

לצערי נכוויתי בדברים דומים ברותחין,ומכיוון שרבים כל כך נכוו כמוני,לדעתי ראוי שכולם יזהרו אף בצוננים.

הדוגמא שהבאתי באה להראות שכשאנשים רוצים בדווקא ליצור קלות ראש,הם משתמשים בסגנון דומה.

לצערי,אכן הדוגמא גלשה מפרופורציה,לדעתי בעיקר עקב התגובה (הנכונה לחלוטין) של דן לסיפור,

שישר אנשים השליכו אותה גם לגבי מקרה כמו המתואר בשרשור,דבר שממש לא נכון.

אני  מצטער מאד על כך,באמת.אם הייתי צופה שזה יראה כך-לא הייתי כותב את הדוגמא..

לי דווקא חשובה "פתיחות" ו"זרימה" מסויימת. מאוד קשה לי עם מרובעות מחשבתית או התנהגותית ויהיה לי קשה מאוד ליצור קשר ולפתח רגש לבחור שמתנהג ברישמיות או בריחוק מסויים.

גרמת לי לחשוב....

זה סימן שהיא הרגישה נוח, וזה סימן טוב...

אני הייתי אוהב

רוב הסיכויים שעשיתי ככה בכל הדייטים שהייתי עם סנדלים..

הכי נוח לי..

לא מבינה מה בעייתי בזה, הרי אם אנחנו הולכים לשבת על דשא- אני גם אשב ישיבה מזרחית בלי נעליים..

(או שגם לשבת על דשא אסור )

לא יודעת למה אבל יש מן קטע כזה להפוך הכל ללא צנוע..

כבר הזדעזו לי פעם מזה שלקחתי בנים בדייטים להתנדנד איתי בנדנדה, או לעשות שטויות, אבל מעולם זה לא הפריע לאף חד מהבנים הדוסים שיצאתי איתם.. 

הכלל שלי- מי שלא מקבל אותי איך שאני, לא ראוי להתחתן איתי

"מין קטע כזה"..

לתייג דעות שהן לדעתי פשוטות לגמרי, כ"הופכות"הכל ללא צנוע, במקום להבין שזו תפיסה אחרת כנראה משלך לגבי מה צנוע (הרי גם השואלת, למשל, טרחה אח"כ להדגיש "עם גרביים".. כלומר: גם מושגיה כנראה שונים משלך)...

ואני באמת חושב שהדוגמה שהבאת - שהיא אחרת לגמרי מהשאלה - רק מראה עד כמה המושגים שונים: לקחַת בנים בדייט להתנדנד בנדנדה... תהיי בריאה, לדעתי זה גם לא צנוע, וגם אסור וקלות ראש שלא במקומה. ולהגיד "הבנים הדוסים" תמיד אפשר.. אני כבר שמעתי כאן את ה"כינוי" הזה גם לגבי כאלה שדיברו דברים כעורים מאד-מאד. מי שמקיים הלכה כפשוטה, לא עושה מה שאינה מתירה. ואם עושה - אז לא צריך לתייג "דוס". אפשר סתם בן-אדם...

ורק להזכיר לגבי סוף דברייך: נושא השירשור באמת לא היה מי היה מוכן להתחתן איתך דווקא... הנושא היה איך זה נראה לאנשים.. ובאמת בטוח שמי ששואלת אינה מתכוונת/מרגישה משהו "לא צנוע" בכך. זה דבר רגיל לגמרי אצל בנות, לחלוץ נעליים. אבל לא תמיד זה "מורגש" באותו אופן אצל בנים (ואולי עצם זה שכמה "שיבחו" את הענין כ"מקרב" ויוצר "זרימה", מראה גם צד אחר. הקירבה בשלב זה, היא דרך הראש והתפתחות היחס שבלב. לא בטוח שטוב שתהיה מתוך זה).

וזה הקרבה ענקית בערב פסח 

בכ״מ אני כן מחשיבה תצמי ל״דוסית (בשאיפה תמידית) פתוחה״

ואני לא אוריד נעליים בפגישה... אולי רק בפגישה ממש ממש ממתקדמת סוג שאנחנו כבר ממש יודעים שאנחנו לקראת סגירה.

אבל אבל,,, אני כן יושבת עם רגליים על הספסל או רגל על רגל בצורה מרובעת (כמו בנים)

או שמה רגל על  אחת על הספסל וכו׳ או אם יושבים על דשא אז ברגליים מחובקות (בגלל שקר או משהו)

ואם אני מתבוננת בזה זה נראלי נעשה כדי לשמור על מקומי איפה שאני ולא לתת לתחושה של קלילות וכו

אשמח לדעת אם גם בזה יש בעייתיות 

זה עניין של סגנון לגמרי

לענ"ד?

אני לא חושב שיש בכך איזושהי בעיה.

לא צריך גם "לדקדק" מידי. לדעתי, הנקודה כאן היתה בגלל האמירה על חליצת הנעליים..

ישליאישור !!! שיויויו 

נהייתי "מנפיק אישורים"?...

רב ודוס הפורום אז אני ממשיכה עם זה

  הוכתרת

אל תסמכי על שטויות כאלו.

אני סתם מביע דעה.

אם את מחפשת צדיקים אמיתיים - תפני למשל  לזו שפתחה את השירשור (ויש כאן עוד כמה..)

ההורים שלי הם צדיקים אאמיתיים אני לא צריכה לחפש רחוק

אז מבחינתי זה יפה, שהיא מרגישה כ"כ פתוח לידך...

אין פה פעירות, אם לוקחים את זה בפרופורציות.

על ספסל זה פחות מתאים זה לא כמו שיושבים על הדשא..(וגם אני עם חצאית ארוכה וגרביים ובכ"ז זה לא הכי נראה לי) ..

אבל אם את מרגישה כבר זורמת יותר עם הבחור,אולי זה אחרת ואחרי מספר פגישות זה יהיה יותר הגיוני לשבת ככה בזרימה..בפגישה ראשונה זה היה נראה לי קצת מצחיק לעשות את זה.

בעזהי"ת.

אני ככה חופשי בכל הדייטים...

ומסתבר שבעלי מת על זה

יפה לו!

שהוא "מת" על זה, זה טוב כשהוא בעלה

ולא לפני כן..

 ולא לעניין. לנעול כפכפי טבע?! התחרפנת?!

זה ממש לא בריא לרגל.

רק גזית/צ'אקו!!!

שורש סגור מאחורה.

לא מתאים לו?

סימן שהוא לא מתאים לי...

נראלי טבעי ולגיטימי בהחלט. מראה שהיא מרגישה בנוח, ואם זה נעשה בצניעות- תפאדלי

אגב, עם שתי הבחורות הלזות היה לי את הקשרים הכי ארוכים. (מקווה שהקשר עם הנוכחית יהיה ארוךארוךארוך)

אז אולי זה סימן טוב בשבילך

ולמי שטוענים שזה קצת קלות ראש- שמעתי פעם בשם הרב יהושע שפירא (מי שיודע בודאות שיתמוך או יתקן) שבדייטים צריך גם קצת קלות ראש. זה מחזק עוד פן בקשר. כמובן בשלבים קצת יותר מתקדמים, לא בדייט ראשון-שני (אם כי בעיניי חליצת סנדלים זה בכלל לא קלות ראש. ההערה היא באופן כללי)

חחחח

אצלי זה יותר רגליים על הכיסא, אבל גם ישיבה מזרחית זה טוב!!

|שומע מוזיקה מזרחית|

קרה פה לבנות פעם שהבנים הורידו את הנעליים/סנדלים שלהם?

אבל הוא חלץ כי היינו במעיין..

ואילך

שבאופן מיוחד מעלה חיוך לשמוע את זה מהמאורסות / נשואות.

בס"ד

לא שהלכתי עם טבע לפגישות  

אבל יצא לי שהורדתי את הנעלי בובה והתיישבתי מזרחית.

רק שהייתי עם חצאית ארוכה.

מה לעשות? 

נוח לי לשבת כך !

ברצינות, לא רואה בזה משהו רע...

לק"י

במכללה הייתי עושה את זה, אבל בעבודה זה נראה לי לא כ"כ לעניין..

ככה שגם בדייט לא הייתי עושה את זה (אולי בהמשך- כשכבר הקשר לא ממש רשמי ומכובד).

וכל עוד לובשים חצאית ארוכה כמובן שהכל יהיה בצניעות!

על זה שהיא הורידה את הכפכפים או על זה שהיא ישבה ישיבה מזרחית?

בנוגע לכפכפים - תלוי מי הבחורה ותלוי מי הבחור. אם הוא זורם והיא זורמת, אז הזרימה בסדר, אבל אם אחד הצדדים קצת "יקה" נקרא לזה (בעצם, מדובר כאן רק מצד הבחור...) אז זה בעייה...

בנוגע לישיבה המזרחית, לעומת זאת, אם אין בעייה של צניעות והיא יושבת צנוע בישיבה המזרחית, אזי לא נראה לי שתהיה בעיה בכך ומי שרואה בזה "פעירות" משהו אצלו צריך להשתנות...

.

אפשר לומר שכשראיתי השבוע אחת שחלצה נעליה ונשכבה על ספסל לנוח, הייתי קצת המומה.

או כשראיתי אחת שהלכה בלי נעליים, ולא היה לה זוג בידיים, גם הייתי בהלם קל.

אבל,

כאחת שממש לא אוהבת לשבת עם 2 רגליים על הקרקע, נראה לי הגיוני לשבת ישיבה מזרחית.

וכפכפים זה לא בעיה להוריד, מבחינתי, נעליים קצת יותר.

בתחילת קשר (ולפעמים אפי' בשלבים מתקדמים) יהיו אנשים (בכלל לא כולם) שמעשה כזה יעלה מחשבות של אקסטרה פתיחות...( לא במובן הרע אלא במובן הפעור של המילה) לכן זה די תלוי מי הבחור.

