דווקא בחב"ד המצב יחסית טוב, כי לא מגבילים כ"כ את הכללים בזה.

בכל תקופת שידוכים יש את השדכנים/ות שמפשלים ומקללים אותם לכל החיים, אבל סה"כ כל אחד משתדל לעשות את עבודתו בדרכו שלו.

אבל בסך הכללי המצב טוב יחסית לקהלים אחרים בציבור החרדי או הדת"ל.

תגידי תודה שאת לא ליטאית..

אני די מרחמת עליהם.

לא אוהבת את איך שהשידוכים מתנהלים במגזר הזה..

ב"ה לא חסר יהודים שומרי תורה ומצוות עם כסף, עם בעלי חסד עם גמחים.

יכול לקנות בחייו מקסימום דירה/ שתיים.

כדי לקנות ל7-8 ילדים אתה צריך להיות מיליונר, לא פחות.

אבל גם אם המצב אצלם לא משהו- זה עדיין לא משפר את שלנו.

גם ההורים וגם בני הזוג, כך שע"פ רוב בעזרת קצת סיוע יש הרבה שיכולים לגייס את הסכום הראשוני לקנית דירה לא הרבה זמן לאחרי החתונה

גם בלי הדרישה לדירות, המצב אינו מזהיר, בלשון המעטה....

ואגב, להזכירך, זוגות חבדיים גרים בכל רחבי הארץ, חלקם יקרים וחלקם עוד יותר יקרים.

בל נראה לי שרק בחבד זוגות שלא מכירים בדרכים המקובלות בונים משפחות לתפארת

בקיצור המצב בחבד הוא בין הטובים

הם (חלקם) רוכשים דירות מכסף שאין להם

דווקא הייתי שמחה לקנות לילדים שלי  דירות.

ספרו לי???.

10,000 שקל אני בקושי מצליחה להשיג בהלוואה.

ויש להם גמ"חים שלהם

שכשרואים אמבולנס ברחובות בני ברק אומרים: מזל טוב, מי מחתן???

וטוב לדעת שבציבור החרדי מסתובב כל כך הרבה כסף,

לאור הבכיות על ההגעה לפת לחם וקו העוני ושאר הדמגוגיה-

עד כדי כך שמגלגלים שם מיליונים בנדל"ן....

אולי זה כמו ששאל מי ששאל: אם אתה עובד- מתי יש לך זמן לעשות כסף???? 

בכל מקרה-

שאלת השרשור המקורית היתה לגבי מצב השידוכים בחב"ד, דווקא.

משודכים...

שדכניות

משודכות...

צריך פירוט פה- כל אחד זה מעלה לו אסוציאיה אחרת

ב"ה

.... שיהיה לו קצת שינוי , כל החיים שלו היו על הפנים !!!!

ועכשיו ברצינות לעינינו, לכל אחד ולכל אחת יש את החצי נשמה שמתאימה לו או לה ואך ורק לו או לה.

וזה גם כתוב בתלמוד בת פלוני לפלוני.

האדמו"ר האמצעי שאל את אביו בקשר לכך, אם בת פלוני לפלוני למה יש שידוכים שלא עולים יפה ולבסוף יש גירושין או פירוקים של השידוך?

והבעל התניא ענה, שבת פלוני לפלוני זה האחלטה הסופית של בית דין של למעלה, אבל לפני המסקנה היו דיונים, חלק ממלאכי השרת הציעו שמות אחרים. ואז לפעמים כדי לקיים את דברי הפמליה של מעלה צריכים לעבור במקרא הטוב הצעות לא מתאימות, פגישות שלא מביאים לכולם וכו' ובמקרא הרע נישואים, גירושים ונישואים שניים.

וצריך לדעת שכשיש הצעות לא מתאימות (יש חלק מהשדכניות שעושים צחוק מהעבודה והשתיקה יפה, לדוגמה יודעים על מום מסויים וסומכים על החקירות של ההורים, או מנסים לשדך בחורות מעולות סליחה אם "פושטקים" וגם להיפך, בקיצור יש רציניות ויש אינטרסנטיות שמסתכלים אך ורק על ה-1000 $ כפול שני צדדים) או שידוך שמתפרק כי גילו משהוא מאוחר (דרך הגב יותר גרוע לפרק שידוך מלהתגרש, וזה הסיבה למה בחב"ד עורכים את התנאים כמה שיותר קרוב לחופה), זה הצעות שהציעו בבית דין של למעלה והי צריך לעבור את זה כדי להגיע לשידוך האמיתי: בת פלוני לפלוני.

אני עוד מחפש את השדכן או השדכן שתביא לגמר טוב בשידוך בן הקב"ה לכנסת ישראל, אני מקווה שאתם מסקינים שלו או לה מגיע 2000 $ ביושר ואפילו יותר !!!

אם כי הוא באמת כזה..ההורים ממש לא אמורים לממן לכל בת שמתחתנת דירה. זה טירוף.

מה שבעיקר מפריע לי שם זה שאצלם כאילו "קונים" את החתן.ההורים של הכלה צריכים לתת הרבה יותר.

הם אלה שקונים את הדירה.

מה יעשה מי שיש לו 12 בנים? חיים יפים..הם מוצלחים אחד אחד? אז בכל---ל....

ומי שיש לו 12 בנות, נעבאך..יגרד שקל אחרי שקל.. ולא ממש משנה עד כמה היא מוצלחת..

(טוב, זה כן משנה..עם היא רוצה את ה"עילוי" של הישיבה..)

ב"ה

יש עוד כמה גורמים:

1. לבנים יש מסלול קבוע מראש: יש"ק, יש"ג, בחלק מהישיבות התווסף עוד שנה ושנת קבוצה.
2. לאחר מכן הם כבר בגיל צבא, וחלקם הולכים עוד שנה, שנתיים לשליחות, ומגיעים לגיל מבוגר יחסית כ-23 עד שהם מועילים בטובם להתחיל לשמוע.
3. לעומת זאת בת בגיל עשרים, עשרים ואחד כבר גמרה את הסמינר ו"מתה" לחתחתן. וכבר ההורים נכנסים ללחץ על הבת המבוגרת שיושבת להם בבית. דבר שאינו גורם להורדת האף של הבנים שגם כך נמצא גבוהה גבוהה.
4. לרוב הבנות לאחר הסמינר, קשה למצוא עבודה, מסיבות שונות ומשונות (זה נושא אחר, אבל כדאי גם להעלותו גם אם הוא כואב מאוד, לבני האצולה יש מקום עבודה תפור מראש, כשבת של אחד שלא זכה להיולד בסירחון, צריכה להתחנן לקבל אולי איזה כמה שעות מסקנות כממלאת מקום).
5. אז הפתרון אולי נמצא בשינוי המסלול של לימודי הבנות, ללמוד מקצוע אחר ולא מורה, זה גם אולי יפתור את הבעיה של פיטום בעלי המכללות (מסכנים צער בעלי חיים). וזה גם יקל על ההורים לחסוך את שכר הלימוד הכבד מאוד עוד לפני החתונה (1250*36=45000 ש"ח), סכום לא מבוטל בכלל.
6. גם אם בת רוצה בכל זאת להיות כמו כולם וללמוד בסמינר, לדעתי ניתן במקביל ללמוד איזה קורס של קונדיטוריה, תפירה או משהוא כזה. אני מכיר אישה בגיל כ-40 שהתחילה ללמוד בדיקת שעטנז, למרות שהיא מורה עובדת, וזה עוזר מעוד גם לה וגם לציבור. בחו"ל זה מאוד נפוץ, רק כאן בארץ יש את השטאנץ הקבוע והבת שמעזה לפנות לאפיקים אחרים כבר נחשבת ל"מקולקלת", וזה חבל כי היא בכלל לא מקולקלת היא חכמה.
7. הרבנים נסו להקדים את גיל החתונה לבנים לגיל 18, ופסקו על כך פה אחד, אבל קמו נגדיהם גם פה אחד ראשי הישיבות, ואני שואל רק אני האזרח הקטן כפוף להוראות הרבנים?
8. מי שהוא אזכיר את בעלז, בל נשכח שבבעלז אחוזי הבעלי תשובה, קרי הסוג ב' בחב"ד (ואל תגידו שזה לא קיים, זה קיים ועוד איך), הוא יחסית נמוך, חסידות בעלז בדיוק כמו סטמאר, היא חסידות סגורה. בעקבות כך אולי אנחנו צריכים להיות פחות סקטוריאלים, בדורות הקודמים, זה היה נפוץ מאוד להתחתן אם חוגים אחרים, לדוגמה, ר' בערוש רוזנברג ע"ה, אחד מחשובי חסידי חב"ד בדור הקודם נתן את בנותיו, אחת לרב ירוסלבסקי, החב"די היחיד, השאר אחת לרב יצחק דוד גרוסמן ואחת לרב שנור, שניהם מקורבים מאוד אבל אי אפשר להגיד שהם חב"דניקים. אחותו של הרב ירוסלבסקי היתה נשואה לחסיד בעלז הרב שוורץ ע"ה, ויש עוד דוגמאות רבות.
9. מסכנה דרוש מהפכה בחב"ד, אבל אין מי יזום אותה. לפני כחודשיים, בספר על ר' ניסן נעמנוב ע"ה, התפרסם מכתב או יחידות שהייתה לו אם הרבי, בה הרבי התלונן ע"כ שבאמריקה, הנהוג הוא לא כמו בעבר חתונה=התועדות חסידית, אלה מכינים מנות, והאורחים מרגישים חיוב להביא שיק שמן, ואברך שאין לו, גם אם הוא יתגבר על ה"בושה" לבוא לשמח את חבירו, שזה עיקר המצוה, אישתו לא תתן לו. (סוף ציטוט התוכן) גם בכך מי יצליח לשנות את הנוהל החיצוני שחדר לתוך מחננו, ובמקום לפטם את האורחים, יתן לזוג סכום כסף התחלתי. (200*85*2=34000 ש"ח). אבל אין מי שישמע אפילו. ומי שאפילו עולה במחשבתו מחשבות כאילו נחשב להזוי.

