תשובות של רבנים לשאלות "חכמות".
מי אמר שלרבנים אין חוש הומור?!
אני בת 17, יש לי חבר צדיק בן 16.5, ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד (הם גרושים, אגב). מה עושים?
שואלים שוב בעוד שנתיים.

אני רווקה בת 42 מחוגי ישיבת הר המור. הציעו לי שידוך עם בחור מצוין ממרכז הרב. להיפגש אתו?
אפילו עם בחור פחות מצוין מתולדות אהרן.

לאחרונה נודע לי שהרצל ובן-גוריון לא היו דתיים. האם צריך להגיד הלל ביום העצמאות?
גם מוטה גור לא אכל 'גלאט', ובכל זאת אנחנו אומרים הלל ביום ירושלים.

פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נכרים?
תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא.

מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה?
מאפיית אנג'ל.

מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה, ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד 'הגומל' כל שני וחמישי או לרכז את כל 'הגומלים' בשבת?
לא משנה, העיקר שתלמד את הילדים שלך להגיד קדיש יתום.

אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו, מה יותר מתאים לצעוק לחיילים – 'נאצים' או 'יודנראט'?
תברר ביד ושם.

האם מותר לאכול נקניקיה פרווה עם חלב סויה או שזה מראית עין?
זה סתם טעם רע.

בקרוב אתגייס לצה"ל. מתי עליי להתחיל לסרב פקודה?
אחרי השחרור.

לפני חצי שנה ביטלתי את המנוי שלי על עיתון ימני בגלל מאמר נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים?
מפסיקים להציץ בעיתון של השכן.

כיצד מבטלים מנוי על חינמון?
בלי ברכה.

האם זה ביטול תורה לשלוח שו"ת סלולרי?
לא, אבל זה בלבול מוח.

שלחתי שו"ת סלולרי לשני רבנים וקיבלתי תשובות סותרות. כיצד לנהוג?
תתעלם מהתשובה השנייה ואל תטריד רב שלישי.

מאיזה גיל אפשר לשלוח שו"ת סלולרי?
עד גיל 14.
ובכלל, מה דעת כבודו שליט"א על תופעת השו"ת הסלולרי?

גנב אחד ביקר את חברו ביום כיפור ולהפתעתו גילה כי זה נהנה מעוף צלוי בעל ריח מגרה.
אמר הגנב: "מה קרה לך? אתה לא יודע שהיום יום כיפור?"
ענה לו החבר: "אני לא חטאתי ולא גנבתי כל השנה, מדוע אני צריך לצום?"
חשב הגנב ואמר: "אני לא מוצא שום הגיון בכך ששנה שלמה אתה לא גונב בשביל לאכול יום אחד..."


לזקן אחד היה כלב, שהיה ידידו הטוב ביותר.
יום אחד מת הכלב בשיבה טובה. הזקן, שהיה קשור אליו מאוד, הלך לרב, וביקש ממנו שיעשה לכלב אזכרה ושיקרא עליו "קדיש".
הרב הסתכל עליו בפליאה ואמר לו: "אדוני, קדיש אומרים רק על יהודים שנפטרים. אבל אם זה באמת כל-כך חשוב לך, אז בצד השני של הרחוב, יש בית כנסת רפורמי. תנסה שם, אולי הם יסכימו ותמצא שם את מבוקשך."
"אתה חושב שהם יסכימו לקבל תרומה של 75000 דולר לבית הכנסת לזכר 'רקסי' שלי?" שאל הזקן.
הרב הסתכל עליו ואמר: "שמו 'רקסי'? למה לא אמרת לי שהכלב יהודי?!?"


המן ופרעה נפגשו.
אמר המן: "אני כועס עליך. מילא אני, הייתי תלוי במלך טיפש ולא הצלחתי בתכניתי נגד היהודים. אבל אתה, מלך אדיר כמוך, איך זה שנכשלת בתכניתך?"
ענה לו פרעה: "להיפך, אני כועס עליך! מהתכנית שלך יש ליהודים יומיים של הנאה נטו. מהתכנית שלי יש להם שבוע של עבודה קשה לפני החג, שבוע של אוכל ששובר להם את השיניים בחג, ושבוע של קלקול קיבה אחרי החג..."


