בצורה חכמה. למצא את הדרך שיקשיבו ויבינו אותך. לא להגיד "אם עד הסוף, אז לא אכפת לי מאף אחד"!

אם את רוצה עוד פירוט - תכתבי.. מחילה.

אני חושב שאדם צריך ללכת עם האמת שלו עד הסוף, אלא שהרבה פעמים אנשים חושבים שעד הסוף משמעו - להסגר על דפוס פעולה/דרך ולא לשנות אותה בשום מצב, וזה ממש לא ככה!!

צריך לחשוב היטב:

 אם כולם נגדך [-חושבים שונה ממך] סיכוי טוב שהם דווקא הצודקים, חשוב לבדוק לעומק!!

החלטת שלמרות זאת את הצודקת והחלטת לרוץ על הדרך שלך?

תתחילי בדרך שלך, אבל אל תפחדי להגיד [אם וכאשר..] "טעיתי". זה שהלכת עד הסוף לא אומר שאת יכולה לשנות את דעתך [אם הבנת שדעתך הקודמת לא נכונה..].

"לא מוכנים להקשיב לי" - עוד דבר שנתפס בטעות שאם אתה הולך עד הסוף אתה צריך ללכת נגד כולם. להפך! את צריכה לשאוף להראות לכולם למה את צודקת, ובדרכי נועם. תתרגלי לשווק את הדברים שלך בצורה שתגרום לאנשים להקשיב, לרצות לשמוע, ואפילו להשתכנע!!

המחילה על זה שלא כתבתי הכל. פשוט זה לא נראה לי יעיל כ"כ..(גם עכשיו לא כתבתי הכל.)

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים."

פירוש ר"ע מברטנורא-

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים - כלומר שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי שלא אבדו לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל. אבל קורח ועדתו אבדו. ואני שמעתי, פירוש סופה, תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך"

(קרדיט לויקיפדיה)

ואולי כדאי להדגיש שגם אם אתה צודק זה לא מכריח שמחלוקתך לשם שמים, וכן להיפך.

ואם מדובר במחלוקת שאפשר לותר עליה-אולי זה נכנס לענין הנעלבים ואינם עולבים.

ועוד הערה שאם מדובר בויכוח עם ההורים-צריך להזהר ולהתחמק מויכוח ולפעול כמה שיותר בכבוד מדין מורא אב ואם.

(וכמובן, שאם החלטת שהמקרה הזה ראוי להתוכח עליו-כדאי שתבדקי  שאת באמת צודקת  (ודבר כזה בודקים בתורה, כמעט תמיד).)

ואת חושבת שהיא נכונה למה שלא תלכי איתה עד הסוף?

מזה משנה מה יגידו!

מי אמר שזה טוב ללכת עם האמת שלך עד הסוף בלי להתחשב בכלום ולהכריח את כולם להיות איך שאתה חושב? לא צריך להתפשר, אבל כשהולכים למלחמה ו"עד הסוף" ו"ברבאק", נראה לי צריך הרבה מאד בדיקה..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....