ואולי גם בננה, למשל.

איך הוא ילמד?

הוא כל החיים "יאכל בכפית"? (פשוטו כמשמעו)

בהתחלה יחליק לו, הוא יתלכלך ולא יאכל כמות משמעותית, ולאחר זמן בהתמדה ובמסירות הוא ילמד,

ויפתח אגב כך את ההתפתחות המוטורית כולה.

ככה זה.

כשזה יהיה יותר מתאים ליכולתיו הפיזיות.

בגיל כזה גם אחיזה של דברים יבשים וסיומם באופן נאות - זו בהחלט התפתחות מוטורית יפה.

וכל שאר הדברים שנמסים בפה.

כמובן תחת שמירה שהוא מתמודד עם זה היטב.

אישית, הייתי נמנעת מביסקוויטים סתם כי זה לא ממש בריא- קמח לבן, סוכר לבן ושאר רכיבים.

במבה, כנ"ל. הרכיבים בסדר אבל בוטנים באופן כללי הם מוצר אלרגני, וגם מי שלא אלרגי זה יכול להשפיע עליו

ולגרום לשיעול וכד'.

זו המעלה הגדולה של ילדים ישראלים והבמבה...

והם לא לומדים להחזיק שלא יחליק כי זה מחליק להם. קטנים מדי בשביל להחזיק בלי להחליק. לא כל דבר אפשר "ללמד" תינוק בן תשעה חודשים. נכון שזה גם לא יעזור לה ללמד אותו חשבון?!?!

זו שוב תהיה אמא שתצטרך להכיל אותם בכפית או ביד...

טוב, נו אני בהחלט מאכילה את כל ילדי בקמח לבן ולא בקמח מלא. לא רואה סיבה להתעלל בהם... הם צריכים אוכל טעים. אם הם ירצו להאמין באופנת הבריאות שיעשו את זה בגיל שבו דעתם נוחה מזה...

קודם כל, לגבי הרגישות לבוטנים- אף פעם לא למדתי את הנושא כמו שצריך, אז אני לא באמת יודעת אם חשיפה מגיל צעיר מעלה או מורידה את הסיכוי לאלרגיה.

בכל מקרה, דווקא בארה"ב, הכין שיש אחוז נכבד של רגישות לבוטנים, השימוש במוצרי בוטנים (חמאת בוטנים וכו') הוא גבוה מאוד, כך שאני תמיד הבנתי שהחשיפה המרובה היא דווקא זו שהעלתה את הרגישות.

ובעניין מה שכתבת לגבי קמח לבן לעומת מלא- כמובן שההחלטה היא אישית לכל אחת, אבל נראה לי קצת עצוב שמתייחסים לשימוש בקמח מלא כ'התעללות' בילדים.

טעם זה דבר נרכש, ומאוד תלוי במה שמרגילים את הילד מגיל צעיר. אם מגיל צעיר הילד מקבל מוצרים בריאים, זה יהיה הטעם אליו הוא יתרגל, וזה יהיה טעים לו (אני יכולה לספר מניסיון שאצלנו בבית ילדים היו מבקשים מאמא פירות, ולעומת זאת, מה שנשאר מהעוגה של שבת לא נאכל במשך השבוע, כי הפירות היו הרבה יותר מגרים).

כמובן שבמקרה שההורים חושבים שמוצרי קמח מלא זה לא טעים והילדים סובלים, הם באמת לא ילמדו לאהוב את זה (כי הם יקלטו מההורים שאוכלים רק כי זה בריא אבל זה בעצם לא טעים), אבל כשההורים מאמינים שזה הכי טוב, הכי טבעי והכי בריא, זה גם מה שהילדים יקלטו.

ומשום מה החברות שלי שהאמהות שלהם היו אוכלות ומכינות לילדים רק אוכל בריא ורק מקמח מלא והיו טבעוניות-

היו שונאות את זה שנאת מוות. חברה אחת שלי היתה זורקת את הלחם לפח וקונה בקיוסק מדמי הכיס שלה - לחמניה.

