למה להקריא ספרים?

דברי איתו, תשירי לו שירים, תסתכלו ביחד על תמונות, נראה לי מוקדם להקראת ספרים.

אני מקריאה לילדה בת 4 חודשים סיפור. היא מסתכלת בתמונות מקשיבה.

לדעתי זה מאוד נחוץ בדור שלנו- שאנחנו בת'כלס יודעים שהם הולכים לרבוץ מול המחשב....

איזה ספרים? עם תמונות מגרות!!! אגב, כמובן שלא חייבים לקרוא מילה במילה- למרות שזה מאוד מעשיר את אוצר הממילים. אבל מדברים על מה שרואים בתמונות.

תקראיא ספרים שמוצאים חן בעינייך וכיף לך לקרוא

מעשה בחמישה בלונים, מיץ פטל וכו'...

ספרים עם מסרים כמו שכתבת הם ארוכים לילד בגיל הזה, ולא נראה לי שהוא מסוגל לחבר את כל חלקי הסיפור ולהפנים מה את רוצה ממנו. במקום זה, אם זה חשוב לך, תעבירי לו מסרים בסגנון. כמו איזה יופי אתה מתנהג שאתה עושה כך וכך..., תגידי איתו מודה אני וקריאת שמע (הבן שלנו בגיל שנה ו-3 כבר יודע לשים יד על העיינים ולעשות כאילו הוא אומר שמע ישראל), תברכו/תתפללו בקול לידו וגם תענו אמן, והוא ילמד מכם.

ולגבי סיפורים: את יכולה לספר לו בע"פ במשפטים קצרים כל מיני דברים. אפילו על חגים: לדוג': "היום יום העצמאות, לפני 65 ה' עשה לנו נס ונתן לנו מדינה" גם את זה לא נראה לי שהוא קולט, אבל זה יותר קצר ופחות עמוס מסיפור.

ואפשר להראות לו בספרי תינוקות תמונות: כדור, פרה, אוטו, כבשה. וכו'. אפשר ללמד אותו את הקולות של החיות, ואפשר להרחיב על התמונות, לדוג' זה מלפפון ירוק כמו שאכלת בארוחת בוקר. שזה ממש מתאים לגיל שלו ולמה שהוא מסוגל לקלוט ולהפנים.

מגיל חצי שנה קראתי לה מלא..

מה שהבינה הבינה, ומה שלא, לא... 

בכל מקרה משהו זה כן מפתח...

יש ספרי תמונות של תמונה ומתחתיה מילה

נניח תמונה של כדור ואת המילה "כדור" , כך כל הספר.

זה מתאים לגילו. 

גם ספרים עם תמונות של חיות וספרי משש-הרגש עם צפצפות

פרווה וכל אלה 

הם מעולים לקטנטנים,

נניח תמונה של כבשה, משפט קצר על הכבשה, 

וחלק דמוי צמר רך שהילד ממשש...

יש מידי פעם מכירת ספרים עם דפקטים קלים מאוד 

במחירי מציאה (גם 10 ב100) בהוצאת ספרים ביד אליהו (ת"א), תחפשי באינטרנט מידע.

מגיל חצי שנה "טחנתי" לה את מעשה בחמישה בלונים ותירס חם,

ובגיל שנה היא התחילה לבקש את הספר ולהגיד "בלום בלום בלום" כדי שאני אקריא לה

או "בים בם בם " בשביל שאקריא לה את תירס חם.

בגיל שנה ושלושה חודשים היא התחילה למלמל מילים מתוך הספר נניח "אנאאורי אלצ'תער,

אביא בלומ'אחר " (אנא אורי אל תצטער, נביא לך בלון אחר...) 

או לתופף אל המגש של הכיסא אוכל ולהגיד "בים בם בם תירס חם".

מגיל שנה וחצי היא יודעת את  שני הספרים בעל פה, ברור שהיא לא מדקלמת שוטף,

אבל אם אני אומרת חצי מילה מילה היא ישר משלימה את הסוף שלה או את המילה הבאה, או מסתכלת בתמונה ויודעת מה כתוב כי קראתי

לה את זה מיליון פעם. 

למה אני מספרת את כל זה ? לא כדי להתלהב, ממש לא...

אלא כדי להגיד לך שלמרות הדעה הרווחת פה בשירשור "(תקריאי לו ספר טלפונים..) "

שאין עניין לקרוא ספרים, אז כן, ממש כדאי והם כן מבינים.

סיפורים קצרים יחסית , חזרתיים כמו תירס חם ומעשה בחמישה בלונים,

שיש בהם תבנית שחוזרת על עצמה והם לא מסובכים ו"חופרים" כמו דירה להשכיר ומיץ פטל נניח

אז הם ממש מעולים. גם ספרי שטוזים כמו "חרוזים טעימימים" של דתיה בן דור זה נחמד.

אני יודעת שאחד הדברים העיקריים שפיתחו לבת שלי את הצד השפתי הדיי טוב שלה,

זה זה שאני קוראת לה מגיל צעיר סיפורים ויושבת איתה על ספרי תמונות עם מילים או משפטים קצרים.

גם לא חובה להקריא ממש את הסיפור, אפשר להראות תמונות ולספר לילד סיפור משל עצמך

נניח לדוגמה במעשה בחמישה בלונים " הינה ילד חמוד, יש לו בלון, בלון צהוב, בלון יפה, הנה חתולה , החתולה מייללת.." ועוד 

כיד הדמיון הטובה...

בהצלחה..

אני בגיל הזה לא קוראת ספרים,

אבל מיד מלידה אני מאוד מקפידה על לדבר עם התינוק, דיבור ממש, בשפה בוגרת ותקינה, 

לא דיבורים של תינוקות ומילים משובשות,

מילים נרדפות וכד'

ובאמת זה מפתח בצורה מדהימה את האינטיליגנציה הלשונית.

מה שכן- אני מניחה לתינוק במיטה מאז שהוא יודע לשבת ספרים גדולים וצבעוניים מנויילנים,

"הספר החמוד הזה" "הספר המתוק הזה" וכד',

הם נהנים לדפדף\

וכשהם גדלים- הם באמת מאוד אוהבי קריאה.

בוא אלי פרפר נחמד

שב אצלי על כף היד

שב תנוח אל תירא

ותעוף בחזרה

לפרה האדומה

יש עגלה קטנה חומה

את ראשה היא ליקקה

ונתנה לה נשיקה

האוטו שלנו...

מקסים מקסים!!!!

ספרים של קארן כץ - 10 נשיקות לפני השינה -ציורים צבעוניים על כל העמוד וספירה לאחור מ-10 עד שהתינוק שבספר נרדם. וכולם מנשקים אותו -הורים, אחים, סבא וסבתא, הכלב והחתול. ומנשקים אותו בכל הגוף. אז גם לומדים איברים וגם מקבלים נשיקות ממי שמספר וגם בעתיד ספירה. וגם חיות וקולות.

יש לה גם - קוקו איפה אמא - מחפשים את אמא בכל הבית ומוצאים בינתיים כל מיני צעצועים. לומדים רהיטים ואביזרים של בית. יש בעמוד ציור על גבי ציור - חתיכת דף שצריך להרים ולראות מה יש מאחוריה.

הספרים מאד צבעוניים ומקרטון קשיח.

יש לה גם - איפה הפופיק שלי - רואים ילד שותה ומאחורי הכוס הפה שלו. בהונות הרגליים. מאחורי הכובע - העיניים. 

חמוד ביותר.

יש סידרה -יקרה - שהוציאה קופ"ח מכבי. על רותי. זה גם ספר קשיח וגדול. לא סימטרי. רותי עייפה מאד - אז היא הולכת להתקלח ואח"כ לישון ואומרת שמע ישראל ונרדמת. מאד פשוט וחד. עם צעצועים שיש גם לילדים. יש גם רותי בונה מגדל ורותי הולכת לטייל. שוה להשקיע באחד מהם. לנו הספר עם קריאת שמע עוזר. כי התינוקת שלי רואה מה רותי עושה וגם היא בעצמה.

ויש גם סדרה - אוצר קטנטן של מנוחה בקרמן. "טלי טל להתנקות כה קל" - כל מיני משפטים פשוטים וציורים הכי מתוקים של אלישבע געש.זה קשיח. כמעט כמו תעודת זהות. קל להחזיק.

ראיתי בתחנות דלק ולא קניתי ועכשיו לא יודעת איפה להשיג - סבתא בישלה דיסה בגירסה חדישה - ספר קשיח עם הסיפור, ויש חור בעמוד משרבבים דרכו בובת אצבע ובסוף מדגדגים איתה.

היה כיף לשתף.

יהיה יופי אם יעלו לפה עוד המלצות על ספרים.

