אגב-

בצבא ההגנה לישראל.

פשוט חשוב להדגיש....

נהיית ציוני שאתה חוגג חגים ציוניים?

ר"ל...

המדינה.

אתה יכול לכבד את מי שמציין את יום זה

- אבל אנחנו לומדים כל הזמן - לא צריך ימים מיוחדים בשביל להזכיר לנו..

אם כבר לחגוג זה את ו' אייר ע"פ השיחה הידועה.

זה יום שצריך לעורר הרבה חשבון נפש

לא זכור לי שהרבי ציין את זה כיום מיוחד.

וידועה הערכות הרבה של הרבי לקדושים האלו. ובכ"א.

באמת שאלה אם אתה בצבא אחד למה שתתענין בצבא שני

מוזכרים בה צומות או להבדיל ימי-מועד על אירועים זוטרים הרבה יותר,

ובכל זאת הואיל והחברה נהגה בהם- הם נכנסו להלכה, חלקם עד היום.

קצת סולידריות לאומית לא תזיק לך, ללא קשר למייסדי היום הזה בחוק.

רובם של הקדושים נשלחו למות  בגלל גחמותיהם ה'לאומיות' של המדינה הציונית.

בדנים האחרונות מציינים יותר את המבצעים והמלחמות האחרונים (עופרת יצוקה חומת מגן לבנון השניה וכו').

עצוב לומר את האמת.

אבל ממלחמת יום כיפור רוב הקדושים שנעקדו על קידוש ה' היא באשמתה של המדיניות הרופסת.

וגם את מה שקדושי מלחמת ששת הימים הקיזו אליהם את דמם החזירו חזרה לאויב.

 אז כזה יום זיכרון מעורר יותר את זכורנות הקדושים ומסרות נפשם - לא את העידוד להתגייס לצבא כזה.. 

מי שלא לומד תפקידו ונמצא באה"ק. צריך להתגייס.

מי שלומד אז אל.

מה שבטוח שזו לא צריכה להיות שאיפה של תתמים.

זה פורום של חב"ד וזו העמדה של הרבי - תרצה או שלא..

יש פרנסות יפות מאלה,

וגם שליחות- הרבי התווה איך ובאיזו צורה (לא ראיתי חיילי צה"ל בכינוס השלוחים, למשל).

אם אתה מחפש שליחות- פנה לאחד הגופים הרשמיים של חב"ד,

הם ודאי ימצאו לך מקומות שיש בהם הרבה מה לעשות...

(אם אתה רוצה לעשות צבא כדי להגן על עמ"י- זה אולי כבר נשמע אחרת.)

יש ראש מדור הלכה חבדני"ק בצה"ל שהגיע לשם בין השאר בזכות השתתפות בפינוי הקברים בגוש קטיף.

אבל אתה מדבר בצורה..... הזויה. מאוד.

אנשים, צעירים, מתו, שפכו את דמם, משפחות שלמות נהרסו,

בשביל מה? בשביל שנוכל לגור כאן, אני כבר לא מדברת על הקמת המדינה- כי אתה לא מאמין בה,

אבל הרובד הפשוט ביותר- כדי שיתאפשרו החיים הוורודים שיש בכפר חב"ד...

ולא, לא כל מקום החזירו- וגם אם כן- זה לא מוריד מכך שהם קדושי עליון, שמסרו עצמם על קידוש ה'.

גם אם קמו אח"כ אחרים ועשו טעויות שעשו.

ולזלזל ביום כזה, יום שכולו זיכרון ליהודים שמסרו נפשם, את חייהם למעננו- וגם אתה כלול בזה-

זה מזעזע.

מאוד.

אבל אני לא מעריך את מי ששלח אותם למות לשווא.

בגלל שיקולים אגואיסטים אלו או אחרים.

ומלחמת לבנון השניה

אז לכבד את יום הזיכרון- זה לכבד את זכר הנופלים,

לא את מי ששלח אותם, סורי..

ולא כולם נפלו לשווא.

וזה שלא תמיד היתה לנו הנהגה לתפארת-

אינה מעלה או מורידה.

לפי היחס של המדינה למשפחות הנופלים הם לא מכבדים בדיוק את זכר הנופלים.(כמו חסימת גישה לקברים בגלל הזיקוקים של יום העצמאות)

יש מספיק דרכים לכבד אותם חוץ מלציין יום מיוחד.

ליהודי יש יארצייט שזה היום זיכרון שלו. 

בכל אופן אני זוכר את זכר הנופלים ומכבדם ביום זה בדרכי שלי

ששלחו אותם להגן על העם והארץ-

ולא זכו לראות אותם בחזרה בבית.

ולכן אני מתייחסת לכאבם ולמה שהם מרגישים כלפי היום.

ומתוך ערבות של עם ישראל- זה מתבקש...

שזאת ההתנהלות והנורמה המקובלת בציבור-

ויש לכבד את זה גם אם לא מסכימים.

כמו שאם אני הייתי צריכה להחליט- לא הייתי בוחרת בצפירה,

אבל לאחר שזה מה שנקבע-

אין שום ספק שאעמוד בה.

אגב- היחס למשפחות הנופלים הוא תומך, ואני אומרת בתור זה שאנחנו מרגישים את זה.

היום הזה לא נותן כבוד לאף אחד- חוץ מלב שקט למנהיגים

"שמתייחדים" עם הזכר של הנופלים

הכל בלבולי מוח של התקשורת בשביל לב שקט יותר,

מה שמושיקו אמר זה נכון.(חוץ מסולידריות אישית בלהבלה)

אם הממשלה היתה עושה מאמץ להביא לפחות הרוגים או שלפחות היתה שומרת על חבלי הארץ שנלחמו עליהם עו נגיד שזה נורמלי.

המששלה צריכה שכל יום ידאגו לכך שילמדו לע"נ החיילים שנפלו באותו וים ויגידו קדיש- זה הזיכרון האמיתי

יש חיילים שאין מי שיעשה את זה בשבילם

בשו"ט

אבל אפשרי גם אחרי

http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=74081

תקשיב למה שאומר דוד מרוזוב הי"ד, הוא מסביר למה לא להתגייס ואם כן אז באיזה תנאים. כמה שנים אח"כ הוא נהרג במלחמה.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.