חכם וצדיק...- יהודי בעל שרגות אלוקיות ...

כמו למשל על הרשב"י...

נפטר זה יותר לפשוטי העם.

מה שהגיבו לך שם על הסתלק- נפטר נהרג- כי באו בגישתך

הרבה חבדניקים מאמינים חושבים, סוברים ויודעים שהרבי חי- ולא נכנס פה לויכוח הזה..

נ.ב.

הומלץ שם על ספר בשם "יחי המלך המשיח

שהרב מרדכי אליהו נתן לו הסכמה, בדקת את הנושא??

בשו"ט ובהצלחה

יחי המלך המשיח

אבל שניהם מדברים על אדם שמת, נכון?

http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1228082

המילה הסתלקות מקורה בזוהר, ופירושה התפשטות והתגלות מוגברת.

בעת פטירתו של צדיק- כוחותיו הרוחניים מתרחבים יותר,

השפעתו גדלה ומתעצמת-

דווקא משום שאינו מוגבל בגוף גשמי.

ןכאמור: "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי"-

מה אתה מתכוון כשאתה כותב שם "לא נפסק להלכה" מה כן נפסק?

איך שאנכי הקטן מבין את הגמרא שם, לא הוכרע האם משיח יהיה מן החיים או לא, וממילא זה מספיק כדי לא להאמין שהרב אליהו יאמר על מאן דהוא שמכיוון שמת/נפטר/הסתלק כבר אינו משיח.

כעת שמתי לב לשרשור הנוסף שם אתה יותר מדייק "בטלה ממנו חזקתו".

וד"א שמעתי (דווקא מאדם שנאמן עלי) בשם הרב אליהו שלא לסמוך על דברים שנאמרים בשמו

פתח רמב"ם הלכות משיח ותראה מה כן נפסק, שאם הוא מת, הוא יורד מהאפשרות שיהיה משיח בעתיד.

בטלה ממנו חזקתו הכוונה שאין אפשרות שיהיה משיח בעתיד

אני לא יודע ממי שמעת את זה,

אני בקשר ממש קרוב עם תלמידיו, ולא שמעתי את זה מעולם.

ב"ה

... לנידון.

לנפשי תערוג:

1. קצת בציניות, חיפשתי הלכות משיח ברמב"ם ולא מצאתי, יש הלכות מלכים, שבהם מוזכר הלכות הנוגעים למשיח.
2. לגבי משיח מן המתים זו גמרה מפורשת כך שלא יתכן שהרמב"ם יכתוב נגד הגמרא.
3. בלשון הרמב"ם כתוב נהרג, שהפירוש הוא לא מת מוות טבעי אלא הרגו אותו, ע"י אדם זר, אז יודעים שזה לא הוא שהבטיח עליו התורה והוא ככל מלכי בית דוד וכו'.
4. באמת מוזר שיכול להיות מצב של מת במלך המשיח, כפי שצויין בתלמוד, כי תפקידו של משיח הוא תיקון חעה"ד שהביא את המיתה לעולם, אבל שוב זו גמרה מפורשת.
5. בעיון בהלכות מלכים רואים בבירור את שני השלבים בגילוי המשיח, השלבים ראשונים מביאים אותו למצב של בחזקת משיח והמשך פעולותיו בשלבים הסופיים, בנין בית המקדש וקיבוץ נדחה ישראל הופכים מי שהיה בחזקת משיח למשיח ודאי. והדרך הזו סלולה, מי שהיה בחזקת ממשיך את פעולותיו ומתקדם (עשה והצליח) לשלב של משיח ודאי, בתוך גוף או בלי גוף.
6. הרמב"ם לקביעתו של עצמו מביא שני הסתייגויות בלבד שאותו אחד שהיה בחזקת לא יהיה וודאי, אם נהרג (לאפוקי ממות טבעי אחרת היה צריך לכתוב מת, נאסף אל עמיו או כל לשון אחר של מיתה כללי ולא משהוא ספציפי כמו נהרג) או לא הצליח עד כה (טרם הבינותי מה פירושו של עד כה, והרחיב בסעיף 7 לגבי עוד תמיה).
7. בשבת פרשת שופטים, הרבי הרחיב על הנושא של נביא, וידעי דבר מספריים שהרבי לא רק דיבר על נדר על דעת רבים הוא גם עשה נדר על דעת רבים, דבר שהיא אפשר לבטלו). הרי הסיבה שנבואה טובה חייבת להתקיים, היא שלא יגידו על הנביא שהוא נביא שקר, נבואה רעה יכולה להתבטל יכול להיות שגורם הנבואה חזר בתשובה וממילא הנבואה הרעה מתבטלת, לכן דרך בדיקת הנביא היא שיגיד נבואה טובה והיא מתקיימת, פעם שאלתי ועדיין לא קיבלתי תשובה מכמה רבנים, הרי הרבי אמר נבואה טובה "הנה הנה זה (משיח) בא" והדגיש שאומר את זה בתור נבואה. ושאלתי היא מכיוון שלא נקט בזמן מסויים או בתאריך יעד, הרי אפשרות קיום הנבואה תמיד קיימת, כך שזה קצת סותר את הסיבה שהקב"ה חייב לקיים נבואה טובה, שלא יגידו על הנביא שהוא נביא שקר.

1. לפרק י"א בהלכות מלכים ומלחמותיהם, נוהגים לקרוא "הלכות משיח" בפי העם, ואף שמעתי זאת מחב"דיניקים

2. כתוב הרבה דברים בגמרא, אך כולם נפסקו להלכה. בפועל הרמב"ם פסק שזה לא. 

3. דובר על כך השרשור הקודם, תפתח שם ותקרא

4. ראה סעיף 2

5. משיח ודאי בלי גוף? יש לך מקור (לא חב"דיניקי) לאמרה הזאת?

6. כתוב במפורש שם נהרג (שזה מיתה, ראה סעיף 3) בטל לגמרי מחזקה או מאפשרות להיות משיח גם בעתיד

7. ומצד שני ידוע שהנבואה בוטלה. כנראה שאמר את זה בלשון משל

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

3. העתקתי לך מהשרשור הקודם:

פתחתי פרוייקט השו"ת והרצתי חיפוש על כל הרמב"ם "נפטר"

עברתי על כל התוצאות

הרמב"ם לא משתמש מעולם במושג נפטר במשמעות של מת

אלא במשמעות של פטור

לדוג'

רמב"ם הלכות גניבה פרק ד 

הלכה יא
מנה את כיסו ומצאו שלם המנין פטור, ואם לא ידעו הבעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו אפילו מנין אינו צריך אלא כיון שהחזירו למקומו נפטר מאחריותו. 

לכן תשובתך שיש הבדל בין נהרג לנפטר לא מספקת

עכשיו אני שם לב שהרמב"ם כותב "והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו." 

כך שהרמב"ם לא עושה הבדל בין סוגי המוות

4. זה לא מדויק, הרמב"ם היה דייק מטורף במילים, וזה לא משתמע מדבריו כך

5. לפטור את כולם בדין, הכוונה שיש לו יותר זכויות מאשר כל החטאים של כולם.

7.  אם כך, הוא סותר גמרא שהנבואה בוטלה (ואתה יודע מה זה אומר...)

8. זה לא אני, זה מרן הרב אליהו זצוק"ל

ב"ה

3. הכן הרמב"ם דייק מאוד מאוד בלשונו והמילה נפטר שורשה במילה פטר = פטור מן המצוות.

4. למה לא מדוייק, אנא לנמק, בבקשה. בגמרה יש שלוש דעות לגבי המשיח: 1. מן החיים. 2. מן המתים. 3. הקב"ה. ועל ידי המילים יעמוד מלך מבית דוד, הרמב"ם שולל אך ורק את האפשרות השלישית, אם המשיח מלך מבית דוד אז זה לא הקב"ה (כמובן בשליחות של הקב"ה, אבל אם גורם אנושי).

5. מה זה קשור לכך שרשב"י כותב בזוהר שמשיח נגלה, נכסה ונגלה? לא הבנתי.

7. כתבתי לעיין בשיחה, שם הכל מוסבר, לפי הזכרון, 1. שהנבואה לא בוטלה לגמרי. 2. הנבואה תחזור לישראל לפני ביאת המשיח. הרבי לא סותר שוב דבר, הבנתו וידיעתו במקורות היא לכל הפחות יותר גדולה משלך ושלי גם יחד. אז אנא.

8. אני לא עניתי כלל לדעתו של הרב הדגול, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, כי איני נזון משמועות ואיני מתעסק בספקולציות, אבל התיחסתי לפירוש שלך שנהרג=מת=נפטר=נאסף אל עמיו=הסתלק. וקביעות זו אינה נכונה בעליל, בתוך מתאים מנה יש מנה אבל בתוך מנה אין מתאיים מנה. זה דבר פשוט מי שנהרג הוא גם מת וגם נפטר מן המצוות וגם הסתלק אם מדובר בצדיק, אבל להגיד ההיפך אינו נכון על מי שמת מוות טבעי היא אפשר להשתמש במילים נהרג, ואם הרמב"ם בחר להשתמש במילה זו דווקא ולא בכל ביטוי אחר המסמל סיום הטיול בעולם הזה, אז זה נהרג ולא מה שהוא אחר !!! אני חושב שזה דבר ברור, ואין צורך לחפור ולחזור שוב ושוב, בטענה שהדברים נאמרו ע"י הרב, כי 1. מכוון שזה מגיע מכלי שני, האמרה היא לא בחכרח מדוייקת. 2. יכול להיות שלדעת הרב, זו השארה בלבד, המילה "נהרג" מסמלת סוג של הפסקת התהליך וכך הוא מפרש הרבמב"ם, אבל אם זה כך ורק אם זה כך, דבר שלא בטוח, כבודו במקומו מונח, אבל מותר לפרש גם לפי הפשט הפשוט בלי דרישה. נהרג=נהרג ולא מת מוות טבעי.

שמח בכל אופן שלפחות על 1. ו-2. הגענו להסכמה, בתקווה שמ-3 עד 8. גם נגיע באיזה שהוא שלב.

שבת שלום.

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה