נחשון בן עמינדב רבי אליעזר

, ובימנו הרב דב ליאור עם הפסיקות כנגד כולם אבל לדעתו זו האמת והרב פרומן זצ"ל

זו גבורה יהודית לעשות מה שצריך גם אם זה לא נראה כזה טוב

אני סתם אומרת את זה לפני דיונים כאלה. כי זה מאוד מאוד חשוב!

כי כל הגיבורים שעולים לנו בגלל גבורה בקרב/במעשה מסוים וכו' - אני חושבת שיש ללמוד את הדרך שהם עשו, על הגבורה שהייתה להם באיך שהם עצבו את אישיות.

כך שברגע הנצרך, הם היו מסוגלים לעשות את מעשה הגבורה שלהם. (עלה לי ישר, יקפצו על הרימון. )

אני אכתוב תכונה ששמתי לב שיש בכל אחד שיש בו גבורה יהודית-

לחיות בשביל האחר ולדאוג לו.

ויש הרבה כאלו בנינו..

גבורה יהודית זה יהודי גיבור, אני לא מבין את השאלה...

יכול גם להיחשב...

גבורה זה אדם שהחליט לתרום מעצמו אל דבר נעלה חשוב ועליון.

גבורה יהודית זה אותו דבר אבל בגבורה יהודית זה בא ממניעים של קידוש ה', ערכי התורה והמצוות. שע"י זה אותה מטרה נעשית לאדם ליותר חשובה.

גיבור בעיני זה רועי קליין הי"ד. שם לנגד עיניו את החיים הכליים- כלל ישראל. ושם את החיים הפרטיים בצד. (כמו שכתוב ברמב"ם שבמלחמה אסור לאדם לחשוב על משפחתו אלא רק בענייני המלחמה.)  וכמובן שאצלו זה בא ממניעים של קידוש ה', מסירות נפש, למות על קידוש ה'.

אבל סוג שמאד מרגש אותי-

אמונה גם כשיש סבל לא נורמלי.

ועוד יותר, התחזקות באמונה דווקא במצבים של קושי עצום.

זה נכון לגבי כל יחיד-

ואני אוחזת פה משהו "יהודי" כי זו תכונה שלנו, כעם.

אין עוד עם שהיה ככה סובל ,נרדף, מוכה-ובכל זאת ממשיך להאמין, לחכות, לשמור.

מתוך האינקוויזיציה, מתוך השואה, מתוך הרדיפות וההשפלה- אנחנו צומחים. ומתחזקים באמונה שלנו.

ו..זה מדהים בעיני, מרגש.

גם ללכת נגד הזרם ולסבול למען האידאל והאמונה, להיות נגד כולם, זה משהו יהודי.

לראות אדם בשואה..עומד זקוף עם טלית- כשמסביבו נאצים שצוחקים עליו..אבל הוא הולך נגד כולם, עומד עם הטלית שלו. עם האמת הפנימית שלו..זה מדהים.

יש הרבה.

דוגמא ראשונה שעולה לי לראש זה סבא שלי.ברח ממרוקו שלוש פעמים ששמע שקמה מדינה ליהודים ושלוש פעמים הוא נעצר ורק אח"כ הצליח לברוח ולעלות לארץ.עזב הכל.משפחה,כספ,הכל!

דרך אגב (מוריה)- נכנסת לזה בגלל הספירת העומר?

עמדה לי בראש כשחשבתי על העניין הזה.

ענית מדהים.

אושר, זה העניין בגבורה יהודית, גבורה עם מטרות יהודיות, גבורה קדושה. גבורה שהאפיון היהודי מייחד אותה.

גבורה שמתפעמים ואומרים:"לכזה דבר, רק יהודי מסוגל".

והדמות של הגיבור שלי..

מממ..אתם יכולים לצחוק, היא לא אמיתית ממש, כלומר, אני מאמינה שיש המון יהודים צדיקים שלא שמענו על גבורתם.

אבל, "יענקלה חצי זלוטי" מהספר של חיים ולדר הוא גיבור ראוי בהחלט.

(אחת הגבורות זו גם עשייה נטו בשביל העזרה, נתינה, עשייה נטולת שבחים ואותות הצטיינות לראווה.)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...