(קטע שהופיע פה לפני כשנה ורלוונטי מאוד להיום בערב)
עוד קצת זמן, אבל רציתי להגיד משהו דווקא עכשיו.
לא 'האם לחגוג את יום העצמאות או לא', כי אישית אני
נוהג להגיד הלל ביום העצמאות, ומי שקצת לומד על הנושא,
פשוט שידע להודות לקב"ה על מה שנתן לנו, זה 'פשוט',
לפחות לעניות דעתי. אלא הפעם - משהו אחר.
יצא לי לפעמים לשמע חבר'ה שמתכווחים על יום העצמאות,
הם צועקים, צורחים, ועוד שנייה נותנים כאפה לזה שמולם -
"מה?! ברור לחגוג, ה' נתן לנו מדינה!! אין שאלה בכלל"...
גם אני חושב ככה, אלא שאני חושב - שיש שאלה. גדולה,
אולי אפילו יותר מ - 'האם', א-י-ך לשמוח ביום שכזה.
הופעות ביום הזה? ה' יצילנו, יש לא מעט. "מיטב" גדולי
הזמרים - נמצאים על הבמה ביום שכזה. אתה עובר שם
ליד הבמה, סתם כי אתה צריך ללכת עכשיו לסופר,
ואתה רואה שם, לא פחות ולא יותר,
בנות עם...
חצאית! לא לא, לא מכנסיים, אלא עם חצאית.
מה א-ת-ן עושות פה לאלף עזאזל?!
מתקדם עוד קצת, ופתאום רואה שם ליד הבמה,
בחור עם...
כיפה. לא לא, לא עם עגיל או נזם באף, אלא עם כיפה.
אתה ממצמץ, פותח עיניים - סוגר אחת בשביל לא לראות
את כל האנשים ששכחו להתלבש הערב - ו...
לא תאמין. חברים שלך מהישיבה.
י-ש-י-ב-ה-?! ביום העצמאות?! מה קרה? באתם לחזק ת'חברה?
אולי להניח להם תפילין? אבל לא יכול להיות, בערב הרי לא מניחים...
התשובה שלהם? פשוטה יותר מתמיד. "שמחה אחי,
יום העצמאות, you know, באנו לחגוג"..
עזוב את זה שאם אחותך לידך באותו הרגע, היא תמצא
שם כמה חברות שלה מהאולפנה, ל-י-ד החבר'ה שלך,
במקרה - או שלא, הרי כל אלה הם 'דתיים'. אחדות.
ו - אתה בשוק. יום העצמאות =
משה פרץ? אייל גולן? מירי מסיקה? דודו אהרון?
טל מוסרי? איציק שמלי? קובי פרץ? מ-ר-ג-ו-ל-?
(השמות הנ"ל לקוחים מרשימה באינ', לא שאני 'שולט', ב"ה...)
וואו, וואו, וואו.
====
או, להבדיל, מה שרואים לפעמים בישובים:
בחורה מבני עקיבא, שעברה כבר את גיל 6 - זה בטוח -
רודפת אחרי בחור מאיזשהו שבט - ממש כמו שני קאניבלים -
עם ס-פ-ר-י ש-ל-ג. למישהו זה מוכר?
====
אז רק בואו נעשה סדר ביום הזה.
'חג המנגל', שיהיה. באמת שלא מפריע לאף אחד
שכל המשפחה מתאחדת ויוצאת לטיול בטבע.
אבל מכאן ועד לפרוץ את גדרי ההלכה?!..
האאאפס. לכלכת.
הרי כ-ל הסיבה שאנחנו שמחים מאוד ביום העצמאות,
להבדיל מאחינו שומרי תורה ומצוות שלא שמחים ביום זה -
היא בגלל שאנחנו מחוייבים להודות ל-ה-' על הטובה שעשה לנו,
אז בו ביום - לבעוט בדברי ה'...?!
עאלק. פשוט עאלק אחד גדול.
אם את כבר יודעת ושולטת להסביר כ"כ יפה למה אנחנו חוגגים
ביום כזה עם הרבה שמחים - אז נו, תסגרי כבר ת'מעגל,
ונזכור גם שצריכים לדעת איך לחגוג ביום שכזה.
====
חשבתי לעצמי - ביום העצמאות, יש שני סוגי אנשים.
יש ששורפים את הדגל הפיזי של המדינה,
ויש ששורפים את הדגל הרוחני של המדינה.
אנחנו, לא משניהם. אנחנו, סוג שלישי - שמכריע את כולם.
יודעים להכיר טובה לקב"ה למרות כל הקשיים שישנם -
אבל מצד שני, יודעים גם איך להכיר לו טובה.
שמחה, מנגל, משפחה - זה טוב.
אבל דברים שסותרים את ההלכה?! בחיים לא.
עוד, מומלץ מאוד - לקחת 'זמן טוב' ביום הזה, ללמוד
מבפנים את נושא 'הכרת הטוב' שלנו, אל ה'.
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו"
א"ר אבין: אין אנו יודעים במה לשמוח, אם בקב"ה אם ביום?
בא שלמה ופירש 'נגילה ונשמחה בך' - בקב"ה.
בך - בישועתך, בך - בתורתך, בך - ביראתך"
(ילק"ש תהלים קי"ח).
אנחנו כשבוע לפני, אבל כעת הבנו למה הקטע נכתב דווקא עכשיו.
זמן למחשבה - עם זמן למעשה, לתכנן את היום הנפלא הזה.
אשמח מאוד אם תקפיצו את הקטע הזה, שישאר מהיום -
עד יום העצמאות הבא עלינו לטובה, בעז"ה, אמן! (:
