חינוך וכאלה..*חזרזיר*

אם היה לכן בייביסיטר קבוע, מס' פעמים בשבוע, למשך תקופה ארוכה.

 

הייתן מכניסות חינוך שלא תמיד בייביסיטריות אמורות לדאוג לו?

הייתן עושות להם סדר יום קבוע?
מרגישות אחריות?

או שזה לא תפקידכן ועניינכן לחנך אותם, 'תשחררו' אותם בכמה ימים שאתן מגיעות?

 

ונניח ויש לכן כמה שעות שהילדודס ישנים,
תסדרו את הבית, תשטפו כלים, תסדרו ת'משחקים וכ'ו או שתכייפו מול המחשב כל הערב?

 

 

(נכתב בעיקר בלשון נקבה, אבל גם הבנים יכולים לענות (בעיקר אם יש כאלו שבעניין)

 

 

 

 

 

תשובות...ateretfa

בעיקרון אני לא אמא של הילדים אבל אם הם מדברים לא יפה או מרביצים אז אני אומרת להם שזה לא יפה ומבקשת שיתנצלו,

ואם זה לא קורה והם ממשיכים להשתולל אני מבקשת מהם לא לשחק איתנו ולחשוב על מה שהם עשו \ אמרו לאח\ות שלהם או לי ואז הכל עובר חלק ברוך ה'..

ובדרך כלל כשהילדים ישנים אני מסדרת את כל המשחקים שהשתמשנו בהם, אם יש אוכל או לכלוכים על הרצפה אני מנקה את הריצפה וליפעמים אני גם שוטפת כלים ואז יושבת על הספה שומעת שירים\קוראת אבל לרוב לומדת למבחנים או עושה שיעורי בית...

ורק אם אני עושה את הבייביסיטר במשך כמה ימים רצוף (שזה קורה לפעמים) אז מסתדר לנו מעצמו היום לבד משחקים , מציירים, אוכלים וקוראים סיפור ואז הולכםי לישון ומקריאים עוד סיפור...

דעתי -אין שם לא תפוס
בתור ביביסיטרית מנוסה את לא אמורה לחנך אותם. זה כבר תפקיד של ההורים שלהם. מה שכן הייתי אומרת זה להראות סמכות במידה מסויימת וחינוך כאשר יש מריבות, בלאגן, חוסר הקשבה וכו....ויחד עם זאת להיות נחמדה וסממפטית. אחרת הם יאכלו אותך בלי מלח. לגבי נקיון הבית, סדר, שטיפת כלים)-את לא עוזרת בית ולא מנקה. !!אם השתמשת במשו תחזירי אבל ככה סתם מה קרה? ???????בקשר לצעצועים משחקים יכו -יחד עם הילדים. שילמדו להחזיר למקום.
...H.F.H

כשאני עושה בייבי סיטר אני לא מחנכת את הילדים, אבל הם גם לא עושים מה שבא להם.

אני יפריד ביניהם אם הם רבים, אם הם עושים באלגן אני יגיד להם לסדר אבל לא בצורה של לחנך...

 

ובקשר ללסדר את הבית אז..

אם אני עושה בייבי סיטר בזמן אחת הארוחות אני מסדרת את השולחן אח"כ אבל לא שוטפת כלים..

גם לא מסדרת את הבית, אלי משחקים ששיחקתי איתם ביחד..

אני בד"כ עושה ש.ב., לומדת למבחנים, קוראת, על המחשב וכו'...

לך מותר לשטוף כלים..פונ3'ה!!

זה גם סוגשל כייופ

 

[סורי, הייתי חייבת..]

אניאולפניסטית 1

שהם מתנהגים לא יפים,מרביצים,רבים-אז נאי מעירה ובעדינות ותמיד מזכירה את אבא ואמא בעניין-כאילו אני באה לומר שאני לא אחראית עליהם כל הזמן-היתנהגות!

 

ותלוי במשפחה שאני באה עליה[שטיפת כלים וזה..]

מה אתן הכי אוהבות בביבייסיטר?ateretfa

אני אישית אוהבת להשתולל ולשחק עם הילדים,

לרוב מי שאני עושה עליהם הם ילדים מהגן של אמא שלי ואני עושה הרבה תאמינו לייי!

ואם הם לא מהגן אז אני לומדת להכיר אותם.. וזה ממש כיף....!!!!

וגם כמובן כשהם הולכים לישון אז לראות אותם וללכת לזמן חופשיי

הכי כיף?אש להבה

ברור! להשתולל איתם בגן שעשועים על המתקנים! (זה מוכיח את עצמו, כבר סידרתי לי משפחה כשהם ראו אותי ככה )

קצת פאדיחות, אבל ממש כיף!

וגם לרבוץ על הספה כשהם ישנים

אני לרוב כשהם ישנים ואז אני לומדת או משהו כזה{ר}צינית


רגע, ולאסוף איתם את המשחקים*חזרזיר*אחרונה

לאחר ששיחקתם,

לבקש שיורידו את הכלים מהשולחן לאחר שאכלתם, לשים את התיקים והנעלים במקום וכ'ו וכ'ו-

זה לא לחנך?

זה לא ליצור גם קצת סדר יום, אם זה דבר שאתם חוזרים עליו אצלם מס' פעמים בשבוע?

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך