וזו כל התורה על רגל אחת.

אני ב"ה זכיתי שיש לי חברי אמת, ובאמת זה דורש המון המון השקעה... תתן ותתן ובע"ה תראה פירות .

בכללי לך לאחד יחסית פנימי, ותהיה לו חבר אמת.

"תהיה לו חבר".. מה נראלך הוא?

לי אישית יש רק שתיים או שלוש חברות כאלו, וגם זה בקושי.

לבנות אולי יותר קל להיפתח, אבל זהה לא הופך את החברות למושלמת ואמיתית כמו ש"אחלה" אמרה..

ואני מכיר איש חינוך שאומר שאחד הייתרונות בחברה זה שיש לך למי להיפתח כי בן לא תמצא כזה

אבל אין אפוטרופוס ולכן זה לא טוב

וגם אם קיימת תופעה כזאת, זה עדיין לא מכשול בפני יצירת חברויות.

יש לעשות הפרדה בין התופעה לבין החיים הפרטיים.

פשוט צריך לחפש ולמצוא, זה שבנים קצת יותר סגורים(בדר:כ) ופחות מחצינים רגשות זה לא אומר שהם לא כאלה.

רק לבנות..מנסיוני..אתה לא חייב לגלות שיש לך..]

לי ב"ה יש חברה טובה שאני יכולה לשתף אותה בהכל ומה שאני רואה שבונה את החברות הזאת זה הקשבה.

כל אחד מקשיבה באמת לשניה.

זה קשה אבל עם קצת רצון אתה תיראה שזה אפשרי!

בהצלחה!

אני לא חושב שזה קשור לבנים בנות כ"כ, זה תלוי באופי של הבן אדם....אני אישית

כשהגעתי לכיתה ט' ולא הכרתי כמעט אף אחד ניסיתי להתחבר להמון אנשים (אנשים שבד"כ היה לכם תכונות משותפות לשלי)

עד שבסוף מצאתי את החברים הטובים שלי....

גם בן וגם בת, תלוי אם את רצה חבר או לא..

תיהיה אכפתי, ונאמן,

ואמיתי,,,,,

ב"ה יש לי 2 חברות הכי טובות מדהימות,

אפשר לדבר איתן על הכל ולעשות הכל ביחד...

זורמות בטירוף כמו אחיות

ניראלי זה קרה לנו בטיול של שבועיים שממש התגבשנו ביחד...

אגב אנחנו כבר שנה שלישית דבוקות וזה לא הולך להתפרק ב"ה !!

ורי]

דרושים: סוס

אושר

ומישהו לרוץ איתו

 לצערי הרב גילתי שיש לי דברים שגם לחבר אמת אי אפשר לספר.

קרה י בעבר שכשבדיוק הכי הייתי צריך אותו המף,כ שלו קרא לו, או שאשתו בדיוק קראה לו דחוף.

כשאמרו לי את זה זה נרוא עצבן אותי אז אל תרביץ לי אם חפרו לך עם זה מספיק בסדר?

נכון שאי אפשר לזרום איתו וללכת לטיול טרמפים מ טורף בצפון אבל אם מה שאתה רוצה זה מיהשו שיקשיב לך, אחי. עם כל הבנאליות והפטיות שבאמירה הזאת-

לך תתבודד.

אני בטוח שיש פה מספק אנשים טובים שיסבירו לך איך לעשות את זה

בעניין ה"מישו שיהיה ממש איתי, וכל הזמן ", אני לא בטוחה שזו שאיפה בריאה.

נכון שזה כלכך כלכך אופייני לגיל ההתבגרות לחפש אחר המישו הפרטי הזה, שיהיה כולו שלי - -

אבל, חברים זה חברים, לא השותפים לחיים, ואם מצפים מחבר להיות איתך כל הזמן זה הופך להיות חברות חונקת או כזו של ציפיות ואכזבות. וסופן של חברויות כאלו להתנפץ בסופו של דבר אם לא בונים אותן נכון.

צריך חבר טוב, זה דבר נפלא ומדהים. אבל צריך להיזהר מתלותיות...השאלה מהזה באמת חברות טובה, אמיתית ונכונה, ואיך בונים אותה!!!?

אני כבר שנים מחפשת את ההגדרה לחבר\ה טוב\ה באמת.. כל פעם נדמה לי שמצאתי אבל שוב מתבדית...

אתה יכול להיות עם חבר חלק גדול מהזמן אבל אפילו אצל בעל ואישה צריך להרפות לפעמים. להיות 24  שעות עם אותו אדם בלבד זה קשה ומעיק. אם תתן מעצמך לאחרים הם יאהבו אותך ויקשרו אליך. צריך לזכור שקשר כזה לא נבנה בשנייה והוא מחייב דיבור פתוח אחד עם השני בלי הסתרות שזה מה שמחבר בין אנשים בקשר עמוק באמת.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות