אין בכלל שאלה בעניין, ודאי שזה מה שצריך לעשות. אני גם מייד אסביר מדוע. אבל לפני כן:
הבעיה היא שראשית, זה יתבצע כמו כל דבר בישראל באופן הכי עקום שיש, הן בנוגע לשאלה ערכית מסויימת והן בנוגע לתחליף ימי החופש שיילקחו במקום. שנית, זה מתבצע באופן שלא מוסבר לצעירים, כפי שהדיון החשוב כאן ממחיש - הרוב נגד, אבל לא באמת נותנים כאן נימוק טוב מדוע. וזה מפני שלא נערכה שום פעולת הסברה בנושא.
אז ראשית, מדוע זה באמת מה שחשוב? החלק הראשון ואולי הטכני-יותר של התשובה ניתנה מפי הצעירים כאן, לאורך ולרוחב: מה שמתחולל בימי שישי במערכת החינוך הוא אימה וזוועה לדיראון עולם. השתוללות, התפרעות, מריחת היום הזה, ביזבוז משאבים ואנרגיות קטסטרופלי (ב"טקסי סיום" שבועיים, "פיזור" לבתים מישיבות תיכוניות ואולפנות), והדבר הזה (שגם התלמידים "מריחים" אותו יומיים לפני) מדי שבוע הופך למעשה את השבוע כולו, ואת שנת הלימודים כולה, ואת בתי הספר ומערכת החינוך בישראל בכלל, לאחת מהגרועות בעולם המערבי.
מעבר ללימודים מסודרים, בשעות ארוכות יותר, אך בחיתוך חד של ימי שישי ממערכת החינוך, יהפוך את סוף השבוע בישראל לשפוי, נורמלי, מבוקר, ואת מערכת החינוך לממוקדת, יעילה, מרוכזת, קפדנית יותר כלפי התלמיד וכלפי המורים בשעות המוקצות חמישה ימים בשבוע.
החלק השני בתשובה מדוע לעשות זאת, נעוץ גם בכינוי הלא-מכובד לימי שישי. טוב שלא מכנים אותם "Fridays". הגיע הזמן שהיום הזה יחזור להיות מה שבמשך אלפי שנים לעם ישראל היה קרוי "ערב שבת". הגיע הזמן שיום זה יחזור להיות יום שבו בני הבית רואים ולמדים ממעשי השאר, הכנות לשבת, קירבה למשפחה, יום שקשור יותר בערכים ופחות ב"הישגים לימודיים" (שגם כך לא ממש מתממשים כתוצאה מ"שעות הלימודים" המבוזבזות בימים אלו). הגיע הזמן שערב שבת יחזור להיות כולו יום של אווירה לקראת השבת המתקרבת. נכון כמובן שהציבור החילוני לא ממש רואה כך את הדברים, אבל חייבים לדעת שתהיה לזה השפעה עצומה גם עליו. אגב, הציבור הערבי בישראל חש השפלה תמידית מכך שנכפה עליו לשלוח תלמידים לבית ספר ביום המקודש להם שהוא יום השישי.
סגירת מערכת החינוך בערבי שבתות תיטיב ללא גבול עם הציבור היהודי עמך ישראל בארץ הקודש, בראש ובראשונה המסורתי, הדתי והחרדי, אבל בהשפעה מצטברת גם החילוני ממש שברובו הגדול מבין כיום שהוא זקוק לכיוון רוחני והשפעה חדשה. ובנוסף לכך כאמור רוב הציבור הלא-יהודי בישראל (ערבים, בדואים, דרוזים) יכיר טובה על כך למערכת השלטונית ויפחת קצת המתח החברתי-ביטחוני של מיעוט שמרגיש נרדף תרבותית ע"י לוח שבועי שזר לו.
אווירה אמיתית של ערב שבת, כבר מבוקרו של יום שישי, כשכל בני הבית כבר יחדיו, משפחה משפחה ומעשיה, תשנה את המצב החברתי בישראל שינוי אמיתי. הצער הגדול שלי הוא על כך שהשר פירון לא רוצה להכריז הכרזה כזו בריש גלי ומתוך חדווה, אלא לטשטש זאת ולהסוות כאילו זה עניין טכני גרידא של לוח שנה ואירגוני מורים. זוהי בכייה לדורות. צריך להבין שבעיית הבעיות של המשק והחברה הישראליים היא חוסר יעילות ופריון ייצור נמוך. זה נגע חברתי שמתחיל כבר במריחה הנוראה של שנות הלימודים של בן הנוער הישראלי, בביזבוז הזמן המשווע והבלתי נגמר. במקום שתלמידים יפנימו ויידעו שהלימודים מתרחשים חמישה ימים אינטנסיביים בשבוע, חמשת ימי המעשה, ואילו יום שישי איננו זמן לתיקוני מבחנים ושיעורי אנגלית לחזרה שבועית אלא יום הכנה מעשי ורוחני לשבת, לעומת המצב כיום ששבוע הלימודים נמרח ונמרח וגולש לתוך יום שישי ואיננו מתחיל ואיננו נגמר, לא ראש ולא זנב.
גם מבחינה ערכית, ביהדות, יהודי צריך לדעת שערב שבת הוא זמן שאיננו "עוד יום ספייר בשבוע", אלא זה הזמן לסיים מלאכתך (כבר מהבוקר), לקפל את העניינים, לטרוח למען האווירה ולמען השבת המתקרבת, להתקרב בבית ובמשפחה. אין בכלל שאלה אמיתית, לא ערכית ולא מעשית: את מערכת החינוך צריך לסגור בימי שישי.
עכשיו לגבי המימוש כפי שהוצג: ובכן, היות שכפי שהזכרתי לעיל הכול נעשה בישראל בחובבנות, אז לצערי גם הרעיון הזה ייושם כך. זה יוכנס בדלת האחורית, בטח עם כל מיני הסכמים על "אפשרויות תיגבור בימי שישי", עם כל מיני דרגי שכר ופיצויים על שעות ושאר ירקות רקובים. תסמכו על המערכת הפקידותית הישראלית שכבר תדאג להרוג כל שינוי מבורך באמת. ובנוגע לימי החופשה החלופיים, ובכן גם שם הדברים ייושמו בחובבנות. ברור בעיניי שלא עולה על הדעת לפתוח את בתי הספר בימי חול המועד - סלקא דעתך?! הרי את ימי שישי אני רואה כביזבוז משווע, על אף שלכאורה היו אמורים לנצלם ביעילות, ועל אחת כמה וכמה שימי חול המועד לא בדיוק יקדמו אף-אחד. הקיצוץ המרכזי צריך להיות בימי החופש הגדול. גם כך ישנה הבעיה הישראלית המיוחדת של חזרה מהחופש הגדול היישר לתוך ימי החגים, וכבר שמעתי רעיון (לא ממש הגיוני בעיניי), בכלל לאחר את כל החופש הגדול, ו"לשלבו" יחד עם תקופת החגים כחופש מתמשך. אז בכל מקרה, יהיה הפתרון בתקופת החגים אשר יהיה, הרי שאת המחיר המרכזי של חמישה ימי עבודה של מערכת החינוך צריך לגבות בימים של חופשת הקיץ. כמובן שיהיו פרטים טכניים רבים לטפל בהם, כגון מה אם בית הספר כן אירגן באופן עצמאי איזו פעילות בימי שישי וכו', אבל קודם שיהיה בכלל רעיון ויישום ואחרי זה נדאג לפרטים. וכן, נדרש לבוא לטובת המורים כאן ולהוציא אותם לחופשת קיץ למרות שאכן מדי שבוע יהיה להם סוף שבוע של יומיים, כמו רוב העובדים האחרים במשק. אפשר גם לצפות שבכלל השינוי הזה יביא גם לשינוי והגברת מוטיבציה של עובדי ההוראה, שיידעו שיש להם חמישה ימי עבודה בשבוע לקדם את הלימודים, ומה שלא הספיקו בחמישה כבר לא יידחה לערב שבת.
כפי שציינתי, הנקודה המרכזית נשארת לפתחו של שר החינוך. האם ישכיל לקדם ולהסביר את הרעיון, ובכלל להציגו קודם כל כשאלה ערכית, או שיותיר זאת ברמה הנחותה של הסכמי עבודה וסידורים טכניים ותו לא. האם סוף כל סוף ייעשה צעד בישראל לשינוי החברה, לקידום אמיתי של הציבור למשמעות של עם - העם היהודי בארץ ישראל - ולחינוך?
