למה להקריא ספרים?

דברי איתו, תשירי לו שירים, תסתכלו ביחד על תמונות, נראה לי מוקדם להקראת ספרים.

אני מקריאה לילדה בת 4 חודשים סיפור. היא מסתכלת בתמונות מקשיבה.

לדעתי זה מאוד נחוץ בדור שלנו- שאנחנו בת'כלס יודעים שהם הולכים לרבוץ מול המחשב....

איזה ספרים? עם תמונות מגרות!!! אגב, כמובן שלא חייבים לקרוא מילה במילה- למרות שזה מאוד מעשיר את אוצר הממילים. אבל מדברים על מה שרואים בתמונות.

תקראיא ספרים שמוצאים חן בעינייך וכיף לך לקרוא

מעשה בחמישה בלונים, מיץ פטל וכו'...

ספרים עם מסרים כמו שכתבת הם ארוכים לילד בגיל הזה, ולא נראה לי שהוא מסוגל לחבר את כל חלקי הסיפור ולהפנים מה את רוצה ממנו. במקום זה, אם זה חשוב לך, תעבירי לו מסרים בסגנון. כמו איזה יופי אתה מתנהג שאתה עושה כך וכך..., תגידי איתו מודה אני וקריאת שמע (הבן שלנו בגיל שנה ו-3 כבר יודע לשים יד על העיינים ולעשות כאילו הוא אומר שמע ישראל), תברכו/תתפללו בקול לידו וגם תענו אמן, והוא ילמד מכם.

ולגבי סיפורים: את יכולה לספר לו בע"פ במשפטים קצרים כל מיני דברים. אפילו על חגים: לדוג': "היום יום העצמאות, לפני 65 ה' עשה לנו נס ונתן לנו מדינה" גם את זה לא נראה לי שהוא קולט, אבל זה יותר קצר ופחות עמוס מסיפור.

ואפשר להראות לו בספרי תינוקות תמונות: כדור, פרה, אוטו, כבשה. וכו'. אפשר ללמד אותו את הקולות של החיות, ואפשר להרחיב על התמונות, לדוג' זה מלפפון ירוק כמו שאכלת בארוחת בוקר. שזה ממש מתאים לגיל שלו ולמה שהוא מסוגל לקלוט ולהפנים.

מגיל חצי שנה קראתי לה מלא..

מה שהבינה הבינה, ומה שלא, לא... 

בכל מקרה משהו זה כן מפתח...

יש ספרי תמונות של תמונה ומתחתיה מילה

נניח תמונה של כדור ואת המילה "כדור" , כך כל הספר.

זה מתאים לגילו. 

גם ספרים עם תמונות של חיות וספרי משש-הרגש עם צפצפות

פרווה וכל אלה 

הם מעולים לקטנטנים,

נניח תמונה של כבשה, משפט קצר על הכבשה, 

וחלק דמוי צמר רך שהילד ממשש...

יש מידי פעם מכירת ספרים עם דפקטים קלים מאוד 

במחירי מציאה (גם 10 ב100) בהוצאת ספרים ביד אליהו (ת"א), תחפשי באינטרנט מידע.

מגיל חצי שנה "טחנתי" לה את מעשה בחמישה בלונים ותירס חם,

ובגיל שנה היא התחילה לבקש את הספר ולהגיד "בלום בלום בלום" כדי שאני אקריא לה

או "בים בם בם " בשביל שאקריא לה את תירס חם.

בגיל שנה ושלושה חודשים היא התחילה למלמל מילים מתוך הספר נניח "אנאאורי אלצ'תער,

אביא בלומ'אחר " (אנא אורי אל תצטער, נביא לך בלון אחר...) 

או לתופף אל המגש של הכיסא אוכל ולהגיד "בים בם בם תירס חם".

מגיל שנה וחצי היא יודעת את  שני הספרים בעל פה, ברור שהיא לא מדקלמת שוטף,

אבל אם אני אומרת חצי מילה מילה היא ישר משלימה את הסוף שלה או את המילה הבאה, או מסתכלת בתמונה ויודעת מה כתוב כי קראתי

לה את זה מיליון פעם. 

למה אני מספרת את כל זה ? לא כדי להתלהב, ממש לא...

