"תראה, היא לא שקטה, אבל גם לא מסמר הערב"

"היא לא כבדה, אבל גם לא תתקשר אליך לפתע: 'הי, בהחלטה ספונטנית הבוקר החלטתי לטוס לג'ונגלים של קונגו. אחזור בעוד כשבועיים'".

החברה תמיד רוצה לגרום לבחור לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע, וכשהיא לא יודעת מה הוא רוצה, היא פשוט תטשטש...

מבחינתי, אני מצטרף לשואלת.

מה לעשות שאני אף פעם לא קיבלתי את הטלפון שלך לבירורים..

משהו שמאוד כדאי הוא להתחיל בשאלה: מה אתה יכול לספר באופן כללי (\מה עולה לך בראש כשאתה שומע [שם הבחור\ה]).

מנסיוני זה הרבה פעמים עובד מאוד טוב, אבל לא עם כל הנשאלים (יש שאומרים שקשה להם לענות על שאלה כזו כללית, ויבקשו לשאול ספציפי יותר).

היתרון הוא לשמוע מה הדברים הבולטים באישיות של המוצע\ת (לפחות מראות עיני הנשאל, אבל תמיד מה שתקבל\ת הוא מנקודת ראותו). אם יש דברים שחשובים לך מאוד, אם זה אכן דבר בולט באישיות זה יעלה *כנראה* ב"דיבור הכללי". אם לא - אין להסיק נחרצות שהאלמנט הרצוי אינו חלק ממכלול אישיותו של המוצע (), אבל יש בזה אינדקציה.

לא תמיד כששואלים באופן כללי זה טוב.

אני למשל יכולה להתבלבל כשישאלו אותי באופן כללי על בחורה אפילו מדהימה!

זה שהבחור עונה לפי טון השאלה....

וגם עונה בצורה שמשתמעת ל-2 פנים.

לכן מה שאני עושה זה שואלת

בלי טון.ככה הוא לא יודע

איזה תשובה אני רוצה,

אז הוא עונה את האמת בד"כ...

ואני משתדלת למקד:בסדר,ברור שהוא לא מסמר

הערב,וגם לא דג,אבל לאן הוא יותר נוטה?

שאלי שאלות שאי אפשר להתחמק...

בהצלחה!!!

אבל חייבים לך. דוגמא: שכן שלו, שהוא דוד שלך. ברור שהוא יכיר אותו מספיק כדי לדעת עליו. אבל יענה לך את האמת כי הוא לא רוצה שתדפקי.

אם לא מצאת משהו כזה. תבקשי שיספרו לך עליו. אל תתמקדי בנושאים ספציפיים. לפי מה שיתמקדו ומה שידלגו תוכלי לדעת איך הוא.

ולשאול לא בתור שאלות כלליות, אלא לבנות סיטואציות דימיוניות ולשאול איך לדעת החבר, אותו בחור (כרגע אני עונה כאילו בחורה שואלת חבר של מישהו עליו...) יגיב על סיטואציה כזאת או אחרת...

על שאלה כזאת החבר יצטרך לענוות תשובה קצת פחות מתחמקת, על פי ההיכרות שלו איתו...

סיטואציה ממש ממש לדוגמה: הבחורה רוצה לדעת אם הבחור הוא נדיב וסבלן וארך רוח, ואיפה עובר גבול הנדיבות והאורך רוח... אז היא שואלת את החבר שאלה כזאת: "נניח שאני הולכת איתו לכותל, ושם הוא עובר ליד קבצנית ושם לה שקל בכוס. רגע אחרי זה רואה את זה קבצנית שיושבת ליד ומגיעה אליו בתביעה: "אדוני, תן גם לי" (אתם מכירים את הקבצניות האלה בכותל...). הוא בהתחלה מנסה קצת לסרב והיא ממשיכה לדרוש בתוקף - בקרה כזה, איך נראה לך לפי ההיכרות איתו שהוא יגיב?".

נכון, זה מסובך לבנות סיטואציות ועוד יותר יהיה מסובך בשביל החבר לענות עליהן, כי זה כבר מצריך יותר מחשבה ויותר היכרות... אבל זה בהחלט יכול לעזור, אם זה עובד...

בהצלחה!

ושואלים סיטואציות

זה היה נגמר מהר מאד

זה בירור או חפירה ארכיאולוגית?

א. אדם שלא מכירים ואין איתו שפה משותפת דן איתך על דקויות בעניינים שברומו של עולם 

נכון, מרבית האנשים יענו פלוס מינוס את אותן התשובות 

או שהתשובות לא יהיו ברורות דיין עבורנו.

כך שלטעמי כדאי לחדד את התחושות האישיות שלנו,

את היכולת להבין מבין השורות ולקרוא נכונה את שנאמר לנו..

להיות קשובים ורגישים.

בעזהי"ת.

בד"כ הם לא נכונים עד רחוקים מהאמת.. [לפחות ככה יצא לי.]

לצאת עם כל אחד עד שמוצאים את האחד?...

וגם מעבירה אותו הלאה.

היה מקרה שאמרתי לחברה לא לצאת עם מישהו.

החפירות שלו היו מוגזמות מאוד והעידו עליו יותר מאלף עדים שהוא לא בשל. או שלא שווה לה לעבור תחת עיניו הביקורתיות.

היה עוד מקרה שהתלבטתי, והחלטתי לא להתערב,

ובסוף את אשר יגורתי בא. הבחור בא עם הרשימת מכולת, לא ספר אותה בכלל, וחתך מהר מאוד על איזה תת-סעיף.

באמת שחבל על הזמן והמאמץ שלה.

תפסיקו לחפור מכל הכיוונים!!!

זה פשוט מיותר.

אם אין לכם משהו מהותי מהותי, אז למה כל השאלות האלה?

זה יוצר תבנית בראש של אישיות דמיונית עם הרבה חסרונות, ועוד לפני שיש חוויה פשוטה של מפגש אנושי - כבר יש רשימת חששות וביקורתיות (או להפך - יוצר בראש תבנית מושלמת שאח"כ מבלבלת את השיפוט הבסיסי...).

מעכשיו כל דבר שתגלו עליו, יתלבש על התבנית. הביקורתית.

במקום להכיר, להפגש, להעמיק, ומתוך זה לבנות תבנית...

חוץ מזה, מה לעשות, רוב האנשים בעולם הם "שמחים, חברותיים, צדיקים", שזה בעצם מה שרוב האנשים מחפשים.

וכשאני אומרת לך שהיא "מיוחדת" כדי שתבין שיש בה משהו איכותי מעבר להגדרות האלה -

למה אתה בורח?!

(ואם אתה בורח, אז למה אתה חופר כשאני אומרת לך דברים בנאליים כמו "טובת לב, שמחת חיים, חברותית"??? מה אתה רוצה שאגיד? כל מילה מעבר - "עמוקה", "חכמה", "רגישה", "צדיקה" היא מתכון לחפירה מצידך ולשיפוטיות מחמירה.)

החברה לא תמיד רוצה להשמיע לך את מה שאתה רוצה לשמוע,

גם לה אין שום אינטרס שתצאו סתם אם זה לא שייך.

אלא היא לא רוצה שתבין לא נכון מכלול של אישיות, ותפסול סתם.

ועוד יותר לא נעים לה לשמוע איך עושים לחברה שלה רצח אופי מנותק מהמציאות.

[וזה עוד בלי לדבר על מקבץ השאלות:

"באיזה צבע העיניים שלה?"

"מה זה אומר שהיא תימניה?"

"מ1 עד 10 כמה היא שמחה?"

ועוד ועוד שאלות הזויות שנשאלתי...]

יש שתי הנחות יסוד שצריכות להנחות, לענ"ד:

1. אני עומד לפגוש אדם טוב.

2. התפיסה שלי לגבי מה שמתאים לי מאוד מוגבלת, וכדאי לי להפתח לדברים אחרים. אולי זה יביא אותי למנוחה ולנחלה.

(וכולנו, נראה לי, נפגשנו עם החוויה הזאת)

לא צריך לחפור ולבלבל את הראש. אם ישנו חשד כל שהוא צריך לברר סביבו. אם אין חשד וצריך רק לוודא לגבי מהות הבן אדם. צריך לברר דברים בסיסיים חשובים. כמו לימודים והתנהגות חברתית. לפעמים די בבדיקה מי החברים או החברות. לפי הפתגם העתיק. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. מסתם בלבולי מח ושאלות מתחת לאדמה, זה משהו שנראה כמו ליצנות מרושעת. או רשעות ליצנית. כל זה בתנאי שאין שום כוונה להסתיר משהו בזדון. שאז חוזרים לתחילת מה שכתבתי. 

אמרו לך שהוא ככה וככה, אז איך אתה רואה את זה? במה/איך זה מתבטא? מהסיפורים אפשר ללמוד יותר מאשר סתם מילים 'נחמד' 'בחור טוב' וכו'.

משתדלת לספק גם את המידע הזה כשמבררים אצלי.

ובכלל, כדאי לאמץ את המנהג לראות בכל אדם את הטוב שבו. נכון, כולם נחמדים, אבל אם מבררים  אצלכם על חבר טוב, כנראה שאתם מכירים אותו קצת בשביל להגיד עליו כמה מילים טובות. אז נסו לפרט מה טוב בו ספציפי. ואם קשה, אפשר להגיד, תתקשרו אלי עוד שעה ואז אוכל לדבר יותר בנחת, אני לא יכול כרגע.

עוד משהו בהקשר לשאלה: לשאול מה הבחור/ה מחפש/ת. מה שמבררים אצלו לא יודע עם מי הוא מדבר, ולכן לא ינסה לרצות אותך.

בשלב מסויים אפשר לדעת על אילו חברים מתקשרים איליך לברר

(מי נותן את המספר שלך לאנשים.)

אפשר פשוט להיות מוכנים מראש ולהכין רשימה של תכונות ספצפיות עליהם.

אפילו שיהיה איזה פתק בארנק/רשימה בפלאפון של תכונות כאלו עם קצת פירוט

ובהזדמנות זו לברר איתם בדיוק מה הם  מחפשים -וככה להיות מוכן גם לשאלה כזו

(שגורמת לא אחת לגמגומים במקרה הטוב,והנפצות במקרה הפחות טוב..)

נראה לי שכמו רבים לפני גם אני איבדתי אמון בעניין הבירורים והשאלות המקדימות

נראה לי שמלבד בירור על נושאים ספציפיים שידוע עליהם מראש, אפשר רק לבקש התרשמות כללית בנושאים שונים (חברה, נושאי עניין ותחביבים, מה עושה בשעות הפנאי, וכו') אך מתוך הבנה שאין בזה הרבה תועלת (וכבר יצא לי לפגוש מישהי שאמרו שהיא "מציירת" ואחר כך התברר שהכוונה לכמה איורים בשולי המחברת...)

לענ"ד יש רק שאלה אחת משמעותית - מי מחפש/ת, מה הסגנון שהצד השני מחפש.

זו שאלה יחסית  מוגדרת שניתן לענות עליה באופן ברור. בנוסף, אין בה "הסגרת מידע" על מה אני מחפש ולכן לא יטו את התוצאה ובכל מקרה ישתדלו לומר אמת לטובת החבר/ה שעליהם מבררים.

מניסיוני, זו השאלה היחידה כמעט שניתן בעזרתה לפסול הצעות שאינן מתאימות.

[הרי על כל דבר אחר אפשר לומר משהו כמו "מי אמר שבאמת אשתי תהיה נגנית? אולי היא בכלל תהיה רופאה? " ואז להיפגש למרות לחשבתם שלעולם לא תפגשו אם רופא/ה...(ואינשאללה גם תתחתנו) כך ששאלות כאלו אינן יעילות.]

בהצלחה לכולם.

קיץ טוב.

האם היא עושה דברים מסויימים בשעות הפנאי?

וכדומה.

בעזהי"ת

עדיין התשובות היו אותן תשובות...

יש עניין לדעתכם להמשיך ולברר כאשר רואים שהקשר מתקדם ויש נק' ספציפיות שעדיין לא ברורות לי? יש עניין לחזור לאנשים שביררתי אצלם ולהבין את הנק' יותר לעומק?

או שזה יתפס אצל הבחור כהסתייגות בקשר? (בעובדה שהוא ידע שביררתי... ובד"כ הם יודעים)

שבוע מבורך

את לא יכולה להישאר עם ספקות.

את לא יכולה להישאר עם תהיות.

את עכשיו במהלך בירור- חלק את מגלה ישירות דרכו וחלק מהסביבה.

אני לא רואה שום בעייתיות בכך שתתקשרי לברר  נק' שחוסמות אותך מלהתקדם בקשר,

להיפך, המטרה שלך כ"כ חיובית שאת צריכה להרגיש בסדר גמור!!

לפי דעתי בשלב זה הוא לא חייב לדעת על התכנון שלך להתקשר,

אבל אם פתאום יתגלה לו שעשית זאת-

כמובן בכנות גמורה תשתפי אותו, תספרי לו את המקום שלך,

אני חושבת שבחור עם מידות טובות - יבין, יכיל, יסכים וישמח.

בהצלחה רבה!

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.