בגיל הזה בדרך כלל צריך עגלת תאומים/אחים.

בערך מגיל שנתיים - שנתיים ורבע אפשר ללכת עם טרמפיסט מאחורה והילד לא ירד..

ומגיל שנתיים וחצי ומעלה תלוי בילד ותלוי במרחק ההליכה ותלוי בסבלנות ובמשך הזמן שיש להורים - אפשר להתחיל ללמד ללכת לבד.

יש ילדים שבגיל שנתיים וחצי לא מוכנים לשמוע על עגלה ויש כאלו שבגיל שלוש וחצי עדיין בוכים ורוצים עגלה---

גם התלבטתי תקופה ארוכה אם לקנות עגלת תאומים/אחים, עד שהיה מאוחר מדי...

מה שעשיתי: בהתחלה ממש עגלה+מנשא, אחר-כך הייתי מושיבה את הגדולה על הגגון של העגלה (הוא מספיק רחב), וכשהקטן כבר ישב, הכנסתי את שניהם ביחד בתוך העגלה במצב שכיבה.

[ועכשיו זכיתי בעגלת תאומים, סוף-סוף, כי נולדו לנו תאומים של ממש, שמחייבים עגלת תאומים...]

זו רק אני או שמה שסיפרה מתואמת,

שהייתה מושיבה את הילדה בת השנה ו8 חודשים על הגגון של העגלה

וששמה תינוק בן שבעה חודשים בערך (זה הגיל שמתחילים לשבת...)

וילדה בן שנתיים בערך בישיבה ביחד בעגלה,

זה ממש לא בטיחותי?

בכלל, לשים תינוקת בת שנה ושמונה חודשים על גגון של עגלה

שמתחת יושב תינוק , לעניות דעתי כאמא לילדה אחת,

זה חוסר אחריות. גגון בד ופלסטיק של עגלה הוא גגון

,לא מושב, והוא לא בנוי ל10 קילו לפחות (וגם לא לתשע-שמונה קילו

במקרה שזאת ילדה רזה מהרגיל)

שיושב וזז עליו. הילדה יכולה ליפול מהגגון, (יש לי בת בדיוק בגיל הזה ,

אני מכירה את הגיל הזה , הם קופצים וזזים)

וגרוע מכך, הגגון חלילה יכול להתמוטט על התינוק הקטן.

ואני לא באה להטיף מוסר למתואמת, שתעשה מה שטוב לה,

אני רק מזועזעת ורוצה לדעת אם אני לבד או לא.

אני לבד או שעוד מישהי חושבת כמוני, שזה לא בטיחותי בעליל?

את הילד. הרי לא משאירים אותו שם למעלה לבד. ככה שהיא תופסת אותו מאחור ורואה מה קורה.

צריך לשים לב וזהו.

איך בדיוק אפשר להסיע עגלה וגם לתפוס את הילד שיושב על הגגון?

אני בקושי מצליחה להחזיק ל10 שניות פלאפון ביד ולהסיע את העגלה תוך כדי...

מה שנראה לי זה שאם הגגון מתמוטט זה קורה בשנייה, 

לא בטוח שאני צודקת בכך שזה מתמוטט בשנייה אם זה מתמוטט

אבל בכל מקרה זה לא בטיחותי.

אם יש כסף ללדת עוד ילד, צריך שיהיה גם כסף לקנות עגלת אחים..

ואם יש פניות ללדת עוד ילד (פניות מלשון זמן פנוי ) אז כדאי שיהיה גם פנאי ללכת לקנות עגלת אחים.

ואני מאוד בעד ילודה ומשפחות ברוכות ילדים, אבל לא על חשבון הבטיחות שלהם.

(אני האנונימית ממקודם,

אין לי כח לעבור מהניק של בעלי לניק שלי...

אני כותבת כאן בכינוי yaldaima פעם ב...)

לפעמים אפשרי לפעמים לא. תלוי בעגלה ובסוג שלה ואיך היא בנויה למעלה (לפעמים יש מגש כזה), תלוי בילד, תלוי באמא, תלוי מה היא עוד בטחבת וכו'

לא צריך להיות כ"כ נחרצת ולחוצה. לך זה קשה ולא מסתדר ולא מתאים ומסוכן אז אל תעשי ככה. סה"כ אמרתי שבנסיבות אחרות זה אולי יכול להיות בסדר.

רואים שיש לך רק ילדה אחת. רואים שלא התנסית בתמרון עם שני ילדים ויותר.

אין כל קשר בין כסף להולדת ילד נוסף. העובדה שלא קניתי עגלת אחים כלל לא קשורה לכסף, כי אם להתלבטות אם זה בכלל נצרך.

תהיי בטוחה ששמרתי על בטיחות ילדיי כאשר לקחתי אותם בדרך הזו (לא עזבתי את העגלה סתם כך, וכן, הצלחתי לסחוב את העגלה ולהשגיח שלא תיפול בו זמנית).

וכדי לסיים בנימה נחמדה יותר: הנה, עכשיו נפתרה לי הבעיה לקראת הילדים הבאים, בע"ה, כי כעת יש לי עגלת תאומים של ממש...

נכון יש לי ילדה אחת,

לא התנסתי בתמרונים עם שני תינוקות במקביל.

ועדיין, 

ראיתי הרבה אמהות לאחים צפופים,

ואמא שמושיבה את התינוק בן השנה ו8 על הגגון של העגלה לא ראיתי.

אין לי ספק שהשתדלת לשמור על בטיחותם כמה שאפשר,

וזה עדיין, לדעתי , וגם לדעת כל אדם עם ידע בבטיחות ילדים

שתשאלי, זה לא בטיחותי.

כנ"ל לשים שני תינוקות, קטנטן ובן שנה +  ביחד במצב שכיבה.

את זה ראיתי פעמיים ברחוב בירושלים,

ועד עכשיו אני מתפללת לה' שייתן שכל לאמהות האלה.

בהצלחה, ולא התכוונתי להעליב  או משהו...

רק רציתי לתקן: לא השכבתי שני תינוקות בעגלה אחת, הושבתי ילדה בת שנתיים וחצי וילד בן שנה באותה עגלה (גדולה למדי ויציבה למדי, יש לציין).

סליחה, זה פשוט נגע לי במקום רגיש, היחס מכאלה שלא מבינים מה זה ילדים צפופים...

כנראה שנתחיל לברר על עגלות תאומים ביד 2...

למרות שמדובר רק בכמה (כמה?) חודשים "לסחוב" תרתי משמע...

בעז"ה יהיה שימושי גם לילדים הבאים...

אז היא יכולה פשוט ללכת?

ולא רק שהיא יכולה, זה אפילו רצוי? שתלמד ללכת, כן, זה דבר נהדר.

בין שני הגדולים שלי יש שנה ו4 חודשים, ומהרגע שהקטן השתחרר מבית חולים (חודשיים אח"כ) הגדול הלך ברגל! אז בהתחלה היה לוקח לי 40 דקות ללכת ברגל דרך שלמבוגר לוקח 10-15 דקות, אבל לא נורא. (ולא הייתי משתמשת בעגלה בכלל, הגדול ברגל, הקטן במנשא) והוא למד ללכת. כשהוא היה בן שנתיים וחצי הלכנו לטיול והילד הלך ברגל כמעט את כל הג'ילבון!!!

ולעומת זאת יש לי גיסה שיש לה הפרש קטן בין הילדים, והיא קטנה עגלת אחים, ועד היום, כשהגדול בן יותר מ3 היא סוחבת אותו בעגלה. ועגלה עם ילד בן 3+ ועוד ילדה בת שנתיים זה כבד. 

אז אני בהחלט בעד לתת לילדה ללכת ברגל, ולהיות מגובה במנשא שיאפשר לשים את התינוק אם הגדולה מתעייפת (או מנשא שאפשר לשים את הגדולה אם היא מתעייפת...) מקסימום לקנות טרמפיסט אם אין כזה מובנה בעגלה. שכנה שלי קנתה טרמפיסט של שני שלבים (שאפשר גם לשבת עליו) בפחות מ100 ש"ח (לפני כמה שנים טובות, ועדין)

וכמה זה יכול לעלות?

עד 600 ליקרים מאד...

אבל ילד צריך לדעת לעמוד על זה ולהחזיק יציב - וגם לא לרדת.

אצלי זה לא עבד אף פעם עם ילד קטן משנתיים ורבע.

וגם בני שנתיים וחצי יכולים פתאום "לרדת" ולא לעמוד על זה ולהחזיק חזק. זה מורכב מאד לגיל שנה ותשעה.. לדעתי.

ואם את באמת לא ממהרת לשום מקום ולא הולכת מרחקים של יותר מרבע שעה את יכולה לנסות לתת לה ללכת לבד.

לא התנסתי בטרמפיסט, אבל דווקא נראה לי שהבת שלי כן היתה יכולה להיות עליו בקלות בגיל שנה ותשע, תלוי מאד בסגנון הילד.

הוא צריך לדעת לעמוד באופן יציב ולהחזיק בעגלה וכשהולכים איתו שמים לב אליו ולא רצים עם העגלה בלי לראות מה קורה...

אני אישית הייתי משתמשת בגיל הקטן עם מנשא לתינוק ועגלה לגדול, וכשהקטן קצת גדל- היה עומד מאחורה (בהרבה עגלות יש איזה שהוא מקום לעלות למרות שזה מכביד על העגלה ומקצר את חייה...) או שהגדול היה יושב מקדימה והקטן שוכב מאחורה (וזה אפשרי רק במצב שהגדול מספיק מודע להזהר- וגם כאן- צריך להיות בהשגחה מתמדת...)

נראה לי שבסוף כל אחד מוצא את השיטות שהכי נוחות לו, ושווה לברר, להתייעץ ואם יש אפשרות- להלוות ולהתנסות...

לפותחת השירשור,

ממש לא הייתי ממליצה לך לשים את ה"גדול" מקדימה ולהשכיב את הקטן מאחורה

גם אם היא נראית תינוקת זהירה, תינוקות בני שנה ושמונה הם לא צפויים במיוחד,

לגמרי יכול להיות שיתחשק לה להישכב אחורה, וחבל על הקטן.

גם אם יש לך אינסטינקטים מעולים ותוך שנייה מרימה אותה ולא יקרה לו כלום, 

(ואחרי לידה ממש לא תמיד אנחנו בפוקוס ),

ממש סתם חבל שהשינה של התינוק הקטן תיפגע מזה

ושהוא ירגיש לא נעים. (תדמייני שאישה ששוקלת 200 קילו מתיישבת לך על הבטן).

בין הגדולים שלי יש שנתיים וקצת וזה היה בשימוש עוד כמה חודשים כשכבר לא היה קפוא בחוץ ויכלנו לבלות בדרך מהמעון 40 דקות במקום 10 דקות.

ועכשיו יש הפרש של שנה ו5 ואני שמה את הגדול יותר על הטרמפיסט והוא ממש אוהב את זה.

אם יש לנו זמן ולא קפוא בחוץ אני בהחלט נותנת לו ללכת ברגל.

עלה לנו בסביבות ה300 ש"ח

פשוט הרגשתי שאני רחוקה מדי מהעגלה ואין לי מקום ללכת בנוח...

כדאי ללכת לקנות עם העגלה כדי לוודא שאכן מתחבר כמו שצריך...

איך אפשר גם לתת יד כל הזמן לבן השנה וחצי 

וגם להסיע את העגלה...?

מלמדים אותו לתת יד לעגלה/לחצאית של אימא

ואם יש עגלה עם ידית אחת אפשר גם לדחוף את העגלה ביד אחת, ולתת יד ביד השניה לקטן הגדול

אם יש לה סבלנות, והקטן-גדול לא ייגרר

זה נשמע טוב.

קודם כל זה תלוי בילדים כי גם מי שכבר הולך היטב לפעמים רוצה קצת מנוחה או פינוק, וגם בעגלות. לא לכל עגלה אפשר לשים טרמפיסט. אצלנו לאף עגלה. כשהרגשתי שצריך קנינו עגלת רכבת עם אפשרות לשכיבה כמעט מלאה גם לילד הגדול יותר(לא בכל העגלות זה כך).העדפנו עגלת רכבת כי היא נוחה יותר מבחינת מעברים (תנסו להסתובב בירושלים או בבני ברק עם עגלת תאומים). המחיר שלה הוא מאוד דומה לעגלת תאומים כך שזה לא משנה. והיא נכנסת לכמעט כל בגאג' של מכונית. בזמן האחרון העדפתי להעמיד את הקטנה על רמפה קטנה שנמצאת בעגלה כאשר אני מובילה מאחוריה וזה היה לי ממש נוח ובטיחותית צריך לשים לב שהיא לא רוצה לרדת אך בכל מקרה העיניים שלנו מופנות קדימה. בהצלחה ותבחרי מה שמתאים לך.

עם העגלות תאומים שהם בסטנדרט שעובר דלת (75 ס"מ)

מאשר עם עגלת רכבת..

שלא לדבר על מדרגות ושות' שיש שם ברחובות בכמויות.

מניסיון. אם כבר עגלת אחים - התאומים עדיפה.

שמעתי על עגלה של בייבי ג'וגר סיטי מיני תאומים שהיא טובה

מכירות? מה יש לכן? ומה טווח המחירים הנורמלי?

אגב, הורדנו את הרעיון של טרמפיסט, בעלי אומר שזה לא נוח, במיוחד איפה שאנחנו גרים (עם הרבה עליות וירידות)

העגלה הכי מדהימה שהשתמשתי בה.

קל להוביל אותה.

היא עוברת כמעט בכל מעבר. (אנשים לא האמינו)

היא טובה יציבה קלה יחסית וחזקה.

אממה - המחיר שלה - 2600 ש"ח ...

לרוב אפשר למצוא טובות ביד שניה (חלקם חדשות יבוא עצמי ללא אחריות של היבואן) בחצי מחיר...

העגלה שאנחנו קנינו מחברת cam עליתי והורדתי מדרגות היא ארוכה רק ב40 ס"מ מעגלה רגילה כך שניסיתי ובררתי .אבל מה שמתאים לאחת לא תמיד מתאים לאחרת.

זה טוב.

אין לנו ניסיון עם עגלות כאלה - אז אין לי עמדה.

כמידת הסבלנות והכח - לנצל את ההליכה כטיול. מפתח,בריא ונעים.

ראיתי אמא  עם עגלה כמו ריקשה. רחבה משולשת ילד ב"יאמו" על הגב, שניים בעגלה ואחד או הולך או עומד על העגלה. אמא לא צעירה והולכת נמרץ.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

טוב לקנות עגלת תאומים

אני באותו סיפור וקנינו מ"ףמוצצים" ב1200

עגלה הכי זולה אפשר למצוא חדשה פשוטה ב800

למה לסחוב במנשא ולשבור את הגב?

זה גם מסוכן בכביש לתת לילדה בת שנתיים ללכת בלי עגלה

לדעתי כדאי ללכת על עגלה כדי שהילדה תוכל לנוח ולישון אם היא עייפה, 

אנחנו קנינו עגלת מקלרן מהדגם של טכנו והיא ממש חזקה,

קנינו ביד 2 ב800 חדש עולה 1800,

מצאנו עגלה טובה וחדשה רק שאנחנו הרסנו....

יש לנו ילדים צפופים כך שהיא עדיין משמשת אותנו גם בילד השלישי...

נוסעת יפה - לא צריך להפעיל מאמץ.

חזקה מאד.

מתקפלת קטן קטן.

אבל - 

היא כבדה. מאד! אם אין מעלית ואת צריכה לעלות אותה אפילו קומה אחת - בררר...

ניא רחבה יותר מהעגלות החדשות ולא עוברת בכל מקום.

אני הייתי משקיעה עוד טיפה בשביל בייבי ג'וגר.

היא קלה צרה ונוסעת היטב.

היא נקראת המלכה של עגלות התאומים. בכל מקום שהולכים היום - רואים אותה.

החסרונות שלה - המחיר(ביד שניה ההפרש בערך 400 ש"ח יד ראשונה 600). ושכמו בכל עגלות בייבי אין לה ממש ישיבה מושלמת.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...