את מדברת על מקרה ספציפי או על היומיום?

כל פעם משהו אחר,

אבל אותה תחושה..

מין תבנית כזאת שחוזרת על עצמה.

תודה רבה!

אדם אחראי על עצמו. הוא לא יכול להאשים אחרים בנפילות שלו.

אני לא יכחיש שיש מצבים שזה באמת כמו שכתבת. אני רואה חברים (בגיל תיכון) מסכנים (באמת!) שכ"כ משתדלים להתחזק בישיבה ופתאום שיחת טלפון אחת ממשהי דופקת לו עבודה של שבוע.

לדעתי ההבדל בין חטא שלך לחטא שלו עובר ביוזם. אם את יוזמת דבר שהוא משתדל לא לעשות - אפשרי שאכן את ה"חוטאת". אם הוא יוזם - הוא יודע מה הוא עושה..

כמובן שכל מקרה לגופו, ואני ממש לא מצביע על מקרה ספציפי או/ו על מישהי ספציפית..

שבת שלום..

יש עוד אופציה, שאת כן רואה בזה בעיה והוא לא, ואז לדעתי מדובר פה על "חטא" שלך.

לא הייתי אומר ש"את החטא שלו", אבל אני כן חושב שאת אכן אמורה להרגיש לא בנוח בזה [ולעשות משהו בנידון..] ..

ושוב -|מעתיק| כל מקרה לגופו, ואני ממש לא מצביע על מקרה ספציפי או/ו על מישהי ספציפית..

זה לא פוטר את האשה לשמור על עצמה.

אם תעיין באגרת התשובה לרבינו יונה שמאריך בנושא זה - תצטמרר מהדברים שהוא כותב שם על מי שמכשילה את האחרים (באופן פעיל ובאופן סביל).

ברור שאתה צודק.

אשה צנועה לא אמורה להרגיש חטא של אף אחד....

הציטוטים מר' יונה מעניינים כשהם נוגעים לחומרות והמצוות שלך, לא כשהם נוגעים לשל אנשים אחרים.

גם שולחן ערוך זה חומרא, ובכלל -התורה היא רק המלצות..

תתעסקו בשלכם ואל תבלבלו במוח...

אל תהיו חכמים גדולים על מצוות של אחרים.

ר' יונה הוא חשוב, אבל תתמקדו במה שנוגע אליכם ואל תטיפו פה מוסר...

ולכל רב אפשרי שאני מכיר. כולם ממש..

כולם התעסקו בזה. זה ה-ל-כ-ה!!

אופס לא ידעתי.

לא אתה לא. אז תתמקד במצוות שלך...

אני יכול לצטט מה שאני רואה לנכון.

אא"כ כתבת בפירוש שלא..

ומתי לא... 

אני חושב שאף אחד מהצדדים לא ישתכנע מהאחר האם שאלו או לא.

רבינו יונה לא כתב על ספרו "לבנים בלבד". כך שזה בהחלט נוגע לבנות ולבנים כאחד.

ולא. לא אמרתי שבן שנכשל הוא טלית שכולה תכלת. אם הובן מדבריי כך...

ומובן שרבינו יונה לא כיוון את דבריו על אשה הפועלת עפ"י כל כללי ההלכה (ויודעת גם להגדיל ראש מעבר לזה..!).

אף אשה לא אשמה בכך שנבראה נקבה. אבל היא צריכה לדעת לנהוג בהתאם כפי שצוין בשורה השלישית בהודעה זו.

והקטע שמדבר על צניעות האשה נועד בדיוק לאשה, ממש לא לך.

קיצור, די עם השטויות והצידקות המדומה.

שאינני אשה (אני מברך על כך כל יום).

אבל מכיוון שהנושא עלה לדיון בפורום ראילתי לנכון להביא לידיעת הציבור את תרומתו של רבנו יונה בעניין.

אגב, חבל לרדת למישורים אישיים. אם יש מה להגיב בצורה עניינית - להגיב.

אני מדבר גם על עצמי.

אתה לא מבין כמה זה קשה!!

אבל בכל זאת אם את באמת גדולה וצדיקה,

אם זה לא טוב בשבילו הדבר הכי טוב זה להפסיק, אל תהיי הנפילה שלו תפסיקי לדבר איתו(גם אם הוא יוזם)

רק תהייה-

למה כולכם חיברתם את זה אוטומטית ל"לדבר עם בנות"?..

