קצת קשה לי עכשיו,
הייתי אומרת,
"קצת", קשה מאוד..
עכשיו, שאני לבד, יש לי זמן להתרכז במחשבות , ופשוט לשבת ולכתוב..
אני מסתכלת עליך היום-
וואו, גדלת...
נהיית בנאדם.
אתה עושה הכל לבד...אפילו גר לבד...
לא ראיתי אותך המון זמן אח שלי, לא שמעתי ממך, רק 2,3 אסמסים..זה הכל.
היום מסתכלת עליך,
נכון, הורדת כיפה, זרקת את כל מה שאנחנו מאמינים בו..
הלכת רחוק- אבל נשארת כל כך קרוב.
אח אהוב שלי,
רק רציתי להגיד לך, שאני אוהבת אותך, אוהבת מאוד.
למרות המרחק, למרות הקושי, הצער והכאב- אתה אח שלי, המשפחה שלי,
ומשפחה אף פעם לא עוזבים, תמיד נשארים קרוב ואוהבים.
אתה לא שומר שבת, אבל רוצה בשבילי- שתשמור עליך, על עצמך, כי אתה חשוב לי...
חשוב מאוד..
אני נזכרת בימים, בהם ישבנו כל הלילה ודיברנו, היינו מצטלמים עם הזריחה והולכים לישון...
היינו רבים בייחד, אוכלים בייחד, משחקים, הולכים, מדברים, צוחקים...
הכל בייחד.
היום אתה לא מסתכל עלי,
אני מקווה שטוב לך, ושאתה מאושר,
בתמונות אגב, אתה ניראה אחלה...
אז כמה מילים אחרונות-
אני אוהבת אותך, ולא חשוב החיצוניות,
ומתגעגעת אליך, מתגעגעת לבייחד שלנו, למי שהיית...
מחכה לך תמיד-
האחות הקטנה, שלא שוכחת...







