מתי שיש צורך זה דבר חיובי ומתי שאין צורך זה בדר שלישי

בס"ד

ציניות- כמו כל דבר, יכולה להועיל- אך במידה גדולה הרבה יותר- היא פוגעת.

יש אנשים שהיא משמשת אותם למן... סוג של הגנה עצמית.

אני יכולה להעיד על עצמי- שבחיי היום יום אני לא בן אדם ציני (ברוב הפעמים), אך הייתה לי תקופה של שלושה חודשים שהייתי צינית בשביל כל משך שנות חיי.

אפילו לא שמתי לב שהפכתי לכזאת.

ואנשים התרחקו ממני- ות'אמת, שלא היה לי אכפת- זה דווקא עשה לי טוב.

נשאר בן אדם אחד שהמשיך לדבר איתי- וזרם איתי ועם הציניות שלי.

עד שהוא הבין שזה מוביל אותי למקומות אחרים מציניות אז הוא נתן לי כאפה, וואחד כאפה

(מטאפורית, כן?! )

היום, אני יכולה להגיד שהסתתרתי- כמו שאמרתי זה שאנשים עזבו אותי עשה לי טוב בהתחלה- כי זה בדיוק מה שרציתי- שקט מאחרים.

אז זה טוב?!

אני לא אוהבת ציניות, בדרך כלל אני נעלבת ממנה, ודווקא יש מסביבי הרבה אנשים שזאת דרך החיים שלהם-

אבל זה הן, הן כאלה מאז שאני מכירה אותן (12 שנה ויותר...)- אז מתרגלים.

הן למדו מה אפשר להגיד לי שאני אזרום- ומה הקו האדום.

ושוב, לדעתי ציניות אולי זה טוב לך- אבל לבן אדם שעומד מולך- זה זוועה.

המשך יום נעים

גם לי היה וויכוח על זה עם חבר

הכל תלוי בזמן ובמקום וכו' נכון?

ככה גם בזה, את שואלת אם ציניות זה דבר רע, זה תלוי איזה ציניות, באיזה רמה, איך היא נאמרת וכו'.

"כת ליצנים אין לה חלק לעולם הבא"

אבל "היצר הרע תמיד רוצה שתהיה רק בעצבות, הוא אומר לך שזו מצווה הוא קורא לזה רצינות"

הוופ, הדברים סותרים!

מה קרה?

אז זהו שזה תלוי.

אנשים מדי צינים, זה לא טוב.

אנשים מדי רציניים, זה גם לא טוב.

צריך לדעת כל דבר במינון הנכון, בצורה הנכונה.

לא להגזים לא לכאן ולא לכאן.

הבנתי ממך שאת אומרת שציניות, באישזהו מובן,  זה ההפך מרצינות..
אז לא מסכימה בכלל. אפשר (וצריך) לחיות בשמחה אמיתית, להיות קליל וחי בפשטות- בלי טיפת ציניות בחיים.
רצינות לא נמדדת ע"י כמה אתה ציני.

חושבת שהשורש של הציניות הוא רע.
וגם אם אפשר להוציא ממנו טיפה טוב, זה טיפה. ברובה שלילית.
ציניות מסוגלת להרוס בשניות.

יש ציניות שלילית,

וכן יש ציניות שיותר מקובל לקרוא לזה הומור בריא שזה טוב... הומור בריא זה סוג של ציניות לא? 

וכן זה טוב. השאלה כמה איך איפה וכו'...

ציוניות תלויה בהגדרה. בגלל שלא מעט אנשים חושבים שציניות היא סתם צחוק, אז האמת היא שציניות היא בעצם ביקורת שנאמרת בצורה עוקצנית.

אי לכך ובהתאם לזאת - ציניות בעיקרון היא דבר רע.

אני מסייגת את מה שאני אומרת עכשיו, בגלל שכשאנשים מתנהגים בצורה לא מוסרית, לא נכונה, לא ראויה וכו', ציניות היא דבר מועיל ברוב הפעמים, כי זה בעצם מעמיד את הבן אדם במקום.

עם זאת חשוב להדגיש שזה לא תמיד תפקידנו להעיר

זה הרבה פעמים יוצר ריבים מיותרים. אז להשתמש בזה בחכמה.

"ירידה" על מישהו בצחוק, עפ"י הגדרה, הוא לא ציניות! זה סתם צחוק (שדרך אגב לפעמים גם לא נלקח בצחוק, ואז זה בעייה).

אז בתכל'ס - אני לא ממליצה להשתמש בציניות בקלות, כי זה כלי שיכול לשמש ממש לפגיעה, לריב ולשנאה מיותרים.

לחשוב לפני שאומרים כל דבר!!!

וגם - הרבה פעמים אנשים אומרים משהו בצחוק, ואחרים לוקחים את זה כציניות (כביקורת).

לכן אני חושבת שגם לניסוח ולטון יש מקום משמעותי כאן.

כמו כל דבר .

אם משתמשים בזה לטובה (לצחוק קצת ולהשתחרר ) אז זה טוב

אבל אם משתמשים בזה לרעה (לייבש, לעקוץ) אז זה לא טוב.

זה כלי השאלה איך משתמשים בו.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות