צד אחד אומר שצפירה מקורה אצל הגויים, ואין זה מנהג ישראל, אנו כיהודים צריכים לזכור את הנופלים בפרקי תהילים, משניות וכו' ולא בצפירות.....
צד שני אומר צפירה זה רגע שמייחד את כולם יחד בכל מקום בארץ באותצה השעה וכולם ביחד חושבים על החיילים ומתיחדים איתם באותו הזמן, אין ספק שהרגע הזה הוא משמעותי עבור כל אחד, ומעורר מחשבות עבור כולנו. אמנם זהו מנהג גויים אבל לא נאסר חוקים הגויים בדברים כגון אלו, כמבון שיש להוסיף לאחר הצפירהפרקי תהילים ומשניות לע"נ הנופלים....

לפחות אני לא מכירה.

בארה''ב, למשל.

הרגעים האלה של הצפירה הם דממה, דממה מדיבורים, רק הצפירה נשמעת ברקע,

לדממה יש עוצמה גדולה מאוד! עוצמה הרבה יותר חזקה מכל המילים בעולם!

נ"ב- שתיקה היא לא חוסר במילים אלא עודף מחשבות... (נזכרתי בזה עכשיו...)

זאת דממה שבה אנחנו זוכרים, את ההקרבה ואת מסירות הנפש של הגיבורים האלה למעננו כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן!

וצריך לחשוב איך אנחנו יכולים להיות ראויים לזה שהם הקריבו בשבילנו את חייהם.

וכמובן להבטיח לעצמנו לקיים את צוואתם שהשאירו לנו- לשמור על עמ"י בארץ ישראל, לשמור על הארץ הקדושה על המדינה, ועל ההתיישבות, לשמור על זכותנו על הארץ הזאת וכו'...

אני גם לא כ"כ חושבת שזה שמן לתהילים וכו' כי תהילים ולימוד משניות אפשר תמיד לעשות לעילוי נשמתם,

אבל השתיקה הזאת, היא כ"כ חזקה ועוצמתית, מאחדת! שאי אפשר ואסור לוותר עליה!!!

כולם פה באמת שוקדים לילה ויום לקרוא תהלים וללמוד משניות

שחבל לכם על ביטול הזמן של שתי דקות בצפירה? ודווקא אז?

קודם כל נסגל לעצמנו לנצל את הזמן בכל השנה, אחרי זה נדקדק

על דקה או שתיים של דומיה. ואם כבר ללמוד, אין בעיה ללמוד או

לקרוא שתי דקות לפני או אחרי. זו אותה תועלת ולא צריך לקבוע את

הלימוד דווקא לצפירה.

לא שיש לי בעיה עם לימוד או קריאת פרקי תהלים, אבל מי שמעלה

את טיעון 'ביטול הזמן' אפשר לדחות אותו בנקל.

לא יודעת, זה תחושה שאנשים כבר מחפשים בעיות בנרות..

יש מספיק בעיות אמתיות!

התכוונתי למה לעשות צפירה, ובלי קשר בכלל לביטול תורה.

אווףף בכלל לא חיפשתי בעיות..אני באמת שואלת בכנות מה עושה לאנשים הצפירה?..

אני חושבת שזה מכניס למין אווירה "מחשמלת" שגורמת לאנשים להתרכז.

אני לפחות חושבת ככה..

סליחה על ההודעה הקודמת (:

פשוט יש אנשים שמחפשים בעיות שלא קיימות חחח

סולח?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....