זה גם לא מישהו ספציפי, זה גם כללי.

את יכולה לשמור על עצמך הכי טוב שאת יכולה,

להשתדל כמה שאפשר לעשות טוב,

לשמור על גבולות ברורים,

ועדיין איכשהו מישהו נדפק בגללך..

לצערי נכון, יש פעמים שאני היוזמת, אני האשמה.

בע"ה שלא יהיו הרבה כאלה, עובדים על זה.

אבל הפעמים שלא..

שאין לך מה לעשות, את פשוט נדחפת לשם בעל כורחך.

פעם אחת אפשר להתגבר..

אבל כשזה שוב ושוב,

זה מתסכל את הכל,

זה הורס את המחשבות, את השמחה,

כל הזמן מציק..

אי אפשר לחיות ככה..

זה מעוות.

איך עוד אםשר שאת תהיי הנפילה שלו?

אולי כי זה המציאות שהכי קשורה לכאן?

אז את מדברת עם בן,נכון. מה הפוגע בו? המחשבות שלו? זה לא באחרויותך.. אם את מדברת איתו באופן צנוע ואת צנוע. אז איפה הבעיה? עצם הדיבור? או מה שקורה סביב? אם זה עצם הדיבור, אז לדעתי זה לא כ"כ פוגע בו.. אם זה מסביב ואת עושה את כל שביכולתך כגון צנוע, מדברים במקום פתוח וכו'.. אני לא רואה במה את אשמה..

ואני חושבת ככה בשיא הרצינות.

ודיי כמו אלעד.

יום אחד, את תהיי הגאווה של מישהו.

הסוד שלו

ב"ה 

אהבתי את-

יום אחד את תהיי הגאווה של מישהו.

הסוד שלו

ממש אהבתי.

ממש.

אבל- מי אמר שכולם יזכו לזה?

אני מאמינה שה' ישלח לכל אחד ואחת את הזיווג שלה/ו.

אין לי דרך להבטיח.

רק להתפלל..

ושמחה שאהבת

פשוט לא בסדר להרגיש ככה...

צריך להוציא את זה מהראש, לא?

הלוואי וכולן היו מרגישות כמוך.

למה זה טוב שהיא מרגישה חטא של מישהו?

תחושה של שנים.

וואו.

כ"כ מוכר...

באמת!!

את מדהימה!

זו נטו אשמתו/אשמתם.

מבלי לדעת את הפרטים כלל.

נביא בקירבינו!

ברצינות?!

פשוט... אם היה לזה בסיס שאמור להדאיג - היא היתה כותבת עליו.

מדבריה משתמע שאלו רק תחושות.. ובעצמה היא אמרה שאלו תחושות לא בריאות.

היא אמרה שהיא לא מרגישה בסדר מסיבה כלשהי (אותה, כמובן, היא לא רוצה לחלוק).

זו מחשבה המטרידה אותה.

לא אתה ולא אני יודעים מה הסיבה לכך.

אם כך, עדיף לא להגיב סתם.

הרבה אנשים מגיבים באוטומאט, אם לוחצים להם על כפתור כלשהו הם מייד יורים את התגובה המוכנה.

איך יוצאים מהתחושה הזאת?

אני יודעת שהיא לא בריאה, אמרו לי שהיא לא נכונה..

אבל איך משתחררים ממנה?

אני מנסה ומנסה,

אבל הטעות היא שלך - באשמת הסטלן הקטן.

הסטלן הקטן הגיב לכנרית, לא ליעל. נ. והוא תמיד מגיב כך.. משרשר לא נכון.

למרות שגם אצל יעל.נ אני בטוח שאלו רק מחשבות

רגשות אשם הן דבר בריא. אולם כמו כל דבר בריא, אסור (באיסור חמור !!) להגזים איתם.

ראי למשל ר' נחמן, ועוד המון גדולים שהתעסקו בזה.

אדם שלוקח על עצמו יותר מידי רגשות אשם הוא גורם לעצמו להיות חלש, לא חיוני, לא שמח, לא מנצל את הכוחות שה' נתן לו, לא מתקדם בחיים ועוד ועוד.

