בס"ד

לא בריאים?

בהחלט.

כעס הוא גם רגש וגם הוא לא טוב.

תגדירי למה התכוונת.

בס"ד

אהבה במקרים מסוימים.

עצב במקרים מסוימים.

דכאון.

אופוריה.

לא חסרים רגשות שהם לא טובים..

פחד - כשמאבדים פרופורציה.

אהבה - כשאתה אוהב משהו לא נכון.

כנות - כשעדיף לשתוק.

קנאה - כשהיא לא קנאה ראויה.

אומץ - כשהוא גובל בטיפשות.

וכן על זה הדרך...

כולל שנאה,אכזריות,גאווה,וכו'.

ומצד שני כולל אהבה,רחמים,ענווה.

שאומרת לנו שבד"כ אהבה זה טוב. כלפי כל יצור. אלא שבמקרים מסוימים היא לא צריכה להיות.

רגש בדרך כלל בא להגיד לך משו על עצמך..

הבעיה היא שאנחנו נוטים לחשוב שהפיתרון הוא פשוט לא להרגיש את הרע!!

נכון.. אסור לנו לחיות כל הזמן ברע אלא להשתדל למצוא זמן לרע הזה ושם לחפש למה רע..

לדעתי אין מישהו בעולם שיכול לעזור לך באמת!

גם אם הוא הכי ישתדל וגם אם הוא בנאדם מדהים ואת מעריצה אותו..

וגם אם את מרגישה שהוא באמת מבין אותך!!  מי שמבין אותך הכי הרבה זאת את בעצמך!!

צריך פשוט לשבת ואו לדבר עם עצמך(להתבודד..) או לכתוב.. וגם אם זה לא מצליח וכבר מתייאשים..(וזה קורה..)

להחליט שאני לא יוצאת מהחדר עד שאני לא כותבת!

ולא דברים מתסכלים אלא פשוט לחקור את עצמך-למה אני מרגישה עכשיו ככה? ולמה אני עצובה,כועסת,וכו..

ו-עם נפלת ממש עמוק ואת רואה רק שחור- זה אומר שהתקדמת המון!! ושה' מנסה אותך עוד פעם..

ורוצה להזכיר לך לחקור את עצמך!! זה נראה הכי מתסכל!! אחרי המון עבודה ליפול.. (מנסיון..)

אבל זה גם כלכך מעודד לדעת שזה אומר שהגאולה בדרך!!

אם את רוצה עוד עזרה.. תבקשי ואני אביא לך פרטים ונדבר..

אבל אני חושבת שמעכשיו כדאי לך לבד!!  ככה תגיעי באמת לאמת הפנימית שלך!!

בהצלחה!!!

הוא חלק מהטבע, וככה צריך להיות, ולכן טוב שקיים, כמו שצריך את כל החיות והצמחים ושאר החומרים.

אבל מבחינת שימוש ברגש, רגש הוא רע כשהוא לא צודק, או לא מאוזן. והוא רגש טוב-אם הוא צודק ומאוזן.

אם למשל אני כועס על מישהו, בעצם בגלל שהוא פגע בי, אז אני לא צודק-כי באמת הקב"ה רצה שהוא יפגע בי ולא שייך לכעוס עליו שהוא פגע בי. או אם אני מצטער על זה שלא הצלחתי במבחן אע"פ שהשקעתי-אז כנ"ל.

או אם אני למשל מרחם על אויב ולכן לא פוגע בו, אז הרגש לא מאוזן, כי אמנם רחמים הם דבר טוב (תמיד!), אבל כנגד הרגש של הרחמים, צריך להיות גם רגש של אכזריות כלפי הרע בעולם, שמאזן את הרחמים. או אם אני נהנה מדברים טעימים, ולכן אוכל אותם גם כשהם מזיקים לי-אז אני לא מאוזן, כי כנגד רגש ההנאה, צריכה להיות גם אהבת בריאות.

(אגב, במקרים האלו-אין רע ברחמים כשלעצמם, או בהנאה כשלעצמה-שהרי היא דבר צודק, אלא יש בעיה בלקבוע את המעשה על פיה.)

דבר שחשוב להעיר כאן, זה שכפי שהרגשות צריכים להיות מאוזנים כך שלכל אחד מהם ישנה אפשרות להכריע את חברו במקרה הצורך, כך גם השכל צריך להיות עם הכוח להתגבר על הרגשות במקרה הצורך, ולהכריע בשעת מעשה מה הדבר הנכון לעשות.

ויותר טוב שהשכל יהיה בעל כוח גדול יותר, כדי שבשעת הצורך, האדם לא יכנס למבוכה, ויוכל לפעול נכון, גם כשיש לו רגשות חזקים שאומרים אחרת, מכיון שיתכן שרגשות אלו אינם צודקים, ויותר סביר שהשכל הוא בעל האמת.

ישנם רגשות שבד"כ נובעים מטעויות, כגון גאוה, כעס, ועוד. אמנם יש גם כעס נדיר מאוד, שהוא אכן כשר, אבל נדיר ביותר.

לגבי גאוה-מה שאנחנו קוראים לו גאווה-בד"כ הוא פסול לחלוטין. הגאוה שכן כשרה-היא הראיה של זה שאנו רצון ה' (כל גאוה היא ראיה של הדברים החיוביים הקיימים באדם)-ולכן צריך לקיים את עצמנו, ולהוציא לפועל את הכוחות הטבועים בנו. (כדי לקיים רצון ה'.)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות