לא תהיה מוחרמת בקרב החסידים...

מה שהבאת כאן חדש לי..אבל בפועל רואים שחב"ד ממש לא מחרימי ברסלב..

לא יודעת לספק לך הסבר מפורט.. למה, מי וכמה..

אבל הם נותנים לברסלב לגיטימציה כמו שנותנים לגור, בעלז, וויזניץ'..

מה אתה בא לומר?

שאנחנו צריכים להחרים אותם? |תוהה|

מאחר ור' נחמן ראה עצמו כמנהיג יחיד וגדול מכולם, איך זה מסתדר עם אמונתם של החב"דים ברבם. (כגדול מכולם אני מניח..)

אם ר' נחמן אומר אמת בדבריו - הרי שבין השאר הוא אמר שכל העולם צריך להיות תלמידיו, ואם הוא לא דובר אמת - מדוע לא מתנגדים אליו? ולמשל הקטע שהבאתי, לכאורה יש פה ביטול של חב"ד, ספריה ואדמו"ריה, לא כן?

לא אמור להיות בגלל זה סכסוך.

כל חסידות בטוחה שהרבי שלה הוא הגדול מכולם..

זה שר' נחמן אמר שיש ללמוד רק מהספרים שלו זה שולל את כל השאר..לא רק של חב"ד.

אנחנו לא אמורים לקחת את זה כפגיעה אישית ולהחרים אותם

אם האמת היא שהרבי שלכם הוא הגדול מכולם והנכון מכולם - הרי שר' נחמן וחסידיו מזיקים לעולם כשהם משפיעים על אנשים את ההיפך...

העולם מפסיד, חב"ד נחלשת, למה זה לגיטימי?

היה צריך להיות סכסוך בין ברסלב לכולם..בין כל החסידויות בכלל!

לא, שיערב להם..

חב"ד לא חובבי ריב ומדון

ייתכן שהיה צריך להיות.. נו ומה? לא נעים לך אז זה לא קורה?

וזה לגיטימי, אבל האם זאת באמת התשובה? שלא בא לכם?

אולי זה כי פשוט בתכל'ס הם באמת לא כ"כ משפיעים ומחלישים את העוצמה של חב"ד...

אבל אני לא אלך ואברר לעומק את העניין כי אין לי ממש אינטרס לריב עם ברסלב..

אם אתה מאמין באחד - האמונה של השני היא בטעות, איך אין התנגשות?

כי ברעיון שלך כל חסידות היתה מחרימה את ברסלב..

קודם כל - יש פה רק פורום חב"ד וברסלב.

חוצמיזה, בויכוח שהיה לא מזמן על ברסלב החב"דניקים נקטו לצד של ברסלב, וזה היה לי מוזר.

וחוצמיחוצמיזה -אין הכא נמי, לכאורה כל החסידויות, אלא אם כן יש הבדל ביחס לאדמ"ור בין חב"ד ושאר החסידויות.

אולי רק בחב"ד וברסלב רואים את האדמו"ר כגדול מכולם.(בשונה מחסידויות אחרות שם רואים אותו כגדול מכולם בשבילם עצמם, ולאו דוקא לכל העולם) אין לי מושג, אני מעלה השערות.

כי פה הוספתי את הסיבה לשאלה, זה שבויכוח על ברלב החב"דניקים נקטו לצד ברסלב.

ועל זה מה שאמרת לא ממש עונה...

וגם אינלי כח לקרוא את כולו..

אינלי מושג, באמת.

כנראה זה בגלל שחב"ד הם חבר'ה צדיקים וטובים שאוהבים את כולם..

גם כאלה שחושבים שהם יותר טובים מאיתנו...

אבל זה לא עונה.

בזמן האדמו"ר הזקן וחבריו.

ולכן הוא התערב לטובתו - כדי שהחסידות הזו תשרוד עבור נשמות מסוימות בדור שלנו

זו אמונה בצדקת הדרך תוך כדי כיבוד האחר

משמעות אתה מוכן לנדב?

ואת המנהיג שלה שהולכים אחריו באש ובמים כי מאמינים שהוא נותן את הדרך הכי נכונה בעבודת ה'.

כשזה מתנגש עם הדרך של האחר זוכרים תמיד שאנחנו יהודים שאמונים על התורה ועל גבולות מסוימים , אז אכן יש ויכוחים, אבל הם נעצרים בשלב כלשהו שלא יגלוש לדברים שהם היפך התורה והיפך השו"ע.

