כתוב בגמרא מס' ראש השנה- "תרי קלי לא משתעי".

במקור זה כתוב על תקיעת שופר, שאי אפשר לשמוע שתי תקיעות בו זמנית..

בכל אופן- רבינו משליך את זה גם על מחשבות, על קדושת המחשבה..

אם באה לו לאדם מחשבה רעה ל"ע, הרי לנסות לא לחשוב עליה הוא לא יצליח, אם אני אגיד לך- "אל תחשוב על פילים כחולים!!!" הדבר הראשון שיעלה לך לראש זה פיל כחול, נכון?

אז רבינו אומר- לא להלחם, אתה ממילא לא תצליח.. מה כן לעשות? להסיט את המחשבה בעדינות למקום אחר.

תתחיל לחשוב על משהו אחר, לאו דווקא על דף גמרא, אפשר גם על משחק כדורגל..

תחשוב על סרט צנוע שראית לאחרונה..

תחשוב על משחק מחשב, על משהו מעניין..

ואם המחשבה חוזרת?? לא נורא, לא להלחץ ולא להלחם... בעדינות...

בהצלחה צדיק!!!

הבבא אלעזר התפלל 18 שנה עד שיצאה לו תמונה רעה מהמחשבה

קרה לי משו מאד מאד לא נעים ומאד חזק.

אני לא יוצא מזה! מה עושים? 

הוא שהוא קרה ואתה מנסה לא לחשוב עליו?

כי אם הוא קורה, אני חושב שכדאי להפסיק אותו, ואם זה העיניין של להוציא אותו מהראש, אין הבדל בדרך הפעולה בין נפילה בשמירת המחשבה לבין מחשבות רעות ולא נעימות...

אבל הוא פשוט לא עוזב אותי..

ככל שתחשף אליו\למחשבות פחות זה ימחק- לגמרי אני לא בטוחה, מנסיון לצערי...

ותתעסק הרבה בדיוק בדבר ההפוך כדי "להכעיס" את היצר!!

ותלמד מתורת רבינו.... 

אחרי כמה זמן[אפשר 10 דקות ואפשר 10 ימים]

תחתוך את זה ותזרוק את זה לפח!![אם אתה רוצה לשכוח מזה-אז השורה האחרונה גם אליך..]

אם כל הזמן תגיד לעצמך, "אני לא רוצה לזכור" ו"איך שוכחים" אתה רק תזכור יותר..

אולי שווה שתיתן מקום לרגשות הללו שמציפות אותך באותם רגעים.

אבל תשתדל שזה יהיה בשליטה - ולא יותר מידי זמן..

וכבר אמרו אנשים חכמים.. הזמן מרפא את הכאב.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....