ב"ה

... ובוודאי שזה דבר חשוב לא רק לחסידי חב"ד, לא רק לעולם החרדי, זה דבר חשוב לכל עם ישראל, והבעיה העיקרית היא מי קבע את יום זה כיום לזכר הנספים בשואה. צריכים לזכור אותם כל יום במיוחד לאחר הצווי: "זכור אל תשכח את אשר עשה לך עמלק", שמזכירים מדי יום ביומו לאחר תפילת שחרית.

ואני אשאל שאלה אחרת (ומראש סליחה על הבוטות, אם מי שהוא יראה בכך ח"ו זלזול בשואה):

אם עשרה אנשים יקבעו את ה-1.4 כל שנה כיום זכרון לטביעת הטיטאניק או למותו של אלויס פרסלי, זה מחייב אותי במשהוא?

ואם לא עשרה אלה מאה או אלף או מיליון אנשים יחליטו את הנ"ל זה מחייב אותי???

מדינת ישראל מקבל הרבה אחלטות, לטוב ולרע. האם אני חייב, לא כחב"דניק אלה כאזרח, להתייס לכך, במקרא של השואה זה דבר חיובי, בנוסף לבעיה שהיום נקבע בחודש ניסן, חודש שבו אסור בכולו לבקר בבתי העלמין, וגם לגבי יום הזיכרון לחללי צה"ל, זה דבר חיובי, אבל ראשי השלטון הערמומיים, קשרו את כל הנ"ל בקשר הדוק אם יום אידם (ה' באייר), וכל עוד שהקשר הזה קיים, לא ניתן לבוא בטענות למי שיום זה הוא יום רגיל לחלוטין למה הוא נמנע מלהשתתף בטקסים.

בעיני ה"ציונים" יש קשר הדוק בין הקמת המדינה שבאה כביכול למנוע שואה חדשה.

וכל הנ"ל בלי להתייחס לפרשיה, שראשי הישות היהודי שהיו אז בארץ יכלו למנוע רציחתם של רבים וטובים אם היו מסכימים להחליף את הקורבנות נגד משאיות שהיו ברשותם, כדרישת הרייך השלישי, שר"י.

יום אידם זה אומר יום האסון .

 איזה אסון יש כאן " שהערבים לא הצליחו להשמיד את היהודיםם שבארץ ישראל ?

 העארבים קוראים לזה יום הנכבר - יום האסון. כי הם רואים  אסון בזה שלא הצליחו להשמיד את היהודים .

 בדרך כלל משתמשים ביום אידם בשביל יום עבודה זרה של גויים בייחוד הנוצרים . איפה יש עבודה זרה בלשמוח ולהגיד הלל לה' ?

 בקשר למשאיות. לא נכון שהיו אז ליהודים משאיות כמו שהגרמנים ביקשו.  ממש לא נכון.

 ומה היינו אומרים אם מישהו היה בא בטענות לחב"ד על זה שחב"ד לא  נתנו לגרמנים את המשאיות שהיו ברשותם  כדילהציל מליון יהודיים?  או לקנות משאיות ולתת? היינו אומרים שזה ממש לא נכון להאשים ככה .

ב"ה

יש ברשותי, איפה שהוא בבוידן, סידרה של ספרים היסטוריים שנערכה ע"י הסופר אלי ויזל, היסטוריון ניצול שואה, שאיננו חשוד בסילוף היסטורית השואה ושם זה כתוב בצרפתית שחור על גבי לבן, זה שה"ציונים" מסלפים לטובתם ומשכתבים את ההיסטוריה כפי שנוח להם, פרשת המשיאות, פרשת האלטלנה, פרשת ילדי תימן ועוד היד נטויה.

מי שהוא יכול להסביר לאן נעלמו הממצאים הארכאולוגים מבית שערים??? כן, בן גוריון.

על מה להגיד הלל לה', על זה שבן גוריון ומי שהוא מטעמו גניו נכסים ששייכים לכל עם ישראל לדורותיו? על זה שמנסים בכל דרך להפריד בין עם ישראל (גיורים פקטיביים), תורת ישראל (גיוס בני הישיבות) וארץ ישראל (התנתקות) בשם האליל החדש קריא הציונות והציונות הדתית. תחלמו לבד את החלום של הרצל, אני לא אתכם, ומיכוון שיש אליל חדש יש חשש גובר של עבודה זרה והביטוי "יום אידם" לא נבחר בכדי !!!

ב"ה

... עובדה שהצליחו להציל כמה אדמו"רים, בניהם למרבה האירוניה האדמ"ור מסטמאר, הידוע כאנטי ציוני מובהק !!!

שאלתי מיזרוחניקי על זה. אז קודם כל הוא אמר שיש כאלה שאומרים הלל סתם ככה בגלל שכול האחרים אומרים.  ושהרוב שמחים על זה שהערבים לא גמרו עלינו , וזה אומר על כל יהודי  בלי הבדל אם הוא ציוני או לא . ושעכשיו שיש מדינה זה יכול להתחיל דברים חשובים לעם ישראל.

 שאלתי על גיורים פיקטיבים , ובעצם מלכלכים עליהם בזה והם נגד. ושהם בעצמם בישיבות  כמו כרם יבניאל , מרכז רב, ועוד הרבה ככה שלהגיד שהם נגד תורה זה  לא צריך להגיד. ושהרצל לא מעניין ציונים דתיים  ושהם לא בגלל הרצל. 

 והאצץ שהם היו נגד מה שעשו לתימנים ואחרים והם היו היחידים בשטח ששמרו שתימנים וספרדים שבאו הנה יהיו דתיים. ולמה לקרןא להם עבודה זרה    ואליל וכל מיני שמות?

ב"ה

אין כזה שד שידע לשלב בן ציונות ליהדות !!!

הם יכולים להגיד שהם נגד גיורים פקטיבים אבל הנציגים שלהם בכנסת הראשונים שיתנו לכך יד, וזה לא מהיום, הצדיק בסדום, ח"כ אבנר שאקי זצ"ל, הוצרך להיתפטר כי הצביע בענין מי הוא יהודי נגד דעת המפלגה (ציונית - "דתית" להזכירכם !).

ראינו היטב מה יצא מאבי אבות הטומאה ח"כ בורג האבא, הבן המוצלח מאוד שמכר את יהדותו העיקר להיכנס לכנסת.

נו אז מספיק אם האמנון הזה של הציונות הדתית, זה פסה.

היחידים ששמרו על התימנים, כאן אני צוחק בצחוק גדול, מה איכפת להם מיהדות תימן, הרי להם עדיף שיגזזו להם את הפיאות העיקר שיגידו הלל ביום העצמות.

בחיית זומזום, תתעורר, כי אתה בחושך גדול !!!! מאכילים לך לוקשים שעבר עליהם הפסח !!!

ישראל...
נו, שוין.מצטרפת לההערה שמעליי. 
מציעה לך שתלמד קצת לפני שאתה כותב דברים.

1. אין כזה דבר "המיזרוחניקים שמחים שלא גמרו עלינו ולכן אומרים הלל. אלה שלא רוצים- אומרים גם כן, כי 'כולם אומרים ואני לא פורש מהציבור אז אני אומר גם' "- מחילה, אבל זה לא כך  לפחות לא בהכללה!!.

אמנם נכון שהציבור הדת"ל שאמון על דברי הרב קוק זצ"ל שאמר ש"מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם" מתייחס בממלכתיות [שיש מקום לעמוד על טיבה ואופייה] לטקסים ממלכתיים שונים של המדינה.

