עברה חלפה לה כבר שנה.. הוא כבר לא יחזור את זה אני היום כבר יודעת בוודאות.
כמה אהבתי אותו אבל זה כבר לא חשוב, הוא הלך ולא ישוב.
ביום שני בזמן עם ישראל יזכור את יקריהם אני אזכור אותו ולא אשכח אעלה לקברו אך יודעת אני שרק גופו שם ולבכות זה יהיה לשווא.
ההר יהיה גדוש אך אני ירגיש איתו לבד כי בשבילי הוא היה הכול. 
עם ישראל חי,עם ישראל חי... את זה כבר כולם יודעים..
רק כשמאבדים מישהו מבינים כמה הוא היה חשוב. אבל אני מברכת על כל יום שהיית איתי וידעתי להעריך אותך ולדעת כמה
אתה חשוב לי, גם אם זה קרה רק לקרות הסוף..
כל יום שהייתי איתך למדתי ממך עוד משהו לחיים בין אם זרקת את החיוך המלטף שלך או סיפרת איזה טיפ לחיים, בין אם ישבת
איתי ולימדת אותי הלכה או משנה למרות שלא הייתי מבינה הרבה כי היית כמה מעלות מעלי...
או משהו באמונה ורוב הפעמים לא הייתי מבינה כי אתה היית כמה מעלות מעלי אבל לא זה מה שעניין אותי
מתגעגעת גיבור שלי כמה היית נבוך אם הייתי שומע ממני קוראת לך גיבור למרות שאף פעם לא אמרתי לך כעוד היית פה והיית בטוח
מסתייג אבל אין לך מה להסתיר אתה גיבור בכל קנה מידה כמה נתת במהלך חייך לכל סוגי האנשים והאוכלוסיות כמה היית גאה
שאתה יהודי...
מתגעגעת אליך ותודה על כל יום גם כשהייתי כועסת קצת כי פשוט אז לא ידעתי להעריך אותך תמיד..
אני בטוחה שאתה מסתכל עלינו מלמעלה ובטח אומר אל תבכי אני לא שווה את זה, אז תדע שאתה שווה ולא רק את זה אלא הרבה
מעבר.
תודה הקב"ה על מה שנתת ומה שלקחת אפילו שזה נאמר לא בלב שלם אבל בלב כואב...