ליד קרית הוותיקן ברומא יושב לו קבצן יהודי חובש כיפה ותליון בצורת מגן דוד. לא הרחק ממנו יושב קבצן אחר, עונד צלב קטן.
העוברים ושבים, בעיקר מאמינים הבאים לבקר בוותיקן, מדלגים על פני הקבצן היהודי אשר לידו אוסף קטן מאד של מטבעות, ותורמים ביד נדיבה לקבצן האחר, אשר גורף מדי יום ערימה נכבדת של מטבעות.
כומר אשר עובד במקום מדי יום, שם לב לעובדה, ולבסוף נכמרים רחמיו על הקבצן היהודי. הוא עוצר לידו ושואל:
"אתה מודע לכך שכאן זה קרית הוותיקן, ובאים לכאן בעיקר תיירים נוצרים מאמינים?"
"בעזרת השם יהיה בסדר," משיב לו היהודי.
לאחר שמסתלק הכומר, פונה הקבצן הראשון לשני ואומר לו:
"יענקל - ראית איך הגוי מנסה ללמד אותנו לעבוד?"


ילדה קטנה שוחחה עם מורתה בנושא לוויתנים.
"לוויתנים אינם יכולים לבלוע אנשים," אמרה המורה. "אפילו שהם יונקים עצומים, גרונותיהם קטנים מאד."
"אבל יונה הנביא נבלע על-ידי לוויתן," השיבה הילדה הקטנה.
"זה פשוט לא יכול להיות," אמרה המורה. "זה בלתי אפשרי מבחינה מעשית."
"כאשר אגיע לגן-עדן, אשאל את יונה הנביא," אמרה הילדה הקטנה.
המורה הביטה בה, חייכה ושאלה, "ומה אם יונה הגיע לגיהינום?"
"אז את תשאלי אותו," השיבה הילדה הקטנה

אזהרה: לא לדוסיות אמיתיות!!!!

יהודי אחד, הסתובב אנה ואנה, וכולו מהורהר ומודאג.
פנה אליו הרב ושאל אותו: "מה קרה הרשל'ה? מדוע נפלו פניך?"
ענה לו הרשל'ה: "נזכרתי שאני חייב לכומר של העיירה חוב גדול מאוד של כסף. ואיני יודע מה לעשות, כי כסף אין לי."
שאל אותו הרב: "מתי נזכרת בדבר הזה?"
ענה הרשל'ה: "כשהייתי באמצע תפילת שמונה עשרה".
ענה הרב: "אם כך, אתה יכול להיות רגוע. הכומר לא מתפלל שמונה עשרה"...

שני דתל"שים (דתיים לשעבר) יושבים לשתות. האחד מתחיל לברך: "ברוך אתה ה´---". אומר לו השני: "היי, שכחת? אנחנו כבר לא דתיים!" מסמיק הראשון ומסיים: "למדני חוקיך".

אברך שואל את אשתו בספירת העומר, "מה יש היום לאכול"? אז היא אומרת, "אתמול היה שניצל".


מרכזניק נכנס לתדלק. שול אותו המתדלק: אשראי? אז המרכזניק עונה לו: אשריך, אשריך!!

בביתו של בני-ברקניק נשברה האסלה בערב פסח. הוא הלך לחנות וקנה אסלה חדשה. כשצעד איתה ברחוב לביתו עצרו אותו העוברים ושבים ושאלו: "מי פסק? מי פסק?".

•מספרים שהיה קמצן שהגיע לביתו, ואשתו אמרה לו שהעוף מקולקל וצריך לזרוק אותו. "לזרוק?" מזדעזע הקמצן, "אפשר לתת לשכן העני שלא ראה עוף כבר הרבה זמן". העני אכל בשמחה, ומיד אושפז בבית חולים! בבוקר שמע הקמצן שהעני בבית החולים, והלך לבקר אותו ולקיים מצוות ביקור חולים. בלילה נפטר העני, ולמחרת התקיימה ההלוויה, לאחר שחזר מהלוויה אמר לאשתו: "נו? ואת רצית לזרוק את העוף? ארבע מצוות קיימנו בעזרתו: מתן בסתר, ביקור חולים, הלווית המת, וגם ניחום אבלים... כזה עוף לזרוק?!

בכפר קטן הגיעו שני בנות לפרקן, רב העיירה שלח מכתב לראש הישיבה בעיר הגדולה שהם צריכים שני בחורים מצוינים בשביל שידוך לבנות אלו, ראש הישיבה בחר שני בחורים ושלחם לעיירה הזו, כסף לנסיעה לא היה להם, יצאו הם לדרכם ברגל לכיוון העיירה, שרכו את רגליהם שבועות בכיוון, עד שלאחד מהם, כוחותיו לא עמדו לו, התמוטט ומת, המשיך האחד בדרכו, כשהגיע לעיירה מחכות לו שתי נשים, שכל אחת טוענת שהוא המיועד עבור בתה, לאחר כל הצעקות והויכוחים ביניהן, הם פנו לרב שיפתור את הבעיה, התלבט הרב רבות פתרון הבעיה עד שנזכר במשפט שלמה, קרא להם הרב לדיון בנוכחות שלושתם, שמע את טענותיהן, והציע, אין ברירה, צריכים לחתוך את החתן לשתיים, כך יהיה לשתיהן, הזדעקה אחת האמהות מה פתאום לחתוך, אני מוותרת לשנייה, קמה ההיא לעומתה, וזעקה, שהיא לא מוותרת ושהרב צודק וצריך לחתוך את הבחור לשניים, קם הרב ואמר לבחור: עכשיו הכל ברור. זאת שרוצה לחתוך אותך לשניים היא השוויגר האמיתית!

יהודי עובר במסלול הירוק בשדה התעופה, כשמטענו כולל לא פחות מ-5 מקררים. המוכס עוצר אותו מיידית: "סליחה רבי, מה זה צריך להיות?" "אני יהודי חרדי", מסביר הרבי, "וצריך מקרר אחד עבור מזון בשרי, ואחד עבור חלבי". "נניח", אומר המוכס, "אבל זה מסביר רק 2, מה בנוגע לשאר?" "על פסח שמעת?", שואל הרבי, "ובכן, אני זקוק גם לזוג בשרי וחלבי, עבור חג הפסח". המוכס מגרד את פדחתו ושואל: "ומה לגבי המקרר החמישי???". "נו בשביל אחד אתה עושה סיפור?", עונה היהודי בתמימות.

שני יהודים נפגשים ברכבת. באמצע הנסיעה, אחד מהם נאנח מעומק הלב: א-ו-י. אומר לו השני: אתה מספר לי?

שני יהודים נפגשים ורוצים להתפלל במניין. אלא מה, הם היחידים שם. מה עושים? אומר אחד: אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד - זה כבר 6. עכשיו תגיד את זה גם אתה - ויש 12. אומר השני: יופי, יש 2 מיותרים, בוא נלך...

מעשה שהיה כך היה: בריסקע´ר אחד בא הביתה באמצע יום תענית, ואומר לאשתו, תשמעי יש לי איזה חולשה היום, ובמילא מחמת פיקוח נפש אצטרך לשבור את התענית, אשת בריסקע´ר כבריסקע´ר!, אומרת לו, בבקשה קח רבע כזית לחם, שלוק אחת מים, וזהו זה, מסתכל עליה הבעל , וכי מה איתך קריינדל?, הלוא הכי במצות פיקוח נפש עסקינין , וצריך להחמיר במצווה, ובבקשה ממך תכיני בשבילי סעודה כסעודת שלמה בשעתו!, נו, אוימר ועושה, והבעל סעד את ליבו בכל מיני מטעמים שהכינה אשתו בשבילו, אבל, מחמת ריח המאכלים אז גם לאישה התחילה לקרקר הקיבה. אמרה לבעלה שהיא חושבת שהיא תצטרך לשבור את הצום, אז אומר לה בעלה, נו קחי רבע כזית לחם ישן נושן, ושלוק אחת מים, אומרת לו אשתו, זה מצוות פיקוח נפש, ורצוני להחמיר עליי ולאכול סעודה שלימה, אומר לה בעלה הבריסקע´ר, קריינדלע´, וייבער דארפען נישט מחמיר זיי [נשים לא צריכות להחמיר].
• זהו מעשה שהיה, או כמעט היה, בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. באותה תקופה היו היהודים סגורים כידוע בתחומי מושב וכל נסיעה לעיר רחוקה, ולמוסקבה במיוחד, חייבה רישיון מיוחד. גיבור סיפורנו, יהודי מפולפל ובקי בהוויות אביי ורבא, הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג רישיון של השלטונות לנסוע מאודסה למוסקבה. הוא עלה לרכבת ותפס את מקומו. בתחנה הבאה עלה לרכבת נוסע נוסף והתיישב מולו. הסתכל גיבורנו התלמודיסט בנוסע החדש וחשב לעצמו: מי יכול להיות הנוסע הזה. הוא ודאי איננו איכר ואם איננו איכר הוא ודאי בא מן האזור הזה. אם הוא בא מאזור זה הוא חייב להיות יהודי, כי הרי זהו אחרי הכל אזור יהודי. ואם הוא יהודי לאן הוא יכול לנסוע ברכבת זו? הרי אני היהודי היחיד מאזורנו שקיבל רישיון לנסוע למוסקבה. אהה, הרי בסמוך למוסקבה יש עיירה קטנה, סאמבט שמה. לשם ודאי מועדות פניו, כי לעיירה זו אין היהודים זקוקים לאישור מיוחד כדי לנסוע. אבל למה שייסע יהודי לסאמבט? הוא ודאי נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות המתגוררות בעיירה זו - הסיק ידידנו התלמודיסט. וכמה משפחות יהודיות יש בסאמבט? רק שתיים - הברנשטיינים והשטיינברגים. הברנשטיינים הם משפחה איומה ונוראה. לכן אין להניח כי צעיר יפה מראה כזה ייסע למשפחה כזו. הוא נוסע לבקר אצל השטיינברגים. לשטיינברגים יש רק בנות. אולי הוא נשוי לאחת מהן? ואם כן, מי מהן הוא נשא לאשה? שמעתי ששרה נישאה לפרקליט נאה מבודפשט ואסתר נישאה לאיש עסקים מז´יטומיר. לפי מראהו הוא נראה כפרקליט ולא כאיש עסקים, ולכן שמו חייב להיות אלכסנדר כהן. אבל אם הוא בא מבודפשט האנטישמית, הוא ודאי לא השאיר לעצמו את השם כהן במקצועו. איך משנים ההונגרים את שמותיהם? מכהן הם הופכים בדרך כלל לקובאקס. אך ההונגרים האנטישמים אינם מתירים לכל כהן לשנות את שמו. אם התירו לו משמע שיש לו מעמד מיוחד. אולי דוקטורט מן האוניברסיטה.! כאן פנה ידידנו התלמודיסט אל הנוסע בשכנותו ואמר לו: מה שלומך ד"ר קובאקס? "תודה לך, טוב מאד" - השיב האיש - "אך מנין ידעת את שמי?". אהה, השיב התלמודיסט, הרי זה ברור ומובן מאליו.

• יהודי עומד תפילת ´שמונה-עשרה´ ומתפלל בדביקות. לפתע, באמצע התפילה, הוא שולף בכיסו חפיסת סיגריות, מניף אותה כלפי מעלה ומחזיר לכיס. לאחר התפילה, ניגש אליו חברו הטוב בערל ושואל: "שמערל, מה זה היה הקטע הזה עם הסיגריות באמצע ´שמונה-עשרה´?" "תראה", עונה שמערל. "מחר אני טס לניו-יורק. באמצע התפילה התחילו לרוץ במוחי מחשבות על הטיסה. הנה אני אורז את המזוודות; נוסע לשדה-התעופה; עושה צ´ק-אין ואז הדיילת שואלת אותי: ´אתה רוצה איזור עישון או לא?´ "הייתי באמצע התפילה ולא יכולתי לענות לה - אז שלפתי את הסיגריות..."

• שני בחורי ישיבה למדו עשר שנים באותה ישיבה. יום אחד, פונה אחד הבחורים לחברו ואומר לו, שמאחר והוא מתחתן עוד זמן מה, הוא ישמח אם חברו יהיה העד שלו.
"אני לא יכול", אומר החבר.
"למה לא?" שואל הבחור. "אני ממש רוצה להעניק לך את הכבוד הזה".
"אבל אני לא יהודי, אסור לי", אומר החבר.
"מה לא יהודי?" מזדעק הבחור. "עשר שנים באותה ישיבה ואתה לא יהודי?"
"לא", עונה חברו. "התעניינתי ביהדות, זה הכל".
"אבל למדנו שגוי ששומר שבת חייב מיתה !", אומר הבחור.
"נכון", ! משיב החבר, "ולכן הקפדתי לקחת איתי מפתח בכל פעם שאני יוצא לסיבוב בשבת".
"אבל יש כאן עירוב", תהה הבחור.
"עירוב? אני מילאה לא סומך על העירוב אצלנו", ענה חברו.

• יהודי זקן ואשתו מנסים להירדם בתקופת ניסן... ליהודי, חם... ליהודיה, קר.
הוא ניגש ופותח את החלון, ומיד היא מתלוננת- "קר לי, אי אפשר ככה, ממש קפוא". וניגשת לסגור את החלון.
הוא סובל את החום המעיק 3 דקות, וניגש לחלון- "חום אמים, כולי מזיע".... ופותח אותו. היא... ניגשת וסוגרת, הוא קם ופותח.
אחרי שעתיים של "סגירה ופתיחה", הבעל מתרגז, מאלתר ושובר את החלון... מאז, יש לו רוח נהדרת, אם כי הוא עדיין לא מצליח להירדם כי אשתו לא מפסיקה להתלונן שקר לה ושהוא לא בסדר, שקפוא, שיש רוח, שנמאס לה, שהוא אף פעם לא התחשב בה ועוד...