את שיקולי הבריאות הללו - אני משאירה להם.

אני אוכלת לחם מקמח מלא מבחירתי מגיל מאוחר.. ואם הילדים ירצו ללכת בעקבותי - מצוין.

אני גם לא ארגיל אותם לאכול חול.

ואני לא רואה שום בעיה לתת לילד ממתקים ברמה סבירה ושתיה מתוקה.... 

באם זו קיימת- היא קיימת

"ישנן עדויות רבות המצביעות על קיומו של "חלון הזדמנויות" צר בגיל הינקות שבו ניתן להשפיע על התפתחות אלרגיות בעקבות כך פורסמו הנחיות חדשות של האיגודים האירופאים והאמריקאים, הנוגעות לכלל התינוקות ולא רק  לתינוקות עם סיכון גבוה לאטופיה. על פי הנחיות אלה, דחייה של הוספת מזונות בעלי פוטנציאל אלרגני גבוה (כמו: בטנים, שומשום, ביצים ודגים) לאחר גיל 26 שבועות  אינה עוזרת בהורדת השכיחות של מחלות אלרגיות. יתרה מכך, אין יתרון בחשיפה מאוחרת למזונות אלה ולכן ניתן להוסיפם בין גיל 17-26 שבועות"

"מצטברות עדויות לכך שחשיפה לכמויות קטנות של מזון המכיל גלוטן בין גיל 4 ל-7 חודשים, בעוד התינוק יונק, מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלת הצליאק. נמצא כי הוספת מזון המכיל גלוטן לפני גיל 4 חודשים או אחרי גיל 7 חודשים העלתה את הסיכון לפיתוח מחלת הצליאק"

יש שם גם הפניות למאמרים מקצועיים. אם תרצי אעתיק לך.

<אל נא תבינו מדבריי שאני בעד במבה לתינוקות. ממש לא>

אך את התשובה שכתבתי קיבלתי באופן אישי מד"ר אבני 

שצמח ממשרד הבריאות, ובימים אלו- רחוק ממנו

אך כמובן שאשמח לקרוא את המאמרים הנוספים!

Zeiger RS. Food allergen avoidance in the prevention of food allergy in infants and children. Pediatrics 2003; 111: 1662- 70

[1] Zutavern A, Brockow I, Schaaf B et al  and LISA Study Group. Timing of Solid Food Introduction in Relation to Eczema, Asthma, Allergic Rhinitis, and Food and Inhalant Sensitization at the Age of 6 Years: Results From the Prospective Birth Cohort Study LISA. Pediatrics 2008;121;e44-e52

(אני לא קראתי אותם. מעל הרמה שלי...)

פסטה, לחם, בסקוויטים, רצועות של מלפפון (לחתוך לאורך ולקלף) רצועות של גמבה, תפוח/אגס/עגבניה/מלפפון מקולף/מלון/ירקות מבושלים- חתוך לקוביות של ס"מ גג, לחתוך את העוף/בשר לחתיכות קטנות, לתת לו חביתה מקושקשת, ביצה קשה 

אני נותנת כמעט הכל חתוך ושייקח בידיים, הוא נהנה מזה מאד מאד!

ורק חשוב מאד- להיות לידו כל הזמן ולשים עין! 

ולהתאזר בסבלנות- כי זה לוקח לפעמים יותר זמן מאשר בכפית..

.

וגם לחם, בהשגחה

אני לא נותנת חטיפי קינואה במקום קרטיב...

בסך הכל אופים הכל מקמח מלא, מרגילים לאורז מלא מדי פעם, עדשים וקטניות והמון ירקות.

ילדים לומדים לאהוב את מה שנותנים להם. וגם לא צריך להיות היסטריים אם הם אוכלים במקום אחר משהו שאין בבית.

ההרגל הוא החשוב.

וילדים שרגילים לירקות ופירות אוהבים את זה ואוכלים בשמחה.

חוצמזה שאני מאמינה שההרגלים הללו יעמדו לזכותם בתור מבוגרים,גם בבריאותם וגם בעובדה שאורז מלא, טחינה מלאה, וכד' לא יהיו דברים מוזרים עבורם.

אישית, לי מוזר נורא כשאני פוגשת, למשל, ילדה בת שלוש שאף פעם לא אכלה תמר.

שלחם וביסקויט שהם די דברים מומלצים על ידי רופאים - הם דברים "לא בריאים"

(במזון של מעונות מפוקח ממשרד התמת מוסיפים ביסקויטים כבר למנה הטחונה)

אז אני חושדת שאת אכן נותנת קינואה במקום קרטיב...

לא בריא בעליל וגם דוחה למדי. (ביסקויט יכול להיות ממתק אבל לא אוכל. למרבה הצער זה סוכר ומרגרינה בעיקר).

ולא שאני לא אוהבת ביסקויטים לפעמים...

למנה טחונה אפשר להוסיף דברים יותר מזינים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לתינוק בן 7 חודשים...

אז אני מעריכה שאלו לא חומרים "מזיקים" לדעת הרפואה הקונבנציונלית ובני האדם הסטנדרטים.

חבל שאני לא מקריאה לך רכיבים של כל מיני דברים "בריאים" שמכילים כל מיני שמות מוזרים של חומרים מלאכותיים.

בואי לא נסחף. לחם אחיד הוא מאכל בריא לילד לכל אלו שמגדלים את ילדיהם בצורה שפויה ומאוזנת.

אני רק נזכרת בבני הדודים שלי שעמדו והסתכלו על הארטיקים שלנו ויצאו להם העיניים. הם מעולם לא קבלו סוכריה רק נשנושי חמוציות ותמרים לחם ועוגיות רק מקמח מלא...

איכשהו כולם זרקו את כל הטבעיות הזו ברגע שהם השתחררו מהאמא. וזו ההוכחה שמבחינתם אמא שלהם התעללה בהם...

אני מאפשרת לילדים שלי את הבחירה הזו בעצמי. במיוחד לאור העובדה שאני אוכלת ארטיקים שלא עשויים מאבטיח טחון בבלנדר ומנשנשת סוכריות ושוקולדים. 

הנה ציטוט מתדריך משרד הבריאות להזנת התינוק והפעוט - האם הוא נחשב רפואה קונבנציונלית?

"יש להימנע ממתן ממתקים ושאר המזונות גורמי העששת (כמו: סוכריות, דגנים מצופים בסוכר, שוקולד, חטיפים, עוגות, עוגיות, מוצרי חלב ממותקים)"

כדי לתת לך עוד דוגמה (לא שחסרות דוגמאות) לאנשי רפואה קונבנציונלית שמזהירים מהנזק במוצרים האלה, חיפשתי עצומה שחתמתי עליה פעם, של איגוד התזונאים או משהו דומה (אם הייתי זוכרת את השם המדויק כבר הייתי מוצאת - בכל אופן זו הייתה עמותה לגמרי קונבנציונלית) שקראה לממשלה לסבסד קמח מלא במקום לבן ועוד שינויים כאלה. אז לא מצאתי, מצרפת לך במקום זה כתבה נחמדה שהגעתי אליה בחיפוש. אולי יעניין אותך (או מישהי אחרת) לקרוא.

לגבי ההגדרה "פחמימה", היא לא מספיקה בפני עצמה. כמו שעצם העובדה שאנחנו זקוקים לסידן לא אומרת שכדאי לנו לנשנש עצמות. סוכר הוא פחמימה - אז מה? את הצורך התזונתי בפחמימות כדאי לנו למלא בפחמימות שטובות לנו, לא בכאלה שמזיקות לנו. וכדאי גם לשים לב לאיזון סביר בין הפחמימות לשאר הרכיבים שאנחנו צריכים - יש היום נטייה להגזים מאוד בפחמימות, שאמורות להיות רק רבע מהתזונה שלנו, בערך.

ומרפאת אכילה בבית חולים שניידר פשוט מרעילים את הבן שלי . מה??

או שעדיף להם לספק את המזון שהגוף צריך כדי לגדול ולהתפתח על חשבון זה שאולי ויתכן שתגרם מהם עששת.... (אני לא גדלתי על תזונה "בריאה" ועדיין לא נזקקתי לרופא שיניים מה שההפך אצל בעלי)

עדיף לצחצח שיניים כראוי ושהילד יאכל כראוי.

ומי הגזים בפחמימה??

היא מאכילה את בנה ירקות,פירות (טיפה פחמימות),עוף, חביתה .

עכשיו התור של רבע פחמימות - לחם ועוגיות...

שאת מקבלת מהרופאים - את מוזמנת לבקש מהם להסביר, לא ממני. גם כשמאבחנת ב"התפתחות הילד" של קופ"ח כללית המליצה לי להלעיט את הבן שלי בחטיפים ומסטיקים כדי לספק את הצורך האוראלי המוגבר שלו (כאילו שאין דברים אחרים בעולם שאפשר ללעוס) - הסקתי מזה שהיא לא האדם הנכון להתייעץ איתו בנושאי בריאות, לא שפירמידת המזון שגיבשו מומחים בינלאומיים בתחום שגויה.

כמובן שעששת זה רק נושא אחד (ולא, צחצוח שיניים ראוי זו לא התמודדות מספיקה עם סכנותיה). חשבתי שלא כדאי להרבות בציטוטים ולהטריח. אם את כן רוצה, אני יכולה לצטט את דברי משרד הבריאות בשלל נושאים אחרים (מגמת השמנת היתר המבהילה אצל ילדי הגנים בארץ, התגברות בעיות כגון סכרת ועוד ועוד).

לא טענתי שאת או מישהי אחרת מגזימה בפחמימות, סתם נתתי תזכורת (גם לעצמי). אם זה השתמע כהאשמה, ועוד האשמת שווא - אני מבקשת סליחה.

מידע המתקבל במרפאת אכילה בדר"כ לא יהיה נכון לכלל האוכלוסיה. למרפאת אכילה מגיעים לרוב ילדים הסובלים מבעיה כלשהי, המצריכה טיפול. אבל כשהם שתרופות לא נותנים לאנשים בריאים, כך המלצה טיפולית לא בהכרח תתאים לילדים בריאים, כי אם דווקא לילד שלו ניתנה ההמלצה.

אבל יש משהו אחר שלא ברור לי, אני שומעת כל הזמן על כך שאנחנו אוכלים יותר מידי פחמימות. אני שומעת גם על כך שאנחנו אוכלים יותר מיד חלבונים

אם ככה, מה בדיוק אנחנו אמורים לאכול? בטח שלא שומנים...

אני כן שומעת על צריכה עודפת של פחמימות בתרבות שלנו, וגם רואה את זה בכל מקום. אבל הרשימה שלך לא כללה את הוויטמינים, הפירות והירקות, שמהם ברור לי שאנחנו צורכים פחות מדי.

נרשמתי פעם באתר של התזונאית טובה קראוזה לקבל סדרת טיפים באימייל, ובאחד מהם הובאה נוסחה פשוטה לתזונה מאוזנת: "חצי מהצלחת ירקות והשאר - בערך שווה בשווה: פחמימות וחלבונים (עם קצת שומן)".

אבל מויטמינים לא שבעים

אני חושבת שאת הטענות על כך שאנחנו אוכלים יותר מידי חלבונים אני רואה באותה מידה על כך שאוכלים יותר מידי פחמימות. לא ממזמן היתה פה דיאטנית ילדים באירוח פורום. ואחד מהדברים שהיא ציינה היה שכיום ילדים אוכלים הרבה יותר חלבון ממה שהם באמת צריכים

לפי פרמידת המזון הבסיס הוא דווקא הפחמימות המורכבות. ואם כבר מדברים על זה, גם לפי היהדות עיקר מזונו של אדם זה לחם, עד כדי כך שבמקורות מתייחסים לחיטה, קמח ולחם כשמות כוללים לאוכל בכלל. (אין אין קמח אין תורה. לא זה לא מתייחס לקמח דווקא, אלא לאוכל בכלל)

שאוהבים את אמא שלהם ורוצים רק לינוק.

וצריך ללמד אותם לפתוח את הפה גם לעוד כמה דברים.. במיוחד עם אמא שלהם לא מצליחה לספק להם את הערכים התזונתיים..

לא הגענו לטיפול פרטני עמוק. היינו ביקור או שתיים להדרכות כלליות כדי שלא נגיע בהמשך הדרך להפרעת אכילה..

הם הדריכו שם איזה מזונות לתת ביד ואיך מגישים לילד כפית...

אחותי דיאטנית קלינית במרפאה להת]פתחות הילד בתל השומר (ובעוד מקומות).

היא אומרת שבביסקוויטים יש יותר מדי נתרן, אגב.

רופא גסטרו מבין בבעיות של אברי העיכול שבתוך הגוף, ולא בתזונה מומלצת לילדים. אם אין לילד שלך דלקת במעי, חלילה, אני ממליצה לפנות למישהי שתטפל ב"בעיה" (תזונה), ולא בבעיה שלא קיימת, ב"ה....

ומסרב לבקבוקים.. חשבתי שיש לו איזה בעיה באברי העיכול. כי זה קרה פתאום. (הוא הסכים בתחילה לקחת בקבוקים) והוא הפנה אותי למרפאה להפרעות אכילה בשניידר...

עובדות שם המקבילות של אחותך כנראה....

לפעמים ממהרים לקבוע שהילדי לא עולה במשקל - אני מקווה שקיבלתם ייעוץ טוב.

האם זה בכלל לא עולה במשקל, ולאורך כמה זמן? האם הילד נראה במצב רע?

אני לא שואלת בציפייה לקבל תשובה, חלילה (זה לא ענייני בכלל, ואני גם חסרה כל הכשרה מקצועית בתחום) - אני רק מסבה את תשומת לבך שייתכן שהופנתם ללא צורך אמיתי, ובהמשך קיבלתם עצות שלא באמת הייתם צריכים לקבל (למשל, להוסיף זבל לתפריט...).

בניגוד לטבלאות של עליה במשקל, לב של אמא לא טועה. וכאמא רואה את הילד שלה בסבבה, אז אין צורך בטבלאות, וגם לדודות עם הכוונות הטובות אפשר לומר בחיוך: "תודה על הדאגה. אני אשים לב" (גם אם הן מטיפת חלב) ולהמשיך בחיינו.

והואהתפתח מצוין כך שלא חשדתי מהר..

זה קרה בדיוק כשחזרתי לעבוד כך שהסברה נתנה שיש קשר....

במבט לאחור - אני חושדת שהממלאת מקום של המטפלת הייתה מדי צעירה ולא חשבה שאם ילד לא אוכל כל הבוקר אבל הוא רגוע זה סיבה טובה לדווח על זה לאמא שלו.

בגלל שכשהמטפלת הקבועה חזרה לעבוד- הדבר הראשון שהיא אמרה לי היה - הילד שלך לא אוכל כמעט כלום בבוקר- הוא פשוט מחכה לאחרי הצהריים שתבואי.

בינתיים אני ראיתי ש-3 חודשים הילד עלה 100 גרם בלבד ונבהלתי. הילד כנראה קלט את הלחץ שלי בנושא והפסיק בכלל הכניס בקבוקים או כפית לפה.

ברוך השם מרגע שקבלנו את ההדרכה במרפאת אכילה - הורדנו לחץ. הצענו לו בקבוק וכפית ועוגיה ולא הכנסנו לו לפה... ואם הוא לא לקח אז לא...

בסוף הרעב הכריע אותו כמובן .... והוא אוכל היום מאוד יפה.

אני עדיין לא חושבת שעוגיה היא "זבל" . כך שאין לי שמץ של תלונה לתזונאיות המקסימות. גם לילדים הגדולים שלי נתתי ואני נותנת בכיף עוגיות כנשנוש מוצלח יותר מסוכריות ושוקולדים ושאר חטיפים דוחים ומלאי מונוסודיום....

שמוצר נמכר כ"בריא" - תמיד שווה לעיין ברשימת הרכיבים ולהחליט לבד. "בריא" זה סתם מותג כדי למכור.

אני בטוחה שגם "בת 30" מסכימה איתך - את יכולה לקרוא שוב בהודעה שלה ולראות שהיא מדברת על מאכלים ביתיים, כאלה שהיא מכינה בעצמה, בתחליף למוצרים הקנויים, התעשייתיים, המעובדים. היא כתבה במפורש שחשוב לה לדעת בדיוק מה נכנס לבנות שלה, אז לא נראה לי שההערה שלך על רכיבים בעייתיים בדברים שנמכרים כבריאים קשורה כל-כך...

היא משביעה ילדים וגם טעימה. הילדים אוהבים את זה.

והפחמימה נכנסת לגוף

ברור שעדיף לחם. אבל לא ממש אפשר לטחון אותו לתוך המנה.

למנת ירקות טוחנים בשר- מנת חלבון..

באמת גם מוצרים בריאים מכילים הפתעות שליליות. לכן אני לא קונה לחם מלא כי גם הוא לא משהו, אלא מכינה בבית, כמה שאפשר, כמובן.

את גם צודקת ביחס להרמטיות של הבריאות.. אני לא סוגרת הכל בפני הבנות שלי, בדיוק בגלל הסיבה שציינת, אני לא רוצה שהן ירגישו מקופחות ולא ירצו שום דבר ממה שאני מציעה.והבית שלנו שפוי ומאוזן לגמרי, רק בלי לחם אחיד...

הן אוכלות גלידה ושלוקים ושאר דברים לא בריאים, פשוט לא בתדירות גבוהה. וכשאנחנו לא בבית, אני לא מעירה שום דבר, מאפשרת כמעט הכל, חוץ מדברים ממש מזעזעים מבחינתי. 

אני גם מלמדת אותם מה יותר בריא ומה פחות, מה רע?

שידעו שצבעי מאכל בצבע כחול, צהוב וכסף הם ממש מסוכנים, למה לא?

זה גם מאוד חשוב הצורה שבה מגישים את הענין. אפ נותנים להם להרגיש מיוחדים עד כדי מסכנות זה לא טוב, אבל אם הם מיוחדים כי רק להם יש טחינה ודבש בפיתה, למשל, ולאף אחר אין כזו פיתה טעימה, אז זה משהו אחר.

זה גם תלוי סביבה, אצלנו כולם כמעט עם קמח מלא ובלי מזיקים שונים בתוך הבית, כך שזה נראה אחרת ומקובל על כולם.

אני גדלתי בבית בריא ושפוי, וכולנו יצאנו בריאים ושפויים, לא זרקנו כלום. כולנו עם קמח מלא, פרות וירקות, וכו', כל אחד בדרכו שלו.

יש שלבים שאף ילד לא רוצה להיות שונה אפילו אם תשדרי לו שהוא מיוחד. הוא גם לא רוצה להיות מיוחד אלא כמו כולם.

אני בעד להראות לילדים את אמא ואבא שלהם מעדיפים דברים בריאים.

אבל לא בעד הגזמות. שוקולד סוכריות ארטיקים ממתקים הם לא בריאים ולכן אוכלים אותם בהגבלה .

לחם מקמח לבן,בייגלך,ביסקויטים - הם עדיין מזון בריא ולא ג'אנק...