כיון שהמדינה היא יסוד כסא ה'  בעולם, [הכוונה שדרך מה שהוקם פה, על אף שלא בידי אנשים המוגדרים כ'דוסים'] - אזי דרכה  מתגלית יד ה' וחזון הנביאים [במובן הפשוט של המושגים הנ"ל] בהחלט יש עניין להודות ולהלל לה' על הפלא ועל המתנה שקיבלנו!!
וברור שהחזון [ויש לעיין בעומק הדברים] הוא לכונן ולהעמיד בראש המדינה אנשי אמת יראי אלוקים כדי שיוכלו להנהיג את המדינה כראוי בדרך התורה ולהראות לכלל  האומות את גודלו וטובו של ממ"ה הקב"ה אלינו.

להיות למעיישה "אור לגויים" כפשוטו. וששם שמיים יהי מתאהב על ידינו ונזכה לקדש אותו ית' פה בעולם.

לעשות לו ית' דירה פה בעולם התחתון כדברי הרבי. ושה' ישמח בנו "ישמח ישראל בעושיו- פירוש ש כל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים" .

א"א להתעלם כי רק עיוור יכול לומר שהפלא הגדול, של עם שהצליח לקום מאפרו שלוש שנים בלבד לאחר השואה האיומה , להתנער מגלותו, ולכונן מדינה עצמאית, הגם שאינה עומדת ב "סטנדרטים " הרצויים. רק עיוור יכול לומר שזה מקרה וטבע ולהתעלם ממסובב הסיבות.

על מנת שהאידיאל הגדול הזה יקרום עור וגידים ותתחיל ההנהגה האידיאלית כנ"ל, אנחנו עדיין צריכים את מה שמכונה "ממשלה" "שלטון" אפילו אם כיום הוא לא כל כך רצוי... ככה מתחילים.

[ במאמר מוסגר- יש קשת רחבה של דיעות ויחס לממשלה ולמדינה- וגם אלו המתנגדים ונראים כקיצוניים, אינם מזלזלים בפלא הזה, ומודים לרבש"ע על הזכות לחיות בדור זה, שהוא אחרון לגלות וראשון לגאולה]

הריקבון המתגלה כעת, רק מוכיח לנו שעם ישראל - או הממשל מואס ב 'קליפה' הקיימת כיום, וזה עניין של זמן בלבד עד לגילוי הפרי הטוב והמתוק, ואיתו גואל צדק שיעזור ה' וייתגלה במהרה  ממש,  כדי שיוכל להשפיע טובה וברכה על כלל האנושות.
ואז נזכה ויקויים "ונהרו אליו כל גויים" ונראה עין בעין "רם על כל גויים, ה' על השמיים כבודו" במהרה אמן.

יש עו ד מה  להרחיב- ואין ברשותי כזה כרגע.
ההתייחסות המתנשאת כלפי הציבור הד"ל צורמת עד למאד. וכך אי אפשר להתנהל!

האם "באהבת ישראל נביא את הגואל"?  איפה היא האהבה הזו? קדימה, תוכיחו!

2. הישיבה היא "כרם ביבנה" ולא כפי שנכתב.

שמחים שלא גמרו עלינו זה אומר שמחים על זה שהערבים לא הצליחו  בתש"ח להשמיד את כל היהודים שבארץ . ועל זה אומרים הלל , כלומר בדיוק כמו שמודיעם שלא הושמדנו בפורים. זה בהחלט הגיוני . ולא מבין מה לא מובן בהסבר הזה.

 ענין הרב קוק לא כל כך רלונטי לציונות הדתית . הקשר לזה הור די חדש. תיבדוק ותיראה שרןב רוןב הציונים הדתיים בכלל לא משנה להם מה הרב קוק אמר.

 כנראה שלאבסדר שהשתמשתי במלה מזקוחניק.

 זאתי באמת מלה שבה משתמשים אצלינו בשביל  ללעוג להם ולבטל אותם כאילו התורה שהם בהחלט הולכים לפיה זה לא שוה כלום אם הם לא משתמשים במבטא אשכנזי .

אז אני מקבל לגמרי את מה שכתבת :

ההתייחסות המתנשאת כלפי הציבור הד"ל צורמת עד למאד. וכך אי אפשר להתנהל!

1. אני חושבת שהסיבה שציינת אותה כהזדמנות לומר הלל [לא הצליחו להשמיד אותנו- ]

היא לא הסיבה הראשית בגינה ההלל נאמר. זה בפירוש  קטנות להודות ולשמוח על הקמת המדינה רק כי "זה המקום  שהציויינים הקימו, ובזכות זה הגויים לא גמרו אותנו. הלל כאות תודה הוא נהדר! הרי אומרים הלל- גם בפסח- על יצ"מ ... מודים על ההצלה שלנו ממ"ט שערי טומאה.
 ומה השוני פה?
לענ"ד-
מלבד ההכרה ש" בכל דור עומדים לכלותינו והק"ה מצילנו מידם" פה ההלל נאמר על עצם הנס , על עצם גילוי שכינה מטורף הקיים פה , במדינה ממש. שזכינו ויש לנו צבא וממשל משלנו, שאנחנו ישות עצמאית שכמעט לא תלויה בגוף זה או אחר. זה להודות ולהלל למי שהרים אותנו מאשפתות השואנ והקים אותנו מעפרות מיידאנק. זה לההודות על יד ה' שנראית בגאולה המוחשית שרואים אותה פה. הקטנות היא להיצמד לשמד הפיזי שניצלנו ממנו, ולא לראות את התהליך המופלא של שיבת ציון בכללותו.
 

ומה זאת אומרת "הרב קוק לא רלוונטי לציונות הדתית?" - מי שלא מכיר ולא יודע את מהלכי הציבור ואת הלך מחשבתו, באמת אולי חושב כך. וזו טעות! יש מה להרחיב  בנושא, אבל יש לדעת- כל מה שאנו משפיעים ומובילים, הרי זה מכוחו הגדול של הרב קוק זצ"ל , זה שמכוחו אנו הולכים ופועלים במישורים שונים [כולל זה המדיני!- ולראיה, ראה את הכנסת הנוכחית.] ולא מדוייק ש "לא משנה לרוב הציונים מה הר ב אמר". אלא שיש כל מיני אלו ה "מפרשים" את דבריו ומוציאים אותם מהקשרם האמיתי. ואולי מסלפים ויוצרים תמונה מעוותת לחלוטין של כוונתו ולא כך היא!!!
 

ב"ה

.... חוזר לאותה נקודה !!!

הדיון התחיל על יום השואה ונגמר בציונות הדתית ויחסה ל"מדינה".

חב"ד איננה ולא תהיה לעולם חלק מהציונות הדתית.

ואני הקטן שואל:

איך אחרי 65 שנים שקיומה של המדינה שהוכיח את ההפיך מרצונה המקורי של הציונות הדתית, הציונות הדתית, אני מדבר על רבניה דאז, דגלו להצטרף למהלכים המדיניים כדי לשמור לפחות על זיק ליהדות במדינה החדשה, ומה התקבל?

1. בורות ושנאה לדת: רק לפני כמה ימים התפרסם ב"ynet" כתבה על ישראלית נאורה שיצא לטיול במרוקו, נתקלה שם בסיפורה של סוליקה הצדיקה שמסרה את נפשה כדי לא להתחתן אם מוסלמי, והגברת הנכבדה, מודה ש"אין לה את הכלים" להבין איך על מעשה פעות כזה לחתחתן אם גוי, ניתן למסור את הנפש, בעבורה אין כל פסול להתחתן אם מוסלמי, ועאכו"כ שאין שום הגיון למות עבור זה !!!!
2. הסטוס-קו: שבמקורו היה התנאי של הצטרפות של הציונות הדתית לחגיגות, נרמס וכלל אינו קיים. אנשים שמטבעם היו אם זיקה לדת או לפחות לשמור על גחלת מסויימת, כגון אנשי הליכוד של פעם, מזמן הפכו את עורם.

אין כאן שום סיבה להלל ולחגיגות, התוצאה אפילו יותר גרוע מחורבן המקדש, אם כבר צריך לציין משהוא ביום זה, זה להגיד קינות על החורבן, יהדות מרוקו, שהייתה שומרת תו"מ בחו"ל, הפכה בעידוד המדיניות של השלטון, כולל הציונות הדתית, מתלמידי חכמים לחבורה של עברינים. ומי יתן על זה את הדין????

אז יכולים להתחבה מאחורי סיס מאות שזה תהליך שלוקח זמן, ושהכוונות היו טובות, בנתיים, תכליס, קיבלנו הפוך מהמטרה, ולדעתי, הגיעה הזמן לעשות חושבים ולהגיד טעינו, טעינו שהאמננו שיהיה ניתן לשלב בין ציונות ודת, בין אהבת הארץ לאהבת התורה. בנתיים הנציגים של הציונות הדתית מעדיפים לוותר על הדת במקום לקום ולהגיד אנחנו לא חלק מהטקסים הממלכתיים כל עוד שדת ישראל נרמסת. ואם זה היה אך ורק דת ישראל, ניחה, אבל גם הציונות וההתיישבות נרמסת באותו מידה, התנתקות ופינויים.

המלך הוא ערום ואין מי ילחש לו את זה באוזן !!!!

ב"ה

לפני שתווכחים, לפחות צריך לדעת על מה ולמה מתווכחים.

ובכן אם ציונות הגדרתו הוא אהבת ארץ ישראל אז הרבי מליובאויטש ואפילו האדמו"ר מסטמאר (בעל ויואל משה) הם הציונים הכי גדולים עלי אדמות, שניהם שלחו לכאן יהודים רבים, ואפילו אחד מראשי ה"ציונות הקונוציונלית" התבטא שהרבי מחב"ד העלה יותר יהודים לארץ מכל שלוחי הסוכנות ביחד.

ואם מדובר על מלחמה על שלימות הארץ, מי נלחם יותר, חסידי חב"ד בשליחות הרבי או ראשי ה"מפלגות הציוניות", מנתניהו עד בנט ועד בכלל, דרך זהבה גלון ואמיר פרץ? הרב יעקב יוסף זצ"ל, שהיה מאוד מקורב לרבי, נלחם גם כנגד דעת אביו, דבר שלא קל כלל וכלל, בהתחשב שהוא חייב בכבודו, יותר ממועצת יש"ע !!!

בקשר לטקסים ממלכתיים או מלאכותיים, חב"ד לא בקטע, הרבי הוריד את נשיאותו מהמוסד הכי גדול לבנות, בית רבקה בכפר חב"ד, שהוא הקים, אך ורק בגלל שהניפו דגל ביום העצמאות.

אז לסיכום, חסידי חב"ד אוהבים את הארץ ואת היושבים עליה, אהבת נפש, אבל אינם מוכנים להשתתף שום טקסים, שהם לרוב מהשפה ולחוץ, היום, סליחה מחרתיים מניפים את הדגל , ואוי וואוי למי שלא יעמוד דום בצפירה, אבל מסוגלים לרקוד את ריקוד הגרביים (הנציגים הכי חשובים של הרבנות הצבאית) כשמפנים את קברי האחים בגוש קטיף, איזה צביעות (לא ציוניות) יש כאן !!!

ורוצים שאני בטור חסיד חב"ד, ישתתף בחגיגות על ידי אמירת הלל, כמו שאמרתי כבר במצב של היום צריכים להגיד קינות לא הלל !!!

כל מי שחשב שצריכים להגיד הלל, צריך לבוא היום ולהגיד טעינו, מדינת ישראל איננה מה שציפינו ולעולם לא תהיה להיפך, המצב הולך ומתדרדר, היינו שוטפים לחלום של הרצל בתקווה שע"י אהבת הארץ, העם יתלכד ואתבדנו, במקום מדינת הלכה קיבלנו הלכה המדינה, וצודק האדמו"ר מצאנז בנאומו של חג הפסח, מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שיהודי מפחד ללכת בה בצורה חופשית. ומי שבכל זאת רוצה לטייל באום אל פחם, נחשב כאזוי, הלזה יקרא עצמאות?

