אני יודעת שב''ה אתה כבר מרגיש טוב. אבל אני רוצה רק לסכם רגע דברים שתמיד עוזרים לי.
דבר ראשון להתחרפן מניסיון, זה אחד הדברים המרוממים.
דבר שני, ואני אפעם לא חשבתי שזה עובד, באמת שלא. אבל פשוט לדבר עם הקב''ה. הוא לא עונה. אבל באיזשהו מקום אתה בעצם עונה לעצמך, אני אישית דיברתי פעם, ופשוט עניתי לעצמי על השאלות שהיו לי. צחקתי, בכיתי. זה פשוט באמת עוזר.
דבר שלישי כמובן זה לבכות, זה לא עוזר בסופו של דבר. אבל ברגע, זה עוזר לפרוק.
דבר רביעי, ברור ברור ברור זה לדבר עם אדם שאתה סומך. זה אפילו יכול להיות אמאבא. חבר/ה. ונכון לפעמים יש בעיות שלא נעים וכו'. אז מה שאני עושה. מדברים עם אנשים מפורומים (לי אישית יש כמה חברות מהאתר סרוג לדתיים שביננו. ושם אני מגיבה תמיד, אבל לפעמים סתם לדבר באייסי/ מסן עם מישהי/ו זה באמת עוזר. אפילו אם אתה לא מוצא סיבה לדיכי, או לא מוצא פיתרון בשבילו. אבל אתה מדבר ופורק, וזה עוזר מאוד מאוד מאוד.
בהצלוחה, לכולם. גיל הנעורים זה גיל קשה, ומאתגר. אבל זה מה שבונה אותך, וצריך לזכור את זה. כל מכשול שתעבור, רק יחשל אותך ויעשה אותך חזק עוד יותר....