צי'זבט 1:בפירמידות במצרים, שמעתי קול רחש מכיוון אחת הפירמידות. לאחר האזנה ממושכת לרחש התחלתי לחפור בעזרת חברי מתחת לפירמידה. ככל שחפרנו הלך הרחש והתחזק. תוך כדי החפירה ירדנו לבור עמוק בסיוע חבלים פנס וכיוצא בזה... תוך התקרבות אל מקור הרחש עברנו מסדרונות אפלים שקורי עכביש חוסמים אותם. ככל שהעמקנו לרדת הרחש נעשה ברור יותר ויותר עד שהתקרבנו אל דלת ברזל ענקית. פתחנו את הדלת במאמץ רב, כשאל פתיחת הדלת מתלוות חריקות חזקות שהגבירו את פחדינו. לעינינו נתגלה אולם ענק שבמרכזו ארון מתים ומתוכו בוקע הקול: "הפוך אותי". התקרבתי לארון המתים ופתחתי אותו. בתוכו שכבה מומיה (חנוט מצרי) ומתוך פיה הפעור נשמע הקול "הפוך אותי". תוך פחד עצום ועל סף איבוד חושים הפכתי את הגופה ופתאום שמעתי בלחש קול מתוך המומיה: ועכשיו שק לי... (*חשוב לספר את הקטע המתחיל ב"הפוך אותי" בצעקה ואת המשפט האחרון בקול שקט יותר).

צ'יזבט 2: באחד הימים הוזמנתי לביקור בבית-חולים סגור לחולי רוח אי-שם. כשהגעתי למקום המתנתי בחוץ מול שער חשמלי ענק שחומת מגן בגובה 6 מ' מקיפה את המוסד ומעל חומה זו גדר תיל סבוכה. מעל לגדר התיל היתה גדר חשמלית. לאחר המתנה ארוכה למדי. נפתחו לפתע דלתות המוסד ואת פני קיבל מנהל המוסד שהחל לסייר איתי. עברנו בין תאי המוסד שאכלס מקרים קשים ביותר. בכל תא שעברנו, קבלתי הסבר מקיף על המקרים שחלקם היו כבולים בשרשראות ברזל בידיהם וברגליהם. בתא האחרון נתקלנו בדמות שגבהה כ2- וחצי מ'. כתפיים מוצקות, גוף שרירי, פנים מפלצתיות עם שיניים גדולות ובולטות וזקן עבות מכסה את פניו. חולה זה היה כבול בשרשראות ברזל ענקיות כשתאו מלא בכמויות גדולות של פחם. הוא עסק כל הזמן בהסקת התנור שהיה בחדר. הוסבר לי שזו הדרך היחידה להרגיעו ע"י העסקתו בעבודה מאומצת 24 שעות ביממה. לאחר סיום הסיור שנמשך עד שעות אחר הצהרים המאוחרות נפרדתי ממנהל המוסד. בעוד כולי מבולבל והמום ממראה עיני, מיהרתי אל שער הברזל החשמלי מאחר ונאמר שדלתות אלה עומדות להינעל תוך מספר דקות. תוך כדי הליכתי המהירה לשער, כששבילי המוסד שוממים מאדם, שמעתי לפתע קול צעדים מאחורי. הסתובבתי לאחור, ונכנסתי להלם, לבי החל לדפוק בחוזקה. במרחק 15 מטר מאחורי אני רואה את אותה דמות מפלצתית מהתא האחרון, מתקרבת אלי בריצה, כל עוד נשמתי בי התחלתי לרוץ בטרוף לשער כשהדמות המפלצתית הולכת ומתקרבת אלי. השערים החשמליים החלו להסגר, באותו רגע הדמות המפלצתית נוגעת בכתפי מסתובבת לאחור ומשמיעה לעברי קול: "תפסתי אותך... ועכשיו תורך לתפוס אותי..." 