תתעוררו, לוקחים כסף ששיך לעם ישראל ע"י מיסוי מופרז כדי להעבירו לרשות בגלל שהגוי אובמה וחביריו האירופאים החליטו כך. אין טעם אפילו להדליק מנגל אז עאכו"כ שאין סיבה להגיד הלל !!!

תבדוק מה הריי"צ אמר על התנועה הציונית ועל מקימי המדינה.. 

ב"ה

.... לכן הוא כתב מה שהוא כתב בהקדמה לקונטרס ומעיין.

השאלה אינה על הריי"צ, השאלה היא על האנשים שחיים בבועה !!!

וחושבים שניתן להיות גם חסיד חב"ד וגם להגיד הלל ביום העצמאות, מן שילוב מוזר של דורנו.

מיטיבם חסידי חב"ד פונים לכלל האוכלוסיה, ובתכם יש גם כאלה שמגיעים מהציונות הדתית וקשה להם להפרד מ"הפולקלאור" ומהטקסים.

אבל מצד שני זה לא מנע מהריי"צ מלהפגש אם הרב קוק, בעת ביקורו בארץ.

מי שרוצה להיות חב"ד, שיהיה. מי שרוצה להיות ברסלב, אותו כנ"ל. דת"ל, אותו כנ"ל.
נראה שדווקא מי שיוצא בהכרזות וכמו "מחרים" את הציבור הנ"ל, ודואג להסביר היטב מה הקלקול שרואה בדרך שלו [באמת מה הקלקול?- אולי עצם ההתנגדות , היא היא הכוכחה שיש פה משהו אמיתי וגדול יותר?!] לא רואה את הנשקף מול עיניו, כי עסוק בלבקר ולהראות חולשות יריבו.

לא באתי להתווכח ולעורר מחלוקות שגם ככה קיימות בשפע.

זה ששני גדולים נפגשים, על אף מחלוקות- זה יפה מאוד. באמת!

למה להם הייתה היכולת לגשר מעל לפערים ולראות ולדבר אחד עם השני, ופה אין את היכולת הזו?!
למה הלל ושמאי [שלמרות המחלוקות לא נמנעו מלישא נשים אלו מאלו] נתפסים כמשהו שלא שייך אלינו?

חבל לראות יריבויות מיותרות, ועוד יותר חבל שחבר'ה שמוציאים ממקלדתם עובדות או סיפורים, לא בודקים אותם קודם.

את בהחלט צודקת שצריך להדגיש את הדבר הגדול ולא את הדבר הקטן.

 אבל נראה לי שאת טועה בלקבוע מה זה הדבר הגדול ומה זה הדבר הקטן.

 אז ככה . על מה אומרים ברכת-גומל  על כל מיני דברים של הצלת החיים משל  מי שהיה נורא חולה והיבריא.  אבל לא על מי שכמעט עזב את חב"ד אבל בסוף לא.  או כל מיני דברים כאלה.

 וכלל אומרים שלא קובעים הלכה אם יש מחלוקת בגמרא אם לחשוב ככה או ככה. אבל כן קובעים הלכה על אם לעשות ככה או ככה. זה אומר שהרמה הגבוהה זה  החיים ומה עושים , ומחשבות ככה או ככה אני לא אומר שזה לא חשוב אבל זה הרמה הנמוכה.

 איך כתוב בתורה " אתם שדבקים בה' חיים כלכם היום  , לא כתוב שמה שאתם שדבקים בה'  מבינים כל מיני רעיונות מסובכים. 

 אז ככה גם עם הלל .  תמיד ( עד כמה ששמעתי )  אם אמרו הלל זה היה רק על הצלה ממש של החיים. ואף פעם ( אם יש יוצא מהכלל בבקשה תכתבו)  לא על משהו רוחני.

 אז בסיכום אני חושה שיותר נכון להגיד :

. הקטנות היא להיצמד לזה שרואים  בשיבת ציון בכללותו תהליך מופלא  . והגדלות זה להודות לה' על השמד הפיזי שניצלנו ממנו.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.