ישבתי פעם בסעודת פורים עם אישה אחת וביתה בת ה-6. לחמניה היא לא נתנה לבת שלה כי לא היה קמח מלא. כשחילקו בלינצ'ס ממולאים בכבד וסלט חסה- היא נתנה לה לאכול רק את הסלט חסה. לא הצלחתי לשכנע אותה שכבד עוף הוא אחד המאכלים שמכילים המון ברזל וחשובים. אחר כך היה מרק עוף והיו בו אטריות - אז היא שלפה החוצה את הירקות ורק אותם נתנה לה לאכול. בשר היא נתנה לה מנה קטנה ומפורקת היטב ללא שומן . תפוחי אדמה - רבע קטן. כרוב ממולא באורז -לא. פשטידה -לא (היה בה קמח לבן) מהמנה האחרונה בטח לא..

הילדה ישבה והסתכלה בעגמימות על האוכל ואמא שלה אומרת לה "כשנחזור הביתה נביא לך לאכול (משהו מסגנון הדרים המיוחדים שהזכרת לא זוכרת מה )ורק לך, כי אנחנו שומרים על הבריאות שלך.."

זה היה הרגע המכונן שבו הבנתי שהילדים שלי יאכלו בצורה מאוזנת מהשפע שנתן הבורא. ממתקים אני אכן מגבילה. ממרח שוקולד הוא אירוע חגיגי. אבל לחם אחיד שנמס בפה,ביסקויטים,אורז טעים,תפוחי אדמה וכדומה - זה בכיף. וכשאני אוכלת לחם מקמח מלא אני אומרת להם שאני אוכלת את זה בגלל שמירה על הבריאות - יגדלו - אם ירצו ילכו בדרכי ולא אני עדיין חושבת שהם אוכלים בריא ומאוזן.

דרך אגב מה בריא בדבש יותר מבסוכר?? (שניהם אסורים באותה מידה לאנשים בסיכון לסכרת למשל...)

וגם ציינתי שאני אישית לא מגבילה שום דבר כשאנחנו לא בבית.

ונכון, מה שאנחנו אוכלים הן אוכלות, זה מה שיש בבית וזהו. אז אין ביסקוויטים ויש תמרים, אין לחם אחיד, יש לחם מלא שאני מכינה בדר"כ,  וגם יש חטיפים לשבת, שאותם אני בוחרת בקפידה.... שלא יהיו מפוצצים בזבל. משהו כמו ביגלה, למשל.

דבש הוא מתוק, אבל לפחות יש לו ויטמינים ומינרלים וגם תכונות מרפא.

באמת מקרה מיוחד

אולי לא שמת לב -אבל יש בו מן השיטתיות- האמא לא נתנה לילדה דבר שיש בו קמח חיטה

והיא נתנה לילדה הסבר מיוחד,  עידוד מעבר לרגיל

אני מסיקה שכנראה היתה לילדה בעיה אמיתית עם המזון- ולא רק "בריאות"

(וכנראה את יצאת קצת חסרת טאקט או תמימה... )

וגם את הילדה מרגע לידתה---

לא היתה לה שום בעיה עם קמח חיטה...

הילדה היתה בריאה לחלוטין ללא שום בעיה

הגברת היום בת 13 וכשאמא שלה לא בשטח היא אוכלת גם קמח חיטה. ככה שזה גם לא משהו שהסתירו ממני..

האמא שלה ניסתה לשכנע גם אותי לפני שלוש שנים לא לתת לילד שלי קמח חיטה ולא שום דבר שיש בו סוכר - בערך כמו תפריט של סכרתיים. והילד שלי כבר בטוח בריא לגמרי...

לחם, תפוח, אגס ...

והיום -

חצי מלפפון מקולף. הבחור נתן ביס ענק וכמעט בלע חתיכה מאוד גדולה.

מיד הוצאתי לו אותה מהפה ולקחתי לו את המלפפון- מה שגרם לו לבכי נעלב מאוד ):  (בצדק)

אני לא יודעת איך מצד אחד לשחרר ומצד שני לשמור עליו שלא יפגע.

אופ...

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...