הצ'יזבט 3 זה קרה לפני המון זמן באחוזתי המפוארת, חייתי עם בעלי ובני באחוזה, היה לנו כל מה שרצינו ואיי פעם חלמנו עליו, היו לנו משרתים, סריסים, סוסים, בית ענק ומדהים, לא היה לנו על מה להתלונן. עד שערב אחד קרה דבר נורא, דבר בלתי נסלח, התבצע רצח באחוזה, בנינו היחיד שלי ושל בעלי נרצח. בכיתי כל היום, לא הבנתי למה לקחו לי אותו, למה שמישהו ירצה לרצוח את בני היחידי, את המלאך שלי, החלטי ללכת לברר מי הרוצח, החלטתי לחקור, במקום הבלש שלא יודע כלום שבעלי שכר. דבר ראשון מאוחר בלילה נכנסתי לחדרו של ילדי, אולי אני אמצא שם רמז כלשהו, השקט בחדר היה מצמרר, התקדמתי לעבר מיטתו של התינוק הזזתי את השמיכה, על המצאים היה המון דם, כיסיתי מהר את עיניי, אך לפתע שמתי לב שבין כל הדם נמצא פתק, החלטתי להרים אותו ולקרוא, בפתק היה רשום כך: "אני הרגתי את התינוק, את לא יודעת מי אני, אני בטוח בכך, ואת לא יודעת איך אני יודע שאת זו שקראת את המכתב עכשיו ולא מישהו אחר, "רק רציתי להגיד את לעולם לא תיגעי מי אני ומדוע רצחתי לך את התינוק, אבל אם זה כל כך חשוב לך ובאמת מעניין אותך לברר מי אני, לכי לבית הקברות העירוני מחר ב2:00 בלילה,ליד הקבר של התינוק שלך, אני אהיה שם" רעדתי בכל גופי, לא ידעתי מה לעשות אם כדאי ל לגשת לבית הקברות או לא, לבסוף החלטתי שאגש לשם. הגיע היום למחרת כל היום התנהגתי מוזר, רעדתי בכל הגוף, ב11:00 הלכתי למיטה, אך לא נרדמתי, כל כך פחדתי. הגיע השעה ירדתי מהמיטה התלבשתי מהר, התחמקתי מהמשרתי, ויצאתי החוצה, לקחתי מונית לבית הקברות, הנהג לא דיבר, כל כך פחדתי. לפתע הנהג הסתובב, "אאאאההההההההה" (כאן צועקים חזק)!, זו הייתה הצעקה הכי מפחידה שצעקתי איי פעם, פניו של הנהג היו פניו של תינקי, מלא דם וחתוך בכל הפנים, "את בסדר גבירתי?" שאל הנהג, לפתע התברר לי שדמיינתי פניי הנהג חזרו להיות כמקודם, "הגעתו לבית הקברות" הוא אמר לי, "תודה עניתי לו מתוך נימוס, "תיזהרי" הוא אמר לי, זה הפחיד אותי עוד יותר. נכנסתי לבית הקברות, היה שם מפחיד ונגשתי לקיברו של בני, לפתע שמעתי קול מצמרר "פתחי את הקבר" הקול אמר בצורה מפחידה ביוץר, שהרעידה אותי בכל הגוף, "אם תפתחי תגלי מי הרוצח" הקול הוסיף, התכפפתי לאט לעבר הקבר, ופתחתי אותו לאט לאט, לפתע ראיתי בקבר את התינוק יוצא עם סכין ביד ואומר "אני הרוצח!!" (את זה אתם צועקים הכי חזק שאפשר!!) 

צ´יזבט 4: פעם היה בחור צעיר, מלא בכסף שאהב משום מה להמר. אמו האלמנה זכתה בירושה ענקית מבעלה והייתה מממנת את כל גחמותיו של בנה. על יד שמאל שלה היו שתי טבעות זהב יקרות ערך שקיבלה בירושה שעברה מדור לדור. בצוואתה רשמה האם את כל ממונה על בנה ורק הערה קטנה הוסיפה, שעל בנה לקבור אותה עם שתי הטבעות. ובכן הגיע היום והאם נפטרה, הבן קיבל את כל הממון העצום והתחיל לחיות כמו מלך........ אבל הכסף אזל לו מהר מאוד במשחקי ההימורים שלו. הוא החליט ללכת לקברה של האם ולהוציא משם את הטבעות כדי להמשיך בחיים הטובים. הוא חפר וחפר והגיע אל הגופה. הטבעות היקרות נצצו והוא ניסה להוציא אותם. אחרי שלא הצליח כרת את שתי אצבעותיה כיסה את הקבר והלך שמח לדרכו. הוא מכר את הטבעות וחזר לכייף... אחרי זמן מה הוא נסע לו בכביש שומם וראה אישה עומדת בצד הדרך, מרחמים עצר לה את הרכב ולקח אותה טרמפ. התחיל לדבר איתה ואז שם לב שאין לה שתי אצבעות אז הוא שואל אותה מה קרה לאצבעות שלו והיא עונה לו: אתה לקחת לי אותם!!! צעקה מול פניו.

