יש לי כמה תובנות על דברים שצריך לעשות לפני שמתחתנים: (רציתי לכתוב כמה נקודות ויצאה לי מגילה. תקראי מה שמתאים לך, החלטתי לא למחוק כדי שיהיה אולי לתועלת לאחרים)
1. להגדיר לעצמך מי את ומה הדרך בה את רוצה ללכת, וליתר מיקוד: מה הדרך שבשום אופן את לא רוצה לראות את עצמך או את משפחתך שם.
2. להיות בטוחה שיש לך תמונה ברורה של היעד בחיים הזוגיים. יעד שאת יכולה במילים פשוטות ובשניים שלושה משפטים להגדיר ולאפיין אותו. זה המקום שאם תהיי שם בגיל 70 תרגישי מאושרת ומסופקת שהגעת לשם, ואם לא תהיי שם תרגישי החמצה גדולה. זה בעיני יעד. לא משהו באויר אלא מאוד ברור.
3. עכשיו כשאת יודעת לאן את רוצה להגיע, את יכולה לבחור לך בן זוג. מן הסתם כיון שהיעד הזוגי שלך (מסעיף 2) הוא זה שיגרום לך אושר, והיעדרו יגרום לך סבל ותחושת החמצה, מן הסתם תעדיפי מישהו שיש לו גם יעד והוא קרוב למדי ליעד שלך, כל שהוא ייהפך ליעד משותף.
4. עכשיו, כשיש לכם יעד משותף, כדאי לבדוק שיש לכם הסכמה על הדרך. לדוגמה: זוג ששניהם רוצים בחיי תורה ומצוות מתוך מחויבות מלאה להלכה ורוצים שהתורה תהיה מרכיב משמעותי בחיים שלהם, יכול להיות שתהיה ביניהם אי הסכמה לגבי הדרך להגיע לשם: האם לעבוד? כמה לעבוד? האם גם האשה צריכה לפרנס? ועד כמה? וכו'.
5. עכשיו אחרי שבשכל נראה שאתם מסכימים על היעד והדרך, הגיע הזמן לבדוק שבצד הרגשי יש לכם חיבור. שנעים לך לדבר איתו, לשתף אותו, שהוא לא כעסן מדי או שתלטן מדי. פה מן הסתם צריך ללכת אחרי הלב. האם הלב רוצה להיות עם האדם הזה עוד ועוד או שהוא מעלה סימני שאלה ונורות אזהרה ובכלל לא נעים לשהות עם האדם הזה?
6. ויחד עם הלב, צריך לזכור שעדיין תהום פעורה ביניכם. אמנם יש לכם יעד משותף ודרך משותפת שאתם רוצים ללכת בה, ואפילו נעים לכם ללכת ביחד, אבל עדיין יש הרבה עבודה עצמית וזוגית לעשות. שום דבר לא בא מעצמו. מי שלא מוכן להתאמץ ולהשקיע זמן, כוחות נפש, כסף ומשאבים אחרים בטיפוח יומיומי של שלום הבית שלו, יכול כבר עכשיו לחפש עו"ד.
העבודה הזו היא משהו יום יומי. זה לא אמור לתסכל בהכרח, זה בערך כמו אבק שמצטבר לו לאיטו. לא כל היום מנקים אבק, אבל אם לא מנקים אותו במשך כמה ימים הוא מצטבר ומתחיל להפריע. ואם ממשיכים להזניח במשך חודשים, לא צריך לתאר לך איך ייראה הבית... כך ההשקעה ההדדית. זה פשוט תחום שלם שצריך ללמוד, כי מן הסתם לא למדת אותו בשום מקום, לא את ולא הוא.
לכן אל תתעצלו ואל תתקמצנו, למדו עוד ועוד מה היא זוגיות מוצלחת. קנו ספרים שמלמדים על זוגיות, שמעו שיעורים, לכו לסדנאות, לכו לטיפול/יעוץ/העשרה זוגית גם אם אתם חושבים שהכל בסדר אצלכם ואין לכם שום בעיה. כי אנשים טועים לחשוב שרק כשיש בעיה הולכים לייעוץ זוגי, ואני אומר שזה טיפול מונע, שם לומדים הוראות תחזוקה שוטפות. לא צריך לחכות שהאוטו יתפרק כדי ללמוד שצריך למלא שמן ומים ולעשות טיפול כל תקופה.
