לדבר על חיי האהבה שלי זה כזה טיפשי. ובכלל. אין לי חיי אהבה, זו כזו שטות.
בכ'מ, אני לא בטוחה כמה תוכלו לעזור לי ואם בכלל יש מה לעשות,
אבל זה בהחלט עוזר לי להעלות על הכתב את כל מה שעבר עליי...לחושב קצת.
בתור עזראית לשעבר שהגיעה מהבית הכי דוס שוס שיש, לא הייתה לא אינטראקציה עם בנים כ'כ חוץ מאחים שלי ו2 שכנים שלי.
הפעם הראשונה שנחשפתי לזה היה בכיתה ד' או ה', הייתי בחוג תכנות כלשהו. במפגש הראשון הרוב המוחלט היו בנים. במפגש השני נשארנו רק אני וחברה שלי. במפגש אח'כ נשארתי לבד עם עוד 8 בנים...ווכה זה נשאר עד סוף השנה.
היה לי מדריך ממש נחמד, הוא היה נותן לי יחס כמו לשאר הבנים והיינו 'חאבורה' כזאת שנפגשה כל יום שלישי לתכנת רובוטים... (:
באותה שנה החברה הזו שהייתה איתי בהתחלה עברה לבנ"ע, אני זוכרת שראיתי את זה שחילול ה' לא נורמלי. אני שהייתי בחברת בנים ודיי נהניתי. הייתי נורא לא סגורה על עצמי.
שנה אח'כ אחים שלי התחילו להתחתן, הכרתי את הצד השני...ושוב, בנים.
ע' היה מדבר איתי הרבה ב"אייסיקיו" ...הייתי נהנית...עד שהוא אמר לי "אני אוהב אותך" או משהו כזה [בזמנו היה את הציורים האלה? עם המילים? לא חשוב...] וזה דיי עיצבן אותי....ומאז כל מפגש משפחתי הופך להיות אסון. פשוט כי לא נעים.
היום בכלל לא אכפת לי...זה היה שטות של ילדים קטנים.בכ"א, אחריו הגיע י' שהיה מלווה אתי מהסניף, לא ממש הייתי בקטע שלו ...הייתי בקטע של חבר שלו. אני זוכרת כשסיפרתי לו ושהוא דיי צחק עליי... אני לא חושבת שאני כועסת עליו יותר.
הבעיה היחידה היא שבזמנו היה קשה לי לסלוח. אז המצאתי סיפור שאנחנו כן חברים. ואז י' היה עם חברה שלי. חברה מממש טובה שלי.הכי טובה. פעם. היא בדיוק התחילה לשמור נגיעה[בהשפעתי, לדעתי.] ואז החברות האחרות שלה עודדו אותו שהיא לא מעוניינת לשמור נגיעה...
ואז הוא נגע בה [בקטנה. נשיקה או משהו כזה] והיא נכנסה להיסטריה...וככה זה נגמר בערך. אהבתי להגיד שאני וחבר של י' חברים, אז המשכתי והמשכתי עם זה. לא ראיתי בזה בעיה חוץ מהעובדה שזה שקר. היא הרי לא מכירה אותו, י' היה בחור טוב ואמרתי לו שזה "סוד" ושאנחנו לא רוצים שאף אחד ידע אז שלא ישאל אותו אפילו...
האמת היא שהייתי טיפשה. משכתי את זה. עד היום אני לא בטוחה אם היא וי' יודעים מה האמת. האמת היא? סתם היה לי משעמם. סתם הרגשתי רע. סתם היה לי עצוב לחשוב על עצמי כמשעממת.
כמה חודשים אחרייי שי' וחברה שלי נפרדו הייתי בקורס כלשהו באוניברסיטה. ושם, איך לא, הכרתי עוד מישהו! כמה אופייני. הוא היה ממש מתוק. ממש. הבעיה היא שכ-ל הבנות מתו עליו. כ-ל הבנות. אז לא היה ביננו כלום. למה? כי ראיתי את עצמי כילדה מכוערת,
כי לא האמנתי שמישהו יעדיף אותי על פני בנות אחרות...לא יודעת. זה לא עבד. מזל, כי היום אני רואה אותו והוא ממש לא מתאים לי. מבחינה דתית בעיקר.
אחריו...העניינים קצת הסתבכו.
אין לי כח אפילו להסביר. אני פשוט אכתוב מילים חשובות.
ממש רציתי מישהו. הוא לא ממש רצה. התחלתי להיות אובססיבית. קנאית. נוראית.הוא פגע בי מאוד. כעסתי. "הלכתי וחזרתי" [יש לי המון מה לחפור על ההלכתי וחזרתי.] . הוא החליט שהוא אוהב אותי.זה פגע בי. כי הלכתי וחזרתי. פתאום...?מה?
קשה לי להעיף אותו מהחיים שלי. אני יודעת למה. כי רציתי אותו נורא נורא.
אני לא רוצה אותו.
ולסיכום,
עכשיו מחקתי אותו מהחיים שלי. והוא מנסה לחזור. זה מעיק, זה מציק, זה מחזיר אותי לתחילת השנה הזו, מתישהו בסוכות, כשאמרתי לו לעזוב אותי והתחלתי הדרכת שבט הרא"ה בבנ"ע.
בתור מדריכה חשוב לי לשמש דוגמה.
אין לי חבר, וזו האמת. אני לא מאמינה בזה. אם הייתי יכולה למחוק את הרגש המטומטם הזה הייתי עושה את זה מהר מהר מהר. 
החיים שלי מ-מ-ש לא מלאים רק בדרמות של בנים ושטויות כאלה. אני ב ק ו ש י מדברת על זה. באמת. זה חלק שנשאר שקט אצלי, בגלל זה הייתי חייבת להוציא.
סיכמתי פה 5 שנים של שטויות. פשוט שטויות.
השנה התחלתי ללמוד באולפנה אחרת. [לא זאת שאת חושבת עליה, אחרת.] . ממש טוב לי שם. אני מרגישה את השינוי המדהים שחל בי. אני שמחה בו כ'כ ...רק חבל לי שעדיין נשאר בי משהו, שלא לגמריי התנקיתי.
ובאשר לחברה מעורבת בכללי...קידוש ה' אם רק מודעים לכך.
לדעת שזה נסיון...זה כל מה שעושה את ההבדל.

למה כ"כ משעמם פה?????

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם.