"תראה, היא לא שקטה, אבל גם לא מסמר הערב"

"היא לא כבדה, אבל גם לא תתקשר אליך לפתע: 'הי, בהחלטה ספונטנית הבוקר החלטתי לטוס לג'ונגלים של קונגו. אחזור בעוד כשבועיים'".

החברה תמיד רוצה לגרום לבחור לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע, וכשהיא לא יודעת מה הוא רוצה, היא פשוט תטשטש...

מבחינתי, אני מצטרף לשואלת.

מה לעשות שאני אף פעם לא קיבלתי את הטלפון שלך לבירורים..

משהו שמאוד כדאי הוא להתחיל בשאלה: מה אתה יכול לספר באופן כללי (\מה עולה לך בראש כשאתה שומע [שם הבחור\ה]).

מנסיוני זה הרבה פעמים עובד מאוד טוב, אבל לא עם כל הנשאלים (יש שאומרים שקשה להם לענות על שאלה כזו כללית, ויבקשו לשאול ספציפי יותר).

היתרון הוא לשמוע מה הדברים הבולטים באישיות של המוצע\ת (לפחות מראות עיני הנשאל, אבל תמיד מה שתקבל\ת הוא מנקודת ראותו). אם יש דברים שחשובים לך מאוד, אם זה אכן דבר בולט באישיות זה יעלה *כנראה* ב"דיבור הכללי". אם לא - אין להסיק נחרצות שהאלמנט הרצוי אינו חלק ממכלול אישיותו של המוצע (), אבל יש בזה אינדקציה.

לא תמיד כששואלים באופן כללי זה טוב.

אני למשל יכולה להתבלבל כשישאלו אותי באופן כללי על בחורה אפילו מדהימה!

זה שהבחור עונה לפי טון השאלה....

וגם עונה בצורה שמשתמעת ל-2 פנים.

לכן מה שאני עושה זה שואלת

בלי טון.ככה הוא לא יודע

איזה תשובה אני רוצה,

אז הוא עונה את האמת בד"כ...

ואני משתדלת למקד:בסדר,ברור שהוא לא מסמר

הערב,וגם לא דג,אבל לאן הוא יותר נוטה?

שאלי שאלות שאי אפשר להתחמק...

בהצלחה!!!

אבל חייבים לך. דוגמא: שכן שלו, שהוא דוד שלך. ברור שהוא יכיר אותו מספיק כדי לדעת עליו. אבל יענה לך את האמת כי הוא לא רוצה שתדפקי.

אם לא מצאת משהו כזה. תבקשי שיספרו לך עליו. אל תתמקדי בנושאים ספציפיים. לפי מה שיתמקדו ומה שידלגו תוכלי לדעת איך הוא.

ולשאול לא בתור שאלות כלליות, אלא לבנות סיטואציות דימיוניות ולשאול איך לדעת החבר, אותו בחור (כרגע אני עונה כאילו בחורה שואלת חבר של מישהו עליו...) יגיב על סיטואציה כזאת או אחרת...

על שאלה כזאת החבר יצטרך לענוות תשובה קצת פחות מתחמקת, על פי ההיכרות שלו איתו...

סיטואציה ממש ממש לדוגמה: הבחורה רוצה לדעת אם הבחור הוא נדיב וסבלן וארך רוח, ואיפה עובר גבול הנדיבות והאורך רוח... אז היא שואלת את החבר שאלה כזאת: "נניח שאני הולכת איתו לכותל, ושם הוא עובר ליד קבצנית ושם לה שקל בכוס. רגע אחרי זה רואה את זה קבצנית שיושבת ליד ומגיעה אליו בתביעה: "אדוני, תן גם לי" (אתם מכירים את הקבצניות האלה בכותל...). הוא בהתחלה מנסה קצת לסרב והיא ממשיכה לדרוש בתוקף - בקרה כזה, איך נראה לך לפי ההיכרות איתו שהוא יגיב?".

נכון, זה מסובך לבנות סיטואציות ועוד יותר יהיה מסובך בשביל החבר לענות עליהן, כי זה כבר מצריך יותר מחשבה ויותר היכרות... אבל זה בהחלט יכול לעזור, אם זה עובד...

בהצלחה!

ושואלים סיטואציות

זה היה נגמר מהר מאד

זה בירור או חפירה ארכיאולוגית?

א. אדם שלא מכירים ואין איתו שפה משותפת דן איתך על דקויות בעניינים שברומו של עולם 

נכון, מרבית האנשים יענו פלוס מינוס את אותן התשובות 

או שהתשובות לא יהיו ברורות דיין עבורנו.