מגדל של קוביות בניתי/דבורה עומר

מיועד ממש לגיל הזה ואהוב עד גיל שלוש בערך (ואצלנו גם הגדולים יותר נהנים להצטרף)

מכיל המון סיפורים, חלק יותר מורכבים וחלק פחות. כך שאפשר לבחור כל פעם לפי רמת הילד, וגם לגוון. אפילו אם הילד "נדבק" לסיפור אחד ורוצה אותו שוב ושוב, עדיין הוא מדפדף קדימה ואחורה באותו ספר, ואפשר לעניין אותו גם בסיפורים שבסביבה. וזה קצר ולא מעיק. (בניגוד ל"חמישה בלונים"  - זה באמת להיט שילדים אוהבים לשמוע שוב ושוב אבל לטחון אותו 1000 פעם - אותי כאמא זה שיגע! חוץ מזה, אם כבר תינוק משנן משהו כל היום וכל הלילה בלי שהוא באמת מבין את משמעות המילים, עדיף לי שזה יהיה פסוק מהתורה או מהתפילה. או אפילו שיר.)

לגבי מסר - ילדים יכולים להסיק מסקנות שונות מאותו סיפור. תלוי כמה הם הבינו ומה הרשים אותם. לכן יותר מהסיפור עצמו, חשוב איך את מקריאה, מה את מדגישה (גם אם זה לא היה בדיוק המסר העיקרי שהסופר התכוון אליו), על מה את מפרטת ומסבירה, איך את מעבדת איתו את הסיפור אחר כך. בצורה כזאת אפשר להוציא מסר אפילו מסיפורים "ניטרלים" אם מדברים על זה אח"כ: איזה יופי הילד בסיפור התלבש, כל הכבוד לו הוא עצמאי \ תסתכל בתמונה, הפרה מטפלת בעגלה יפה כי היא אוהבת אותה \ איך הוא הרגיש כשהבלון התפוצץ? זה לא נעים הוא בכה אבל אח"כ התגבר.

למשל הצרצר והנמלה - נראה לי קצת מורכב בשביל הגיל הזה. בגיל שנה, אם זה מתואר בשפה שהוא הבין, הילד יכול ללמוד מזה אולי שנמלים וצרצרים אוספים פירורים כדי שיהיה להם אוכל (גם חשוב לדעת). בגיל יותר מבוגר הוא עדיין יכול בטעות להסיק שהמסר הוא: אם זה שלך - אל תשתף אחרים, לא מגיע להם. לכן חשוב לדבר איתו על זה ולא רק להקריא.

חצי מה"סיפורים" שיניתי להם לגמרי...

תמונות עשירות בצבעוניות, פרטים וחן קדומים.

מחומרים צבעוניים ועמידים וכזה שאפשר להרים חלק מהעמוד ולגלות דברים מתחת או להגדיל את האיור. ממש בא לי.

כל הדיון פה עשה לי כזה חשק.רעב.

אבל אין לי רעיונות. 

אפשר לבקש רעיונות?- אם יצליח - הקרדיט שלכם

(והמכירות אצלי...)

עוד יש להשיג? מי זוכרת? עם שי ורינה.

אני קניתי מזמן מזמן מזמן

גזרתי את הדפים מהכריכה, והכנסתי לנילוניות כרוכות כאלה, של סטודנטים.

זה משמש אותנו קרוב ל20 שנה (!!!)

כמובן, שיניתי את הסדר.

יש שם בהתחלה תמונות של בקבוק, מוצץ, חיות, ואח"כ חתול מלקק חלב שנשפך, כדור שמתגלגל מתחת לכסא - רצף של 2/3 תמונות שמספרות סיפור.

ספר נפלא ממש.

יש גם את הספרים של פינוקי עם עברית נהדרת ואפקטים להרים ולהציץ.

והכי טוב - סיפור שלך על "שושי שטיפסה על הכסא, ורצתה לקפוץ, ואז היא אמרה שלוש ארבע ו... וקפצה על הרצפה!  והיא לא נפלה, ולא קיבלה מכה, רק צחקה. כדאי לה לעלות ולקפוץ עוד פעם?"

בהנאה

את מתכוונת לספרים עם הציורים של הכטקופף שהיו מצויים בכל הגנים לפני 200 שנה? איפה משיגים אותם היום? יש אחד בבית של סבא וסבתא שלנו - מהילדות של בתם הקטנה. (היום כבר סבתא בעצמה...)

יש להם אותו. ואם אין אפשר להזמין.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות