ממליצה ללכת לאהובה צוקרמן- זה בדיוק תחום העיסוק שלה, ונשמע שהיא עובדת בדיוק בשיטה ההפוכה,

ויש לה המון הצלחות.

בהצלחה!

המטפלת הזאת היא מטעם הטיפת חלב והיא בחינם בגלל זה לא עים לי ממנה . כי כלפעם שאני לא באה היא אומרת שאני מנצלת אותה. לא משנה אם הסיבה מוצדקת או לא אז איך פשוט נפטרים ממנה???

שלא זורק האשמות כל פעם.

נורא קשה לפעמים למצוא את המטפל המתאים. 

לא פעם עוברים מספר מטפלים, עד שמוצאים את "האחד והיחיד". 

הבעיה קשה שבעתיים, כאשר מדובר במטפל שצריך להתאים ליותר מאדם אחד: למשל, מטפל זוגי - שצריך להתאים גם לבעל וגם לאישה, או למטפל משפחתי, שצריך להתאים גם להורים וגם לילד. 

אני עצמי עברתי 3 מטפלים עד שהגעתי למטפלים הנכונים לי, וכן גם שני זוגות של מכרים שלי.  

שיהיה בהצלחה! 

ויפה שעה  אחת קודם.

"מטפלת" שאומרת ליד הילד להורים "זאת אשמתך" וכו' - צריכה טיפול בעצמה.

לגבי הילד - קחו אותו שליחה נעימה, אולי תוך כדי טיול, או אחרי שקונים משהו,

ותגידו לו: "... חמוד. אני רוצה להסביר לך משהו: בבית אבא ואמא קובעים, הם אבא ואמא. אבל גם אתה מאד חשוב. אז אנחנו נסכים לשמוע דברים שאתה מבקש, בתנאי שגם אתה שומע מה אנחנו אומרים. ואנחנו נחשוב  איזה בקשות אפשר לעשות כמו שאתה רוצה. מה שלא - אתה תעשה כמו שאבא ואמא אומרים". לא לשים לב לתגובה. עידכנת אותו.

ואל תתפעלו יותר מידי. להוריד את נקודות החיכוך למינימום, ועל מה שצריך - לעמוד בנחת, בבהירות, ובלי התפעלות יתרה.

למשל: לא רוצה לצחצח שיניים.. "להבין": אה, אין לך כח עכשיו? טוב.. אבל אתה מבטיח שמחר כן - שהחיידקים לא יעשו לך חגיגה בשיניים ויהיו חורים..

לוקח דברים: זה לא. אנחנו לא לוקחים דברים לאחרים, אבל אם אתה מאד רוצה - נבקש שכאשר היא גומרת עוד מעט תעביר לך..   ולפעמים - לא להתערב, יסתדרו ביניהם. צריך לראות מה מתגלגל.

וכן הלאה.. להבין אותו, להתחשב - אבל לשדר בנינוחות גמורה שההחלטה הסופית היא של ההורים, אחרי שהסבירו בקצרה ובנעימות. הוא יתרגל.

בעלך צודק. את צודקת. שלום ל"מטפלת" - בטלפון, לא להגיע - ותודה רבה על השקעתך. נראה לנו שהשיטה שאנחנו מעוניינים קצת אחרת.. (אינכם חייבים לה כלום). תקבלו את ה"שטיפה" האחרונה בתגובה על אמירתכם, תחייכו אחד לשני, ותמשיכו הלאה...

הצלחה רבה ומהירה!

תודה רבה.

הגהתי קצת את ההודעה - אז תסתכלי..

[אגב, בתחילת ההודע הקודמת - כמובן לא "שליחה נעימה", אלא "לשיחה נעימה"]

"איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו "

(זה ממשיך את הכיוון שד. התחיל לפתח)

אני מסכימה עם מה שנאמר קודם , תעזבו את הפסיכולוגית הזאת ומהר.

בעבר נתקלתי בפסיכולוגיות כאלו ( דרך טיפת החלב) והדבר גרם רק ליותר בעיות ולא פתר שום דבר!! לצערנו היינו הורים צעירים ולא שמנו לב כמה הטיפולים ההם הזיקו לילד ולנו.

כיום אנחנו מטופלים אצל פסיכולוגית מדהימה שבחיים לא תאשים את ההורים/ילד בהתנהגות מסויימת , העקרון שלה הוא שכשיש בעיה צריך לפתור אותה אך כמובן מבלי להאשים אף אחד. הילד שלנו מאובחן עם בעיות תקשורת ולכן קופת החולים מחוייבת להחזיר לנו חלק מהעלויות שלה, כך שזה מקל קצת על ההוצאה.

כעקרון אני יודעת שממאוחדת שיא (אם את חברה שם חצי שנה) מגיע החזרים על מטפלים פרטיים.

כמו כן יש גם מטפלים במכון להתפתחות הילד ושם את לא צריכה לשלם , אך זהו פרוצדורה ( עם טפסים לך, לגננת ולרופא) .

אם פוגעים לך בביטחון שלך כאימא אז תברחי משם לפני שתתחילי להאמין במה שהיא אומרת

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....