אלא כדי להגיד לך שלמרות הדעה הרווחת פה בשירשור "(תקריאי לו ספר טלפונים..) "

שאין עניין לקרוא ספרים, אז כן, ממש כדאי והם כן מבינים.

סיפורים קצרים יחסית , חזרתיים כמו תירס חם ומעשה בחמישה בלונים,

שיש בהם תבנית שחוזרת על עצמה והם לא מסובכים ו"חופרים" כמו דירה להשכיר ומיץ פטל נניח

אז הם ממש מעולים. גם ספרי שטוזים כמו "חרוזים טעימימים" של דתיה בן דור זה נחמד.

אני יודעת שאחד הדברים העיקריים שפיתחו לבת שלי את הצד השפתי הדיי טוב שלה,

זה זה שאני קוראת לה מגיל צעיר סיפורים ויושבת איתה על ספרי תמונות עם מילים או משפטים קצרים.

גם לא חובה להקריא ממש את הסיפור, אפשר להראות תמונות ולספר לילד סיפור משל עצמך

נניח לדוגמה במעשה בחמישה בלונים " הינה ילד חמוד, יש לו בלון, בלון צהוב, בלון יפה, הנה חתולה , החתולה מייללת.." ועוד 

כיד הדמיון הטובה...

בהצלחה..

אני בגיל הזה לא קוראת ספרים,

אבל מיד מלידה אני מאוד מקפידה על לדבר עם התינוק, דיבור ממש, בשפה בוגרת ותקינה, 

לא דיבורים של תינוקות ומילים משובשות,

מילים נרדפות וכד'

ובאמת זה מפתח בצורה מדהימה את האינטיליגנציה הלשונית.

מה שכן- אני מניחה לתינוק במיטה מאז שהוא יודע לשבת ספרים גדולים וצבעוניים מנויילנים,

"הספר החמוד הזה" "הספר המתוק הזה" וכד',

הם נהנים לדפדף\

וכשהם גדלים- הם באמת מאוד אוהבי קריאה.

בוא אלי פרפר נחמד

שב אצלי על כף היד

שב תנוח אל תירא

ותעוף בחזרה

לפרה האדומה

יש עגלה קטנה חומה

את ראשה היא ליקקה

ונתנה לה נשיקה

האוטו שלנו...

מקסים מקסים!!!!

ספרים של קארן כץ - 10 נשיקות לפני השינה -ציורים צבעוניים על כל העמוד וספירה לאחור מ-10 עד שהתינוק שבספר נרדם. וכולם מנשקים אותו -הורים, אחים, סבא וסבתא, הכלב והחתול. ומנשקים אותו בכל הגוף. אז גם לומדים איברים וגם מקבלים נשיקות ממי שמספר וגם בעתיד ספירה. וגם חיות וקולות.

יש לה גם - קוקו איפה אמא - מחפשים את אמא בכל הבית ומוצאים בינתיים כל מיני צעצועים. לומדים רהיטים ואביזרים של בית. יש בעמוד ציור על גבי ציור - חתיכת דף שצריך להרים ולראות מה יש מאחוריה.

הספרים מאד צבעוניים ומקרטון קשיח.

יש לה גם - איפה הפופיק שלי - רואים ילד שותה ומאחורי הכוס הפה שלו. בהונות הרגליים. מאחורי הכובע - העיניים. 

חמוד ביותר.

יש סידרה -יקרה - שהוציאה קופ"ח מכבי. על רותי. זה גם ספר קשיח וגדול. לא סימטרי. רותי עייפה מאד - אז היא הולכת להתקלח ואח"כ לישון ואומרת שמע ישראל ונרדמת. מאד פשוט וחד. עם צעצועים שיש גם לילדים. יש גם רותי בונה מגדל ורותי הולכת לטייל. שוה להשקיע באחד מהם. לנו הספר עם קריאת שמע עוזר. כי התינוקת שלי רואה מה רותי עושה וגם היא בעצמה.

ויש גם סדרה - אוצר קטנטן של מנוחה בקרמן. "טלי טל להתנקות כה קל" - כל מיני משפטים פשוטים וציורים הכי מתוקים של אלישבע געש.זה קשיח. כמעט כמו תעודת זהות. קל להחזיק.

ראיתי בתחנות דלק ולא קניתי ועכשיו לא יודעת איפה להשיג - סבתא בישלה דיסה בגירסה חדישה - ספר קשיח עם הסיפור, ויש חור בעמוד משרבבים דרכו בובת אצבע ובסוף מדגדגים איתה.