ר' נחמן לא עמד בגבולות האלה.. הוא הכריז שהוא הגדול, וחסידיו גם הם - מכריזים שהוא היחיד שיכול לתת תרופה... וכו' וכו' וכל השאר....

אז לא אמרתי שצריכות להתפתח תגרות אלימות, אבל "אי תמיכה", הסתייגות, לא רואה איפה זה לא מסתדר עם היהדות וצדקת הדרך.

מה זה מפריע לי?

פעם היה יהודי שהתלונן על הרבי ש'דורכים' עליו כל הזמן, הרבי ענה לו שלא יתפשט בכל בית המדרש אז לא ידרכו עליו.

כשחיים עם קצת ביוטל תמיד יש מקום לאחר ליד.

אם האמת אצלכם - אצל ברסלב אין אמת - אלא שקר. (אולי לא חמור אבל שקר)

כך שמוכרחה להיות "אי תמיכה". הויתור פה הוא לא גדולה.. והסיפור כמובן לא קשור, כי לא מדובר כאן על שיקולי אגו אלא על אמת.

אמונת בצדקת הדרך שלי, תוך כדי כיבוד האחר.

אני אומרת:

כשבן אדם לא דובר אמת, בעל דעות מעוותות, מחשיב את עצמו ופוסל אחרים, לא משנה מה----

היחס הנורמלי לא מחנך ל"התנגדות". 

היהדות ה"חרדית", כלומר, ישנם 'חרדים' שעצם קיומם- אוויר נשמתם הוא לפסול את האחר. כל היום עסוקים בלצאת נגד אנשים ולהתנגד לכל מיני שטויות כאלו, ואחרות.

ושוב, היחס הנורמלי, המכיל, המקבל והאוהב- לא מחנך להתנגדות וחרמים על כל פיפס מעוות.

כל היהדות בנויה על דינה לכף זכות, על כבוד לתלמידי חכמים, על "תמים תהיה עם השם א-לוקיך" (והמבין יבין מה הקשר של הפסוק לענין)

בקיצור נמרץ- גם אני מתנגדת לשיטה כזו או אחרת, פוסלת אותה, דוחה אותה, אולי בגלל עניות דעתי לא השכלתי

להבין/לאמץ את הצעד ה"מחרים" הזה, שאתה מתפלא שלא נוקטים בו, לא השכלתי למצוא להחרמות האלה- לגיטימציה ביהדות.

אני פשוט לא מבינה את ה"לצאת נגד" הזה, וכל ההחרמות האלה, שאתה חושב שחייבות להיות.

...

האם יחס מכבד ומעריך - או שבגלל שהם מאמינים שדבריו של ר' נחמן בהכרח לא נכונים (שהרי הם סותרים את אמונתם ברבם) הם יתנגדו ולו רק רעיונית.

בתגובתי הראשונה התייחסתי לזה:

"ואם הוא לא דובר אמת - מדוע לא מתנגדים אליו"(ציטוט שלך)

אדם שמנסה להשפיע על העולם דברים שאינם אמת - מזיק לעולם. למה לא להתנגד לו?

וואהו כמה הרבה.

אם כל היום נהיה עסוקים בלהתנגד לאנשים שמציגים *לדעתינו* דברים שאינם אמת-

בטענה ש"הם מזיקים לעולם"---- לא נגמור לעולם, זה דבר ראשון, דבר שני- הלך על החיים.

דבר שלישי- (שאלה כללית, כלומר- אני שואלת את זה על כלל בני האדם-) "מי אתה שתקבע מהי אמת?"

יש דברים רציניים, ושוב, לא דברתי על מלחמות, דיברתי על התנגדות או... "אי תמיכה" עקרונית בברסלב.

בקשר לדבר השני - למה הלך על החיים? אדרבה! אלו החיים!

ואת הדבר השלישי לא ממש הבנתי, ברור שלא אני מחליט. ה' מחליט.

הליברליזם מקורו ביהדות.

אם דיברת על התנגדות או על"אי תמיכה"- מסכימה איתך. אי תמיכה בהחלט רלוונטית כאן. (או בכל קבוצה אחרת)

דבר שני- אם אלו החיים....אין לי מילים.

