"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת"
מהכת' לעיל, נשמע שלא. להבדיל!
בפרשות שנקרא בע"ה השבוע (תזריע - מצורע) מספרת התורה על המצורע. המצורע הוא אדם שהתגלתה בגופו מחלה (הצרעת).
אדם שחושש להיותו מצורע ניגש אל הכהן, והכהן בודק אותו. אם הוא מגלה שאכן הוא מצורע – הכהן שולח אותו מחוץ למחנה.
מה זאת אומרת מחוץ למחנה? התורה מבארת שבגדיו צריכים להיות קרועים, אסור לו להסתפר, וכמו שאמרנו – לצאת מחוץ למחנה*. אסור לו לדבר עם אף אחד (ולא היה לו פלא' 
, ובטח לא פורום 
), והחמור מכל – אם הוא במקרה עובר בחברת בני אדם הוא צריך להכריז שהוא "טמא"!!
עונש – קשה מנשוא. ולמה העונש הזה?
חז"ל מספרים לנו שהצרעת היא עונש על עוון לשון הרע. ואנו צריכים ללמוד מכאן את החומרה של העוון הזה.
כאשר הכהן מסתכל בפצע, ישנה מציאות שהוא "מסגיר" את האדם למשך 7 ימים, בשביל להיות בטוח שהאדם אכן מצורע.
חכמינו נזהרו שלא לפגוע באדם שלא לצורך. רק אם בטוחים ב100% שהוא מצורע – משלחים אותו מחוץ למחנה..
אתם שואלים מה המצורע עשה לבד? בטוח שיעמם לו..
המצורע התבודד.. במשך 7 ימים עשה תשובה ובנה קשר מחודש וגבוה יותר עם ריבונו של עולם.
אל דאגה, הוא לא חזר ברסלבר ועזב את השאר.. הוא פשוט התדסדס יותר עפ"י דרכו של ר' נחמן 
אנחנו היינו מסוגלים להיות לבד כל כך הרבה זמן בעולם שבלחיצת כפתור אנחנו מתחברים להכל, מתקשרים ונפגשים?
המצורע היה צריך לעשות תשובה ולחשוב טוב טוב מה הוא עשה, ובעיקר איך הוא מתקן את הטעות שלו!! האדם הזה פגע בחברו!
אחרי התיקון, האדם חוזר אחר... מחושב יותר, גבוה יותר בהשגותיו, שואף יותר אוהב וירא יותר. בקיצור- 
לא מעט ממנו נגועים בעוון החמור הזה. מי במעט – מי יותר.
הגיע הזמן להתחזק בזה. ללמוד את ההלכות, וליישם!
שנזכה להתחזק.. שנזכה להמנע מעוון חמור שכזה ולהיות קרובים יותר לבורא ולבניו! [אהמ.. שזה בעצם יוצא אותו דבר ]
__
*בנ"י במדבר היו מחולקים למחנות. היה מחנה כהונה, מחנה לוויה, ומחנה ישראל. "מחוץ למחנה" – מחוץ לשלושת המחנות. לבד.
דבר תורה מס' 16 (אני בהלם! איזה הספק ב"ה!!) פרשת תזריע מצורע.
הד"ת נכתב ע"י אאלעד ודניאלה .יע. באהבת ישראל גדולה!