היה כיף לשתף.

יהיה יופי אם יעלו לפה עוד המלצות על ספרים.

מגדל של קוביות בניתי/דבורה עומר

מיועד ממש לגיל הזה ואהוב עד גיל שלוש בערך (ואצלנו גם הגדולים יותר נהנים להצטרף)

מכיל המון סיפורים, חלק יותר מורכבים וחלק פחות. כך שאפשר לבחור כל פעם לפי רמת הילד, וגם לגוון. אפילו אם הילד "נדבק" לסיפור אחד ורוצה אותו שוב ושוב, עדיין הוא מדפדף קדימה ואחורה באותו ספר, ואפשר לעניין אותו גם בסיפורים שבסביבה. וזה קצר ולא מעיק. (בניגוד ל"חמישה בלונים"  - זה באמת להיט שילדים אוהבים לשמוע שוב ושוב אבל לטחון אותו 1000 פעם - אותי כאמא זה שיגע! חוץ מזה, אם כבר תינוק משנן משהו כל היום וכל הלילה בלי שהוא באמת מבין את משמעות המילים, עדיף לי שזה יהיה פסוק מהתורה או מהתפילה. או אפילו שיר.)

לגבי מסר - ילדים יכולים להסיק מסקנות שונות מאותו סיפור. תלוי כמה הם הבינו ומה הרשים אותם. לכן יותר מהסיפור עצמו, חשוב איך את מקריאה, מה את מדגישה (גם אם זה לא היה בדיוק המסר העיקרי שהסופר התכוון אליו), על מה את מפרטת ומסבירה, איך את מעבדת איתו את הסיפור אחר כך. בצורה כזאת אפשר להוציא מסר אפילו מסיפורים "ניטרלים" אם מדברים על זה אח"כ: איזה יופי הילד בסיפור התלבש, כל הכבוד לו הוא עצמאי \ תסתכל בתמונה, הפרה מטפלת בעגלה יפה כי היא אוהבת אותה \ איך הוא הרגיש כשהבלון התפוצץ? זה לא נעים הוא בכה אבל אח"כ התגבר.

למשל הצרצר והנמלה - נראה לי קצת מורכב בשביל הגיל הזה. בגיל שנה, אם זה מתואר בשפה שהוא הבין, הילד יכול ללמוד מזה אולי שנמלים וצרצרים אוספים פירורים כדי שיהיה להם אוכל (גם חשוב לדעת). בגיל יותר מבוגר הוא עדיין יכול בטעות להסיק שהמסר הוא: אם זה שלך - אל תשתף אחרים, לא מגיע להם. לכן חשוב לדבר איתו על זה ולא רק להקריא.

חצי מה"סיפורים" שיניתי להם לגמרי...

תמונות עשירות בצבעוניות, פרטים וחן קדומים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

עוד יש להשיג? מי זוכרת? עם שי ורינה.

אני קניתי מזמן מזמן מזמן

גזרתי את הדפים מהכריכה, והכנסתי לנילוניות כרוכות כאלה, של סטודנטים.

זה משמש אותנו קרוב ל20 שנה (!!!)

כמובן, שיניתי את הסדר.

יש שם בהתחלה תמונות של בקבוק, מוצץ, חיות, ואח"כ חתול מלקק חלב שנשפך, כדור שמתגלגל מתחת לכסא - רצף של 2/3 תמונות שמספרות סיפור.

ספר נפלא ממש.

יש גם את הספרים של פינוקי עם עברית נהדרת ואפקטים להרים ולהציץ.

והכי טוב - סיפור שלך על "שושי שטיפסה על הכסא, ורצתה לקפוץ, ואז היא אמרה שלוש ארבע ו... וקפצה על הרצפה!  והיא לא נפלה, ולא קיבלה מכה, רק צחקה. כדאי לה לעלות ולקפוץ עוד פעם?"

בהנאה

את מתכוונת לספרים עם הציורים של הכטקופף שהיו מצויים בכל הגנים לפני 200 שנה? איפה משיגים אותם היום? יש אחד בבית של סבא וסבתא שלנו - מהילדות של בתם הקטנה. (היום כבר סבתא בעצמה...)

יש להם אותו. ואם אין אפשר להזמין.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...