קורה לי הרבה שאני יודעת מבינה שמה שצריך לעשות זה פשוט להרפות, ולהמשיך הלאה...
אבל הידיעה הזאת נשארת רק בתור ידיעה, היא אמנם לא נותנת לי מנוחה, אבל פשוט לא משפיעה...
אני ממשיכה לא להרפות, ופשוט לא מסוגלת לשחרר...
היום פתאום קלטתי שזה לא "רק" מכאיב לי שאני לא מרפה, אלא גם מזיק לי מכיוונים שונים...
ואז עוד יותר - לא הבנתי - אז למה?? למה אני לא מצליחה לשחרר - במיוחד כשאני רואה עד כמה זה מזיק?? 
[כן, דיברתי כאן על משהו ספציפי מאוד, אבל זה יכול להיות גם בכללי...]
שבוע טוב !
אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך!!!!
הבעיה שלי שזה לא קורה לי רק בדבר ספציפי אחד....
אלא במלא מלא דברים!!!!!
וזה מחרפן!
אם יש למישהו רעיון איך אפשר להשתחרר אשמח לקבל
!
שבוע טוב וחג שמח
-אני-
(סורי אם יצא מבולגן...)
אני כ"כ מזדהה...
לפעמים אני לא מרפה ואז כ"כ מצטער על זה.. הרבה תפילות ולקבל על עצמנו להסתכל על אחרים במבט של "ואהבת לרעך כמוך"..ואז אולי לא נרפה על הכל...
שיש מישהו שמנהל את העולם. לא תמיד את צריכה להיות בשליטה על המציאות.
אני לא מבינה את הצורך בתגובה המתלהמת הזאת....... אין שם שום דבר פוגעני
אני גם הייתי מככה ועם הזמן למדתי מתי צריך להרפות ועוד יותר מתי צריך להאבק גם כנגד כל הסיכוים
למדתי זאת בדרך הקשה כך שאני לא ממש עצות מעשיות לתת לך...
תוראולי כדאי במקום לחשוב על זה כל הזמן,פשוט תנסי להסיח את דעתך. לא לחשוב על זה..
במקום לחשוב על זה כל הזמן, ולכעוס על עצמך שאת לא מצליחה להרפות ובכך ליצור תוצאה הפוכה - את עוד יותר לחוצה, והרבה פחות מרפה.
כשאת נכנסת ללחץ/עצב/כעס/עצבים על אותו עינין, או כל דבר אחר - פשוט תנסי לצאת להליכה.
תאמיני לי, זה אחד המשחררים! זה פשוט דרך בריאה להוציא את כל העצבים.
(מה שאני עושה, זה שככל שאני יותר עצבנית - אני הולכת יותר מהר.
)
ועוד דבר, לרוב שאנחנו לחוצים [או לא מרפים] זה מגיע ממש לכאבים גופנים. כל הגוף תפוס.
אולי שווה לך להוריד לסמרטפון איזה אפליקציה של הרפיה.. בטח יש דבר כזה. הרפייה זה אחלה דבר!
(ואם בא לך - תתקשרי אלי. אני אעשה לך הרפיה דרך הפלאפון 
)
וגם שאר האנשים שהזדהו - ממליצה לכם לנסות גם.
ודבר אחרון, שלא מזמן כתבה מישי' מאפושו' שאהבתי -
"לא לשנות את המצב, זה בד"כ כמעט בלתי אפשרי..
אבל לשנות את הראיה. הראיה זה דבר שתלויי בך
"
מקווה שהיא מרשה לי להעתיק דברים בשמה.
חג שמח! והרבה הצלחה.
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