וגם לפני נישואין - צפי לזה שבמוקדם או במאוחר תכאיבו אחד לשני. לא מתוך רוע לב אלא פשוט ככה זה קורה, שדורכים אחד לשני על הפצעים הפתוחים פשוט כי לא יודעים שהם שם. וזו הזדמנות מעולה מתוך הכאב לראות איך אתם מגיבים לזה, איך אתם רבים ומתפייסים, מתנצלים וממשיכים הלאה. לימדו איך לריב נכון ואיך להתפייס! כי חייבים לחוות כזו מריבה והתפייסות לפחות פעם אחת לפני שמחליטים להתחתן! כי אחרת לא באמת מכירים את הצד השני. וגלים של כאב, מריבה (למהדרין אפשר רק מריבונת...) והתפייסות הם גלים שצפויים לכם כל החיים! לכן כל כך חשוב בעיני ללמוד איך לצפות להם ולעבור אותם בשלום.
7. תקשורת! בהמשך לנ"ל למדו בכל דרך אפשרית וראויה איך לתקשר טוב. איך להקשיב לשני באמת בלי לקטוע אותו ולהתפרץ לדבריו גם אם הם לא נעימים. למדו להתמודד עם ביקורת! למדו להעביר ביקורת בצורה נעימה ובונה. לא לשמור דברים בבטן, אבל מצד שני לדעת איך להוציא אותם בצורה ראויה ונכונה. סליחה על הדימוי אבל גם אדם עם קלקול קיבה צריך לדעת איפה ומתי להקיא ולשלוט בזה ככל הניתן.
8. לא להירתע בשום שלב מייעוץ מקצועי. לא כי "אנחנו בעייתיים" אלא כי לא למדנו מעולם המון דברים שקשורים בקשר זוגי. ייעוץ טוב דורש השקעת אנרגיה ומשאבים, זמן וכסף, אבל כשהולכים לאנשים מקצועיים עם המלצות, זו כנראה ההשקעה הטובה ביותר שתעשו. יעלה כמה שיעלה, זה יותר זול מעורכי דין, מקניה רגשית וחיפוש סיפוקים שלא נותנים מענה למצוקה אמיתית, זה זול יותר מטיפול במחלות שנובעות מלחץ רגשי, וכו'.
9. לבדוק ולברר על המשפחה שלו. את כן מתחתנת עם אמא שלו! וגם עם אבא שלו! וגם עם האחים והאחיות! 80-90% מההרגלים והדעות שלו מבוססות על מה שהוא ראה בבית וגדל עליו. את העצות הוא יקבל מהמשפחה שלו. אם הפער מול המשפחה שלו גדול מאוד, תחשבי טוב טוב אם זה מתאים לך וכמה זה ידרוש ממך. אני לא אומר שאי אפשר לגשר, אבל צפי להרבה אי הסכמות ותראי שיש בך כוחות ומשאבים (זמן וכסף) להתמודד איתם. ייתכן שזה ידרוש ממך ויתורים כואבים. הסכימי לשלם את המחיר.
10. אחד הנושאים הכי טעונים זה היחס לכסף. כמה שזה "לא רומנטי", זה הנושא שמעסיק 100% מהזוגות. מהתלבטויות קלות ועד אי הסכמה גורפת. כשבן זוג צריך להתמודד עם בזבוז כספים או עם קמצנות יתר של בן זוגו לפי איך שהוא תופס אותו, זה מאוד לא קל. זה דורש יישום של כל הנ"ל: איך להעביר ביקורת ולקבל אותה, לפעמים זה דורש ייעוץ מקצועי כלכלי-זוגי (פעמונים למשל), זה דורש התגברות על דעות שאת או הוא גדלתם עליהם במשפחות שלכם, זה דורש כנות ופתיחות ולא להעלים מידע מהשני. ועוד.
אז לסיכום:
בעיני, משפחה שמתפרקת זה הסימפטום. ישנן אלפי משפחות שרק "גרושות בלב" בלי שאף אחד ידע.
אני לא מסכים שצריך "להתחתן על עיוור ולהתפלל" בלבד ואז "לקבל את הדין". להיפך! צריך לבדוק בשכל וברגש שרוצים ללכת ביחד אל יעד משותף, שנעים ללכת לשם ביחד, שזה קשה אבל יודעים איך לתמוך אחד בשני ולהיעזר גם באחרים. להיות מוכנים לשלם את המחיר בויתור על כל מיני שאיפות פחות חשובות וחלומות שלא יתגשמו (קריירה למשל, לפעמים) תמורת החלום הגדול של נישואין יציבים ומאושרים. ולהקשיב ללב! לא ללכת "על עיוור" כשחוששים שיש בעיה. הלב והתת מודע קולטים את הפרטים הקטנים שהשכל לא קולט מיד. לא להתעלם מהם. התרגשות זה סבבה. אבל חשש שמלווה בחרדה זו נורה אדומה.
מקווה שהארתי קצת. 