כלומר- והיה אם היית מצדד למלחמות (כמו שהוכחת שלא)- קשה לי להאמין שמישהו כזה באמת נהנה, או לחילופין-  מאמין שכל חייו מסתכמים במלחמות וחרמים. (כתבת אלו החיים)

דבר שלישי- כל אדם נורמלי, חושב שאצלו נמצאת האמת. אבל מכאן ועד להילחם ולצאת נגד כל העולם- כל מי שסובר אחרת ממני---- הענין רחוק... 

(אבל כאמור- כבר כתבת שלא זו כוונתך, אלא רק "אי תמיכה"...;)

יהדות? לא נראה לי.

כשאני אומר אלו החיים אני מתכוון לבין השאר כמובן..

זה חלק מהחיים, אין סיבה לסלוד מזה.

אכן, לא דיברתי על מלחמות, שאלתי על יחס, חיובי או שלילי.

אם כי.. לדעתי כאן זה כן מצדיק מלחמות, לא בגלל הרבי מחב"ד דוקא.

בויכוח תמיד הם יציגו את דרכם הרעיונית בדיוק כמו שהצד השני יציג.

בסוף ימצאו שברוב הדברים הם צודקים, ויש דרכים שכל אחד הולך לפי רבו.

אחד נוסע לאומן ואחד נוסע ל770..

אבל זה לא סותר שמסתדרים יחד 

ועדיף שלא תקביל בין אומן ל770, אומן הרבה יותר מושמצת.

כל השרשור המענין הזה.

אגב אומן מושמצת מהסיבה היחידה שהיא מושכת אליה הרב אנשים שלאו דווקא חסידי ברסלב.

אבל הדרך של החסידות היתה בכל הזמנים שמחנעים את הילדים שבר"ה נוסעים לצדיק/לרבי..

אבל בשביל זה צריך שהרבי יהיה בחיי היום יום כל השנה ולא רק בראש השנה.

מזמן אדמו"ר הזקן ועד היום

מוזר, אני מדמיינת שזה ההסבר המילולי, או שזה באמת כך? ;)

וחירות לא שווה יהדות? מוזר, אני הוזה, או מה, כשאני אומרת שהיהדות בנויה על חירות?.

כנראה שכן, כנראה שאני מדמיינת, וגם הוזה, ביחד.

;)

ואני לא חושב שביהדות אי פעם נלחמו לתת לכופרים ולטועים להביע את דעתם המוטעית.

וכמדומני זה היסוד הליברלי, אלא אם כן אני מתבלבל עם פלורליזם. |אנחה|

באמת לעצם הענין, אלא בדרך אגב...

כי הצגת ציטוט של הרבי, וכביכול הסברת אותו- על פי דעתך.

מה שהרבי אמר לעניות דעתי מדבר על הקביעה של הקב"ה ושל הנשמה עצמה, לפני שהיא מגיעה לעולם- הקביעה באיזה מסלול היא תעבור, והיכן תמצא את מקומה(?) (בעיקרון- מקומינו  זה להיות יהודים ולא להיות חב"דניקים... ;)כלומר, שהזהות תהיה יהודית, ולא מגזרית.).

לא ריאלי.

למה לא ריאלי? ובכן, *אתה* טוען שחב"ד היא היהדות הכי מתאימה למצב העולם כיום.

*הוא* טוען שלא.

וכאן מגיע עניין הזהות היהודית. 

מי שאין לו את הבסיס- מי שלא מזהה את עצמו כיהודי--- אני לא מבינה למה הוא מצפה כשהוא טוען: "לאהוב את כולם".

יש לנו יהדות, משהו מופלא, היהדות היא אפילו יותר מדת. דת- שזה דבר לכאורה "מוערך" בקרב אומות העולם---

המונח הזה "קטן" עלינו.

היהדות היא מכלול חיים, דרך שיטה ותפישה.

ולכל אחד, מנגד- השקפת העולם שלו, אבל כשאתה בא ומתימר להציג את עצמך כ"חב"דניק"- וטוען שזו הסברה האמיתית ליהדות---

אתה כביכול הורס את ה"יהודי" שנמצא אצלך. את הזהות היהודית הבסיסית כל כך- אתה 'עוקף' עליה, ומציג את שיטתך כביכול כ"תחליף" ליהדות, הגדולה והרחבה כל כך.

