לא ספק האריה המכשפה וארון הבגדים. עם דגש על הקטע של האריה.

לפחות עד סוף ספירת העומר 

מגולח ומסופר כמו יצור אנושי

הייתי נראה כמו מתאבד שיעי..

אחרי ההתאבדות..

אני מתוק מדבש לא??

אני מתלבט בין מפת סימון שבילים לאטלס כבישים.....

עבי כרס.

או אולי אחד מסמורטט ובלי בתחתית ערמות הספרים ב"שטיין ספרים"

או אולי ספר אחד מתוך עשרות הספרים החדשים שיצאו לסופר חדש שלא הצליחו להימכר ונתקעים שנים במחסנים של הוצאה לאור, אבל לא הוצאה לאור שווה, משהו כמו ארגלוס?

או אולי ספר גמרא שניתן לילד לבר מצווה.

בקיצור הלילה יש לצור מצב רוח מוזר.

ויוסי...

עלאק אתה שקט כזה

עדיף עם סוף טוב..

אבל גם את "המגדלים הגבוהים" ו"בלתי שביר" נורא נורא אהבתי.

שלושתם.

אבל שלא תבינו לא נכון אין לי תכנון לגנוב ילדים או משהו כזה..

אני חושבת ספר עמוק.שקצת קשה להבין אותו.וזה עושה לך אור,ומחשבה.

אבל אם אני צריכה לבחור ספר אחד ולשייך אותו אליי אז אני בוחרת ב"מקימי"

זה מדהים כמה דברים יש בספר הזה.

זה עצום איך הוא מלא בכ"כ הרבה קטעים שונים.

וזה אדיר לפתוח ולקרוא ולקלוט שזה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו.

אני יכולה לקרוא ת'ספרים האלו בלי הפסקה....

אבא שלי קיבל אותו לחתונה (עזבו, מסובך).. נכון שנון?

[של פורישה אייברסן]

ועועוא!  איזה ספר מטורף..

של יחיאל גרטנשטיין או משו בסגנון

ספר חרדי ישן למדי...

למה? ככה

 או- 'הזקן והים'.

או- 'השחף'.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....