כך שלטעמי כדאי לחדד את התחושות האישיות שלנו,

את היכולת להבין מבין השורות ולקרוא נכונה את שנאמר לנו..

להיות קשובים ורגישים.

בעזהי"ת.

בד"כ הם לא נכונים עד רחוקים מהאמת.. [לפחות ככה יצא לי.]

לצאת עם כל אחד עד שמוצאים את האחד?...

וגם מעבירה אותו הלאה.

היה מקרה שאמרתי לחברה לא לצאת עם מישהו.

החפירות שלו היו מוגזמות מאוד והעידו עליו יותר מאלף עדים שהוא לא בשל. או שלא שווה לה לעבור תחת עיניו הביקורתיות.

היה עוד מקרה שהתלבטתי, והחלטתי לא להתערב,

ובסוף את אשר יגורתי בא. הבחור בא עם הרשימת מכולת, לא ספר אותה בכלל, וחתך מהר מאוד על איזה תת-סעיף.

באמת שחבל על הזמן והמאמץ שלה.

תפסיקו לחפור מכל הכיוונים!!!

זה פשוט מיותר.

אם אין לכם משהו מהותי מהותי, אז למה כל השאלות האלה?

זה יוצר תבנית בראש של אישיות דמיונית עם הרבה חסרונות, ועוד לפני שיש חוויה פשוטה של מפגש אנושי - כבר יש רשימת חששות וביקורתיות (או להפך - יוצר בראש תבנית מושלמת שאח"כ מבלבלת את השיפוט הבסיסי...).

מעכשיו כל דבר שתגלו עליו, יתלבש על התבנית. הביקורתית.

במקום להכיר, להפגש, להעמיק, ומתוך זה לבנות תבנית...

חוץ מזה, מה לעשות, רוב האנשים בעולם הם "שמחים, חברותיים, צדיקים", שזה בעצם מה שרוב האנשים מחפשים.

וכשאני אומרת לך שהיא "מיוחדת" כדי שתבין שיש בה משהו איכותי מעבר להגדרות האלה -

למה אתה בורח?!

(ואם אתה בורח, אז למה אתה חופר כשאני אומרת לך דברים בנאליים כמו "טובת לב, שמחת חיים, חברותית"??? מה אתה רוצה שאגיד? כל מילה מעבר - "עמוקה", "חכמה", "רגישה", "צדיקה" היא מתכון לחפירה מצידך ולשיפוטיות מחמירה.)

החברה לא תמיד רוצה להשמיע לך את מה שאתה רוצה לשמוע,

גם לה אין שום אינטרס שתצאו סתם אם זה לא שייך.

אלא היא לא רוצה שתבין לא נכון מכלול של אישיות, ותפסול סתם.

ועוד יותר לא נעים לה לשמוע איך עושים לחברה שלה רצח אופי מנותק מהמציאות.

[וזה עוד בלי לדבר על מקבץ השאלות:

"באיזה צבע העיניים שלה?"

"מה זה אומר שהיא תימניה?"

"מ1 עד 10 כמה היא שמחה?"

ועוד ועוד שאלות הזויות שנשאלתי...]

יש שתי הנחות יסוד שצריכות להנחות, לענ"ד:

1. אני עומד לפגוש אדם טוב.

2. התפיסה שלי לגבי מה שמתאים לי מאוד מוגבלת, וכדאי לי להפתח לדברים אחרים. אולי זה יביא אותי למנוחה ולנחלה.

(וכולנו, נראה לי, נפגשנו עם החוויה הזאת)

לא צריך לחפור ולבלבל את הראש. אם ישנו חשד כל שהוא צריך לברר סביבו. אם אין חשד וצריך רק לוודא לגבי מהות הבן אדם. צריך לברר דברים בסיסיים חשובים. כמו לימודים והתנהגות חברתית. לפעמים די בבדיקה מי החברים או החברות. לפי הפתגם העתיק. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. מסתם בלבולי מח ושאלות מתחת לאדמה, זה משהו שנראה כמו ליצנות מרושעת. או רשעות ליצנית. כל זה בתנאי שאין שום כוונה להסתיר משהו בזדון. שאז חוזרים לתחילת מה שכתבתי. 

אמרו לך שהוא ככה וככה, אז איך אתה רואה את זה? במה/איך זה מתבטא? מהסיפורים אפשר ללמוד יותר מאשר סתם מילים 'נחמד' 'בחור טוב' וכו'.

משתדלת לספק גם את המידע הזה כשמבררים אצלי.

ובכלל, כדאי לאמץ את המנהג לראות בכל אדם את הטוב שבו. נכון, כולם נחמדים, אבל אם מבררים  אצלכם על חבר טוב, כנראה שאתם מכירים אותו קצת בשביל להגיד עליו כמה מילים טובות. אז נסו לפרט מה טוב בו ספציפי. ואם קשה, אפשר להגיד, תתקשרו אלי עוד שעה ואז אוכל לדבר יותר בנחת, אני לא יכול כרגע.

עוד משהו בהקשר לשאלה: לשאול מה הבחור/ה מחפש/ת. מה שמבררים אצלו לא יודע עם מי הוא מדבר, ולכן לא ינסה לרצות אותך.

בשלב מסויים אפשר לדעת על אילו חברים מתקשרים איליך לברר

(מי נותן את המספר שלך לאנשים.)

אפשר פשוט להיות מוכנים מראש ולהכין רשימה של תכונות ספצפיות עליהם.

אפילו שיהיה איזה פתק בארנק/רשימה בפלאפון של תכונות כאלו עם קצת פירוט

ובהזדמנות זו לברר איתם בדיוק מה הם  מחפשים -וככה להיות מוכן גם לשאלה כזו

(שגורמת לא אחת לגמגומים במקרה הטוב,והנפצות במקרה הפחות טוב..)

נראה לי שכמו רבים לפני גם אני איבדתי אמון בעניין הבירורים והשאלות המקדימות

נראה לי שמלבד בירור על נושאים ספציפיים שידוע עליהם מראש, אפשר רק לבקש התרשמות כללית בנושאים שונים (חברה, נושאי עניין ותחביבים, מה עושה בשעות הפנאי, וכו') אך מתוך הבנה שאין בזה הרבה תועלת (וכבר יצא לי לפגוש מישהי שאמרו שהיא "מציירת" ואחר כך התברר שהכוונה לכמה איורים בשולי המחברת...)

לענ"ד יש רק שאלה אחת משמעותית - מי מחפש/ת, מה הסגנון שהצד השני מחפש.

זו שאלה יחסית  מוגדרת שניתן לענות עליה באופן ברור. בנוסף, אין בה "הסגרת מידע" על מה אני מחפש ולכן לא יטו את התוצאה ובכל מקרה ישתדלו לומר אמת לטובת החבר/ה שעליהם מבררים.

מניסיוני, זו השאלה היחידה כמעט שניתן בעזרתה לפסול הצעות שאינן מתאימות.

[הרי על כל דבר אחר אפשר לומר משהו כמו "מי אמר שבאמת אשתי תהיה נגנית? אולי היא בכלל תהיה רופאה? " ואז להיפגש למרות לחשבתם שלעולם לא תפגשו אם רופא/ה...(ואינשאללה גם תתחתנו) כך ששאלות כאלו אינן יעילות.]

בהצלחה לכולם.

קיץ טוב.

האם היא עושה דברים מסויימים בשעות הפנאי?

וכדומה.

בעזהי"ת

עדיין התשובות היו אותן תשובות...

יש עניין לדעתכם להמשיך ולברר כאשר רואים שהקשר מתקדם ויש נק' ספציפיות שעדיין לא ברורות לי? יש עניין לחזור לאנשים שביררתי אצלם ולהבין את הנק' יותר לעומק?

או שזה יתפס אצל הבחור כהסתייגות בקשר? (בעובדה שהוא ידע שביררתי... ובד"כ הם יודעים)

שבוע מבורך

את לא יכולה להישאר עם ספקות.

את לא יכולה להישאר עם תהיות.

את עכשיו במהלך בירור- חלק את מגלה ישירות דרכו וחלק מהסביבה.

אני לא רואה שום בעייתיות בכך שתתקשרי לברר  נק' שחוסמות אותך מלהתקדם בקשר,

להיפך, המטרה שלך כ"כ חיובית שאת צריכה להרגיש בסדר גמור!!

לפי דעתי בשלב זה הוא לא חייב לדעת על התכנון שלך להתקשר,

אבל אם פתאום יתגלה לו שעשית זאת-

כמובן בכנות גמורה תשתפי אותו, תספרי לו את המקום שלך,

אני חושבת שבחור עם מידות טובות - יבין, יכיל, יסכים וישמח.

בהצלחה רבה!

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.