 ה צ´יזבט 5: לפני הרבה שנים יצאו 4 ילדים למחנה ביער. הם הגיעו ליער והתחילו לבנות את המחנה (כאן המקום למשוך קצת זמן ולספר מה עשו כל היום). הם החליטו שכל לילה ישמור מישהו אחר. בלילה הראשון זה היה התפקיד של דני. בבוקר כשקמו כולם הם לא מצאו את דני וראו רק שלולית דם. הם החליטו שכנראה דני נפצע וחזר הביתה בלי להגיד. בלילה השני שמר יגאל. בבוקר קמו כולם ולא מצאו את יגאל, אלא רק שלולית דם. הם העדיפו להתעלם מכך ונשארו עוד יום. בלילה השלישי גבי שמר. בבוקר קם חיים ולא מצא את גבי. הוא חיפש במשך שעות רבות וכל מה שמצא היה שלולית דם. הערב כבר הגיע וחיים נאלץ להישאר עוד לילה וכמובן שהוא נשאר לשמור על עצמו. פתאום הוא החל לשמוע צעדים גדולים וכבדים מתקרבים לכיוונו. הוא קם והסתכל לצדדים. פתאום הוא רואה יצור ענק ירוק מטונף עם 4 עיניים ו-6 זרועות, עם שומות ופצעים על כל הגוף מתקרב לכיוונו. חיים נבהל והתחיל לברוח לצד השני, הוא ברח וברח אבל היצור התקרב אליו בגלל הצעדים הארוכים של 5 הרגליים שלו, ובסוף היצור תפס אותו. היצור פתח את פיו, חיים ראה את השיניים הענקיות והחדות של היצור ואת שתי הלשונות שלו והריח את הצחנה וריח הריקבון שיצא מפיו והיה משוכנע שזה סופו ועכשיו היצור יטרוף אותו כשלפתע היצור אמר: "רוצה לשחק שש בש?"

צ´יזבט 6: פעם הייתי נהג מונית באזור היערות בצפון (יש כזה?), בלילות אספתי אנשים שטעו בדרכם, או כאלה שכבר אבדה דעתם, וחיכו לטרמפ שלא יבוא... לילה אחד היה כבר אחרי חצות, והייתי בדרכי הביתה, כשפתאום אני רוצה בצד הדרך נערה יפה וכולה לבנה, הפנים הידיים ואפילו השמלה, אבל מה, בחורה כזאת יפה לא ראיתי בחיים. היא הניפה את אצבעה, עצרתי, היא נכנסה למונית, וכיוונה אותי לאן שהיא רצתה להגיע. נסעתי בדרך שעוד לא הכרתי, ופתאום היא צעקה עצור! עצרתי, היא אמרה לי: "חכה לי כאן". תוך עשר דקות היא חזרה כשהיא כולה אדומה. "מפחיד" חשבתי... "תחזיר אותי לאיפה שאספת אותי" היא אמרה. החזרתי אותה לאותה נקודה, והיא אמרה "יום שישי הבא, אותה נקודה, אותו מקום" (עכשיו תפתחו קצת את הסיפור שכל פעם היא לבנה ובסוף היא חוזרת אדומה ולאט לאט הנהג מתאהב בה אבל חושד מה היא עושה שם ואיך היא חוזרת אדומה ואז תגיעו לסוף) לאחר כמה שבועות עוד פעם אספתי אותה ועצרתי לה באותו מקום. בעצירה היא ירדה ומאוד עניין אותי מה המקום הזה, ומה היא עושה שם. אז ירדתי מהמונית ובדקתי וקלטתי שהמקום זה בית קברות. התקדמתי עוד קצת ופתאום ראיתי אותה רוכנת על קבר טרי, כאשר היא אוחזת באישה צעירה ויפה, ספק חיה ספק מתה, היא אכלה את האישה ולאט לאט נהפכה לאדומה יותר ויותר. ברחתי משם כאשר נדמה היה לי שהיא ראתה אותי. חזרתי למונית, וכעבור כמה דקות היא חזרה אדומה מתמיד. כל הדרך הייתה שתיקה מביכה, מה שאף פעם לא קרה, עד שהחלטתי לשאול אותה: "תגידי מה את?" היא הסתכלה עלי ואמרה: (לצעוק)" ערפד!!! 