כשמתחיל להיכנס האור של הבוקר, שניהם רואים שהחלון סגור ושלם ושבעצם הוא שבר את המראה...

אדם נכנס לבית כנסת עם הכלב שלו.
השמש מבהיר לו: "סלח לי, זה בית
תפילה, אינך יכול להכניס לכאן כלב".
שואל האיש: "על מה אתה מדבר? זהו
כלב יהודי, תראה".
השמש מסתכל ורואה שיש לכלב תיק טלית
על הצוואר כמו שיש לסנט ברנרד חבית.
האיש קורא לכלב: "שוקי, כיפה".
הכלב נובח, מוציא כיפה ושם על הראש.
ממשיך האיש: "שוקי, טלית!"
הכלב שוב נובח ושם על עצמו טלית.
האיש קורא עוד פעם: "שוקי, תפילה!"
והכלב נובח, מוציא סידור ומתפלל.
השמש נדהם: "בוא'נה, זה פנטסטי! אתה
צריך לקחת אותו לטלויזיה, לעשות
פרסומות, סרטים, הופעות אתה
תהיהמיליונר".
"תגיד לו", אומר האיש, "הוא מתעקש
ללמוד רפואה".

באמצע הלילה נשמע צילצול טלפון בביתה של ספרנית.
היא מתעוררת בקושי והולכת לענות.
"מתי נפתחת הספריה?",
שואל האיש בקו השני.
"בתשע.. אבל למה באמצע הלילה?".
"את בטוחה שלא לפני תשע?",
שואל האיש. מתעניינת הספרנית:
"מה כל כך דחוף לך להיכנס לספרייה לפני תשע?"
"לא דחוף לי להיכנס, דחוף לי לצאת".

יהודי זקן עומד למות.
אומר לבן שלו: "כשתתחתן, אני רוצה שזה יהיה עם גויה".
הבן המופתע שואל אותו: "מה?
דווקא אתה רוצה שאתחתן עם גויה?
למה לא עם יהודיה?
" עונה האב:
"יהודיה יכולה חס וחלילה לחלות, למות".
שואל הבן: "נו, והגויה לא?"
אומר הזקן: "הגויה שתחלה ותמות".

איש מכירות עוצר איש אקראי ברחוב ושואל: "רוצה לקנות מברשת שיניים ב200 שקל?
" "200 שקל? זה יקר מדי" עונה האיש.
איש המכירות מסביר:
"אדוני, זאת לא סתם מברשת, אתה רואה? פה יש מקום למשחה כך שאתה לא צריך למרוח בכל פעם גם משחה, המחיר שווה את זה".
"עדיין, 200 שקל זה יותר מדי, עזוב לא רוצה". עונה הלקוח.
מציע המוכר: "טוב, אז אולי אתה רוצה לקנות עוגת שוקולד בחצי שקל?"
"בסדר, תביא", אומר הלקוח.
הוא פותח את העטיפה ולוקח ביס גדול ואחרי שניה הוא צועק:
"איכס יש לזה טעם נורא ואיום!"
"מה אתה אומר...
רוצה מברשת שיניים ב-200 שקל?"

3 פעמים ביום בכל יום, ועוד כהנה וכהנה תודות, שירות והללים.

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של שמיניסט שנהיה בן 18 במהלך ספירת הגומר? האם הופקע מכלל תלמיד ומפסיק לספור בברכה?

סופר מהראשון, כך מי שעושה מועד ב סופר ממועד א

אפילו בגרויות קיץ? יספור עד מועד ג? או שאצל שמיניסט כזה החופש התחיל מספטמבר של 6 שנים לפני כן...

או שהשמינית שנה הזאת היא שמינית שבשמינית שבגאו"ה (ישיבה גאונית הונללו)? 

אם טועים בספירה ומוסיפים ימים, ראוי להם שיתווספו ואם מורידים ימים, למעליותא הוא

הלימודים בשמינית נגמרים מוקדם יותר (החופש בפועל שלי התחיל היום)

ישןן

לא בא לי לדבר בפורום הזה

הניגון הוא בשהרגלים יצאו מחוץ למים

לוודא שהוא טובע לגמרי.

יותר מאלפיים אמה?

או במנהרת הזמן?