אש קטנהאביאל 100

בס"ד

ל"ג בעומר והנה תחושה של אש שנמצאת באנו...

 

יום חמישי א' אייר תשע"א ביהמ"ד 21:55

אני יושב בבית המדרש, שנה ראשונה בישיבה תיכונית ערב יום שישי "משמר". השעה מקרבת לכיבוי אורות לחמישית ואני נאלץ לסיים את השורות האחרונות בדף לקראת המבחן בקיאות בגמרא מחר.

בזווית העין אני קולט אותו, שביעיסט לומד לבגרות בגמרא. 20 ומשהו דף ככה אומרים בישיבה, ואנחנו החמשושים בהתפעלות, בגרות על 20 דף עם מפרשים... נשארו לו עוד כמה סוגיות בעיון והבגרות עוד חודש וחצי... הוא מאוד עייף, אחרי הכל הוא בשביעית ויש לחץ... אני ממשיך ללמוד, השעון דופק ואני לא רוצה לאחר לכיבוי אורות אחרי הכל אני בחמישית, לא נעים...  חמש דקות חולפות, ברקע נשמע טריקת ספר ברעש גדול, אני מסתכל ורואה אותו במבט של כעס, כעס על הגמרא, כעס על הר"מ, על הישיבה, על כולם.    הוא יוצא מביהמ"ד בהבטחה שהוא שונא גמרא ודאג שכולם ישמעו...                                  זהו, הדאגה שלי נגמרה הדף וחצי בבקיאות נגמר אפשר ללכת לפנימייה, אחרי הכל אני למדתי טוב למבחן השבועי מחר...

 

יום חמישי א' אייר תשע"ג ביהמ"ד 19:55 (אחרי שנתיים)

עכשיו, אני בשביעית עם כל הלחץ והכל והמתכונת בגמרא מתקרבת המון דפים וראשונים וצריך לזכור ולדעת... אנחנו יושבים כמה חברים בביהמ"ד סדר ערב, תוך כדי לימוד למתכונת סתם נזרקת שאלה לאוויר על אופי לימוד הגמרא בישיבה. כל אחד מנסה לתרץ לפי שיטתו, וזה גורר אותנו לתרץ עפ"י ההתאמה כל אחד אבל זה לא זה... חבר אחד הולך לשאול את ראש הישיבה. ראש הישיבה עונה לו: "אנחנו מנסים לשמור אתכם בגיל הזה על אש קטנה שתלמדו ולא תעשו שטויות, בהסדר תלמדו כמו שאתם רוצים...", החבר חוזר אומר את מה שהר"י אמר, ואנחנו נאלצים לשמור את הוויכוח הזה ללילה בפנימייה, קדימה צריך למהר יש מתכונת ביום ראשון...

 

יום שישי, ער"ש ב' אייר תשע"ג ביהמ"ד 21:45

השבת הייתה שבת בוגרים, נגמרה סעודת שבת בישיבה, אני חוזר ללמוד בבית המדרש אחרי הכל אין זמן לישון יש מתכונת...

אני מתחיל ללמוד, ופתאום אני רואה אותו, את אותו השביעיסט "שונא הגמרא" נכנס בשערי בית המדרש. ההבעה היא כבר לא אותה הבעה אני שם לב משהו בפנים שלו התרכך, התבהר... הוא ניגש לספרייה מוציא גמרא ועוד כמה ספרי ראשונים ומוסר, ואני בלב חושב בא נראה עוד כמה זמן הוא יחזיק שכל החברים שלו פה...

חולפת חצי שעה הוא לומד בשקידה עצומה, חברים שלו עוברים לידו הוא מהנהן "שלום" חטוף כזה וממשיך ללמוד הלאה כאילו הוא במרוץ.

ואז מהדהדת בי ההכרה שניבא הראש ישיבה "אש קטנה". זו מילת הקסם, הוא גילה את כוח הלימוד, השנה הזאת שהוא כבר בחוץ, הוא גילה מזה ללמוד באמת מזה גמרא.

אני בשלב הזה כבר לא יכולתי ללמוד, הראש שלי תפוס רק בזה ובתחושה הנפלאה הזו של כוח האש הקטנה ששמרה שהלהבה לא תכבה ותבער בחוזקה...

לא מסכים כ"כ. הבגרות בגמרא זה אסון חינוכי לדעתי.חג'דומט


תלוי למיאביאל 100

יש ישיבות שלא ילמדו אם לא תהיה בגרות ולכן צריך בגרות...

אפשר להגיד שזה סתם ושגמרא ככה לא לומדים, אבל זה פתח אותו לגלות שכביכול קיימת גמרא "אחרת"... וזאת הנקודה.

השאלה היא האם בחינה היא אמצעי או מטרה.לך דומיה תהילה

כי בחינה היא תמריץ להתקדם בלימוד. (וגם בכוללים וישיבות יש לפעמים בחינות)

 

אם המטרה היא הבחינה, אז כן, יש פה בעייתיות מסוימת.

הבהרהאביאל 100

כנראה הסיפור לא הובן כמו שרציתי...

הנקודה היא לא הבגרות בגמרא!

הנקודה היא אותו הילד שעבר את השינוי! לראות את השינוי מתחולל מול העיניים שלך, זה דבר מדהים! מנער ששונא גמרא ללמוד מתוך תחושה עילאית של הגילוי האמיתי זו הנקודה!

זה נכון. כל שנה אני בשוק מחדש מהבוגרים הטרייםחג'דומטאחרונה

שהפכו לביינישים...

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך