בגיל הזה בדרך כלל צריך עגלת תאומים/אחים.

בערך מגיל שנתיים - שנתיים ורבע אפשר ללכת עם טרמפיסט מאחורה והילד לא ירד..

ומגיל שנתיים וחצי ומעלה תלוי בילד ותלוי במרחק ההליכה ותלוי בסבלנות ובמשך הזמן שיש להורים - אפשר להתחיל ללמד ללכת לבד.

יש ילדים שבגיל שנתיים וחצי לא מוכנים לשמוע על עגלה ויש כאלו שבגיל שלוש וחצי עדיין בוכים ורוצים עגלה---

גם התלבטתי תקופה ארוכה אם לקנות עגלת תאומים/אחים, עד שהיה מאוחר מדי...

מה שעשיתי: בהתחלה ממש עגלה+מנשא, אחר-כך הייתי מושיבה את הגדולה על הגגון של העגלה (הוא מספיק רחב), וכשהקטן כבר ישב, הכנסתי את שניהם ביחד בתוך העגלה במצב שכיבה.

[ועכשיו זכיתי בעגלת תאומים, סוף-סוף, כי נולדו לנו תאומים של ממש, שמחייבים עגלת תאומים...]

זו רק אני או שמה שסיפרה מתואמת,

שהייתה מושיבה את הילדה בת השנה ו8 חודשים על הגגון של העגלה

וששמה תינוק בן שבעה חודשים בערך (זה הגיל שמתחילים לשבת...)

וילדה בן שנתיים בערך בישיבה ביחד בעגלה,

זה ממש לא בטיחותי?

בכלל, לשים תינוקת בת שנה ושמונה חודשים על גגון של עגלה

שמתחת יושב תינוק , לעניות דעתי כאמא לילדה אחת,

זה חוסר אחריות. גגון בד ופלסטיק של עגלה הוא גגון

,לא מושב, והוא לא בנוי ל10 קילו לפחות (וגם לא לתשע-שמונה קילו

במקרה שזאת ילדה רזה מהרגיל)

שיושב וזז עליו. הילדה יכולה ליפול מהגגון, (יש לי בת בדיוק בגיל הזה ,

אני מכירה את הגיל הזה , הם קופצים וזזים)

וגרוע מכך, הגגון חלילה יכול להתמוטט על התינוק הקטן.

ואני לא באה להטיף מוסר למתואמת, שתעשה מה שטוב לה,

אני רק מזועזעת ורוצה לדעת אם אני לבד או לא.

אני לבד או שעוד מישהי חושבת כמוני, שזה לא בטיחותי בעליל?

את הילד. הרי לא משאירים אותו שם למעלה לבד. ככה שהיא תופסת אותו מאחור ורואה מה קורה.

צריך לשים לב וזהו.

איך בדיוק אפשר להסיע עגלה וגם לתפוס את הילד שיושב על הגגון?

אני בקושי מצליחה להחזיק ל10 שניות פלאפון ביד ולהסיע את העגלה תוך כדי...

מה שנראה לי זה שאם הגגון מתמוטט זה קורה בשנייה, 

לא בטוח שאני צודקת בכך שזה מתמוטט בשנייה אם זה מתמוטט

אבל בכל מקרה זה לא בטיחותי.

אם יש כסף ללדת עוד ילד, צריך שיהיה גם כסף לקנות עגלת אחים..

ואם יש פניות ללדת עוד ילד (פניות מלשון זמן פנוי ) אז כדאי שיהיה גם פנאי ללכת לקנות עגלת אחים.

ואני מאוד בעד ילודה ומשפחות ברוכות ילדים, אבל לא על חשבון הבטיחות שלהם.

(אני האנונימית ממקודם,

אין לי כח לעבור מהניק של בעלי לניק שלי...

אני כותבת כאן בכינוי yaldaima פעם ב...)

לפעמים אפשרי לפעמים לא. תלוי בעגלה ובסוג שלה ואיך היא בנויה למעלה (לפעמים יש מגש כזה), תלוי בילד, תלוי באמא, תלוי מה היא עוד בטחבת וכו'

לא צריך להיות כ"כ נחרצת ולחוצה. לך זה קשה ולא מסתדר ולא מתאים ומסוכן אז אל תעשי ככה. סה"כ אמרתי שבנסיבות אחרות זה אולי יכול להיות בסדר.

רואים שיש לך רק ילדה אחת. רואים שלא התנסית בתמרון עם שני ילדים ויותר.

אין כל קשר בין כסף להולדת ילד נוסף. העובדה שלא קניתי עגלת אחים כלל לא קשורה לכסף, כי אם להתלבטות אם זה בכלל נצרך.

תהיי בטוחה ששמרתי על בטיחות ילדיי כאשר לקחתי אותם בדרך הזו (לא עזבתי את העגלה סתם כך, וכן, הצלחתי לסחוב את העגלה ולהשגיח שלא תיפול בו זמנית).

וכדי לסיים בנימה נחמדה יותר: הנה, עכשיו נפתרה לי הבעיה לקראת הילדים הבאים, בע"ה, כי כעת יש לי עגלת תאומים של ממש...

נכון יש לי ילדה אחת,

לא התנסתי בתמרונים עם שני תינוקות במקביל.

ועדיין, 

ראיתי הרבה אמהות לאחים צפופים,

ואמא שמושיבה את התינוק בן השנה ו8 על הגגון של העגלה לא ראיתי.

אין לי ספק שהשתדלת לשמור על בטיחותם כמה שאפשר,

וזה עדיין, לדעתי , וגם לדעת כל אדם עם ידע בבטיחות ילדים

שתשאלי, זה לא בטיחותי.

כנ"ל לשים שני תינוקות, קטנטן ובן שנה +  ביחד במצב שכיבה.

את זה ראיתי פעמיים ברחוב בירושלים,

ועד עכשיו אני מתפללת לה' שייתן שכל לאמהות האלה.

בהצלחה, ולא התכוונתי להעליב  או משהו...

רק רציתי לתקן: לא השכבתי שני תינוקות בעגלה אחת, הושבתי ילדה בת שנתיים וחצי וילד בן שנה באותה עגלה (גדולה למדי ויציבה למדי, יש לציין).

סליחה, זה פשוט נגע לי במקום רגיש, היחס מכאלה שלא מבינים מה זה ילדים צפופים...

כנראה שנתחיל לברר על עגלות תאומים ביד 2...

למרות שמדובר רק בכמה (כמה?) חודשים "לסחוב" תרתי משמע...

בעז"ה יהיה שימושי גם לילדים הבאים...

אז היא יכולה פשוט ללכת?

ולא רק שהיא יכולה, זה אפילו רצוי? שתלמד ללכת, כן, זה דבר נהדר.

בין שני הגדולים שלי יש שנה ו4 חודשים, ומהרגע שהקטן השתחרר מבית חולים (חודשיים אח"כ) הגדול הלך ברגל! אז בהתחלה היה לוקח לי 40 דקות ללכת ברגל דרך שלמבוגר לוקח 10-15 דקות, אבל לא נורא. (ולא הייתי משתמשת בעגלה בכלל, הגדול ברגל, הקטן במנשא) והוא למד ללכת. כשהוא היה בן שנתיים וחצי הלכנו לטיול והילד הלך ברגל כמעט את כל הג'ילבון!!!

ולעומת זאת יש לי גיסה שיש לה הפרש קטן בין הילדים, והיא קטנה עגלת אחים, ועד היום, כשהגדול בן יותר מ3 היא סוחבת אותו בעגלה. ועגלה עם ילד בן 3+ ועוד ילדה בת שנתיים זה כבד. 

אז אני בהחלט בעד לתת לילדה ללכת ברגל, ולהיות מגובה במנשא שיאפשר לשים את התינוק אם הגדולה מתעייפת (או מנשא שאפשר לשים את הגדולה אם היא מתעייפת...) מקסימום לקנות טרמפיסט אם אין כזה מובנה בעגלה. שכנה שלי קנתה טרמפיסט של שני שלבים (שאפשר גם לשבת עליו) בפחות מ100 ש"ח (לפני כמה שנים טובות, ועדין)

וכמה זה יכול לעלות?

עד 600 ליקרים מאד...

אבל ילד צריך לדעת לעמוד על זה ולהחזיק יציב - וגם לא לרדת.

אצלי זה לא עבד אף פעם עם ילד קטן משנתיים ורבע.

וגם בני שנתיים וחצי יכולים פתאום "לרדת" ולא לעמוד על זה ולהחזיק חזק. זה מורכב מאד לגיל שנה ותשעה.. לדעתי.

ואם את באמת לא ממהרת לשום מקום ולא הולכת מרחקים של יותר מרבע שעה את יכולה לנסות לתת לה ללכת לבד.

לא התנסתי בטרמפיסט, אבל דווקא נראה לי שהבת שלי כן היתה יכולה להיות עליו בקלות בגיל שנה ותשע, תלוי מאד בסגנון הילד.

הוא צריך לדעת לעמוד באופן יציב ולהחזיק בעגלה וכשהולכים איתו שמים לב אליו ולא רצים עם העגלה בלי לראות מה קורה...

אני אישית הייתי משתמשת בגיל הקטן עם מנשא לתינוק ועגלה לגדול, וכשהקטן קצת גדל- היה עומד מאחורה (בהרבה עגלות יש איזה שהוא מקום לעלות למרות שזה מכביד על העגלה ומקצר את חייה...) או שהגדול היה יושב מקדימה והקטן שוכב מאחורה (וזה אפשרי רק במצב שהגדול מספיק מודע להזהר- וגם כאן- צריך להיות בהשגחה מתמדת...)

נראה לי שבסוף כל אחד מוצא את השיטות שהכי נוחות לו, ושווה לברר, להתייעץ ואם יש אפשרות- להלוות ולהתנסות...

לפותחת השירשור,

ממש לא הייתי ממליצה לך לשים את ה"גדול" מקדימה ולהשכיב את הקטן מאחורה

גם אם היא נראית תינוקת זהירה, תינוקות בני שנה ושמונה הם לא צפויים במיוחד,

לגמרי יכול להיות שיתחשק לה להישכב אחורה, וחבל על הקטן.

גם אם יש לך אינסטינקטים מעולים ותוך שנייה מרימה אותה ולא יקרה לו כלום, 

(ואחרי לידה ממש לא תמיד אנחנו בפוקוס ),

ממש סתם חבל שהשינה של התינוק הקטן תיפגע מזה

ושהוא ירגיש לא נעים. (תדמייני שאישה ששוקלת 200 קילו מתיישבת לך על הבטן).

בין הגדולים שלי יש שנתיים וקצת וזה היה בשימוש עוד כמה חודשים כשכבר לא היה קפוא בחוץ ויכלנו לבלות בדרך מהמעון 40 דקות במקום 10 דקות.

ועכשיו יש הפרש של שנה ו5 ואני שמה את הגדול יותר על הטרמפיסט והוא ממש אוהב את זה.

אם יש לנו זמן ולא קפוא בחוץ אני בהחלט נותנת לו ללכת ברגל.

עלה לנו בסביבות ה300 ש"ח

פשוט הרגשתי שאני רחוקה מדי מהעגלה ואין לי מקום ללכת בנוח...

כדאי ללכת לקנות עם העגלה כדי לוודא שאכן מתחבר כמו שצריך...

איך אפשר גם לתת יד כל הזמן לבן השנה וחצי 

וגם להסיע את העגלה...?

מלמדים אותו לתת יד לעגלה/לחצאית של אימא

ואם יש עגלה עם ידית אחת אפשר גם לדחוף את העגלה ביד אחת, ולתת יד ביד השניה לקטן הגדול

אם יש לה סבלנות, והקטן-גדול לא ייגרר

זה נשמע טוב.

קודם כל זה תלוי בילדים כי גם מי שכבר הולך היטב לפעמים רוצה קצת מנוחה או פינוק, וגם בעגלות. לא לכל עגלה אפשר לשים טרמפיסט. אצלנו לאף עגלה. כשהרגשתי שצריך קנינו עגלת רכבת עם אפשרות לשכיבה כמעט מלאה גם לילד הגדול יותר(לא בכל העגלות זה כך).העדפנו עגלת רכבת כי היא נוחה יותר מבחינת מעברים (תנסו להסתובב בירושלים או בבני ברק עם עגלת תאומים). המחיר שלה הוא מאוד דומה לעגלת תאומים כך שזה לא משנה. והיא נכנסת לכמעט כל בגאג' של מכונית. בזמן האחרון העדפתי להעמיד את הקטנה על רמפה קטנה שנמצאת בעגלה כאשר אני מובילה מאחוריה וזה היה לי ממש נוח ובטיחותית צריך לשים לב שהיא לא רוצה לרדת אך בכל מקרה העיניים שלנו מופנות קדימה. בהצלחה ותבחרי מה שמתאים לך.

עם העגלות תאומים שהם בסטנדרט שעובר דלת (75 ס"מ)

מאשר עם עגלת רכבת..

שלא לדבר על מדרגות ושות' שיש שם ברחובות בכמויות.

מניסיון. אם כבר עגלת אחים - התאומים עדיפה.

שמעתי על עגלה של בייבי ג'וגר סיטי מיני תאומים שהיא טובה

מכירות? מה יש לכן? ומה טווח המחירים הנורמלי?

אגב, הורדנו את הרעיון של טרמפיסט, בעלי אומר שזה לא נוח, במיוחד איפה שאנחנו גרים (עם הרבה עליות וירידות)

העגלה הכי מדהימה שהשתמשתי בה.

קל להוביל אותה.

היא עוברת כמעט בכל מעבר. (אנשים לא האמינו)

היא טובה יציבה קלה יחסית וחזקה.

אממה - המחיר שלה - 2600 ש"ח ...

לרוב אפשר למצוא טובות ביד שניה (חלקם חדשות יבוא עצמי ללא אחריות של היבואן) בחצי מחיר...

העגלה שאנחנו קנינו מחברת cam עליתי והורדתי מדרגות היא ארוכה רק ב40 ס"מ מעגלה רגילה כך שניסיתי ובררתי .אבל מה שמתאים לאחת לא תמיד מתאים לאחרת.

זה טוב.

אין לנו ניסיון עם עגלות כאלה - אז אין לי עמדה.

כמידת הסבלנות והכח - לנצל את ההליכה כטיול. מפתח,בריא ונעים.

ראיתי אמא  עם עגלה כמו ריקשה. רחבה משולשת ילד ב"יאמו" על הגב, שניים בעגלה ואחד או הולך או עומד על העגלה. אמא לא צעירה והולכת נמרץ.

אנחנו קנינו לגדול שלנו (1.5 בזמנו) עגלת-טיולון צ'יקו קלילה ונוחה, ב-250 ש"ח

ואת המוצי המפוארת נתנו לילדונת הנולדת.

עכשיו אנחנו מסתובבים עם הצ'יקו ומנשא  הכי קל ונוח!!! 

בכל אופן גם שהגדול שלי בן 1.9 עכשיו

הוא חייב עגלה לטיולים וסיבובים

הוא נרדם שם וגם מתעייף ללכת ברגל... 

בהצלחה 

טוב לקנות עגלת תאומים

אני באותו סיפור וקנינו מ"ףמוצצים" ב1200

עגלה הכי זולה אפשר למצוא חדשה פשוטה ב800

למה לסחוב במנשא ולשבור את הגב?

זה גם מסוכן בכביש לתת לילדה בת שנתיים ללכת בלי עגלה

לדעתי כדאי ללכת על עגלה כדי שהילדה תוכל לנוח ולישון אם היא עייפה, 

אנחנו קנינו עגלת מקלרן מהדגם של טכנו והיא ממש חזקה,

קנינו ביד 2 ב800 חדש עולה 1800,

מצאנו עגלה טובה וחדשה רק שאנחנו הרסנו....

יש לנו ילדים צפופים כך שהיא עדיין משמשת אותנו גם בילד השלישי...

נוסעת יפה - לא צריך להפעיל מאמץ.

חזקה מאד.

מתקפלת קטן קטן.

אבל - 

היא כבדה. מאד! אם אין מעלית ואת צריכה לעלות אותה אפילו קומה אחת - בררר...

ניא רחבה יותר מהעגלות החדשות ולא עוברת בכל מקום.

אני הייתי משקיעה עוד טיפה בשביל בייבי ג'וגר.

היא קלה צרה ונוסעת היטב.

היא נקראת המלכה של עגלות התאומים. בכל מקום שהולכים היום - רואים אותה.

החסרונות שלה - המחיר(ביד שניה ההפרש בערך 400 ש"ח יד ראשונה 600). ושכמו בכל עגלות בייבי אין לה ממש ישיבה מושלמת.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....