צ´יזבט 7: פעם פגשתי אישה זקנה עם שער לבן בבית שחי וכל מיני דברים מוזרים (לספר על הדברים המוזרים). היא סיפרה לי שפעם, היא הייתה מדריכה והיא במקור מהמושב שלי, והיא סיפרה גם שהיא בת 23, וזה היה מאוד מוזר, כי היא נראתה ממש זקנה, אז שאלתי אותה איך זה שהיא נראית ככה אם היא צעירה. היא סיפרה לי שלפני כמה שנים, כשהיא הדריכה, היתה בקבוצה שלה ילדה אחת, שאף פעם לא יצאה לטיולים, ולקראת חג המעלות, היא באה לאמא שלה, וניסתה לשכנע אותה לצאת, והאימא אמרה לה ששתי האחיות הגדולות של הילדה, יצאו פעם לטיול ולא חזרו, ובגלל זה היא לא רוצה שגם הבת הקטנה תצא לטיול. היא הבטיחה לה שהיא תשמור בשבע עיניים על הילדה, והאימא הזהירה אותה שכדאי לה מאוד שלא יקרה כלום לילדה, ורשמה אותה. המדריכה והילדה היו מאוד שמחות, ויצאו לטיול יחד עם כולם, אבל בטיול, פתאום הילדה נעלמה, והיא חיפשה אותה, ולא מצאה, ואז האימא קיללה אותה ואמרה לה שהיא תהפוך לזקנה ומשוגעת, אבל בדבר אחד היא טעתה (לצעוק): אני לא משוגעת

 צ´יזבט 8: מאי הקטנה מאוד אהבה בובות, והיה לה אוסף ענק של בובות מכל הגוונים וכל הצבעים. יום אחד, היא טיילה עם אמאלה בשוק, וראתה בובה ממש יפה וגדולה, אחת שעוד אין לה. היא התחננה לאמא שתיקנה לה אבל אמא לא הסכימה. מאי התחילה לבכות שהיא רוצה את הבובה והיא לא תזוז עד שאמא תקנה לה אותה. המוכר שמע אותה, ומיד בא בריצה ונתן לה את הבובה חינם אין כסף. "אדיר" חשבה מאי, "אדיר" חשבה אמא של מאי, "אדיר" גם חשב המוכר וכולם היו מרוצים. כשהם חזרו הביתה מאי כל הזמן שיחקה בבובה החדשה, עד שאמא צעקה: "מאי כבר עשר, לכי לישון", ומאי עלתה לחדר שלה והלכה לישון, כי היא ילדה טובה ואם אמא אומרת שצריך לישון אז צריך לישון כי אחרת איך תהיה ילדה טובה? פתאום מאי מתעוררת ב- 12 בלילה, לקולות מוזרים של תפיסה, משיכה, תפיסה, גרירה, "סקריץ סקרץ, סקריץ סקרץ" ואז פתאום היא מתחילה לשמוע "לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות". מאי לא הבינה מה קורה אבל מהר מאוד נרדמה. הבוקר הגיע, ומאי יוצאת מהחדר ורואה את דולי הבובה בקצה חדר המדרגות. היא לא חושבת הרבה כי היא בסה"כ ילדה קטנה, וזה לא התפקיד שלה לחשוב בסיפור. היא המשיכה לשחק עם הבובה כל היום עד שהיום נגמר, והלילה הגיע ועוד פעם עייפים, וצריך לישון. מאי הלכה לישון כי היא עייפה, וזה הפתרון הכי טוב למצב עייפות (אחרי קפה). ועוד פעם ב- 12 בלילה, היא שומעת "סקריץ סקרץ, סקריץ סקרץ, לה לה לה לה לה לה לה, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי פותחת את הדלת". היא מתעוררת בבוקר ורואה את הבובה בכניסה לחדרה, מאי צורחת, תופסת את הבובה, מוציאה את ידיה מהמקום, וזורקת אותה למטה באימה. מה קרה לה בהמשך היום לא מעניין אותנו, לכן ישר נעבור ללילה הבאה. מאי הולכת לישון אבל ב- 12 בלילה היא מתעוררת ועוד פעם שומעת "לה לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי מחברת את יד ימין, דולי מחברת את יד שמאל, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות". ובבוקר דולי שלמה לגמרי, יושבת לה בכניסה לחדר, עם חיוך מפחיד ונועצת את מבטיה במאי. מאי צרחה, עקרה לבובה את הידיים, ואת הרגלים, וקברה אותה בגן. כל היום מאי הייתה אצל חברות ופחדה לחזור הביתה. אבל בסוף בואו נגיד שהייתה סיבה שהיא תחזור הביתה, כי זה תורם להמשך העלילה, אז נגיד שהיא באה לצחצח שיניים, אבל מרוב עייפות היא נרדמה עם המברשת בפה. אמא ראתה את מאי ושמה אותה במיטה. ב- 12 בלילה היא שומעת מבחוץ: "דולי חופרת, דולי חופרת, דולי חופרת, דולי חופרת, לה לה לה לה לה לה לה לה לה, דולי יוצאת מהקבר, דולי מחברת את רגל שמאל, דולי מחברת את רגל ימין, דולי מחברת את יד ימין, דולי מחברת את יד שמאל, דולי עולה במדרגות, דולי עולה במדרגות, דולי פותחת את הדלת, דולי עולה על המיטה, דולי רוצחת את אמא, דולי רוצחת את אבא, דולי יוצאת מחדר, דולי פותחת את הדלת, דולי מתקרבת למיטה, דולי עולה על המיטה, דולי רוצחת את מאי!!! (רצוי לצעוק רק את המילה מאי)

צ´יזבט 9: (הצ´יזבט מקוצר – תנו לדמיון שלכם לעבוד ולהרחיב אותו) לפני הרבה שנים בעידן המכשפות, היה שבט של מכשפות ירוקות שיער שמאוד לא אהבו את צבע שיערם הירוק, וכל בני האדם שהיו מגיעים בטעות למקום היו נשאלים האם הם יודעים מדוע צבע שערם של המכשפות הוא ירוק. וכאשר היו משיבים תשובה היו הורגים אותם ואוכלים אותם. על המכשפות שלטה המכשפה הגדולה – קמתלה שהייתה אכזרית ביותר ולפעמים הייתה אוכלת את האנשים עוד לפני שהיו הורגים אותם (אצבע אחרי אצבע). באותו זמן חיו בכפר קטן שלושה אחים עניים ומרודים (כאן המקום להדגיש את העוני הרב) ויום אחד הגיעה אליהם האגדה על שבט המכשפות ירוקות השער, ושאם מישהו יפתור את החידה הוא יקבל המון כסף (נא להגזים!!!). ואז מחליטים האחים לצאת לדרך ועוברים הרפתקאות מסמרות שיער (נא לפרט) עד שהם מגיעים למכשפות אך לא מצליחים לפתור את החידה. המכשפות הורגות 2 אחים ומשאירות אחד שישרת אותם. כך חולפות מספר שנים והנער העני משרת את המכשפות. עד שיום אחד הוא שואל את המכשפה קמתלה – "מדוע יש לכם שיער ירוק?" והיא עונה לו "אני באמת לא יודעת" (תוך כדי קינוח האף ומריחת הנזלת על השער) 

צ"יזבט 10:
יום אחד אני וחברי הלכנו למגרש והיום רצינו לקחת דרך קיצור אברנו דרך בית ישן הבית עניין אותנו אז נכנסנו אליו בדקנו את הבית 

  ונראה שמישהו גר שם פיתום שמענו רעשים בדלת רצנו והתחבאנו וראינו שנכנסת זקנה מכוערת היא אייתה עם מזוודה גדולה היא נכנסה לשירותים והשירה את המזוודה בחוץ עניין אותי המזוודה אז פתחתי אותה ולא תאמינו מה היה בפינים גופה של בן אדם מדממת אז קמתי כדי לברוך ובדיוק יצתה הזקנה עם מקל והרביצה לי בראש [אז אתה צריך להגיד אתם לא מאמינים לי תראו תראו ואז הם מסתקלים לכם בראש ואתם קופצים וצורכים ואל אחריותי כולם קופצים].

יש אולי משו שנגמר מצחיק???

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

מאוד עוזר השנה🙃🙃

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

אז אתה במגמת פיזיקה?

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה