אז ככה:

1. שקיות וואקום (קונים בכל סופר או כל-בו) מפוצצים את השקית בבגדים סוגרים (שואבים את האויר עם שואב אבק).

 ככה זה חוסך במקום משמר את הבגדים ואני מאחסנת במחסן בתוך קרטונים או הקופסאות הגדולות על גלגלים.

2. גיסתי מקפלת קטן ויפה מכניסה לקופסא לבנה שקופה רחבה ונמוכת גובה ומאחסנת מתחת למיטות.

3. אחותי מאחסנת במדפים הכי גבוהים בארונות בבית - אחרי מיון ומסירה לגמח"ים או למשפחה.

4. במקום קופסאות ושקיות וואקום אפשר לקפל ערימה יפה ולעטוף בניילון נצמד - זה ממש דומה לאפקט שקיות וואקום אבל פחות משטיח וזה שומא על הבגדים.

זה מה שנכרתי לבינתיים - בהצלחה...

הוואקום יוצר מצ"ב שאין מצב לתזוזת מלוקלות (כלשהן) בשקית

והבגדים (עד כה) יצאו משם ממש טוב בלי ריח ובלי עובש וכד....

הוואקום לא עושה קווץ' מהבגדים? הם לא יוצאים אח"כ מעוכים ומקומטטים ממש?

זה טוב לכל סוגי הבגדים? ומה לגבי שמיכות פוך נגיד?

כשקוני כרית- היא באה בשקית כזו שזה מקווצצ' ממש דק?

אבל כשיש חור קטטן בשקית -פופ! הכרית מתנפחת לגודל הרגיל שלה

זה שקית וואקום

בגדים שהם מסוג שיכול להתקמט- אם מוערים אותם שהם מקופלים- הם יקבלו את קווי הקיפול\מעיכה

בגדים שעשיים מסוג שפחות מתקמט (כמו סוודרים, שהם גם תופסים המון מקום ואוויר) -לא יתקמטו

 זה באמת תלוי בסוג הבד - אבל פעמים מעטות נתקלתי בבגד שהתקמט... א]שר להכניס לאותן שקיות הכל- גם שמיכות קריות סדינים בגדים כל מה שצריך...

צריך להוסיף ספריי עם ריח טוב או לכבס במרכך לפני האחסו ן

או לפזר בושם/סבון ריחני

 ורושמת בארטליין גיל ואם זה בגדי קיץ או חורף.

את השקיות שומרת במדפים למעלה.

מה שלא השתמשתי 2-3 עונות להעביר.

ככה אנחנו אוהבים להתחדש

ושמה בכל מקום מסתור אםשרי (מעל הארון, מעל הארון במטבח, וכו')

במידה ויש פער מספיק בין הילד הגדול לקטן -

אם הבגדים הם בגדי תינוקות, ודאי שכדאי לשמור.

אך לפעמים אלו בגדים לגילאים גדולים יותר,

וכשהילד יגיע לגיל המתאים לבגד, הוא יהיה מיושן.

לכן - כדי לנצל את הבגד כמה שיותר, אפשר להעבירו לילד אחר שכן בגיל המתאים.

אל דאגה, הם ישיבו לכם בבוא העת..

לשמור את הבגד שנים בארון - סתם תופס מקום ולא יעיל מידי.

במידה ואין פער - ודאי כדאי לשמור.

לשמור את הבגדים נקים. החשיבה של- "שאני אוריד את הבגדים נטפל בליכלוך " מוטעת מאוד.

הכתם רק מתחבר להבגד

מכירה את הצעצועים שמגיעים בתוך שקית ניילון שקופה קשיחה עם ריצ'רצ'?!

(לדוגמא גם שמיכות פוך גדולות באות בשקיות עם ריצ'רצ' ושווה יותר כי הם יותר גדולות..וכן מצעים מפליז לתינוקות באים בשקית כזו..)

בזה אני מאחסנת..

הצטברו לי כמה...

מדביקה מבחוץ דף עם סוגי הבגדיםבייביגרו, חולצות, פיג'מות..), עונה וגיל..

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....