ב"ה

עוד בדיחה על הדרך:

היה איזה נעבך אחד, עם ארץ גמור, וגם דלפון שכל הזמן קיטר שהרב יושב במזרח ומפנה לו את הגב.

המזל סוף סוף האיר לא פנים, עשה כמה עיסקאות ועלה לגדולה מבחינה כספית, נהיה הגביר של העיירה, קנה מקום במזרח צמוד לרב. אבל כמובן שיחס הרב לא השתנה כלפי בור ועם ארץ כמוהו, והאיש התחיל לרתוח על אש גבוה. ביום ראשון הלך לראש הישיבה ואמר-קבע אני רוצה לבת שלי התלמיד העילוי אם "ה הידיעה".

הרב חשב לרגע ואמר לעצמו זו הזדמנות פז לסדר את העילוי שלנו, הוא יוכל לשקוד על התורה והעבודה ללא שום דאגות, והבת של הנ"ל אינה אשמה שאביה לא שינה ולא פירש. הוא אמר לגביר החדש, ביום ששי אשלח לך שידוך הגון לביתך, עילוי אמיתי, תלמיד חכם שאין כדוגמתו.

האיש הלך ביום חמישי לשוק וזירז את אישדתו להכין מעדני מלך.

בכל תפילת קבלת שבת האיש היה זורח וחיוך נשא על פניו מאוזן לאוזן.

החתן המיועד הגיע וכולם התיישבו לאחר קידוש וזמירות שבת לסעודה דשנה.

בעל הבית רצה להראות שהוא בכל זאת יודע משהו ושאל את חתנו המיועד:

"המשנה בשבת אומרת, מדליקים בשמן זה ובשמן ולא מדליקים בשמן נחום ! למה מה עשה כ"כ גרוע הנחום הזה שלא מדליקין נרות שבת בנרות שלו?"

מיועדינו התאפק מלצחוק בקול רם וענה ברציניות: יסלח לי כבודו, אבל הוא אינו שם מאת הנקודה במקום הנכון, לא מדליקים בנרות. נחום עמדי אומר וכו".

כל זיב של שמחה נמחקה מהגביר והוא הרגיש פגוע בעמקי נפשו וסילק על המקום את הבחור מביתו בבושת פנים. "יותר משלושים שנה אני מתפלל והחצוף הזה אומר שאיני יודע לקרוא!!!"

ביום ראשון על הבוקר עוד לפני התפילה, הלך לפגוש את ראש הישיבה ולדרוש את עלבונו.

ראש הישיבה מיד קלט במה מדובר וענה, האמת שיש לי בחור הרבה יותר טוב, אבל הוא לא היה כאן ולא רציתי לעקב את השידוך, לכן לקראת שבת הבא הוא יחזור ואשלח אותו אילך, פנינה, הוא לא יאכזב אותך.

לקראת השבת הבא, ראש הישיבה שלח את ה"ליצן" של הישיבה לבית הגביר.

התסריט חזר על עצמו על כל פרטיו, הקניות, ההכנות וכמובן השאלה.

הליצן ענה כך: " או או אם הייתה יודע מי הוא הנחום הזה, גם אתה הייתה יוצא נגדו, וכך היה הסיפור, נחום הזה, היה סוחר גדול של נרות, הגיעו ימי החושך במצריים ומכר את כל סחורתו מיד, הזמין סחורה חדשה ואז משה הודיע חגיגית יוצאים ממצריים. נחום אמר - קבע כל עוד שאינני מוכר את כל נרותי, אני לא יוצא. וזה מה שכתוב בהמשך ויהי בשלח פרע את העם ולא נחום (נחם בעברה אשכנזית)".

וכמו בסיפורים השידוך נגמר בטוב, הם יתחתנו והיה להם הרבה ילדים (למזלם זה לא היה בתקופת בנט-לפיד).

על הדרך האהבתי את חדשות היום: מצד אחד יאירנו אומר שמי שעושה ילדים צריך לקחת אחריות ולפרנס אותם ומצד שני עונה לשאלת גפני "למה הוא כותב בפייסבוק בשבת?" הוא ענה שהוא לא שומר שבת ושגפני לא יקבע לו מה לעשות. אם הייתי במקום גפני הייתי עונה לו מיני וביה, אנחנו שומרי תורה ומקיים את מצוות פרו ורבו, ואתה לא תקבע לנו מה לעשות !!!

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.