כמה מוזר... יש לנו אוסף של מנהגים, שמטרתם (בין השאר) כדי "לבלבל את השטן" שלא ידע שהיום ראש השנה. למשל: המנהג לתקוע בשופר כל חודש אלול. המנהג שלא לתקוע בשופר בערב ראש השנה (שיחשוב שר"ה כבר נגמר). שלא מברכים את חודש תשרי בשבת. שלא מזכירים בכלל את ראש-חודש בכל תפילות ראש-השנה. שמתחילים לקרוא פרשת בראשית רק אחרי החגים במקום בתחילת השנה. כל המנהגים האלו ועוד, נזכרים בתור דברים שאמורים לבלבל את השטן שלא ידע מתי ראש השנה וכך לא יוכל לקטרג.
אבל רגע, האם הוא לא יודע מה התאריך? אין לו לוח-שנה מעודכן? הוא לא רואה בעצמו שכולם הולכים לבית הכנסת להתפלל תפילות של ראש השנה? הרי הוא מלאך, הוא רואה מה קורה פה. אז איך בדיוק חושבים לבלבל אותו בתאריך?
לא. האמת היא שלא מתכוונים לבלבל אותו בתאריך, אלא במשהו אחר: נתחיל מזה שתוקעים בשופר כל חודש אלול. על-ידי זה מעוררים את העם לחזור בתשובה במשך כל החודש. כשהשטן רואה שבני ישראל כבר חוזרים בתשובה לפני הזמן, לפני ר"ה, הוא מתחיל להתבלבל. "רגע, אולי ה' כבר החליט לחתום אותם לשנה טובה? אולי איחרתי את המועד לקטרג?" הוא פוחד שהקדמנו אותו ודיננו כבר הוחלט לטוב. במיוחד כשבערב ראש-השנה פתאום לא תוקעים, מתגבר החשש שלו, כי זה שלא תוקעים כבר זה אומר שגמרנו כבר, אנו בטוחים שהצלחנו בדין וכבר לא צריכים שוב לתקוע.
גם העניין שלא מזכירים ראש-חודש, ושלא עורכים את ה"סיום" על התורה בר"ה. שני העניינים האלו הרי היו יכולים לשמש זכות מצויינת במשפט. "סיום" על כל התורה זה לא דבר מצויין לבוא איתו למשפט? ראש חודש זה לא יום מיוחד של ברכה? אכן כן. והנה, כשהשטן רואה שאנחנו לא מתאמצים בכלל להשתמש בזכיות האלו ביום הדין, הוא תוהה לעצמו שאולי אנחנו כל כך בטוחים בצדקתנו, ואולי אפילו כבר זכינו בדין עד שאנחנו לא צריכים עוד להגיע עם ה"קישוטים" האלו. ואז הוא שוב מתבלבל שאולי הוא אחר את המועד.
ולמרות שהוא מכיר את הדינים שלנו, הוא גם קרא את ההלכות האלו בשולחן-ערוך והוא יודע שעושים את זה רק בשביל לבלבל אותו, אבל בכל זאת מכיון שמנהג ישראל תורה הוא, הוא חושש שאולי יש בזה גם אמת, ואולי אולי באמת כבר זכינו בדין. וכשהוא מסופק, הוא כבר מגיע לקטרג בלי ביטחון עצמי. הוא מהסס. הוא בכלל לא בטוח שהקיטרוג שלו עדיין רלוונטי.
תארו לעצמכם שהעורך-דין של התובע מתחיל לגמגם בבית-המשפט ואומר את כל דבריו בהיסוס, מובן שהדברים שלו כבר לא כל כך משפיעים.
אם-כן, צריכים אנו באמת למהר ולחזור בתשובה כמה שיותר מהר, כדי שנגיע לראש השנה כבר מתוך שמחה וביטחון שזכינו בדין. וזו גם הסיבה (לפי ההלכה!) שחייבים להגיע לראש השנה מסופרים, רחוצים ולבושים בבגדים נקיים, כיון שאנו בטוחים שראש השנה הוא היום שבו נזכה לשנה טובה ומתוקה.