הדרך של הרבי היא לא להתחייב לצורה מסויימת או ללבוש מסויים.

אלא להתמיד בעבודת ה' ולהפיץ יהדות איש איש כפי יכולתו.

הדרך של הרבי היא להיות כל הזמן פעיל עם הזולת ולקדם אותו בתורה ומצוות, פעם זה היתה דרך של חסידי חב"ד אבל כיום ב"ה כבר כולם עושים את זה, מפיצים את אור התורה והמצוות כמה שיותר.

מכיון שחבד היא לא דרך שמחייבת צורה התנהגותית או מחשבתית מסויימת, אלא דרך כללית של התקדמות תמידית ואינסופית בעבודת ה' תוך כדי שילוב הזולת ולא התעלמות ממנו

חבדניקים שלא הלכו ע"פ הכללים המדוייקים (מבחינת לבוש והתנהגות-כמו ברןך נחשון למשל) קיבלו עידוד רב מהרבי.

כולל הנהגות שנראו במבט ראשון היפך הצניעות(נשים שלחצו ידים לגברים, נשים שהלכו עם מכנסיים).

בגלל שהם הקפידו כמה שיותר על התורה ומצוות והשתדלו לקיים אותם במצב הקיים בהידור הכי גדול.

זה לא המצב שצריך ללכת איתו לכתחילה אבל מי שיצא לו ללכת בדרך הזו הרבי קיבל את זה

הרבי לפעמים העדיף את אלו שעושים ונראים כך מאלו שלא עושים ונראים כמו כולם..

וזהו בדיוק דרכו של הרבי, להתקדם ובקצב שלך תוך כדי קביעת כללים בסיסים.

כי חסיד של הרבי הוא מי שמתקדם כל הזמן

אבל בכללי-ברור שיש דרך קבועה וברורה.

כך שהדרך הקבועה והברורה היא לא קבועה.

מי שלא מעודכן הוא נשאר מאחור.

כל אחד צריך לקחת את הכללים החדשים למצב הקיים שלו ואיתם לפעול

ולא של חב"ד,

כלומר- כן, כלומר לא...

הסברתי שם, שהזהות צריכה להיות יהודית, ולא חב"דניקית, מלכתחילה, מהבסיס.

הלכתי עוד צעד קדימה ואמרתי: 

---אבל כשאתה בא ומתימר להציג את עצמך כ"חב"דניק"- וטוען שזו הסברה האמיתית ליהדות---

אתה כביכול הורס את ה"יהודי" שנמצא אצלך. את הזהות היהודית הבסיסית כל כך- אתה 'עוקף' עליה, ומציג את שיטתך כביכול כ"תחליף" ליהדות, הגדולה והרחבה כל כך.----

לא כשני שיטות של יהדות אלא בגישה לעבודת ה'.

יהדות אומרת שאפשר לקחת רמה מסויימת בעבודת ה' ולהשאר בה כל הזמן בלי להשתנות

.

החידוש של חסידות בכלל ושל  חב"ד בפרט הוא שצריך להתקדם ולהוסיף כל הזמן תוך כדי בדיקה אם עומדים בדרך הנכונה- שזה שומר מהתייבשות ומקיבעון מחשבתי בדברים מסויימים..

למשל מישהו שהגיע לרבי ונתן לו ספר הרבי ישר שאל אותו מתי יצא הספר הבא.

אז אפשר להיות 'חבדניק' ובשלב כלשהו לעצור ולהיות 'יהודי' ואחרי זה להמשיך הלאה וכו' 

בכל אופן זה דרכים שלא הורסות אחת את השניה אלא עוזרות אחת לשניה.

לא אוהבת את המשפט הזה: "ההבדל בין היהדות לחב"ד".

וגם אני לא מבינה מה הענין עם "אז אפשר להיות 'חבדניק' ובשלב כלשהו לעצור ולהיות 'יהודי' ואחרי זה להמשיך הלאה"

מה שאני טוענת בסך הכל, שאחרי הכל- אחרי ההזדהות העמוקה עם הרבי מחב"ד, והשמחה והסיפוק והאושר שאתה מוצא שם-

הזהות שלך, היא יהודית, ולא חב"דניקית. כי אולי הרבי מחבד נתן לך הסתכלות מענינת ויפה על היהדות- אבל זה לא מבטל ומוחק וסותר את הזהות היהודית הבסיסית שלך.

אדרבא! דרך חדשה של היסתכלות? אדרבא, שיהיה מענין "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". גילית משהו חדש? משהו יפה ונכון ואמיתי? מעולה. מקסים. שיהיה לך על הכיפאק, אבל לעולם אל תציב את זה בתור זהותך, כ"תחליף" לזהות היהודית המקורית והאמיתית שלך.

(מקווה שהובנתי)

ומוטי- סורי על הניצלו"ש.

ניסתי להסביר בהתחלה שלהיות יהודי וחבדניק זה לא דבר סותר.

אלא החסידות=חבדניק הכניסה גישה חדשה ומרעננת בעבודת ה' של היהודי.

כמובן שזה לא "מוחק" ח"ו או תחליף ליהודי.

הכוונה זה שחסידות חב"ד דורשת להתקדם כל הזמן הלאה, לא לעמוד במקום.

יכול להיות יהודי טוב ולעמוד באותו מקום בעבודת ה' שנים על גבי שנים, הגישה של חב"ד נתנהגישה מרעננת ליהדות של לא לדרוך במקום אלא כך הזמן להיות בתנועה של להתקדם מעלה.

להעמיד מטרה שהזהות המושלמת שלך כיהודי היא כל יום להוסיף בתורה ומצוות על יום האתמול.

ודרך החסידות לו מוחקת את דרך היהדות אלא נותנת לה חיוניות והתחדשות.

בקיצור שנינו לא חולקים אלא מסכימים על אותה נקודה רק מסבירים בשני דרכים שונות

יכול להיות גם יהודי טוב שכל הזמן מתקדם הלאה והלאה , ולא נשאר במקום- והוא לא חב"דניק. קח את זה בחשבון...

בכל זאת אני אישית חושבת שהזהות צריכה להיות יהודית, ולא חב"דניקית

(ולמישור "האישי" אולי יותר נכון "הפרקטי"- אדם עוצר אותך ברחוב: "מה אתה?" "חב"דניק". הא לך זהות מעוותת.)

זה מציק לך?

נראה כאילו יש משהו לא בסדר בזה שאנחנו לא רבים עם ברסלב..

כן, אני יודעת שהיה מובן אם היינו רבים איתם..

אבל כל עוד לא עשו את זה...מה זה משנה?

אני פשוט מנסה להבין... זה הכל.

(אני לא יודע איפה זה כתוב.

הייתי במניין חב"ד והשליח ציבור היה חסיד פולין ואחרי התפילה הוא הכריז 'יחי' מתוך כבוד לחבדניקים, חבר שלו מאותה חסידות אמר לו שהוא שקרן כי הרבי שלהם לא המשיח. התפתח דיון ואחד הרבנים החבדניקים אמר את זה).

מה שאני מנסה להבין זה למה הברסלבים התחילו בשנה האחרונה להגיד שרבי נחמן הוא המשיח..

ב"ה

חסיד חב"ד שהיה לו יארצייט, נתקל במנין של חסידי פולין.

והייתה לא התלבטות, הוא חייב להתפלל ליד העמוד כשליח ציבור, מצד אחד, הוא רוצה לכבד את המתפללים, מצד שני הוא רוצה כהרגלו להכריז "יחי" בסיום התפילה.

הנ"ל לא היה פרוע, אז הוא ניגש לגבאי ושטח לפניו את התלבטותו.

והגבאי ענה בפשטות: "כאן, זה לא בית כנסת חב"ד, אתה יכול להכריז, חופשי !!!"

כך הם קוראים לכל מיני דברים משונים בעיניהם.  ואצלם כך הם מסתכלים על מה שהם לא מכירים.

איך חב"ד מסתדרים עם זה? 

איך אפשר לומר טעמי הבל שכאלה..

יש לרמבם מורה נבוכים פירוש המשניות אגרת תימן ומשנה תורה.

יש הרבה הבדל בין ספר אחד לשני.

מורה נסוכים אגב זה החלק הקשה שלא כולם מבינים אותו.

יש כאלו שאסרו לצעירים ללמוד אותו

בחב"ד מאד מעריכים רמב"ם? + ר' נחמן אמר שהוא כתב דברי הבל? = הולך ביחד?

אבל מעריכים אותו

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.