כמובן (וזה די ברור) שמבחינת צניעות זה ממש תלוי באורך החצאית.

הורדה של נעליים, וישיבה מזרחית.

אמנם השאלה התיחסה לרמת פעירות, וכאן השואלת בעצם מבינה כי היא "פעורה" (גילוי נאות: איני יודע מה בדיוק הכוונה..) שהרי היא שואלת "עד כמה היא פעורה?" ואינה שואלת "האם היא פעורה?"

אבל היות וכבר עלה כאן היון בנושא צניעות, הרי ש(ככל הנראה) "פעירות" אפילו במשהו זה חסרון בצניעות.

לא רואה בעיה עם הפעולה (לכשעצמה) של חליצת נעליים, לגבי ישיבה מזרחית- היא יכולה להיות צנועה פחות או פחות צנועה.

איך יותר צנוע לשבת בדשא, כאשר שני הרגליים צמודות ומקופלות לצד אחד או ישיבה מזרחית?

אבל בהחלט נראה לי מיותר להתעסק האם זה פעור או לא

הרבה בנות ישבו איתי

וחלצו כפכפים וישבו בישיבה מזרחית

והיו בצניעות לגמרי

ולפעמים אתן הבנות חושבות שכל פיפס שעשיתן אנחנו נזכור את זה וננתח את זה האם זה בסדר מותר אסור או לא צנוע

אז זהו שלא

אנחנו לא כמוכן שזוכרים את כל הפרטים אפילו הקטנים האלו

כל עוד אתן עושות זאת בצניעות רבה מובטח לכן(ברוב המקרים) שאנחנו אפילו לא נזכור זאת

ואם כבר אתן שואלות אם זה בסדר מבחינתי?

למה לא אם זה נוח לכן.....מבחינתי תישבו גם על הירח

מחזק את דבריו של חכם בנדא...

כל עוד עושות זאת בצניעות...

{חידוד לדברי בנדא..}

אפילו את מאדים אביא לה

ואביא לה שוקו אסלי משביל החלב (ישראל )

אחרת..היא תהיה הדובה הגדולה

היא הדובה הגדולה, והוא - כוכב

המדריך לטרמפיסט בגלקסיה

מילא, התפילין והמגבת כאן איתי, שזה העיקר!

כעת אוכל להקים דוכני תפילין ומקוואות בכל הירחים של מאגרתיאה

אם אתה יכול לקפוץ (לא כפשוטו) לבקר את אלוקים בצוק ההוא בסוף העולם? (לא זוכר שמות ופרטים. קראתי את זה מזמאאאן)

אחרת ברור שתפספס שקיעה פה ושם מדי חמש שניות כשאתה טס

בעל-חלל...

בטיסה טרנס גלקטית? לפי איזו שמש? ואיזה כוכב לכת?

או יותר נכון: ממוצע השמשות של אותה גלקסיה

כי כל כמה שניות/דקות מגיעה שבת

רוב של 6 ל-1 שעכשיו יום חול

כל קבוע- כמחצה על מחצה דמי

"וקשרתם לאות על ידכה והיו לטטפת בין עיניך"

לכו"ע (גם למ"ד מוקצה גמור דאורייתא) מוקצה שכזה הוא דרבנן

אומנם שבת קביעא וקיימא, אולם זה לא עניין של ספק קבוע.

מצינו סוגייה מפורשת לגבי ההולך במדבר,

שאילו אינו יודע איזה יום זה שבת צריך להתייחס לכל יום ויום כאילו הוא שבת. 

ולכל מי שלא קורא ארמית או סתם אין לו כוח:

יש דיון מתי עושים קידוש, אבל המסקנה היא שבכל יום צריך לשמור ממלאכות אלא אם כן יש פיקוח נפש.

כמובן, כל זה בהנחה שהספק הוא איזה יום שבת,

אבל כל הבקי בדיני מדע בדיוני (או סתם בתורת היחסות) יודע שמי שנוסע במהירויות גבוהות

יש לו זמן משל עצמו שאיננו תלוי בשמשות של אנשים אחרים

(עיין סוגיית התאומים, מסכת איינשטיין, שם שם).

ולכן פשיטא שכל הדיון פה איננו מתחיל מיסודו,

והאדם מונה לעצמו עם שעון לפי היום שבו יצא.

(כמובן, כשהוא חוזר לזמן של כולם אז זמנו בטל,

כפי שלמדנו באותה סוגייה של ההולך במדבר).

*קולה מסירה אחריות מכל הנאמר ע"י הבחור שבזבז עליה טבעת...*

|מתעלב|

ולמה אם זה מצחיק מותר לבצע אי דיוקים למדניים?

|ליטוועק| - הייתי עושה סמיילי אם היה לי....

למה מותר? כי זה סוגיא הלכתא למשיחא

דייט סביב שולחן היה חוסך הכול מלכתחילה

היתה אחת שעשתה את זה כמעט בכל הפגישות אתי (והיו יחסית הרבה כאלה) וזה לא הפריע לי בכלל.

והרגשתי סתומה. אבל נראה שזה לא הפריע לו

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: