שיעור חשוב שלמדתי בזמן שעמדתי באחד הצמתים הנידחים בדרום הר חברון.
אתה עומד, בשעות הצהריים, אחרי שכבר כל האמהות נסעו לאסוף את ילדיהן. הסיכוי שיהיה טרמפ מהצומת הנ"ל, אל עבר חיפה שואף ל 0.
עובר לידך רכב, עוצר! ואז הנה אתה הולך אליו, והוא מסמן לך שלא לעלות. הוא בדיוק מקיים שיחת טלפון.
עוד רכב עובד, או ליתר דיוק חולף.
בזמן שאתה עומד, אתה רואה את כל היישוב חולף בפניך, בכיוון הלא נכון.
כמובן, שברגע שהגעת לטרמפיאדה, מישהי טרחה לספר לך, שלכיוון שלך היו הרבה טרמפים. והיא עלתה שניה אחר כך, ואתה נשארת מאחור.
אתה עומד, חולפים רכבים מלאים על פניך.
שוב אתה מתייבש
עובר רכב של ערבים ועוד אחד...
עובר רכב BNW חדישה ומבריקה. ברגעים אלה אתה ממש מתחיל לפתח ציפיות, אתה רואה בתוך הרכב נהג יהודי, נראה צעיר. אתה מוסיף לך בלב, הוא נראה צעיר, הוא יודע מה זה טרמפים, הוא בטח יעצור. הוא לא עוצר. אתה מתבאס. תוך שאתה מברך אותו בברכת "שיתהפך".
אחר כך מגיע סובארו טרנטה, אתה אומר לעצמך, סובארו טרנטה, זה הרכב שיש לו 100% עצירה בטרמפיאדות... ואפס אחוזי עצירה באמצע ירידות תלולות.
גם הוא בוחר לייבש אותך.
השמש יוקדת, אתה מתחיל להשרף בעורף!
רכבים ערביים, ורכבים בכיוון השני לא מפסיקים לחלוף.
אתה רואה את החבר שלך, שיצא שעה אחריך, יושב ברכב מלא, לכיוון 6 צפון.
אתה מתבאס, למה יצאתי מהיישוב?
פתאום עובר רכב מהכיוון השני, עוצר מולך, ושואל אותך אם אתה רוצה לניר עציון.
איזה קליעה למטרה!
אתה שואל אותו עוד פעם, לניר עציון, לא לגוש עציון, והוא מהנהנן בראשו. ומוסיף לך בכרמל.
אתה כבר מתחיל לתהות. האם הוא נוסע ליישוב כרמל, או לגוש עציון?
או לאן שאתה רוצה ניר עציון. אתה עולה למרות שהכיוון נראה מוזר, כי משם לא נוסעים לניר עציון.
פתאום אתה יושב במכונית, אתה מודה לה'
הוא שלח לי כזה טרמפ.
איזה מזגן - תודה
אתה אומר לנהג -תודה רבה
ואתה מבהיר לו שהוא יאלץ לסבול אותך עד סוף הדרך
תוך כמה שניות, הוא מתחיל לשאול אותך למה אתה נוסע לניר עציון...
מתפתח דיון, שכולל בדיחות, אקטואליה, סיפורים אישיים ועוד
הנסיעה יחד עם הזמן מתחילים לרוץ מהר.
אתה נהנה מכל רגע, גם הנהג.
פתאום הנהג עוצר לך בחנות שסגורה בשבת
הוא אומר לך, מה דעתך לקנות משהו על חשבוני, כי אתה מארח לי חברה.
הוא קונה לך איזה קוראוסון טוב.
ממשיכים בדרך.
מדליקים רדיו, ואז שומעים תאונה בכביש...
שלא נדע מצרות, אנחנו בכביש המקביל, אין שום פקק.
החבר שלי שהיה לו טרמפ לכביש 6.. שולח הודעה שהוא תקוע בפקק...
ואתה מחזיר לו ואני בכביש המקביל בטרמפ ישיר...
אתה מגיע לניר עציון, הנהג שואל אותך לאן אתה צריך.
והוא לוקח אותך בדיוק לבית של בני דודים שלך.
ואז אתה שוב מודה, איך זכיתי לחכות שעה שלימה בטרמפיאדה, כמה אכזבות היו לי שם.
ואתה גם מתחיל לחשוב על הייתרון, אם מישהו היה עוצר לך לצומת להבים, היית מנסה עכשיו טרמפים ל-6...
ומשם מי יודע כמה זמן זה ייקח, ואיך זה יתגלגל.
גם להכיר בן אדם זהב, לא כולם רשעים ורעים, העובדה שיהודי אחד עצר לך זה כל כך יפה.
והוא הכניס אורחים כמעט כמו אברהם אבינו, אם חיוך!
איזה יהודים מתוקים יש לנו.
מוגש באהבה, לכל מי שמתייבש הרבה בטרמפיאדות. או שיש לו עיכובים בכל שלב בחיים. תשובות מימי סיירות, תשובה האם התקבלת למוסד, עיכובים בשידוך.
בסוף ה' יגלגל את הכל לטובה.
משה
סתם הארה\הערה..