אם עשית משהוא לא בסדר, למשל מעשה לא צנוע כלשהוא, את צריכה לשוב בתשובה על מעשה זה, כל מה שנגרם מסביב הוא לא באשמתך, אלא כך גילגל ה' את העניין. תני לו קצת קרדיט, הוא זה שמסובב את כל מה שקורה סביבך, הוא מעורב בכל דבר, והוא גרם למה שנגרם. את צריכה לשוב על המעשה עצמו, אבל לא לקחת על גבך את כל העולם ובעיותיו !!

זה עניין של אמונה בה', צריך להאמין שהוא נמצא איתך כל הזמן.

לגבי רגשות האשם שמציפים אותך- נסי לחשוב- האם את מאשימה את עצמך בהרבה דברים שקורים סביבך ? האם נהגו להאשים אותך בילדותך בדברים שקרו ? כעסו עלייך מאוד כשטעית למשל ? הדברים הללו יוצרים או מעידים על אדם שחי תחת רגשות אשם. את חייבת להוציא את עצמך מזה ! את נשמה חשובה וגדולה בעולם שיש לה זכות חים כמו של כל אחד אחר ואין לה שום סיבה אמיתית להיות עצובה בעולם !!

בהצלחה רבה !

קודם כל כל הכבוד לכל הצדיקות דעיל זה הזכיר לי את הגמרא (סוטה כב.) "... אמר רבי יוחנן למדנו יראת חטא מבתולה... דר' יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה (שרבי יוחנן שמע לאותה נערה שנפלה על פניה ואמרה) רבש''ע בראת גן עדן ובראת גיהנם בראת צדיקים ובראת רשעים יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם" - - - 

ובכן כל הכבוד לכל הצדיקות שחרדות לדבר ה' ונותנות לב לא להיות לאבן נגף לנערי ישראל וזוכרות את ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך "שצריך להתרחק מן הנשים מאוד מאוד" (אבה"ע באזור סימן כ..) וממילא גם להפך...  

אבל ... אבל גדול בהתייחסות למקרה שלנו (ולא באופן אבסולוטי) זה אמור להיות רק צד אחד של המטבע כלומר אני מצטרף לדבריו של אלי דלעיל- גם לי זה נשמע שההתיחסות שלכן לזה היא קצת לא בריאה... יראת שמיים כמו שהיא צריכה להיות עזה וחזקה וחותכת צריכה להיות ממלאת חיים וחיוניות. היצר הרע יודע שלא תמיד הוא יכול לנצח את האדם בדברים רעים ולכן הוא מפיל עליו יראה יתירה שהופכת אותו ליצור חלש ומסכן וממילא הוא נופל (עיין אוה"ק ג' עמ' רמז, כנפי רוח עמ' שנ, ובצוואת הריב"ש אותיות מד-מו) 

צריכים להיות מאוד קונקרטיים בזה ולחתוך, על מה שהייתי לא בסדר לעשות תשובה וכל השאר לא באחריותי! (זה בסדר, יצר הרע הוא מנוול גדול, הוא ינג'ז לאותו בחור גם אחרי שתעלמי מהאופק... לא שזה מוריד מאחריותן של בנות ישראל אבל אם עשית מה שאת צריכה...)

ותמיד תמיד טוב להתפלל על זה... (לי מה שהתחדש עכשיו כשראיתי שוב את הגמרא זה שימת לב למילים "דנפלה אאפה"(=שנפלה על פניה) עיין בעניין מעלת נפילת אפיים בצדקת הצדיק אות קנ"ח וס"ה)   

גם טוב ללמוד בספר "יש לך כנפי רוח "

מקווה שהוספתי   

מאחר ונתת דעתך על האפשרות 

כי את "חטא" של מישהו,

אני חושב שראוי שתתני גם את הדעת

על כמה מצוות את לסובבים אותך.

ושלצד ספק-חובות

יש לך ודאי-זכויות.

ושבתמר יש

הרבה יותר טוב

והרבה פחות רע

ממה שנדמה לה.

אם את הולכת צנוע ובסדר, מתנהגת כמו שצריך 

ומישהו חטא? - זה בעיה שלו. 

לא כל חטא של בן זה אשמת הבנות, להפנים. 

חידד דברים וחיזק.

ושיהיו חיים נהדרים בע"ה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....