בס"ד
אין לי איפה לכתוב את זה אז פה זה מקום נחמד לומר את זה 
פרוטקציות פרוטקציות
פרוטקציות לשם פרוטקציות לפה
בת שהתקבלה לאולפנה עם פרוטקציות
"אני יכולה להתלונן על דברים אצל הרב והוא יקשיב לי כי הוא משקשק מאבא שלי"= פרוטקציות
כל היום פרוטקציות.
יודעים מה?
אני שמחה שאין לי פרוטקציות!
כשאני התקבלתי לבית ספר זה היה בזכות עצמי
ולא כי אבא שלי רב, סבא שלי דוקטור, ודוד של השכן שלי הוא ראש ישיבה
כשאני באה להתלונן אצל הרב על דברים והוא מקשיב לי
זה רק כי עבדתי וזכיתי באמון שלו ו(כנראה) גם בהערכה שלו אז הוא מקשיב לי
זה לא כי הוא מפחד מאבא שלי (מאמר מוסגר: אני לא הייתי גאה בזה שאבא שלי ראש מאפיה...).
אני מעדיפה להרויח דברים בזכות עצמי, להתקבל לעבודה כי התאמצתי,
אני מעדיפה להוכיח את עצמי ולא להיות תלויה בכל מיני פרוטקציות מפוקפקות.
אז עכשיו כל פעם שאקנא במישהי על משהו שהיא התקבלה אליו בזכות פרוטקציות,
אזכר בזה שאני יכולה להיות הרבה יותר טובה ממנה ולזכות בעבודה אחרת בזכות עצמי
וזה שווה לי יותר מכל מה שהיא קיבלה מפרוטקציות.
זהו.
הייתי חייבת לכתוב את זה איפושהו.
עמכם הסליחה 
.
נ.ב. רקע לסיפור- ויכוח עם מישהי מהכיתה שלי שטענה שאם את מתלוננת על משהו באולפנית אז מסתכלים עלייך בעין עקומה ואני טענתי שלתלונות שלי מקשיבים ולא מסתכלים בשום עין עקומה ואז היא החליטה לומר משפט מוזר "לי לא אכפת, לי הרב תמיד מקשיב כי הוא משקשק מאבא שלי", באותו רגע הייתי בהלם ולכן נכתב הקטע הזה.
]
