אבל אני מבינה על מה את מדברת.

יש מורה אחד שאני מודה לקב''ה כל יום ששנה הבאה הוא כבר לא הולך ללמד ועד עכשיו הוא לא לימד אותי.

היא באמתי חמודה אבל יש בעיה קטנה:

היא ביקורתית והיא יכולה להגיד את כל האמת בפרצוף.

לא פעם היא פגעה בבנות. אבל פגיעה רצינית.

*וסתם הערה קטנה: לא אומרים על יהודי אני שונא אותו.

זה ניראה לי אסור... 

שהחברות שלי רוצות לעצבן אותי הם צועקות: המורה.....(לוקחות אוויר) ואז צורחות את השם שלי...

ארררררר

אבל אותו אני פשוט לא סובל.

לא, הוא פשוט ברייה מיוחדת... לא נורמלי ועם טאקט ברצפה.

בכיתה א', שהתייחסה אליו לא יפה..

קיצור יש מורות שאנלא מחבבת, אבל אין שונאת.

אני לא יודעת עד כמה >>שונאת<<

אבל מאוד מאוד לא אוהבת ולא שמחה להפגש איתה ברחוב ופשוטטט לאאא.

אולי כן שונאת.

לוידעת.

דפוקה בהגדרות.

היא היתה נוראית בתור מורה. ולדעתי בכללי בתור בנאדם..

היא הרסה לי הרבה. במילים שהיא אמרה, ומעשים שהיא עשתה.

שכאלה דברים שום דבר, ובמיוחד מורה, לא צריך לומר ולעשות.

בעעעע.

זה באמת עצוב שמורים לא שמים לב למה שהם אומרים. או שהם פשוט לא יודעים להיות מורים

רוב המורות שלי אני ממש אוהבת אותם.

ברור שיש כמה שאני סתם לא מסתדרת, אבל היא היחידה שממש שנאתי.

בעע!!

שהיא היתנפלה על אביה בתחילת שנה..

זוכרת???

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....