ת'אמת, שעד לא גיל גדול יחסית בכלל לא ידעתי שזה קשור לחב"ד

הייתי בטוח שזה משהו עירוני (כמו המסיבות של יום העצמאות)

אבל זאת היתה חויה חיובית

במיוחד עם כל הפרסים והמתנות

אני זוכר שכל הזמן היו מנסים לשכנע אותנו להגיד פסוקים

והסכמנו להגיד רק את אלה שאנחנו מכירים

היום, בדיעבד,

אני לא בטוח שהייתי שולח את הילדים שלי לשם

ב"ה

... לבסוף היה צריך להחליף את התפילין שלו.

בשנת תשמ"א, חכם הידוע בהתנגדותו לחב"ד, אמר את הדברים הנ"ל ויצא נגד התהלוכות, הרבי הגיב שאם יש יהודי (לפחות אנחנו יודעים שהוא יהודי למרות התנהגותו הבזויה) שלא מכירו ולא ראה אותו מימיו יוצא כך בחוסר אהבת ישראל כנראה שהסיבה היחידה היא שהתפילין שלו פסולות.

אנשי דגל השינאה רצו מיד לעשות חרם על הרבי ועל חב"ד על סמך דברי הרבי. היה בתוכם אחד יותר קיצוני שאמר אדרבה בו נבדוק את התפילין ואז נעשה חרם כדין שאף אחד לא יוכל להתנגד לו.

ותשקוט הארץ לכעמה חדשים וכל זה למה? בדקו את התפילין במכון לא ליטאי ולא חסידי בלי להגיד למי שייכים התפילין ומצאו פסול, ואז כל מערכת המלחמה השתתקה לכמה חודשים.

אז אנא, לא לחזור על אותו טעות !!!!

בנינו, מה איכפת שאותו חוג מונע מילדיו מהלשתתף בתהלוכות, כנגד יש אלפי ורבבות ילדי ישראל שבמשך כמה שעות טובות מתחברים לרשב"י ושומעים על תורה ומצוות ואומרים פסוקים.

היום הייתה לי הנאה מיוחדת במיוחד, המנחה העלה שתי הורים מין הקהל, שלפי מראיהם החיצוני טרם שומרים תו"מ, ובאופן פעלתני ביותר שיחקו את תפקידם של רשב"י ושל רבי עקיבא, ומי יודע איך זה השפיע עליהם מבפנים? אותו מחרר ריב ודומיו לא מחשבים אותם ליהודים בכלל. אז למה להתרגש מדעתם ומוטעית?

אלא העניין שזה לא מתאים לחינוך שלי

מזמ לא הייתי בתהלוכה כזאת

אני זוכר שמתי שהייתי,

שמעתי דיבורים על זה שהרבי הוא המשיח

זה לא הפריע לי אז, כי לא כ"כ הבנתי מה זה אומר משיח

אני מאמין (ומקווה) שהילדים שלי יבינו טיפה יותר מה זה אומר משיח

ולבוא לילד קטן עם תמונה של הרבי ולהגיד לו "זה המשיח!" בקביעה

זה לא מתאים להשקפה ולדרך החינוך שלי

ויכול לגרום לילד להרבה בלבולים

שאר התהלוכה ממש נחמדה

ויש סיכוי טוב שדווקא כן אשלח את הילדים לשם

כמובן עם סוג של הכנה

לדוג'

ילד: מי זה? למה הם אומרים שזה המשיח?

אבא: זה היה רב גדול מאוד, והם אומרים שהוא כמו משיח.

אבל זה לאו דווקא משהו נגד חב"ד

כמו שאני לא אשלח את הילדים שלי לכנסים של חילונים או חסידות סאטמר

ואם כן, עם הכנה מתאימה לפני ואחרי

כל עניין זהות המשיח בכלל לא עולה.

אין לי מושג איפה היית.

מהות התהלוכה היא אחדות של ילדי ישראל, סביב מסרים של אהבת ישראל, קיום תורה ומצוות.

אבל על הדרך,

יש הרבה סממנים של הרבי הוא המשיח

ז שכתבת שלתהלוכה לא תשלח את ילדיך

אבל לבמות של יום העצמאות לא כתבת את זה.-ז"א כפירה ברורה בה'(ומה שהולך בבמות נוגד את ההלכה לכל הדעות) זה לא מזיז.

אבל שגורמים ליהודי- להאמין לצפות לרצות ולקוות- שהנה עוד רגע משיח מגיע, וביהמ"ק נבנה-

עם זה יש בעיה...אי אי אי- זה כאב 

ולאמפי-

אין צורך להתנצל על משו שאנחנו מאמינים בו ושהרבי אמר כמה פעמים שצריך לפרסם שהנה משיח בא (ולא מדובר על זהות הגואל פה- שזה ויכוח אחר- אלא על )העניין שמשיח כבר כאן- וצריך לעשות עוד מעשה אחד קטן ולהכריע את העולם לכף זכות-

שנזכה

1. לא כתבתי שאני בטוח לא אשלח

אלא שלא בטוח שהייתי שולח

בבחינת של ואל תעשה עדיף

2. הבמות של יום העצמאות שאני הולך אליהן (במות דתיות, עם אמנים, הפרדה ותכנים לפי רוח ההלכה)

אין שם שום כפירה בה'

נהפוך הוא, יש שם הרבה הודאה לה' יתברך על כך הטוב שעשה לנו.

3. אני בעד שיגרמו ליהודי לקוות, להתפלל ולייחל שהמשיח יגיע ובית המקדש יבנה

יש לי בעיה עם הקביעה הנחרצת שהרבי הוא המשיח

את פשוט לא מבינה את העניין של הודאה לה' ביום העצמאות,

ואת כל סוגיית האתחלתא דגאולה.

כי אין קשר בין הדברים, פשוט מאוד.

וגם התפילות שאני מתפלל ביום הזה לא אומרות את זה

ההלל לקב"ה ושאר הודאות לקב"ה

אצלנו כל החגיגה היא בסימן

תודה לה' שנתן לנו כוח לנצח את אובינו

דומה מאוד לחגיגות של חנוכה "מעטים מול רבים" וכו'

אבל ידועה כבר גישתם של חב"ד בקשר למדינה

וזה לא בגלל "כוחי ועוצם ידי"

אלא בגלל סיבה אחרת

משום כבודכם,

אמנע מלהגיד אותה כאן.

צריך להבין באופן כללי את הגישה של אתחלתא דגאולה, ושל קמעה קמעה,

ע"מ להבין זאת לעומק.

לאחר שמבינים את השיטה, קצת קשה לומר את המשפט הנ"ל, גם אם לא מסכימים איתה.

ונפשי- מה אתה חושב שהסיבה לכך? |מסוקרנת|

בתהלוכות שלנו לא התייחסו לזהות המשיח,

ומה שאני מאמינה בקשר לזה לא רלוונטי.

בתהלוכות שלנו דיברו על הגאולה, על זירוז בואה, ומה אנחנו יכולים לעשות בקשר לזה.

ואתם בטח צעירים מכדי לזכור-

אבל כשאני הייתי נערה אני עוד זוכרת פתאום את ההוראה המפתיעה כל כך של הרבי,

יום לפני התהלוכות (כמדומני בתנש"א)

לגנוז את כל נושא המשיח- ולא להזכירו.

היינו בעיצומם של ההכנות לתהלוכה הגדולה בנחל'ה,

וזה היה הלם של ממש.

הרבי רמז:

אתם לא רוצים את המשיח שלי, אני לא יוצא לתהלוכה שלכם.....

ואנשים חיכו שעות שהרבי יצא, והרבי אפילו לא התייחס...

זה מהשקורה שאנשים חושבים שהם יותר חכמים ומבינים בענייני העולם מהרבי

הרבי הורה משהו במפורש ובמילים ברורות מה לעשות בתהלוכות של אותה שנה.

למה צריכים רש"י ותוספות לדברים ברורים שלו?

ב"ה

אז הנה קצת היסטוריה, ללא שמות כמובן:

רקע, שנת תשנ"א הייתה שנת מבורכת בשיחות בנושא משיח ובעקבותיהם החתמות של רבנים ושל עמך על קבלת המלכות וכמובן שדבר זה גרם התנגדות מסיבית מאותו חוג של בני ברק הידוע.

אחד מרבני חב"ד, הרב ה. רבה של העיר ...., שהיה כמה שבועות לפני התהלוכה הכניס פתק או שאמר לרבי ביחידות, אינני זוכר, שהוא חושש שההתעסקות יתר בנושא משיח עלולה להרחיק ילדים מלהשתתף בתהלוכות ל"ג בעומר, בעקבות כך, הכניסו לרבי את השלטים, ואפילו שלט שהתנוסס בתהלכות בשנים קודמות ללא שום בעיה כגון "תן יד לביאת המשיח, תניח תפילין" או "הנה הנה משיח בא" הורדו בהוראת הרבי מהתלוכות.

שני בחורים עלימים ופזיזים, עשו משפט שדה, ונתנו מכות לאותו רב.

תגובת הרבי לא איחרה לבוא ואמר לרב ר., מנהל הישיבה המרכזית, שהוא מחזיק אצלו בחורים שמקומם בעיר בני ברק ואין מקומם בתומכי תמימים המרכזית, כמובן שאותם אחדים, אוחזרו לארץ "לאחר כבוד".

שנה אחר כך, אותם שלטים הוכנסו לרבי, לאחר כ"ז אדר, והרבי אשרם בנענוע ראשו הקדוש.

למי שיודע היסטוריה אחרת שיגיד !

כל פעם שהיתה פגיעה באהבת ישראל בין יהודי אחד לשני בשכונה הרבי לא יצא לפארק שהתקיים באותה שנה.

בלי קשר למשיח או לבחורים וכו'

(אחד הפעמים זה היה סכסוך בין שוכר למשכיר למשל)

תמיד יהיה מי שיתנגד- זה רק מראה עד כמה הדבר גדול.

סיימנו עכשיו את תהלוכתנו השלישית להיום.

הודו לה'!

העבודה שלנו היתה לדאוג שבשלושה יישובים שונים יצעדו ילדים בתהלוכה,

ישמעו על מהות היום,

יקבלו קצת יהדות,

יצאו עם ספר יהודי הביתה.

עבדנו קשה.

ב"ה , זכינו!

היום הייתי בשתי בהלוכות במקומות שונים.

ועוד אחכ...| קמתי מוקדם והלכתי לישון מאוחר| התוועדות..

כמעט נרדמתי..

רעיונות בלי די...

עשו את זה חזק ויפה

פארדדדדדדד  אחד החזקים

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.