(מה? לי? כן, יש כאלה...)
שהולכת עם מכנסיים ולא שומרת נגיעה.
אז הלכתי אליה בשקט, ודיברתי איתה על הכל.
ניסיתי להסביר לה, לשכנע אותה,
כי ידעתי שזה מזיק לה, כי היה לי אכפת ממנה.
יש לי חברה,
שמעשנת.
אז כשראיתי אותה חוזרת עם ריח של סיגריות,
התעניינתי למה היא הורסת את עצמה,
דיברתי איתה על זה,
ניסיתי להניא אותה מזה,
כי אכפת לי ממנה.
אם הייתי באה אל אחת מהן לפני כל השכבה שלי ומכריזה בקול: "תפסיקי עם זה! זה לא טוב לך!"
מה היה יוצא? שהייתי פוגעת בה,
היא לא הייתה מקשיבה לי,
היה יוצא מזה רק רע.
אז למה פה זה נראה לכם נורמלי?
כל פעם אחרי מפגש חביב פלוס או מינוס,
ישר חייבים לפתוח שרשור שידבר על זה, שידון על זה.
זה כבר הפך למנהג.
אני כבר מפחדת לפגוש אנשים ברחוב,
מי יודע לאיזה כופרת יהפכו אותי.
אני עדיין זוכרת לפני שנה,
הלכתי עם חברות, והצטרפו אלינו כמה.
איזה מהומה זה עשה!
בסדר, אולי טעינו, ואולי לא.
אבל רגע, הי, זה החיים שלנו.
לא?
ואני מניחה לרגע את זה שהמציאו המצאות ופיתחו תיאוריות.
("בנות הלכו תחרות ריצה עם בנים!! גוועלד!"
ממ.. רצנו לאוטובוס, כי לא רצינו להתקע בירושלים, ולידנו רץ עוד אחד שלא היה קשור..)
אתם חושבים שהייתה בעיה?
לכו לאנשים שקשורים לעניין, דברו איתם על זה,
מתוך אכפתיות.
רוצים דוגמא מהשטח?
אני ב"ה יצור בפני עצמו.
לא יותר מדיי כאן מכירים אותי לעומק באמת.
ב"ה עברנו שלב, הצבתי גבולות לעצמי, ואני מסופקת מעצמי ומהדרך שלי.
למה לערער אותה? למה לבוא ולדרוך עליה?
אני מאמינה במה שאני עושה, זאת לא הפקרות.
רציתי להגיד "אני ממש מבקשת שתכבדו את זה ואל תפתחו על זה כל פעם דיון, גם לא ציון לשבח, אין צורך, תודה."
אבל בעצם-
אני מתחננת שתכבדו את זה!
אתם לא מבינים כמה שזה הורס!
כמו שנאמר "לא בפורום הזה".
ודירבאלק עם מישהו כאן מתחיל מהשרשור הזה דיון של "טוב לא טוב" "הפרדה לא הפרדה" "תפוצ'יפס או לזניה"!!!
תודה רבה! חג שמח!
