א. מערכת החינוך בעיקר תחנך,ופחות תלמד. יש כ"כ הרבה כלום שטוחנים לנו. בתכל'ס מי כאן יצטרך בחיים חפ"נ חפי"צ? לא משנה ששוכחים את זה בשניה שמגישים לבוחן את השאלון של הבגרות. יהיו הרבה יותר שעות של התנדבות, לימוד קודש, לימוד על אנשים כמו רועי קליין, עמנואל מורנו, ההוא בלי היד שברח לי השם שלו, אה.. טרומפלדור (צריך שתהיה בגרות בזה!)
ב. הכיתות יהיו הרבה יותר קטנות. של 12 כל אחת. גג. אי אפשר לחנך בסיטונאות.
ג. על כל מקצוע תהיה בגרות אחת בשמינית. די עם הלחץ המטורף הזה. על חומר שבאמת צריך. לכל כך הרבה ילדים ובני נוער זה הורס את כל הביטחון העצמי. הרבה אנשים שלא מצליחים לעמוד בזה פשוט מדרדרים לפשיעה וסמים. כי החבר'ה פולטת אותם. למה? כי הם לא יודעים לחקור פונקציות. זה נורמלי?!
ד. בתי הספר יהיו מגמתיים. לא רק פיזיקה או מחשבים. למה לא להשקיע באמונות לדוג'? או במוזיקה? או בכתיבה יוצרת?
רוב הזמן יושקע על מגמות ויהיה גם לימוד בסיסי של שאר המקצועות. אם יהיה צורך אפשר להשלים את השאר בחצי קורס באוניברסיטה. למה ילד שטוב באינטגרלים הוא יותר טוב מילד שטוב בציור?!
) ההישגים של ישראל מגיעים מהלימודים באוניברסיטה.